כתיבתו של ספר זה החלה לפני ארבע עשרה שנים, אז נפגשתי לראשונה עם עולם התוכן של התנהגות ארגונית שלילית במסגרת סמינר שנושאו היה "התנהגות לא קונבנציונאלית בארגונים". במסגרת הלימודים האקדמיים וכסטודנט ותיק השתתפתי בקורסים רבים שעסקו בארגונים, במנהיגות, בתרבות, במוטיבציה ובמחויבות. אף על פי שהקורסים השונים לימדו אותי לא מעט על ארגונים, הרגשתי שמשהו חסר, משהו בהבנה של החידה הארגונית בשלמותה היה בבחינת נעלם. משהו בהבנה של ההתנהגות האנושית בארגון על כל גווניה נעדר מהקורסים הללו, שכן הם התמקדו בכל מה שרצוי וראוי במסגרת הארגונית. הסמינר על התנהגות לא קונבנציונאלית דיבר על תופעות כמו גניבה, חוסר הוגנות, הפרה של חוזים פסיכולוגיים, מתריענות, חבלה, נקמה וסוגיות ארגוניות נוספות ברוח זו. הרגשתי שהסמינר מילא את החסר והאיר את הישות הארגונית באור שונה, מרענן ומרתק כאחד.

בהתבוננות לאחור על הדרך שעברתי מאז, בחירה זו שנראתה לי מקרית באותו הזמן, נתפסת היום בעיניי כבעלת משמעות אדירה במסע הפרטי שלי לעיצוב זהותי כאדם וכחוקר. כאדם, בחירה זו לימדה אותי את משמעותו העמוקה של כבוד ואת עוצמתן של נגיעות של זלזול בארגון ומחוצה לו. כחוקר, בחירה זו הובילה אותי למסע מתמשך אל מחוזות של מחקר הממוקד בהתנהגויות ארגוניות שליליות, או כפי שדיאן ווהן מכנה זאת: "הצד האפל של ארגונים" (Vaughan 1999).

הבחירה של ווהן במונח "אפל" מבטאת לא רק את העובדה שהתחום הרחב שעוסק בהתנהגות לא קונבנציונאלית בארגונים ממוקד בהיבטים השליליים של עולם ההתנהגות הארגונית, אלא גם את העובדה שחלק לא מבוטל מהסוגיות שתעלינה בספר זה שהו באפלה שנים רבות ויצאו מאותה חשיכה שאפפה אותן אל הזרקורים של בימת המחקר העולמית רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת. זהו עולם תוכן רחב העוסק בתחומים מגוונים של מוסר, חוק ומה שביניהם, תחומים שחלקם נמצאים רק בתחילת דרכם מבחינה מחקרית או יישומית.

גבולות הגזרה התיאורטיים של עולם התוכן המתמקד בהתנהגות ארגונית שלילית הם רחבים. כיוון מחקרי אחד המתפתח בשנים האחרונות עוסק בתופעות שעיקרן פגיעה בישות הארגונית, כגון הרס, גניבה של ציוד, צמצום פעילות יצרנית וכו'. במקביל, כיוון מחקרי נוסף מתפתח סביב היבטים בין־אישיים של התנהגות ארגונית שלילית המאופיינים בפגיעה בשותפים האנושיים לחיים הארגוניים (Robinson and Bennet 1995). התנהגויות שליליות אלו מתבטאות בהתנהגות אגרסיבית, בריונות והתנהגות לא ראויה (Incivility). התנהגות לא ראויה עומדת במרכזו של ספר זה, המתמקד באינטראקציה בין־אישית שלילית בארגון, וכן באופייה, במשמעותה ובהשלכותיה המחקריות והארגוניות.

למרות היותו אקדמי במובנים רבים, ספר זה אינו רק תיאורטי באופיו. מחד גיסא, הוא מאפשר לאקדמאים העוסקים בתחום, או בתחומים משיקים לו, הצצה אל עולם התוכן המרתק של התנהגות ארגונית שלילית, בעיקר זו הממוקדת באינטראקציות בין־אישיות שליליות. מאידך גיסא, הוא מאפשר למנהלי ארגונים, למנהלי משאבי אנוש, ליועצים ארגוניים ולבעלי תפקידים אחרים העוסקים בניהולם של משאבים אנושיים, להבין את האתגר וללמוד כיצד להתמודד עם ההשלכות החברתיות, המוסריות והכלכליות של אינטראקציה בין־אישית קלוקלת. בסוגיות אלו עוסק הספר ובתג המחיר שאותו הן גובות.

הסוגיות שבהן עוסק הספר חלחלו כבר אל מעבר לעולם האקדמי, ואת הביטוי המוחשי לכך ניתן לראות בהתעניינות גוברת והולכת של ה-OECD (Organisation for Economic Co-operation and Development) ומשרד הכלכלה, כנציגו הישראלי, בתופעה שזכתה לכינוי "הצקות והתעמרות במקום העבודה". בשנת 2012 החל משרד הכלכלה לחקור את ההשלכות של הצקות והתעמרות במקום העבודה על פריון העבודה.1 אם יתבצעו מחקרים מקיפים נוספים ברמה לאומית ואם תקודם חקיקה בנושא לאור הממצאים שיעלו במחקרי ההמשך, תצטרף ישראל לשורה של מדינות מערביות שבהן קיימת חקיקה שמטרתה הסדרת נורמות של התנהגות ראויה במקומות עבודה.

בכתיבת ספר זה יצאתי למסע דרך מחוזות תיאורטיים ויישומיים שענו, בין היתר, על שאלות כמו: מהי התנהגות לא ראויה בארגונים ומהם גורמיה? מהן השלכותיה החברתיות והכלכליות של התנהגות זו? מהו הפרופיל המאפיין את הקורבן ומהו זה המאפיין את התוקף? כיצד נמנעים מאינטראקציות שליליות וכיצד מטפלים בהן כאשר אלו מתרחשות?

למרות שהספר יענה על שאלות אלו ושאלות נוספות מתוך פרספקטיבה ארגונית, הסוגיה הרגשית המצויה במרכזו חורגת הרבה מעבר לגבולותיו הרציונליים־כלכליים של הארגון. הבחירה בין שבילים של התנשאות, העלבה וזלזול, שהם מאפייני הליבה של התנהגות לא ראויה, לבין נתיבים של כבוד, הערכה וקבלה ללא תנאי של האחר עומדת בפני כולנו מדי יום, בכל אינטראקציה בארגון ומחוצה לו. היא שזורה בהוויה האנושית ובמובנים רבים מהווה חלק אינטגרלי ממהותה. כעובדים, מנהלים, יועצים, בני זוג, חברים ובראש ובראשונה כבני אדם החיים לצד מכבש הלחצים הארגוני ובתוכו, לעתים אנו שוכחים זאת. אנו שוכחים כי קיימת אפשרות בחירה בגלל אותה דינמיקה סוערת המאפיינת את החיים בעידן הנוכחי.

אך לא הייאוש מוהל את הדיו המעצב את המילים, המשפטים והפסקאות הבנויות לאורכו של הספר, כי אם התקווה שספר זה יהווה תזכורת עבור הצועדים בנתיבי החיים האישיים והארגוניים, בהווה ובעתיד. תזכורת לכך שאפשר גם אחרת. תזכורת לכך שלמילים, כמו גם לשתיקה, יש עוצמה, ואם רק נבחר בדרך נכונה יותר לעשות בהן שימוש, אם רק נבין את ההשלכות של בחירות שגויות בארגון וגם מחוצה לו - נוכל לעצב מציאות אחרת עבור כל אחד ואחת מאתנו.