דברי חכמים וחידותם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: יוני 2019
  • קטגוריה: יהדות
  • מספר עמודים: 445 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 25 דק'

אביגדור שנאן

אביגדור שנאן הוא פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי מחקריו הם ספרות המדרש והאגדה, התרגומים הארמיים וסידור התפילה.

תקציר

הספר כולל מבחר מאמרים פרי עטם של חשובי החוקרים במדעי היהדות, בארץ ובחו"ל, על יצירותיהם של חכמי ישראל שעסקו בפירוש התנ"ך וברעיונותיו. הלכה ודרשות, מוסר ומחשבה, שאלות טקסטואליות, לשון וסיפורת וסמלים העולים מן התנ"ך, ועל גביהם ספרות חז"ל ופרשנות ימי הביניים – כל אלה עיצבו את תרבותם והשקפת עולמם של חכמים לאורך הדורות ועמדו ביסוד כתביהם, מן הזמן העתיק ועד העת החדשה.
 
הספר מוקדש לכבודו של פרופ' חננאל מאק, חוקר פורה במדעי היהדות ומרצה אהוב, חתן פרס ביאליק, שפרסם מחקרים רבים וחשובים בתחום המדרש, התפילה, ספרות בית שני, ופרשנות התנ"ך מימי הביניים עד הספרות החדשה. תרומתו המחקרית רבה ביותר בתחום שבו עוסק ספר זה – התנ"ך כבסיס לרעיונותיהם של חז"ל ושל חכמי ימי הביניים, והדמויות המקראיות בעיניהם.

פרק ראשון

הקדמת העורכים
 
דבר טוב רחש לבם של ילדיו של פרופ’ חננאל מאק כאשר ביקשו לכבד את אביהם בספר שיבואו בו מאמרים, מעשה ידיהם של מיטב החוקרים בתחומים הרבים והמגוונים שעסק בהם. קיבלנו על עצמנו בחפץ לב את עריכתו המדעית של קובץ המאמרים, ואנו אסירי תודה למשפחת מאק על שכיבדו אותנו בעשייה זו, המאפשרת גם לנו לתת ביטוי של הוקרה וחיבה לחננאל.
 
בדברי ההקדמה שכתבו בני המשפחה כבר עמדו על סגולותיו היקרות של חננאל – איש משפחה, איש רעים להתרועע, מרצה מבוקש ומורה מעולה – ואנו לא באנו להוסיף אלא משהו על עבודתו המדעית־המחקרית. עבודה זו נפרשת בפני הקורא ברשימת הפרסומים המקיפה שבסוף ספר זה. מתברר כי חננאל מעולם לא ראה את עצמו חוקר של תחום אחד בלבד, רחב ככל שיהיה. את דרכו המחקרית החל כבעל תואר דוקטור בכימיה (1982). רק בשנת 1985, בהיותו בן 44, החל ללמוד תלמוד באוניברסיטה העברית וזכה לתואר הדוקטור השני שבו נתעטר. יציאתו העיקרית לדרך המחקר במדעי היהדות היתה עבודתו החלוצית על מדרש במדבר רבה א (שהיא יחידה עצמאית במדרש ארוך ומעניין זה), ומכאן הלך וחקר, לימד ופרסם, בתחומים רבים עד מאוד של מדעי היהדות: החל בספרות הבית השני שקדמה שנים רבות לספרות המדרש וכלה ביצירתו של שד”ל ובספרות השבתאית; החל בכתבי כת ים המלח וכלה ביצירתו של עגנון, ובתווך לא רק ספרות חז”ל, ובעיקר החלק האגדי שבה, אלא גם עולם התפילה, פרשני ימי הביניים, הפולמוס היהודי-נוצרי, הלשון העברית ועוד כיוצא באלה.
 
עבודת הדוקטור של חננאל פרנסה, מדרך הטבע, גם מאמרים שעניינם במדרש במדבר רבה, והנה לאחרונה נתבשרנו על הופעתו הצפויה של חיבור נוסף, מהדורה ביקורתית לפרשת במדבר שבמדרש מרתק זה, מהדורה שבבסיסה כתבי היד של המדרש, כשהם מלוּוים במבוא, ברשימת חילופי נוסחאות ובפירוש (במסגרת מפעל המדרש של מכון שכטר בירושלים). בכך מצטרף חננאל אל שורה מכובדת של חוקרים שהעמידו טכסטים מנופים ומדויקים על מדף המהדורות הביקורתיות של ספרות חז”ל, תרומה שלא תישכח לשנים רבות.
 
פרט לאלה נראה ששלושה נושאים תפסו מקום מיוחד ביצירתו המחקרית של חננאל, ושלושתם מתרכזים סביב חיבוריו החשובים: ספרו על איוב, ספרו על רבי משה הדרשן והמבוא שחיבר לתפילות ישראל.
 
אל ספרו על איוב (‘אלא משל היה? איוב בספרות הבית השני ובעיניהם של חז”ל’) יש לצרף מאמרים רבים שעסקו בדמויות מקראיות אחרות בהקשרן הבתר מקראי, כגון קין והבל, דינה, משה, איוב, פינחס בן אלעזר, שמשון ושאול. מתברר כי הסיפור המקראי היה רק נקודת מוצא לעיסוק רב דורות ורב צורות בדמויות המקראיות, וחננאל הדגים בספרו ובמאמריו את השפע המרתק שבמקורות, כל זאת ברוחב יריעה ובתנופה, בחן ובכוח של חידוש מתמיד.
 
בחיבורו ‘מסודו של משה הדרשן’ עמד על יצירתו המיוחדת של רבי משה הדרשן, וכן על הצנזורה היהודית בימי הביניים שהעלימה מכתביו דרשות משיחיות בעלות גוון נוצרי. ספר זה זיכה אותו בפרס ביאליק לחכמת ישראל בשנת תשע”ג (2012). אל ספרו זה יש לצרף עיסוק רב בחכמי ימי הביניים ובפרשני המקרא, כגון רבנו חננאל בן חושיאל, רש”י, ר’ יוסף קרא, ר’ אליהו הזקן, הרמב”ן, אברבנאל ואחרים. גם בתחום זה פרץ חננאל דרכים חדשות בהבנת התופעות הפרשניות על רקע האירועים ההיסטוריים שבתוכם באו לעולם.
 
ובאשר לעולם התפילה – כאן חננאל הוא בוודאות אחד מן הבודדים בדורנו שהקדיש מכוחו וחילו גם לתחום זה, במחקר ובהוראה, ופרט לספרו ‘מבוא לתפילות ישראל’ תרם להכרתנו את העולם המורכב הזה בעיסוקו בתפילת מוסף של ראש השנה, בברכות ההפטרה ובהפטרות עצמן, בהגדה של פסח ובענייני חנוכה.
 
אך חננאל מעולם לא משך את ידו מכתיבה המיועדת לא רק לעמיתיו החוקרים. יעידו על כך חיבוריו על הפרשנות המקראית הקדומה וכן שני ספריו, ‘ותאמר בליבה’ ו’תאמר גם היא בליבה’ שעניינם בדמויות הנשים שבמקרא וגלגולן בספרות הבתר־מקראית (כמו גם ספריו ההולכים ונכתבים על מדרש בראשית רבה). הוא מרבה לפרסם גם מאמרי ביקורת בעיתונות הכללית שבהם הוא משכיל להציג בפני הקוראים בלשון בהירה ושווה לכל נפש חיבורים מחקריים חדשים. לא רבים הם החוקרים המבינים כי אל להם להתבצר במגדלי השן של המחקר מבלי לחלוק את ידיעותיהם עם כלל שוחרי הדעת והקורא הכללי.
 
אדם שכזה, שתורתו נפוצה לכל עבר ותרמה כה רבות לעולם המחקר, ראוי גם ראוי לספר שיכבד אותו על ידי פרסום מאמרים בכל תחומי עשייתו, והוא הספר המונח בזה בפני הקורא. באים בו תשעה־עשר מאמרים, פרי עטם של היושבים ראשונה בעולם מדעי היהדות: מקרא ולשון, ספרות חז”ל (כולל עיסוק ממוקד בכמה מדמויות המקרא בגלגולן המדרשי) ופרשנות המקרא, ספרות ימי הביניים ומחשבת ישראל, הספרות העברית החדשה ותולדות הלשון. כל המחברות והמחברים – עמיתים להוראה ולמחקר אך גם תלמידים – נענו ברצון לבקשתנו לתרום מתורתם לספר, עדות לחביבות המיוחדת ולהערכה הגדולה שרוחשים כולנו למי שחנן אותו האל בידע ובחכמה, באהבת הלימוד וההוראה ובלב נדיב של חבר של אמת.
 
ישראל י’ יובל ואביגדור שנאן

אביגדור שנאן

אביגדור שנאן הוא פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי מחקריו הם ספרות המדרש והאגדה, התרגומים הארמיים וסידור התפילה.

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: יוני 2019
  • קטגוריה: יהדות
  • מספר עמודים: 445 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 25 דק'
דברי חכמים וחידותם אביגדור שנאן, ישראל י' יובל
הקדמת העורכים
 
דבר טוב רחש לבם של ילדיו של פרופ’ חננאל מאק כאשר ביקשו לכבד את אביהם בספר שיבואו בו מאמרים, מעשה ידיהם של מיטב החוקרים בתחומים הרבים והמגוונים שעסק בהם. קיבלנו על עצמנו בחפץ לב את עריכתו המדעית של קובץ המאמרים, ואנו אסירי תודה למשפחת מאק על שכיבדו אותנו בעשייה זו, המאפשרת גם לנו לתת ביטוי של הוקרה וחיבה לחננאל.
 
בדברי ההקדמה שכתבו בני המשפחה כבר עמדו על סגולותיו היקרות של חננאל – איש משפחה, איש רעים להתרועע, מרצה מבוקש ומורה מעולה – ואנו לא באנו להוסיף אלא משהו על עבודתו המדעית־המחקרית. עבודה זו נפרשת בפני הקורא ברשימת הפרסומים המקיפה שבסוף ספר זה. מתברר כי חננאל מעולם לא ראה את עצמו חוקר של תחום אחד בלבד, רחב ככל שיהיה. את דרכו המחקרית החל כבעל תואר דוקטור בכימיה (1982). רק בשנת 1985, בהיותו בן 44, החל ללמוד תלמוד באוניברסיטה העברית וזכה לתואר הדוקטור השני שבו נתעטר. יציאתו העיקרית לדרך המחקר במדעי היהדות היתה עבודתו החלוצית על מדרש במדבר רבה א (שהיא יחידה עצמאית במדרש ארוך ומעניין זה), ומכאן הלך וחקר, לימד ופרסם, בתחומים רבים עד מאוד של מדעי היהדות: החל בספרות הבית השני שקדמה שנים רבות לספרות המדרש וכלה ביצירתו של שד”ל ובספרות השבתאית; החל בכתבי כת ים המלח וכלה ביצירתו של עגנון, ובתווך לא רק ספרות חז”ל, ובעיקר החלק האגדי שבה, אלא גם עולם התפילה, פרשני ימי הביניים, הפולמוס היהודי-נוצרי, הלשון העברית ועוד כיוצא באלה.
 
עבודת הדוקטור של חננאל פרנסה, מדרך הטבע, גם מאמרים שעניינם במדרש במדבר רבה, והנה לאחרונה נתבשרנו על הופעתו הצפויה של חיבור נוסף, מהדורה ביקורתית לפרשת במדבר שבמדרש מרתק זה, מהדורה שבבסיסה כתבי היד של המדרש, כשהם מלוּוים במבוא, ברשימת חילופי נוסחאות ובפירוש (במסגרת מפעל המדרש של מכון שכטר בירושלים). בכך מצטרף חננאל אל שורה מכובדת של חוקרים שהעמידו טכסטים מנופים ומדויקים על מדף המהדורות הביקורתיות של ספרות חז”ל, תרומה שלא תישכח לשנים רבות.
 
פרט לאלה נראה ששלושה נושאים תפסו מקום מיוחד ביצירתו המחקרית של חננאל, ושלושתם מתרכזים סביב חיבוריו החשובים: ספרו על איוב, ספרו על רבי משה הדרשן והמבוא שחיבר לתפילות ישראל.
 
אל ספרו על איוב (‘אלא משל היה? איוב בספרות הבית השני ובעיניהם של חז”ל’) יש לצרף מאמרים רבים שעסקו בדמויות מקראיות אחרות בהקשרן הבתר מקראי, כגון קין והבל, דינה, משה, איוב, פינחס בן אלעזר, שמשון ושאול. מתברר כי הסיפור המקראי היה רק נקודת מוצא לעיסוק רב דורות ורב צורות בדמויות המקראיות, וחננאל הדגים בספרו ובמאמריו את השפע המרתק שבמקורות, כל זאת ברוחב יריעה ובתנופה, בחן ובכוח של חידוש מתמיד.
 
בחיבורו ‘מסודו של משה הדרשן’ עמד על יצירתו המיוחדת של רבי משה הדרשן, וכן על הצנזורה היהודית בימי הביניים שהעלימה מכתביו דרשות משיחיות בעלות גוון נוצרי. ספר זה זיכה אותו בפרס ביאליק לחכמת ישראל בשנת תשע”ג (2012). אל ספרו זה יש לצרף עיסוק רב בחכמי ימי הביניים ובפרשני המקרא, כגון רבנו חננאל בן חושיאל, רש”י, ר’ יוסף קרא, ר’ אליהו הזקן, הרמב”ן, אברבנאל ואחרים. גם בתחום זה פרץ חננאל דרכים חדשות בהבנת התופעות הפרשניות על רקע האירועים ההיסטוריים שבתוכם באו לעולם.
 
ובאשר לעולם התפילה – כאן חננאל הוא בוודאות אחד מן הבודדים בדורנו שהקדיש מכוחו וחילו גם לתחום זה, במחקר ובהוראה, ופרט לספרו ‘מבוא לתפילות ישראל’ תרם להכרתנו את העולם המורכב הזה בעיסוקו בתפילת מוסף של ראש השנה, בברכות ההפטרה ובהפטרות עצמן, בהגדה של פסח ובענייני חנוכה.
 
אך חננאל מעולם לא משך את ידו מכתיבה המיועדת לא רק לעמיתיו החוקרים. יעידו על כך חיבוריו על הפרשנות המקראית הקדומה וכן שני ספריו, ‘ותאמר בליבה’ ו’תאמר גם היא בליבה’ שעניינם בדמויות הנשים שבמקרא וגלגולן בספרות הבתר־מקראית (כמו גם ספריו ההולכים ונכתבים על מדרש בראשית רבה). הוא מרבה לפרסם גם מאמרי ביקורת בעיתונות הכללית שבהם הוא משכיל להציג בפני הקוראים בלשון בהירה ושווה לכל נפש חיבורים מחקריים חדשים. לא רבים הם החוקרים המבינים כי אל להם להתבצר במגדלי השן של המחקר מבלי לחלוק את ידיעותיהם עם כלל שוחרי הדעת והקורא הכללי.
 
אדם שכזה, שתורתו נפוצה לכל עבר ותרמה כה רבות לעולם המחקר, ראוי גם ראוי לספר שיכבד אותו על ידי פרסום מאמרים בכל תחומי עשייתו, והוא הספר המונח בזה בפני הקורא. באים בו תשעה־עשר מאמרים, פרי עטם של היושבים ראשונה בעולם מדעי היהדות: מקרא ולשון, ספרות חז”ל (כולל עיסוק ממוקד בכמה מדמויות המקרא בגלגולן המדרשי) ופרשנות המקרא, ספרות ימי הביניים ומחשבת ישראל, הספרות העברית החדשה ותולדות הלשון. כל המחברות והמחברים – עמיתים להוראה ולמחקר אך גם תלמידים – נענו ברצון לבקשתנו לתרום מתורתם לספר, עדות לחביבות המיוחדת ולהערכה הגדולה שרוחשים כולנו למי שחנן אותו האל בידע ובחכמה, באהבת הלימוד וההוראה ובלב נדיב של חבר של אמת.
 
ישראל י’ יובל ואביגדור שנאן