באחר צהריים אחד נעים ושטוף שמש, בשנת 1945, המריאו חמישה מטוסים ממסלול בפורט לוֹדֶרדֵייל שבפלורידה. היו אלה מפציצים של חיל הים האמריקאי, אבל הם לא עמדו להשליך פצצות, אלא יצאו לטיסת אימונים. התוכנית היתה לטוס מזרחה, מעל האוקיינוס, ואז להמשיך זמן מה צפונה ולחזור. הטיסה היתה אמורה להימשך בסך הכול שעתיים. היא נקראה טיסה 19.

 

 

אבל מסיבה לא ברורה הטייסים איבדו את דרכם. הם לא ידעו לאן לפנות. לטייס האחראי היו שני מצפנים שכיוונו אותו, אבל שניהם התקלקלו. הוא ניסה ליצור קשר עם מגדל הפיקוח, אבל גם מכשיר הרדיו שלו לא עבד כמו שצריך. טייס שטס קרוב אליהם שמע בקשר שהם תעו בדרך. הוא הציע לבוא לעזור, אבל הטייס האחראי סירב.

עד סוף היום חמשת המטוסים נעלמו כלא היו! הצי שלח במהירות מטוס נוסף כדי לחפש אותם — וגם הוא נעלם!

איך ייתכן שדבר כזה קרה? איך שישה מטוסים ו-27 אנשי צוות נעלמו בלי לשלוח אפילו אות מצוקה? בכל אחד מהמטוסים היו סירות הצלה. אם הטייסים היו צריכים לבצע נחיתת חירום באוקיינוס, לפחות אחדים מהם היו אמורים להינצל.

החיפושים של הצי נמשכו חודשים וכיסו חלק נכבד מהאוקיינוס. הם לא מצאו דבר — אפילו לא שברי מטוס שצפים במים. אפילו עכשיו, יותר מ-70 שנה לאחר המקרה, הסיפור גורם לאנשים לתהות אם יש משהו מוזר ובלתי־רגיל באזור שבו טסו המטוסים.