הצדיק מיבניאל 1
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הצדיק מיבניאל 1

הצדיק מיבניאל 1

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

הרב אברהם אוחיון

הרב אברהם אוחיון נולד בישראל לדוד ומלכה אוחיון, לאחר נישואיו היה אברך בכולל אברכים, לאחר מכן שימש כמשגיח בישיבה לבעלי תשובה בירושלים. 
הרב אברהם אוחיון הוציא לאור קרוב ל-300 ספרים בעברית בעיקר לציבור החרדי. חלק מספריו תורגמו לאנגלית ולעוד שפות. הוא כתב ספרים בנושאי המועדים ושבתות, ספרי מוסר ואגדות, וספרים העוסקים בחינוך.
הרב מתמקד בעיקר בספרים העוסקים בחינוך ובספרות ילדים, והתפרסם בעיקר בשל ספריו שהוציא על רבנים גדולי ישראל: הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב בן ציון אבא שאול. הרב אוחיון הוציא גם כ-50 ספרי קומיקס, והנמכרת ביותר היא סדרת קומיקס לילדים שנקראת ניצחתי אותך אייכמן ועוסקת בנושאים הקשורים לאדולף אייכמן ולתקופת מלחמת העולם השנייה.

תקציר

עשרים‭ ‬וחמישה‭ ‬סיפורים‭ ‬ממסכת‭ ‬חייו‭ ‬המופלאה‭ ‬של‭ ‬הגאון‭ ‬החסיד,‭ ‬צדיק‭ ‬יסוד‭ ‬עולם,‭ ‬כ‭"‬ק‭ ‬מוהרא‭"‬ש -‭ ‬רבי‭ ‬אליעזר‭ ‬שלמה‭ ‬שיק‭ ‬זצוק‭"‬ל.‭"‬הַצַּדִּיק‭ ‬מִיַּבְנְאֵל״ אוֹצֵר‭ ‬בְּתוֹכוֹ‭ ‬עֶשְׂרִים‭ ‬וַחֲמִשָּׁה‭ ‬סִפּוּרִים‭ ‬נְדִירִים מִמַּסֶּכֶת‭ ‬חַיָּיו‭ ‬הַמֻּפְלָאָה‭ ‬שֶׁל‭ ‬הַגָּאוֹן‭ ‬הַצַּדִּיק, רַבִּי‭ ‬אֱלִיעֶזֶר‭ ‬שְׁלֹמֹה‭ ‬שִׁיק. הַמוֹהֲרָא‭"‬ש אֲשֶׁר‭ ‬הִנְהִיג‭ ‬רְבָבוֹת‭ ‬מִכָּל‭ ‬הַחוּגִים‭ ‬וְהָעֵדוֹת‭ ‬וּמִכָּל‭ ‬קַצְווֹת‭ ‬תֵּבֵל‭ ‬בַּדּוֹר‭ ‬הָאַחֲרוֹן‭.‬

 

הַסֵּפֶר‭ "‬הַצַּדִּיק‭ ‬מִיַּבְנְאֵל״ נוֹגֵעַ‭ ‬בְּשׁוּלֵי‭ ‬גְּלִימָתוֹ‭ ‬שֶׁל‭ ‬הַצַּדִּיק‭ ‬הַמֻּפְלָא, שֶׁשִּׁמֵּשׁ‭ ‬כְּמִגְדַּלּוֹר‭ ‬שֶׁל‭ ‬תּוֹרָה‭ ‬וֶאֱמוּנָה, חִזּוּק, עִדּוּד‭, ‬שִׂמְחָה, אַהֲבַת‭ ‬הַבְּרִיּוֹת‭ ‬וַעֲבוֹדַת‭ ‬ה׳, ‬בָּאָרֶץ‭ ‬וּבְכָל‭ ‬קַצְווֹת‭ ‬הָעוֹלָם‭ .‬הַסֵּפֶר‭ "‬הַצַּדִּיק‭ ‬מִיַּבְנְאֵל״ מְקַבֵּץ‭ ‬אֶל‭ ‬תּוֹכוֹ‭ ‬סִפּוּרֵי‭ ‬מוֹפֵת‭ ‬מַרְטִיטִים, כְּמוֹ‭ ‬גַּם‭ ‬סִפּוּרֵי‭ ‬אֱמוּנָה‭ ‬מְחַזְּקִים, הַנְהָגוֹת‭ ‬יְקָרוֹת‭ ‬בַּעֲבוֹדַת‭ ‬ה׳ ‭‬וּבְאַהֲבַת‭ ‬הַבְּרִיּוֹת. וְהַכֹּל‭ ‬מִמַּסֶּכֶת‭ ‬חַיָּיו‭ ‬שֶׁל‭ ‬מוֹהֲרָא‭"‬ש, זְכוּתוֹ‭ ‬תָּגֵן‭ ‬עָלֵינוּ‭ ‬אָמֵן‭.‬

 

ציורים: אבישי‭ ‬חן

פרק ראשון

נִפְרָדִים מֵהַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל
 
טֶרֶם חָלְפָה לָהּ שָׁנָה מִיּוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"ש, וְהַלֵּב מְסָרֵב לְהַאֲמִין, הַמֹּחַ מְסָרֵב לְעַכֵּל, וְהָעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת, כָּל אֵימַת שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מֻזְכָּר עַל הַשְּׂפָתַיִם. הַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל, שֶׁסִּמֵּל בְּאֹרַח חַיָּיו יוֹתֵר מִכֹּל אֶת הַפְּעִילוּת הָרוּחָנִית הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, אֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ הַבִּלְתִּי נִדְלֵית לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ אַהֲבָה עֲצוּמָה, מִתּוֹךְ תַּבְעֵרַת אֵשׁ שֶׁל תּוֹרַת בְּרֶסְלֶב, עַל פִּי מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב וּמִשְׁנַת תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבְראֹשָׁם רַבִּי נָתָן.
הַאֻמְנָם?! הַאִם כָּבָה לַפִּיד הָאֵשׁ אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה?!
אָכֵן, הַצַּדִּיק עַצְמוֹ הִתְבַּטֵּא כָּל יָמָיו אוֹדוֹת יוֹם הַמִּיתָה בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. הוּא לֹא יָרֵא אֶת הַמָּוֶת, וְלֹא אֶת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. עֹז וְהָדָר הָיָה לְבוּשׁוֹ, וְהוּא הִתְבּוֹנֵן בַּמָּוֶת בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. מִגִּיל אַחַת עֶשְׂרֵה, כָּךְ הִתְבַּטֵּא פַּעַם, מִגִּיל אַחַת עֶשְׂרֵה הֵחֵל לְהָכִין עַצְמוֹ לְיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן...
אוּלָם אָנוּ, הַאִם גַּם אָנוּ הָיִינוּ מוּכָנִים לְכָךְ?! כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא! אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהַאֲמִין, שֶׁלִּבּוֹ הָעֲנָק שֶׁל מוֹהֲרָא"ש, הַלֵּב הַמֵּכִיל אֶת כָּל צָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יֶחְדַּל מִלִּפְעֹם...
אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא רָצָה לְהַאֲמִין, שֶׁמֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל מוֹהֲרָא"ש — אֲשֶׁר הָיָה גָּדוּשׁ בְּתוֹרָה וּבַחֲסִידוּת — יִסְתַּלֵּק מֵעִמָּנוּ לְגִנְזֵי מְרוֹמִים.
הַמֹּחִין הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ, שֶׁסִּפְּקוּ תְּשׁוּבוֹת לִמְאוֹת אַלְפֵי שׁוֹאֲלִים, הַמֹּחִין הַכַּבִּירִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵכִילוּ אֶת צָרוֹת הַפְּרָט וְהַכְּלָל. הַמֹּחִין הַלָּלוּ, שֶׁהִתְחַיְּבוּ לִלְמֹד כָּל סֵפֶר שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָיו, מִכְּרִיכָה לִכְרִיכָה, בְּעַמְקוּת וּבְעִיּוּן, בְּאַהֲבַת תּוֹרָה בּוֹעֶרֶת וְיוֹקֶדֶת. הַמֹּחִין הַלָּלוּ הָלְכוּ מֵעִמָּנוּ, וְלֹא נִזְכֶּה לָשׁוּב וּלְהִתְחַמֵּם לְאוֹרָם, עַד יָקִיצוּ יְשֵׁנֵי עָפָר.
כַּאֲשֶׁר נָפַל מוֹהֲרָא"ש לְמִשְׁכָּב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, קָרְעוּ הֲמוֹנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלּוֹת לְהַחְלָמָתוֹ. וְהַתְּפִלּוֹת נַעֲנוּ. כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים הֶחֱלִים מוֹהֲרָא"ש וְשָׁב לְהַנְהִיג אֶת עֲדַת בֵּית יִשְׂרָאֵל. אוּלָם בְּחָלְיוֹ הָאַחֲרוֹן, נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ וְעָלְזוּ בְּבוֹא אֲלֵיהֶם נֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק, וְאָנוּ נִשְׁאַרְנוּ גְּדוּשִׁים וּמְלֵאִים בִּתְחוּשַׁת יַתְמוּת כּוֹאֶבֶת וְצוֹרֶבֶת.
אַךְ בַּל נִטְעֶה. מוֹהֲרָא"ש אָמְנָם נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אוּלָם רוּחוֹ הַגְּדוֹלָה עוֹדֶנָּה חַיָּה וּמְפַעֶמֶת בְּקִרְבֵּנוּ. עַשְׂרוֹת אַלְפֵי תְּשׁוּבוֹתָיו, מְאוֹת חִבּוּרָיו, רִבְבוֹת חֲסִידָיו הָאֲדוּקִים הַמְשַׁמְּשִׁים כִּנְצִיגֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל הַיַּהֲדוּת, עַשְׂרוֹת בָּתֵּי מִדְרָשׁ 'הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ' הַפְּזוּרִים בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל כֻּלָּנָה קְהִלַּת קֹדֶשׁ 'הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ' בְּעִיר בְּרֶסְלֶב יַבְנְאֵל עַל כָּל מוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ וְהַחֶסֶד הַפּוֹעֲלִים בְּקִרְבָּהּ, כָּל אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת יְרוּשָׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה, הָעוֹמֶדֶת לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
וִיהִי רָצוֹן, שֶׁנִּזְכֶּה לָקַחַת חֵלֶק בְּכָל מִפְעָלָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַכַּבִּירִים, וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, עֲדֵי בִּיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
הַכּוֹתֵב בִּתְפִלַּת מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי.
אברהם אוחיון

הרב אברהם אוחיון

הרב אברהם אוחיון נולד בישראל לדוד ומלכה אוחיון, לאחר נישואיו היה אברך בכולל אברכים, לאחר מכן שימש כמשגיח בישיבה לבעלי תשובה בירושלים. 
הרב אברהם אוחיון הוציא לאור קרוב ל-300 ספרים בעברית בעיקר לציבור החרדי. חלק מספריו תורגמו לאנגלית ולעוד שפות. הוא כתב ספרים בנושאי המועדים ושבתות, ספרי מוסר ואגדות, וספרים העוסקים בחינוך.
הרב מתמקד בעיקר בספרים העוסקים בחינוך ובספרות ילדים, והתפרסם בעיקר בשל ספריו שהוציא על רבנים גדולי ישראל: הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב בן ציון אבא שאול. הרב אוחיון הוציא גם כ-50 ספרי קומיקס, והנמכרת ביותר היא סדרת קומיקס לילדים שנקראת ניצחתי אותך אייכמן ועוסקת בנושאים הקשורים לאדולף אייכמן ולתקופת מלחמת העולם השנייה.

עוד על הספר

הצדיק מיבניאל 1 הרב אברהם אוחיון
נִפְרָדִים מֵהַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל
 
טֶרֶם חָלְפָה לָהּ שָׁנָה מִיּוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"ש, וְהַלֵּב מְסָרֵב לְהַאֲמִין, הַמֹּחַ מְסָרֵב לְעַכֵּל, וְהָעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת, כָּל אֵימַת שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מֻזְכָּר עַל הַשְּׂפָתַיִם. הַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל, שֶׁסִּמֵּל בְּאֹרַח חַיָּיו יוֹתֵר מִכֹּל אֶת הַפְּעִילוּת הָרוּחָנִית הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, אֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ הַבִּלְתִּי נִדְלֵית לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ אַהֲבָה עֲצוּמָה, מִתּוֹךְ תַּבְעֵרַת אֵשׁ שֶׁל תּוֹרַת בְּרֶסְלֶב, עַל פִּי מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב וּמִשְׁנַת תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבְראֹשָׁם רַבִּי נָתָן.
הַאֻמְנָם?! הַאִם כָּבָה לַפִּיד הָאֵשׁ אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה?!
אָכֵן, הַצַּדִּיק עַצְמוֹ הִתְבַּטֵּא כָּל יָמָיו אוֹדוֹת יוֹם הַמִּיתָה בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. הוּא לֹא יָרֵא אֶת הַמָּוֶת, וְלֹא אֶת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. עֹז וְהָדָר הָיָה לְבוּשׁוֹ, וְהוּא הִתְבּוֹנֵן בַּמָּוֶת בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. מִגִּיל אַחַת עֶשְׂרֵה, כָּךְ הִתְבַּטֵּא פַּעַם, מִגִּיל אַחַת עֶשְׂרֵה הֵחֵל לְהָכִין עַצְמוֹ לְיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן...
אוּלָם אָנוּ, הַאִם גַּם אָנוּ הָיִינוּ מוּכָנִים לְכָךְ?! כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא! אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהַאֲמִין, שֶׁלִּבּוֹ הָעֲנָק שֶׁל מוֹהֲרָא"ש, הַלֵּב הַמֵּכִיל אֶת כָּל צָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יֶחְדַּל מִלִּפְעֹם...
אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא רָצָה לְהַאֲמִין, שֶׁמֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל מוֹהֲרָא"ש — אֲשֶׁר הָיָה גָּדוּשׁ בְּתוֹרָה וּבַחֲסִידוּת — יִסְתַּלֵּק מֵעִמָּנוּ לְגִנְזֵי מְרוֹמִים.
הַמֹּחִין הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ, שֶׁסִּפְּקוּ תְּשׁוּבוֹת לִמְאוֹת אַלְפֵי שׁוֹאֲלִים, הַמֹּחִין הַכַּבִּירִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵכִילוּ אֶת צָרוֹת הַפְּרָט וְהַכְּלָל. הַמֹּחִין הַלָּלוּ, שֶׁהִתְחַיְּבוּ לִלְמֹד כָּל סֵפֶר שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָיו, מִכְּרִיכָה לִכְרִיכָה, בְּעַמְקוּת וּבְעִיּוּן, בְּאַהֲבַת תּוֹרָה בּוֹעֶרֶת וְיוֹקֶדֶת. הַמֹּחִין הַלָּלוּ הָלְכוּ מֵעִמָּנוּ, וְלֹא נִזְכֶּה לָשׁוּב וּלְהִתְחַמֵּם לְאוֹרָם, עַד יָקִיצוּ יְשֵׁנֵי עָפָר.
כַּאֲשֶׁר נָפַל מוֹהֲרָא"ש לְמִשְׁכָּב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, קָרְעוּ הֲמוֹנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלּוֹת לְהַחְלָמָתוֹ. וְהַתְּפִלּוֹת נַעֲנוּ. כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים הֶחֱלִים מוֹהֲרָא"ש וְשָׁב לְהַנְהִיג אֶת עֲדַת בֵּית יִשְׂרָאֵל. אוּלָם בְּחָלְיוֹ הָאַחֲרוֹן, נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ וְעָלְזוּ בְּבוֹא אֲלֵיהֶם נֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק, וְאָנוּ נִשְׁאַרְנוּ גְּדוּשִׁים וּמְלֵאִים בִּתְחוּשַׁת יַתְמוּת כּוֹאֶבֶת וְצוֹרֶבֶת.
אַךְ בַּל נִטְעֶה. מוֹהֲרָא"ש אָמְנָם נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אוּלָם רוּחוֹ הַגְּדוֹלָה עוֹדֶנָּה חַיָּה וּמְפַעֶמֶת בְּקִרְבֵּנוּ. עַשְׂרוֹת אַלְפֵי תְּשׁוּבוֹתָיו, מְאוֹת חִבּוּרָיו, רִבְבוֹת חֲסִידָיו הָאֲדוּקִים הַמְשַׁמְּשִׁים כִּנְצִיגֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל הַיַּהֲדוּת, עַשְׂרוֹת בָּתֵּי מִדְרָשׁ 'הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ' הַפְּזוּרִים בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל כֻּלָּנָה קְהִלַּת קֹדֶשׁ 'הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ' בְּעִיר בְּרֶסְלֶב יַבְנְאֵל עַל כָּל מוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ וְהַחֶסֶד הַפּוֹעֲלִים בְּקִרְבָּהּ, כָּל אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת יְרוּשָׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה, הָעוֹמֶדֶת לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
וִיהִי רָצוֹן, שֶׁנִּזְכֶּה לָקַחַת חֵלֶק בְּכָל מִפְעָלָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַכַּבִּירִים, וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, עֲדֵי בִּיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
הַכּוֹתֵב בִּתְפִלַּת מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי.
אברהם אוחיון