הדברים הכי מהנים

• משחק הניחושים - אילו חלקים ממנה דומים לחברי המשפחה השונים.

• כשהיא עוטפת את האצבעות שלכם באצבעות מזעריות.

• השלווה המתוקה בזמן ההנקה.

• הרכות של העור והפלומתיות של השיער.

• הרגעים הדלים בהם היא פוקחת את העיניים ואתם זוכים להצצה.

• הרגע שבו אתם קוראים לה לראשונה בשמה.

• הרגע שאתם נכנסים בדלת, ומבינים שהיא רואה לראשונה את הבית שלה.

• הכרבולים האינסופיים.

• הקלות שבה היא נרדמת ונשארת רדומה.

• הקסם שהיא מכניסה לזוגיות שלכם.

• כשנופל לכם האסימון שאתם אמא ואבא עכשיו, וכשאתם רואים פתאום אחד את השניה כאבא או כאמא בפעם הראשונה. ההבנה שעכשיו אתם משפחה.

• חוסר היכולת שלך לתפוס שהתינוקת הזו היא זו שנשאת ברחמך תשעה חודשים.

• עצם העובדה שאת כבר לא בהריון — כבר אין מגבלות, אין צרבות, בחילות או כאבי גב ואגן.

 

 

דברים שכדאי לדעת

 

לשינה בגיל הזה עדיין אין חוקיות. התינוקת תישן כל היום וכל הלילה (ובסה״כ 15-18 שעות), ולא נראה שיש הפרדה בין השניים עבורה. היא תירדם בקלות ללא עזרתכם, וניתן להניח שאם היא בוכה היא רוצה לאכול או שתחליפו לה חיתול, כי להירדם (לפחות בינתיים) היא יודעת לבד.

מוות בעריסה הוא תופעה מאד נדירה ששכיחותה פוחתת משמעותית בגיל ארבעה חודשים. ישנן המלצות רבות למניעת מוות בעריסה, למרות שלא יודעים בדיוק מהן הסיבות, וההמלצות לרוב מבוססות על סטטיסטיקות וניחושים. כל עוד התינוקת אינה בהשגחה (בכלל זה במיוחד בזמן שינה), מומלץ להשכיבה על גבה, ולא על צידה או על בטנה. כמו כן מומלץ להסיר מסביבתה שרוכים וחוטים ארוכים, וכל דבר רך שעלול לחסום את נשימתה אם תגיע אליו — בובות רכות, שמיכות, חיתולי טטרה, נחשושים, מגני ראש וכדומה.

 

האכלה לפי דרישה — זה מה שאומרים שצריך לעשות. זה קצת מבלבל: מהי דרישה לאוכל של תינוקת שיודעת רק לבכות? הורים רבים בוחרים פשוט להאכיל בכל פעם שהתינוקת בוכה. ובכן, זה אכן מה שהיא כנראה רוצה רוב הזמן כשהיא בת שבוע בלבד, כי לישון היא מצליחה — כרגע — בקלות. אבל בעוד כשבועיים זה נעשה מסובך יותר, ואז צריך להתחיל להבחין בין הדרישות לאוכל, שינה, הקלה על כאב ובהמשך גם לתשומת לב. החדשות הטובות הן שפעולת היניקה משמשת לא רק כאוכל, אלא גם כהרגעה ועזרה בהרדמה. אז עכשיו, כשאתם עוד מותשים ונרגשים, זה הדבר הכי קל שניתן לעשות.

מים- עד שנותנים לתינוקת לאכול מוצקים בסביבות גיל חצי שנה, אין לתת לה מים. את כל הנוזלים שהיא צריכה היא מקבלת מחלב האם או מתחליף החלב, שמכילים גם ויטמינים וערכים תזונתיים שאינכם רוצים שיוחלפו במים.

חיבור בהנקה — לחלק מהנשים (והתינוקות) זה הדבר הכי טבעי וברור — וקורה מאליו ללא כל הדרכה או ידע, אבל נשים רבות נתקלות בקשיים כמו כאב בהנקה, גודש, תינוקת שלא מצליחה לינוק או אינה רגועה בזמן ההנקה ועוד. יש כמה טיפים כלליים שכדאי להכיר: המדד לכך שהיא התחברה אל השד בצורה מיטבית היא שהפטמה לא יצאה ארוכה, אלא עגולה כפי שנכנסה. החיבור מבוצע ע״י ערסול של התינוקת, כשראשה מונח על שקע הזרוע, וקירוב פיה אל השד (ולא רכינה של השד מעליה). ניתן לגרות את פיה עם הפטמה, וכאשר היא פותחת אותו, להצמיד בעדינות את פיה אל הפטמה, כאשר השפה העליונה מעל הפטמה, והשפה התחתונה בשאיפה מתחת להילת הפטמה. אין טוב ממראה עיניים — ולכן כדאי לצפות במישהי מניקה או במגוון סרטוני ההדרכה שניתן למצוא באינטרנט.

 

תדירות ומשך ההנקה — בגיל הרך הזה, כאשר הקיבה עוד בגודל של משמש (זו התקדמות! לפני כמה ימים היא הייתה בגודל של אגוז!) הנקה יחידה אורכת לרוב כארבעים דקות. רוב הנשים מניקות משני השדיים, בערך 20 דקות מכל צד. התדירות עומדת איפשהו בין כל שעה וחצי לשלוש, כאשר סופרים מתחילת ההנקה הקודמת. (כלומר, כוללים את 40 הדקות של ההנקה הקודמת, מה שאומר שיתכן ותרגישי שאת מניקה כל היום!)

כאשר התינוקת מתנתקת מהשד, מומלץ להציע לה שוב את אותו השד, ורק אם היא מסרבת, להציע את השני — זה שעוד מלא חלב. הסיבה לכך היא שיש שני ״סוגי״ חלב בשד — חלב שמן ומשביע, וחלב מימי ומרווה, וחשוב שהתינוקת תינק גם את החלב השומני והקשה יותר ליניקה על מנת שתשבע. אצל חלק מהנשים, התינוקת בוחרת לאכול רק מצד אחד בכל פעם ומסרבת לשני, וזה בסדר — תנו לתינוקת שלכם להכתיב את הקצב ואת דרך היניקה, וודאו שהיא אוכלת מספיק.

היא אוכלת מספיק או יותר מדי? בהאכלה מבקבוק נהנים מהדיוק שבשנתות, אך בהנקה לא ניתן למדוד את כמות החלב שנאכלה, וזה מעלה הרבה שאלות כמו האם היא אוכלת מספיק, ואולי דווקא אני מאכילה אותה יותר מדי? ראשית, הדעה הרווחת היום היא שלא ניתן להאכיל תינוקת יונקת יותר ממה שהיא צריכה, מאחר והיא שולטת בקצב ובזרימה. גם אם נדמה שהיא יונקת, אין זה אומר שהיא אכלה. אם היא לא הייתה רעבה, יתכן והיא לא ינקה, אלא מצצה את הפטמה לשם הירגעות מבלי להוציא חלב. לגבי האכלה לא מספקת — זה אכן יכול לקרות. איך תדעו שהיא ינקה מספיק? ספרו את כמות החיתולים הרטובים מפיפי ביום (הפס הצהוב לאורך החיתול הפך כחול), וצפו לפחות לחמישה חיתולים רטובים ביממה (שימו לב שבימים הראשונים, לפני שיוצא החלב ״האמיתי״ — לעומת הקולוסטרום, חלב מרוכז ונוזלי פחות — יש לצפות לחיתולים רטובים ככמות ימי החיים של התינוק).

מדד נוסף הוא ניטור העליה במשקל לעומת תינוקות אחרים בני גילה, מעקב שמבוצע ומנוטר באמצעות משקל המתאים למשקל נמוך ע״י טיפת חלב. אל תשכחו לקבוע תור כבר השבוע! תינוקת יורדים במשקלם לאחר הלידה, וזה טבעי לחלוטין! בגיל שבוע, משקלה של התינוקת שלכם עולה על משקל הלידה שלה. סקרנים לדעת את המשקל לפני שהתור מגיע? עלו על המשקל הביתי איתה ובלעדיה, ועשו תרגיל חיסור פשוט (אבל אל תצפו להסיק מכך מסקנות מדויקות, מדובר פה על דיוק גרמים בודדים שמשפיע על המדידה).

אחת מהדרכים שחלק מיועצות ההנקה מציעות להבנה כמה אוכלת התינוקת כאשר יש קשיי הנקה, היא לשאוב חלב במשך זמן השקול לזמן ההאכלה של התינוקת. כך ניתן להשוות את כמות המיליליטרים שמתקבלת אל מול הרצויה.

יתרונות ההנקה — החלב תמיד מוכן, חם וזמין; לא צריך לנקות ולעקר בקבוקים ולקנות תחליפי חלב; ההנקה מחברת רגשית והורמונלית בין האם לתינוקת; כשזה עובד, זה פשוט כיף. ואלו רק הסיבות הקלילות. בשנים האחרונות מחקרים הראו שיש בהנקה יתרונות שתחליפי החלב עדיין לא הצליחו לחקות: חלב האם משתנה ומתאים עצמו בדיוק לצורכי התינוקת שלך ולהתפתחותה הפרטנית; הוא מכיל את כל הויטמינים ואת כל הדברים הטובים שהיא זקוקה להם כדי להתפתח; והדבר המגניב ביותר, הוא שאחד מרכיבי חלב האם הוא נוגדנים למחלות שונות שהתינוקת מפתחת, והמערכת החיסונית שלה עוד לא בשלה דיה כדי להלחם בהם לבדה.

 

בעיות הנקה -עם כל זאת, לחלק מהנשים ההנקה פשוט לא זורמת. בין אם מדובר בכאבים, או בתינוקת שלא מסתדרת על השד, זה עלול להיות לך מאד קשה פיזית ורגשית. במקרים כאלה כדאי מאד להיוועץ עם יועצת הנקה ולקבל הכוונה, בין אם כדי ללמוד ממנה כיצד לחבר בצורה אופטימלית, בין אם לשמוע ממנה על פתרונות כמו פטמות סיליקון, ובין אם לאבחן שיש מגבלה פיזיולוגית הניתנת לפתרון כמו לשון קשורה של התינוקת — יש נשים רבות שנשבעות שהכוונה של מישהי שעזרה להן פרטנית עשתה את כל ההבדל. ואם זה עדיין לא עובד, ניתן לשאוב חלב ולהאכיל מבקבוק, או לוותר על ההנקה. זה נכון שלהנקה יתרונות רבים, אבל היא לא חשובה יותר משפיותך ואושרך, לא בעידן שיש בו פתרון נהדר כמו תחליפי חלב.

בקבוק — האם לתת בקבוק? קודם כל, בשלב הזה, בהקשרי הנקה לא מומלץ לתת בקבוק, וגם לא מוצץ. הסיבה לכך היא שיכול להיווצר אצל התינוקת ״בלבול פטמות״ — כלומר, היא ״תשכח״ את פעולת היניקה, או תאבד מוטיבציה לינוק, כי בקבוק מזרים חלב בהרבה פחות מאמץ. מומלץ לחכות עם המוצץ והבקבוק עד ״ביסוס ההנקה״, כלומר עד שאת והתינוקת מרגישות שהיניקה מבוצעת כבר בצורה נוחה וטבעית, וככלל אצבע רק החל מגיל 3 שבועות.

לחשיפה לבקבוק יש יתרונות - האכלה בפומבי אינה דורשת פרטיות; לא רק את יכולה להאכיל, מה שמאד יכול להקל על יציאה להתאוורר, או חלוקת הנטל בלילות; הרבה הורים חושבים שאם מציעים בקבוק באופן קבוע ומגיל מוקדם, התינוקת תסכים לקחת בקבוקים גם כשתגדל. מניסיון אישי, אני יכולה לומר שהם יכולים להפוך לסרבנים בכל שלב, אבל אולי אם היינו קצת יותר עקביים זה היה עובד טוב יותר.

יש לנקות בקבוקים עם מברשת המיועדת לכך, לפרק את כל החלקים, לשטוף בסבון, ואז לעקר בסטריליזטור.

תנוחות הנקה — מעבר לתנוחת ההנקה המיסיונרית - כמו שאני אוהבת לקרוא לה - תנוחת הכרבול, יש תנוחות הנקה נוספות שכדאי להתנסות בהן. למשל, תנוחת הפוטבול, בה גוף התינוקת לא צמוד לבטן שלך, אלא לצד גופך. אחת התנוחות האהובות עלי ועל התינוקת שלי היא תנוחת שכיבה על הגב, בה היא שכובה מאונכת עם בטנה על בטני. זרועי תומכת בגופה מהצד וכף ידי עוטפת את הגב והטוסיק שלה. תנוחה אהובה במיוחד על אמהות לאחר ניתוח קיסרי היא הנקה על הצד — את שכובה על המיטה על צידך, והתינוקת על המיטה על צידה כשפניה מופנות כלפיך.

לאמהות רבות מאד נוח להשתמש בכרית הנקה — כרית גדולה בצורת אוכף שתומכת בזרועותייך בעוד את מחזיקה את התינוקת, ובכך תומכת במשקלה ומונעת כאבי גב רבים.

 

תופעות לוואי להנקה — את מרגישה רעבה כמו נער מתבגר; וצמאה כמו גמל עם דבשות ריקות; את קמה עם חולצה רטובה מדליפת חלב, ובמקרה הטוב זה יהיה במיטה, בלילה - בלי שאנשים נוספים עדים לכך; יהיו לך מעין זרמים מעט כואבים שתלמדי שהם הזרמים שממלאים את השדיים בחלב חדש, לרוב תוך כדי הנקה, בצד השני; ויתכן שגם יהיו לך כאבים בפטמות מיניקה לא אופטימלית; ויש גם תופעה חיובית — את משילה במהירות שיא את כל המשקל העודף של הלידה.

אז מה עושים עם כל אלה? דאגי שיהיה לך בבית אוכל מוכן, עדיף ״אוכל אצבע״ שקל לשלוף ולאכול זריז במקום את השוקולד או הבמבה שקורצים לך מהארון. למשל גזר קלוף וחתוך, מאפינס ירקות, קציצות, ופירות. מומלץ להניח משהו כמו אגוזים או תמרים ליד המקום בו את מניקה בלילה — את תזדקקי לזה; באותו אופן, דאגי שתמיד יהיה לך בקבוק מלא מים לידך — בזמן ההנקה תחושת הצמא שורפת בגרון; קני רפידות הנקה, והניחי אותן בחזיה. גם בלילה, מצאי חזיה שנוח לישון איתה, והשתמשי ברפידות; כשמגיעה הצריבה של התמלאות החלב (ואיתה כנראה גם הטפטוף), הצמידי את ידך אל הפטמה ולחצי מעט — הצריבה תיעצר; אם יש לך כאבים מעבר לכך, יש משחות שניתן לקנות להקלה; ולגבי ההרזיה המהירה — פשוט תיהני מזה שאת אוכלת כמו נער מתבגר ומרזה באותה הנשימה!

 

שאיבה — אם את מעוניינת לשאוב חלב אם, ניתן לעשות זאת עם משאבה ידנית (שמפעילים עם לחצן ידני), או עם משאבה חשמלית שמבצעת את פעולת השאיבה בעצמה. יש אפילו משאבות כפולות ששואבות משני הצדדים במקביל. חשוב לא לשאוב בעצימות וקצב הגבוהים מזו של התינוקת, וגם לא לזמן ארוך. השאיבה יכולה להגביר ייצור חלב וליצור גודש (כאב הנובע ממלאות חלב).

באקלים הישראלי ניתן לשמור חלב אם בטמפרטורת החדר 3-4 שעות, במקרר ל3 ימים, ובמקפיא ל6 חודשים. ניתן לשמור לשימוש חוזר עד שעה בקבוק שהתחלתם להאכיל איתו.

ניתן לאחסן במקרר חלב אם בתוך הבקבוק (סגור עם פקק) או בשקית המיועדת לכך, ולהקפיא ניתן רק בשקיות או בכלים המיועדים להקפאה ולמטרה זו. מומלץ לכתוב על השקית את תאריך השאיבה לטובת שימוש בטווח התוקף הנכון, וכן את הכמות השאובה (יש שנתות על השקית, אך כאשר היא קופאת שכובה, לא ניתן לדעת עוד כמה חלב יש בה), ולאחסנה צמוד לגב המקפיא.

 

טמפרטורה

• בגדול אומרים שטמפרטורה של חדר ילדים צריכה להיות בטווח 21-23 מעלות צלזיוס. לדעתי זה קצת מוגזם, ולא הגיוני להפעיל בחדר מיזוג כזה כאשר יש, למשל, 24 מעלות בחוץ. במקום זאת, כדאי לבדוק שלתינוקת שלכם נעים. האף הוא מדד טוב לבדיקת טמפרטורה, וכאשר הוא קר ניתן להניח שלתינוקת קר. כאשר הוא חם ומזיע, ניתן להניח שחם לה. לעומת זאת, ידיים ורגליים קרות לא מצביעות על קור.

• מבחינת הלבשה של הקטנטנה הרכה שלכם, גם בקיץ נכון להלביש אותה בשתי שכבות של אוברולים ארוכים עם מכנסוני רגליות, לפחות עד שתגדל קצת ותשמור על חום גופה טוב יותר.

הרגעה

• הנקה היא נשק יום הדין — הדבר שכמעט תמיד פותר הכל.

• מוצץ הוא אחד ההמצאות הגאוניות של האנושיות. למעשה, הוא מחליף אותך בתור מוצץ אנושי כשהעניין לא נוח. ובכל זאת, אומרים לחכות עם המוצץ עד גיל שלושה שבועות כדי לתת להנקה להתבסס לפני כן.

• זרת נקיה שלכם ההורים היא גם כלי מעולה להרגעה בתור מוצץ, וזה גם משהו שאבא יכול לעשות.

• הנחת התינוקות עור לעור מאד מרגיע תינוקות, בטח עם אמא או אבא שהריח שלהם כה מוכר.

• ערסול — תנוחות ערסול שונות בהן התינוקת מכורבלת בידיים או במנשא מאד נעימות לה ומזכירות לה את ימיה ה(לא כל כך)נושנים ברחם.

• תנועה — תנועה עוזרת מאד להתמודד עם כאב. אפשר סתם ללכת איתה, לנוע בעמידה מצד לצד, או לקפצץ איתה במקום בעדינות. ויש גם כלים נוספים כמו עגלה, נסיעה ברכב וכדור פיזיו. היזהרו מהטיפ הזה — אם תסתמכו על אמצעי הרגעה שאתם לא רוצים להתחייב לו לאורך זמן, השתמשו בו במינון נמוך וגוונו את האמצעים בהם אתם משתמשים.

היגיינה

• פליטות — זה משהו שקורה לרוב התינוקות עשרות פעמים ביום. כדי לא להחליף סדינים בלי סוף, וגם כדי להגן על המזרנים, אפשר להניח חיתול טטרה מתוח כ״כרית״ בראש המזרן, ולתחוב את קצותיו תחתיו כך שלא יסתרבל ויהווה סכנת חנק. כך ניתן להחליף את הטטרה עם הפליטה במקום את כל הסדין.

• החתלה —

◦ כדאי להחליף חיתול כאשר הוא מלא פיפי, ומיד לאחר קקי (מומלץ לחכות דקות בודדות כדי לתת לה לסיים!).

◦ בחיתולים של קטנטנים יש פס צהוב בחלק החיצוני של החיתול שהופך כחול במגע עם רטיבות — כך תדעו שהיא השתינה.

◦ שימו לב שיש לחיתול מעין מלמלה שכדאי לסדר ולהוציא קצת החוצה סביב הטוסיק לאחר סגירת החיתול — יש לה תפקיד חשוב במניעת נזילות.

◦ יש מקרים בהם לא משנה מה תעשו, תחוו דליפות. ״קקי גב״, ״קקי בטן״ ואפילו ״קקי צוואר״ הם מושגים שגורים בז’רגון של הורים צעירים. זה קורה כשלא מחליפים בזמן, ובעיקר כאשר הקקי נוזלי מאד. קחו אתכם תמיד בגד להחלפה, ונסו חיתולים שונים — יש להם גזרות שונות שעשויות להתאים יותר למבנה גופה של הקטנה שלכם.

◦ איך מנקים את זה? הבגד התלכלך מהדליפה, ונראה שזה כתם שלא יורד, אבל זה לא נכון! יש פתרון קסם: שטפו ושפשפו את הבגד המלוכלך עם סבון כלים, והניחו אותו להתייבש מול שמש ישירה לפני שתכניסו אותו לכביסה. הכתם יעלם!

◦ תפרחת החיתולים — אם האזור תחת החיתול אדום ומגורה, יתכן שיש לתינוקת שלכם תפרחת חיתולים. נסו לשמור על האזור נקי ככל האפשר, ותנו לו להתאוורר לפני שאתם מכסים אותו בחיתול חדש. אולי תרצו גם למרוח משחת החתלה שמקלה על הכאב ומאפשרת לאזור להחלים. הורים רבים לא משתמשים במשחת החתלה בכל החתלה, אבל יש כאלו שכן. תפרחת החיתולים יכולה גם להיגרם מגירוי הנובע מחיתול או מגבון מסוג מסויים.

• נקיון חבל הטבור — עד שחבל הטבור נופל מעצמו - לרוב בגיל שבועיים, צריך לנקות את סביבתו עטורת הדם הקרוש עם צמר גפן ספוג אלכוהול בכל החלפת חיתול.

• רחצה — יש לרחוץ תינוקות רק אחת ליומיים בשבוע הראשון לחייהם, כי העור שלהם עוד מאד עדין: שימו לב שסבון (של תינוקות כמובן!) עלול לגרום לקילופים של העור. בגיל שבועיים ניתן כבר לקלח אחת ליום, אלא אם כן אתם רואים שזה עוד מגרה את העור.

טמפרטורת המים באמבטיה צריכה לנוע בין 36 עד 38 מעלות צלזיוס, שניתן למדוד עם מדחום המיועד למים או בבדיקת ״סבתא״ של טבילת מרפק במים (ווידוא שהם לא חמים מדי).

בעונות קרות רצוי לקלח, לייבש ולהלביש בחדר מחומם. חלק מהתינוקות לא אוהבים את האמבטיה, או את החלק של ההלבשה — אז כדאי שהכל יהיה מוכן להלבשה זריזה עוד לפני שמתחילים את המקלחת.

ניתן לקלח באמבטיה המיועדת לתינוקות ולהחזיק את התינוקת בטוחה בידיים, או להוסיף ״דפני״ — תוספת לאמבט שמאפשרת השכבה של התינוקת באמבט, או ״צופי״ — מצוף שמאפשר שכיבה יותר נעימה לקטנטנה, אך יש לקחת בחשבון שהוא מאבד רלוונטיות כשהתינוקת גדלה ומתחילה לשקוע עם המצוף. ניתן גם למלא אמבטיה רגילה ולהכנס עם התינוקת עליכם, או להחזיק בזהירות עליכם במקלחון.

ועוד קצת דברים מעניינים

• מנשא בד — מנשא בד יכול לעשות הבדל ענק כשאתם צריכים ידיים פנויות, או ללכת בבטחה עם התינוקת עליכם. מעבר לכך, תינוקות מאד אוהבים לרוב מנשאי בד בגלל הכרבול והקרבה הצמודה אליכם. הם נרגעים שם, ונרדמים בקלות.

• תורים — כדאי לקבוע תור לרופא ילדים בקופת החולים ותור לטיפת חלב כבר עכשיו. רופא הילדים יבדוק את התינוקת שלכם והיא תיכנס לרישומים של קופת החולים למקרה צורך בריאותי, ובטיפת חלב יסבירו לכם המון דברים, יענו על שאלות פרטניות, וימדדו את המשקל והגובה שלה כדי לוודא שהתפתחותה תקינה. במשך חייב של התינוקת, יקבעו תורים נוספים לטיפת חלב בגילאים שונים לשם מעקב התפתחותי, חיסונים, מידע חשוב ומענה על שאלות.

• משכב לידה — כולם מדברים על הכאבים של הריון ולידה, אבל משום מה אף אחת לא הזהירה אותך מפני הכאבים שלאחר הלידה. לגוף לוקח זמן לחזור לעצמו בערך חודש וחצי, ואז גם קובעים תור לרופא הנשים כדי לוודא שאכן הכל חזר לקדמותו, כולל הרחם.

אז כן, זה טבעי אם קשה לך לשבת, אבל אם אלו כאבים חדים שלא עוברים כדאי ללכת לרופא עוד כשאת בבית החולים: אולי הוא יוכל לשחרר תפרים. ישנם גם הרבה דברים שיכולים לעזור, כמו שטיפות מרובות, ופדי מגנזיום קרים. אם את סובלת מכאב מסוג זה, חשוב שתדעי שגם לאחר שהנושא הזה נפתר, כאב בעת מגע עלול להשאר ויתכן ויקח לך עוד כמה שבועות עד חודשים לחזור לעצמך, גם לאחר שיחלוף זמן משכב הלידה.

גם כאבי בטן כמו של זמן מחזור הם טבעיים בזמן הנקה, כאשר הרחם ממשיך להתכווץ, והם ידעכו עם הזמן.

בזמן משכב לידה מומלץ לא לסחוב משאות כבדים ולא לעשות פעילות גופנית מאומצת, כדי לאפשר לשרירים לחזור למנחם הטבעי (כולל שרירי הבטן שיש להניח להם לעת עתה) מבלי לפגוע בהם.

• יש לכם צעצועים, מוביילים, ודברים חמודים וצבעוניים שקיבלתם — זה מאד מרגש אתכם, אבל את הצ’וצ’ית הקטנה שלכם זה לא מעניין בכלל. אתם הדבר שהכי מעניין אותה כרגע, תהנו כל עוד זה נמשך! בגיל חודש היא תתחיל להתעניין בהם כנראה. כרגע, היא רואה רק שחור לבן, ומזהה אתכם ואנשים נבחרים נוספים רק לפי השיער וצורת הפנים שלכם.

• עד גיל 3 שבועות, רצוי שתצמצמו את חוג האנשים שנוגעים ומרימים את התינוקת שלכם, וגם אז בקשו מהם לשטוף ידיהם לפני כן וודאו שהם בריאים. המערכת החיסונית שלה עוד עדינה ולא חזקה, ולא הייתם רוצים לחשוף אותה לשום מחלה. זה יכול להיות לא נעים להגיד לאנשים לא לגעת, כי לפעמים אין להם את המודעות הזו בעצמם, והתינוקת שלכם כל כך חמודה ומזמינה. אמרו להם שכרגע הקטנטנה עוד מפתחת את המערכת החיסונית שלה, ואתם מעדיפים שלא יגעו בה בינתיים. תסתכלו על זה כעל טיזר שיפתה אותם לבקר אתכם שוב בגיל 3 שבועות רק כדי להחזיק את האצבעות הקטנטנות האלה.

• ריח של אמא — גם אם לאחרונה את לא מספיקה להתקלח, תתנחמי בידיעה שהתינוקת שלך מאוהבת בריח שלך מאז שהייתה בת כמה שעות. עבורה, הריח שלך הוא הדבר הכי מרגיע ונעים בעולם. לכן, אפילו הנחת חולצה שלך לצידה יכולה להרגיע אותה (אך זכרו שזה מסוכן!)

• קול של אמא — בעשרת השבועות האחרונים של ההריון, הפיצפונה שלכם כבר הקשיבה לך בעניין כששרת במקלחת או כשניהלת שיחות נפש. אז גם אם הקול שלך מבריח את היונים, דעי לך שהתינוקת שלך חושבת שהוא הצליל הנעים ביותר והמרגיע ביותר שיש.

 

• שירה ודיבור — מאחר והקול של אמא הוא המדהים בעולם, וגם של אבא מתחיל להתחבב עליה, התינוקת שלכם תהנה מאד מכך שתדברו אליה ותשירו לה — בעיקר שירים שהיא מכירה כבר מהרחם. משירים ומדיבורים, הבת שלכם מתפתחת שפתית, כבר בשלבים הראשוניים האלו. אולי כרגע נראה שזה לא מעניין אותה במיוחד, אבל כשהיא תהיה בת חודש ותסתכל עליכם באהבה כשתשירו לה את אותו שיר מוכר, תדעו שזה היה שווה את זה! מעבר לכך, אם תדבקו בכמה שירים ספציפיים, תגלו שהם כלי נהדר להרדמה והירגעות בהמשך.

• עור לעור — הפשיטו את התינוקת עד החיתול והניחו אותה על החזה או הבטן שלכם לזמן כרבול משפחתי. מעבר לזה שזה נעים וכיף, עבורה זה מרגיע ואפילו מרפא!

• מגע וליטופים -באופן כללי, מגע מאד חשוב לתחושת הביטחון של התינוקת שלכם. געו בה וחבקו אותה כמה שאתם יכולים, אי אפשר לפנק פה יותר מדי!