אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו

רָחוֹק רָחוֹק מֵעֵבֶר לָהָר,

בִּכְפַר קַאקַארוּזוּ לְיַד הַנָּהָר,

בְּבַיִת לָבָן,

בֵּין עֵצִים וּפְרָחִים,

חָיוּ מִזְּמַן מִזְּמַן

שְׁנֵי אַחִים.

שְׁנֵי אַחִים. וּכְדֵי שֶׁנַּבְדִּיל וְנִזְכֹּר —

אוּזוּ קוֹרְאִים לָאָח הַבְּכוֹר,

וְשֵׁם הַשֵּׁנִי לְאוּזוּ חָרוּז הוּא,

כִּי לָאָח הַצָּעִיר הַהוֹרִים קָרְאוּ מוּזוּ.

אוּזוּ וּמוּזוּ מִכְּפַר קַאקַארוּזוּ.

וְאַחֲרֵי שֶׁתֵּאַרְנוּ אֶת שְׁנֵי הָאַחִים

(וַאֲפִלּוּ אוֹתוֹ תֵּאוּר קְצָת חָפוּז הוּא)

סוֹף סוֹף בַּסִּפּוּר

אֲנַחְנוּ פּוֹתְחִים.

שְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ מְאוֹד אִישׁ אֶת אָחִיו,

מֵעוֹלָם לֹא יָדְעוּ מָהֵם רֹגֶז וְרִיב.

וְהָיְתָה שָׁם קִרְבָה גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד,

כְּאִלּוּ הַשְּׁנַיִם הָיוּ אִישׁ אֶחָד.

לְדֻגְמָה:

אִם אוּזוּ קִבֵּל זְרִיקָה קְצָת כּוֹאֶבֶת

בַּ... בַּמָּקוֹם שֶׁחוֹטְפִים זְרִיקוֹת, כַּמּוּבָן,

אָז מֵילָא שֶׁהוּא הִתְקַשָּׁה קְצָת לָשֶׁבֶת —

אֲבָל גַּם לְמוּזוּ כָּאַב הַיַּשְׁבָן.

עוֹד דֻּגְמָה? בְּסֵדֶר.

אִם מוּזוּ, נַגִּיד,

חָלַם חֲלוֹם מַבְהִיל וּמַפְחִיד,

אָז אוּזוּ אָחִיו, בַּמִּטָּה מִמּוּלוֹ,

הָיָה מִתְעוֹרֵר מַזִּיעַ כֻּלּוֹ.

כְּשֶׁמּוּזוּ הָיָה תִּינוֹק קָט וְחָבִיב

וְאוּזוּ בֶּן שְׁמוֹנֶה (יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בַּגִּילִים),

אָז אוּזוּ, לְאוֹת הִזְדַּהוּת עִם אָחִיו,

מָצַץ עוֹד מוֹצֵץ וְלָבַשׁ חִתּוּלִים.

לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁאוּזוּ הָלַךְ לַצָּבָא

וְזָקָן עַל פָּנָיו הֵחֵל אָז צוֹמֵחַ,

מוּזוּ, שְׁנָתַיִם לִפְנֵי בַּר־מִצְוָה,

גַּם הוּא מִדֵּי בֹּקֶר הָיָה מִתְגַּלֵּחַ.

אוּזוּ עָיֵף —

מוּזוּ נִרְדָּם.

מוּזוּ נִדְקָר —

לְאוּזוּ יֵשׁ דָּם.

הָאֶחָד מִשְׁתַּזֵּף,

הַשֵּׁנִי מִתְקַלֵּף.