חינוך גופני
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חינוך גופני
הוספה למועדפים

חינוך גופני

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

אֵיךְ זְמַן נוֹטֶה לָמוּת
אֵיךְ זְמַן נוֹטֶה לִזְמַן
אֵיךְ אַתְּ נוֹטֶלֶת זְמַן
מָה בִּי נוֹטֶה לָמוּת
 
עַל חֲרָטַת עֵינֵךְ
מָה שֶׁנֶּחְרַט לֹא שָׁב
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ אֵינֵךְ
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ עַכְשָׁו
 
כֹּה מִתְחַמְּקִים עוֹרְבִים
שֶׁל מַחְלְצוֹת בְּשָׂרֵךְ
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ אֲוִיר
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ עוֹרֵךְ
 
בִּגְרוֹנֵךְ יֵשׁ גְּבִישִׁים
טוֹפְחֵי סוֹד בִּלְחִישָׁה
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ נָשִׁית
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ אִשָּׁה
 
כְּמוֹ לֵב רַךְ, מְהֵימָן
כְּמוֹ צְלִיל עִנְבָּל שָׁמוּט
אֵיךְ אַתְּ נוֹטֶלֶת זְמַן
אֵיךְ אַתְּ נוֹטָה לָמוּת
 
עומר ולדמן נולד ב־ 1994 בתל אביב. ב־2015 עבר לירושלים.
כעבור שלוש שנים חזר. זה ספרו הראשון.

פרק ראשון

הערב קרוב תמיד לחדרי

 
 
הָעֶרֶב קָרוֹב תָּמִיד לְחַדְרִי. הוּא חָל בְּחַדְרִי
בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. הָעֶרֶב בְּחַדְרִי בַּחֲרָדָה
בְּחַדְרִי, בַּחֹם הָרַע, הַצָּרוּד, שֶׁל קוֹלֵךְ
בַּחֹם שֶׁל מְפַזֵּר הַחֹם
שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנּוּ חֹם בְּחַדְרִי, בַּמָּסָךְ
מְפַזֵּר אִישׁ אֶת אֵפֶר אֵם בְּנוֹ, וְהַחֹם
אֵינוֹ מְפַזֵּר אֶת עַצְמוֹ, וְלֶכְתֵּךְ דְּחוּסָה בּוֹ
בְּחַדְרִי, בַּחֲרָדָה. בַּחֲשֵׁכָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה הַיְחִידָה
שֶׁעוֹד נוֹתְרָה בָּנוּ כְּמוּסָה בְּחַדְרִי, בַּחֹם הַשַּׁבְרִירִי
בַּחֹשֶךְ, בַּחֲרָדָה.
 
שְׁתֵּי בְּדִיקוֹת יָכְלוּ לְהַבְהִיר אֶת חַיַּי
עַד עַכְשָׁו: בְּדִיקַת אוֹטִיזְם, בְּדִיקַת דִי־אֶן־אֵי
לְהוֹרַי. דָּבָר מִלְּבַדָּן כְּבָר לֹא יְשַׁנֶּה
לְכָל שְׁעוֹת הַחֹל הָאוֹסְפוֹת אֶת עַצְמָן בָּעֶרֶב,
נִרְאוֹת כְּמוֹ מוֹרוֹת לְסִפְרוּת בְּתִיכוֹן, הָאָדֹם הַמֵּבִישׁ
בִּשְׂעָרָן, הַחֹם מְפַזֵּר בְּשֶׁחְיָן חֲמִיצוּת, מְפַנֶּה
מִגּוּפָן מְלִיחוּת שֶׁיָּצְרָה אֶצְלִי יָם, פְּנֵיהֶן
כִּפְנֵי כָּל מוֹרוֹתַי נִכְזָבִים וְעוֹזְבִים
 
אוֹתִי. הַחֹם הַזֶּה נִרְאֶה לִי יַלְדוּתִי וְאֵין בּוֹ סַקְרָנוּת אוֹ מִין
אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא הִבְהִירָה חֲרָדָה. הוֹרַי מִתְקָרְבִים לְחַדְרִי וְעוֹזְבִים,
כִּמְעַט שְׁזוּפִים, שְׁחוּמִים מְעַט פָּחוֹת מֵהַחֹשֶךְ, מֵחֲרָדָה
אֵינָם נִכְנָסִים אֶל חַדְרִי, אֶל הַחֹשֶךְ, לְפֶתַע עוֹלָה בִּי נִימָה
שֶׁל תַּלְמִיד, מִלִּפְנֵי שָׁנִים, מְדַבֵּר לְיָדִי עַל אִשָּׁה:
 
 
"אֲנִי אוֹמֵר לָהּ: אֲנִי כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט בְּתוֹכֵךְ. אֲנִי כִּמְעַט בָּךְ.
אֲנִי כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט שָׁם. בְּתוֹכֵךְ. וְלֹא הָיִיתִי. וְאַחַר כָּךְ
הָיִיתִי בְּלִי שֶׁיָּדְעָה. אוּלַי יָדְעָה". אֶל הַדִּבּוּר הַזֶּה נִצְמֶדֶת חֲרָדָה
אוֹמֶרֶת אֲנִי שָׁם, כִּמְעַט שָׁם, כִּמְעַט אֲנִי, חֲרָדָה
כְּמוֹ הַחֹם שֶׁכִּמְעַט שֶׁהוּא חֹם, שָׁם, בַּחֶדֶר, אֲנִי כִּמְעַט שָׁם, חֲרָדָה
אֲנִי כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט שָׁם, בַּחֶדֶר, בַּחֹם שֶׁמֻּגְדָּר
מִן הַחֹם. מוֹצִיאָה אוֹתְךָ כִּמְעַט מִן הַסֵּדֶר. אֲנִי כִּמְעַט בְּסֵדֶר
עַכְשָׁו, כִּמְעַט לֹא חֲרֵדָה. אוֹמֶרֶת: עֹמֶר שֶׁלִּי
אַתָּה עוֹד תּוֹדֶה לִי. אַתָּה עוֹד תֹּאמַר לִי תּוֹדָה.

עוד על הספר

חינוך גופני עומר ולדמן

הערב קרוב תמיד לחדרי

 
 
הָעֶרֶב קָרוֹב תָּמִיד לְחַדְרִי. הוּא חָל בְּחַדְרִי
בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. הָעֶרֶב בְּחַדְרִי בַּחֲרָדָה
בְּחַדְרִי, בַּחֹם הָרַע, הַצָּרוּד, שֶׁל קוֹלֵךְ
בַּחֹם שֶׁל מְפַזֵּר הַחֹם
שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנּוּ חֹם בְּחַדְרִי, בַּמָּסָךְ
מְפַזֵּר אִישׁ אֶת אֵפֶר אֵם בְּנוֹ, וְהַחֹם
אֵינוֹ מְפַזֵּר אֶת עַצְמוֹ, וְלֶכְתֵּךְ דְּחוּסָה בּוֹ
בְּחַדְרִי, בַּחֲרָדָה. בַּחֲשֵׁכָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה הַיְחִידָה
שֶׁעוֹד נוֹתְרָה בָּנוּ כְּמוּסָה בְּחַדְרִי, בַּחֹם הַשַּׁבְרִירִי
בַּחֹשֶךְ, בַּחֲרָדָה.
 
שְׁתֵּי בְּדִיקוֹת יָכְלוּ לְהַבְהִיר אֶת חַיַּי
עַד עַכְשָׁו: בְּדִיקַת אוֹטִיזְם, בְּדִיקַת דִי־אֶן־אֵי
לְהוֹרַי. דָּבָר מִלְּבַדָּן כְּבָר לֹא יְשַׁנֶּה
לְכָל שְׁעוֹת הַחֹל הָאוֹסְפוֹת אֶת עַצְמָן בָּעֶרֶב,
נִרְאוֹת כְּמוֹ מוֹרוֹת לְסִפְרוּת בְּתִיכוֹן, הָאָדֹם הַמֵּבִישׁ
בִּשְׂעָרָן, הַחֹם מְפַזֵּר בְּשֶׁחְיָן חֲמִיצוּת, מְפַנֶּה
מִגּוּפָן מְלִיחוּת שֶׁיָּצְרָה אֶצְלִי יָם, פְּנֵיהֶן
כִּפְנֵי כָּל מוֹרוֹתַי נִכְזָבִים וְעוֹזְבִים
 
אוֹתִי. הַחֹם הַזֶּה נִרְאֶה לִי יַלְדוּתִי וְאֵין בּוֹ סַקְרָנוּת אוֹ מִין
אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא הִבְהִירָה חֲרָדָה. הוֹרַי מִתְקָרְבִים לְחַדְרִי וְעוֹזְבִים,
כִּמְעַט שְׁזוּפִים, שְׁחוּמִים מְעַט פָּחוֹת מֵהַחֹשֶךְ, מֵחֲרָדָה
אֵינָם נִכְנָסִים אֶל חַדְרִי, אֶל הַחֹשֶךְ, לְפֶתַע עוֹלָה בִּי נִימָה
שֶׁל תַּלְמִיד, מִלִּפְנֵי שָׁנִים, מְדַבֵּר לְיָדִי עַל אִשָּׁה:
 
 
"אֲנִי אוֹמֵר לָהּ: אֲנִי כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט בְּתוֹכֵךְ. אֲנִי כִּמְעַט בָּךְ.
אֲנִי כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט שָׁם. בְּתוֹכֵךְ. וְלֹא הָיִיתִי. וְאַחַר כָּךְ
הָיִיתִי בְּלִי שֶׁיָּדְעָה. אוּלַי יָדְעָה". אֶל הַדִּבּוּר הַזֶּה נִצְמֶדֶת חֲרָדָה
אוֹמֶרֶת אֲנִי שָׁם, כִּמְעַט שָׁם, כִּמְעַט אֲנִי, חֲרָדָה
כְּמוֹ הַחֹם שֶׁכִּמְעַט שֶׁהוּא חֹם, שָׁם, בַּחֶדֶר, אֲנִי כִּמְעַט שָׁם, חֲרָדָה
אֲנִי כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט שָׁם, בַּחֶדֶר, בַּחֹם שֶׁמֻּגְדָּר
מִן הַחֹם. מוֹצִיאָה אוֹתְךָ כִּמְעַט מִן הַסֵּדֶר. אֲנִי כִּמְעַט בְּסֵדֶר
עַכְשָׁו, כִּמְעַט לֹא חֲרֵדָה. אוֹמֶרֶת: עֹמֶר שֶׁלִּי
אַתָּה עוֹד תּוֹדֶה לִי. אַתָּה עוֹד תֹּאמַר לִי תּוֹדָה.