בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
לפני שאלוהים ברא את השמיים ואת הארץ, הארץ הייתה רק חלק קטן מתוך ענן עצום של חלקיקים מסוגים שונים (ראו ערך תורת החלקיקים), ומאחר שכל חלקיק בפני עצמו הוא נקודה בלתי נראית וחסרת כל נפח, הרי שהחיבור שבין החלקיקים הוא זה שהפך את השמיים ואת הארץ לנראים ולממשיים, ומכל החלקיקים שביקום (קיימים 48 סוגים בסך הכול), רוחו של אלוהים נשבה על פני אלה של המימן.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.
אלא שמימן כמו כל חומר, משנה את התנהגותו בהתאם לתנאי הסביבה שבה הוא נמצא. בתנאי החום המתונים של הארץ הוא הופך למים נוזלים ומעניקי חיים, ובתנאי לחץ וחום גבוהים הוא הופך לחומר הנפיץ ביותר שקיים בטבע (עוצמתה של פצצת מימן גבוהה פי מאה מזו של פצצת אטום). כך שצמד המילים "יהי אור" מתאר התפוצצות בסדר גודל בלתי ניתן לשיעור של חלקיקי מימן רבים, וזאת בגלל היווצרותם של תנאי חום ולחץ עצומים. (על פי המדע, לפני המפץ הגדול כל החלקיקים שביקום התכווצו לכדי כדור בגודל של זית, כך שהלחץ שהופעל באותה עת על חלקיקי המימן היה עצום.)
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
כך שהעולם נברא בזוגות. תוהו ובוהו, שמיים וארץ, אור וחושך, יום ולילה, ובידי זוג: אלוהים ורוח האלוהים.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.
ומאחר שהארץ נוצרה מהתפוצצות אדירה של חלקיקי מימן רבים, הרי שמן ההתפוצצות הזו היא הייתה לגוש של חומר לוהט ביותר. כך שהיא נזקקה לכמות עצומה של מים כדי להתקרר וכדי שיתגבש סביבה קרום האדמה המוצק שעליו אנו חיים, ומכיוון שהארץ הייתה גוש של חומר לוהט, הרי שהמים שכיסו אותה היו חייבים להיות גם הם חמים, ומכאן שגם השמיים היו חייבים להיות רטובים ביותר, שכן מצד אחד הם היו מלאים באדים שהתאדו אליהם באופן קבוע מן הים החם שכיסה ועטף את הארץ מכל צדדיה, ומצד שני, הם היו מלאים גם בגשם שירד באופן קבוע חזרה אל הים שממנו המים התאדו. כך שבתהליך ארוך ועקבי טמפרטורת הים והארץ ירדה, ובהתאם לירידתה של הטמפרטורה, פחתו גם אחוזי הלחות והרעלים שעלו מן הים ומן הארץ אל השמיים. תהליך שהביא להתפתחותה של האטמוספירה (ראו ערך אטמוספירה).
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
כך שאלוהים ממשיך את מלאכתו בזוגות, כשהוא מפריד בין המים שמחוץ לאטמוספירה ובין המים שבתוך האטמוספירה, ולא רק שהמים מופרדים לשניים, אלא שהם גם עשויים משניים, מחמצן וממימן, והם משמשים גם לשתי פעולות מהותיות בבריאת הארץ ובשימורה, שכן המים הם אלה שמקררים את קרום כדור הארץ והופכים אותו למקום שניתן לחיות בו, והמים הם גם אלה שמספקים לשמיים את החמצן שכל בעלי החיים נושמים. חמצן שמיוצר על ידי הצמחייה שמתפתחת במים באופן טבעי (ראו ערך פיטופלנקטון).
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן.
כאמור, עד לשלב הזה הארץ הייתה שקועה מתחת לפני המים, ורק אחרי שהיא הצטננה, התגבש מסביבה קרום אדמה. ומשקרום האדמה נאטם מכל צדדיו, הרי שנוצרו בתוכו לחצים שהחלו להדוף אותו כלפי מעלה, כך שהאדמה וההרים החלו להגיח מעל פני המים רק בשלב הזה של הבריאה, ואם עד לשלב הזה כל האדים שעלו אל השמיים נפלו תמיד אל הים המלוח שממנו הם התאדו, הרי שמעתה ואילך, חלק ניכר מהם נפל כבר על פני היבשה כשהם מתוקים וראויים לשתייה, וזאת בזכות תהליך ההתפלה הטבעי שהם עברו בשמיים, תהליך שהופך כל מים, למים טהורים ומתוקים.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.
המים המתוקים שהיו כבר בנמצא הרוו את האדמה היבשה, וכזוג מושלם הם יצרו את התנאים המתאימים להתפתחותה של הצמחייה שהחלה להתפשט גם על פני היבשה. כך שהבריאה ממשיכה להתפתח בזוגות. ים ויבשה, דשא ועשב, ועץ פרי למינהו זכר ונקבה.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.
אנשי המדע טוענים שהירח נוצר מהתנגשות מקרית של עצם שמימי גדול בכדור הארץ, ושמן ההתנגשות הזו, נגרעה מכדור הארץ פיסה גדולה של סלע שניתזה אל החלל וממנה נוצר הירח. כך שגם על פי המדע, הירח נוצר רק אחרי שהארץ נבראה, ולגבי השמש, ייתכן שלעולם לא נצליח להגיע למסקנה מוחלטת לגבי זמן בריאתה המדויק, וכל שנותר לנו הוא להאמין, שגם היא בדומה לירח, נוצרה רק אחרי שהארץ נבראה.
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.
כך שאלוהים המשיך את מלאכת הבריאה בזוגות, כשהוא ברא ביום השלישי את השמש ואת הירח, ואם השמש נבראה רק ביום השלישי של הבריאה, הרי שאין להשוות בין אורכו של יום בריאה אחד, לאורכה של יממה אחת על פני כדור הארץ. (אורך יממה משתנה מכוכב לכוכב)
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים.
מאחר שהארץ התכסתה בצמחייה והייתה חמה יותר מבימינו, הרי שבהתאם לתנאי החום, התפתחו עליה בעלי חיים שאנו מגדירים כחיות בעלות דם קר (רכיכות דגים וזוחלים), וביניהן גם התנינים הגדולים (הדינוזאורים). ומאחר שהארץ הייתה שרויה בתהליך של התקררות, הרי שהדינוזאורים שגשגו על פני האדמה כל עוד היא הייתה חמה, ומשהיא קפאה, הרי שקפיאתה של הארץ הביא להכחדתם. (לידיעה כללית, הדינוזאור הראשון, התגלה רק במאה ה-19.)
וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן.
משהובא לידיעתנו דבר קיומם של בעלי חיים שנכחדו מן העולם בשל שינויי אקלים (עידן הקרח), הרי שהפסוק האחרון מביא לידיעתנו שאין כל סתירה בין מה שנאמר בתורה, לבין מה שנטען בתורת האבולוציה של דרווין, שכן בפסוק האחרון נאמר בבירור שהחיים נוצרו מן האדמה, ושהם התפתחו בהתאם לתנאי הסביבה והאקלים הייחודיים של האזור שבו הם נוצרו. לדוגמה: דובים לבנים בקוטב הקפוא והלבן, וגמלים נושאי דבשת במדבר החם והיבש.
