בין היצר ליוצר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בין היצר ליוצר

בין היצר ליוצר

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: יוני 2019
  • קטגוריה: פסיכולוגיה
  • מספר עמודים: 160 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 40 דק'

תקציר

ספרו של איל זק פותח צוהר לעולמם הנסתר של גברים דתיים ונשואים הנמשכים לבני מינם. באמצעות קולותיהם המגוונים מציג הספר את המורכבות הרבה בחייהם המאופיינים במתח מתמיד בין אמונתם הדתית לנטייתם החד-מינית. ניסיונותיהם להתמודד עם מתח זה, אשר עולים על רקע תחושות של אשמה ובושה, מובילים את חלקם אל עבר פיוס והשלמה עם חייהם. בהקשר זה מופיעים גם כתבי הקודש בפרשנות מרוככת וסובלנית יותר ביחס לנטייה החד-מינית.
 
ספר ייחודי זה, המאפשר הצצה לעולמם של ההומואים הדתיים הנשואים, חיוני לכל המבקש לעצב את דרכו במתח שבין א-לוהים ואדם. מבין דפיו של הספר עולים כאב גדול, אמונה עמוקה, חיפוש דרך, רגישות אנושית, מוסריות, לצד שלל תנועות נפשיות המאפשרות להיכנס בזהירות וברגישות לפתח שנפתח בפני הקורא אל העולם המורכב של ההומואים הדתיים והנשואים. יש בי תקווה גדולה שספר זה יהיה נדבך נוסף בבירור סוגיית המתח בין הזהויות השונות לקראת מציאת דרך לחיים עם מורכבות זו.
- הרב יובל שרלו
 
בלשון בהירה וצלולה מתאר המחבר את מורכבותו ועומקו של הקונפליקט הבין-זהותי שאותו חווים הומואים דתיים בכלל ואלו הנשואים לאישה בפרט. על רקע המצוקה העולה בקולותיהם מציג הספר דרכים אופטימיות יותר המאפשרות לגשר על פער זה. זהו ספר מצוין, מקורי וחשוב המיועד לכל מי שמתקשה ליישב בין אמונתו הדתית ונטייתו המינית, לאנשי דת ומחנכים המבקשים להבין טוב יותר את מהותו של הקונפליקט, ולכל מי שמעוניין ללמוד על האופן שבו מעצבים יחסי הגומלין בין היחיד לחברה את מציאות חייו ותפיסת עולמו.
- פרופ' אורית אבישי, החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת פורדהם, ניו יורק
 
ד"ר איל זק הוא עובד סוציאלי קליני ופסיכותרפיסט; חבר סגל בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומרצה במכללה האקדמית הדסה בירושלים; חוקר בתחום הזהות המינית והאמונה הדתית, ובעל קליניקה לייעוץ וטיפול.

פרק ראשון

מבוא

 
אין ספק שלהיות הומו ולהיות דתי ולהיות נשוי זה מין משולש כזה שהוא... אפילו לא הייתי מגדיר את זה כמשולש, אלא... כשלוש קצוות שקשה מאוד לחבר אותם, או אפילו אפשר להגיד שבלתי־אפשרי לחבר אותם.
 
במילים אלו מתאר יואל את הקונפליקט המאפיין את חייו. הסתירה בין אמונתו הדתית והיותו נשוי לאישה לבין משיכתו המינית לגברים מותירה אותו בתחושה קשה של חיים מפוצלים וחסרי יציבות. ניגודיות זו עולה על רקע ייצוגיה השליליים של הנטייה ההומוסקסואלית בתרבות השמרנית בכלל ובחברה הדתית בפרט. הפנמתם של ייצוגים אלה אל תוך המרחב הנפשי מפצלת את זהותו ומותירה חלקים סותרים בתחושת העצמי שלו, אשר לדבריו אינם ניתנים לאיחוי. ספר זה מגולל את סיפורם של גברים כמו יואל, אשר המתח המתמיד בין נטייתם המינית לבין אמונתם הדתית מעצב את חייהם. בכך מבקש הספר לפתוח צוהר בפעם הראשונה לאופן שבו חווים גברים אלה את חייהם ולדרכים שבהן הם מבקשים להתמודד עם קונפליקט מהותי זה.
בשנים האחרונות המחלוקת הערכית בין הנטייה ההומוסקסואלית לבין התפיסה הדתית־אורתודוקסית הפכה לאקטואלית מאוד בחברה הישראלית. שתי מגמות חברתיות עיקריות מגבירות את מוחשיותה של מחלוקת זו במרחב השיח הציבורי. הראשונה היא המשך תהליך "הישראליזציה של החברה הדתית והחרדית" אשר מתייחס להשתלבותו של הציבור הדתי והחרדי במרקם החיים הישראליים בעשורים האחרונים (שלג, 2000). התקרבות זו יוצרת מוקדי חיכוך אידיאולוגיים בין עמדות שמרניות לתפיסות ליברליות בתוך החברה הישראלית. המגמה השנייה היא מאבקן המתגבר של קבוצות מיעוט מוחלשות בעולם המערבי (למשל נשים, קשישים, מיעוטים אתניים) להכרה ולשוויון זכויות. מאבק זה נישא במרחב הציבורי הישראלי בהקשר הנדון בפיהם של ארגונים להט"בים ופעילי זכויות הפרט. במסגרת המאבק השיגה הקהילה הגאה הישגים רבים בעשורים האחרונים, הן בתחומי החקיקה וההכרה בזכויותיהם והן בשינוי התפיסה החברתית כלפיהם, בעיקר בקרב הציבור החילוני בארץ.
על רקע מגמות חברתיות אלו מתעצם גם מקומו של הקונפליקט בין הנטייה החד־מינית לאמונה הדתית־אורתודוקסית בשיח הציבורי. המודעות לנטייה החד־מינית נישאת כיום, באמצעות רשת האינטרנט והמדיה הדיגיטלית, אל מרחביה של הקהילה הדתית ואף החרדית. הקהילות הללו, אשר עד לא מזמן העדיפו להצניע את הנושא ואף להכחישו, נאלצות להתמודד עמו ולגבש עמדה לגביו. עמדה זו, כפי שנראה בהמשך, נפרסת בין הוקעה וסלידה כלפי הנטייה החד־מינית לבין הכרה מתונה וקבלה זהירה שלה.
חשוב לציין שתפיסתה השלילית של ההומוסקסואליות אינה אופיינית אך ורק לחברה הדתית בארץ, והיא מזוהה עם ייצוגים הומופוביים הקיימים גם בקרב החברה הישראלית־חילונית. ייצוגים אלו משקפים את צביונה השמרני של החברה הישראלית בהשוואה למדינות מערביות אחרות. בנוסף לכך, הדגש על עמדות גבריות, מצ'ואיסטיות ולוחמניות בישראל, בהשפעת השירות הצבאי והנורמות הביטחוניות, מחזק ייצוגים הומופוביים בחברה הישראלית החילונית והדתית. יחד עם זאת, למידת הדתיות יש השפעה ניכרת על מידת התחזקותם של ייצוגים אלה אשר מתבטאים בחוסר הסובלנות כלפי הנטייה החד־מינית והזהות ההומו־לסבית. השפעה זו, כפי שנראה בהמשך, ניתנת להסבר בחברה הדתית־אורתודוקסית בעיקר על רקע התפיסה המגדרית השמרנית והדיכוטומית, על רקע ההקפדה המחמירה על האיסור ההלכתי בנושא משכב זכר ועל רקע צביונה הקהילתי של החברה הדתית ובעיקר של החברה החרדית, החותר לקונפורמיות ומתנגד לכל חריגה פומבית מהנורמות.
 
 
 
על הספר
 
ייעודו של ספר זה, לתאר את חוויית חייהם של גברים דתיים הנשואים לאישה ונמשכים רגשית או מינית לגברים אחרים. במסגרת זו נעשה ניסיון להבין את דרכי התמודדותם של הומואים דתיים בכלל ואלו מהם הנשואים לאישה בפרט עם מציאות חייהם הקונפליקטואלית. ביסודו של הספר עומדות שתי מטרות מרכזיות: 1. לבחון ולתאר כיצד חווים את חייהם הומואים דתיים הנשואים לאישה; 2. לאתר ולנתח את תפקידה ואת משמעותה של הדת בחוויית חייהם.
ביקשתי למלא שני חוסרים עיקריים, תיאורטיים ומעשיים, המאפיינים את השיח הציבורי והאקדמי של ימינו בנושא. ראשית, הספר מאפשר הצצה ראשונה לעולמם של גברים דתיים החיים בישראל, שנמשכים לבני מינם ונשואים לאישה. בשל חששה של אוכלוסייה זו להיחשף ובשל העדפתה להסתתר מעיני הציבור קיים רק ידע מועט אודותיה. שנית, משום חוסר הידע אודות חווייתם הסובייקטיבית ותפיסת עולמם של גברים אלה, קיימת המגמה לבחון תופעה זו מתוך תפיסות עולם חיצוניות המעוגנות בערכים תרבותיים. כך, בעיניים שמרניות ודתיות גברים אלה נתונים למאבק הרואי ביצרם המיני, מוכוונים לשמירה על נישואיהם בכל מחיר, בעוד שנקודת המבט החילונית־ליברלית מעודדת אותם "לצאת מהארון" ולהגשים באופן "אותנטי" את עצמיותם. במסגרת המחלוקת הערכית נעדרים ואף מושתקים קולותיהם של אותם גברים. למגמה זו ישנה השפעה גם על ההיבט הקליני - העדר הידע אודות החוויה הסובייקטיבית ודרכי ההתמודדות מותיר גם את המרחב הטיפולי נתון להשפעתם הזרה של ערכים חברתיים ותרבותיים, אשר אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם צרכיו של המטופל. לאור כל זאת מבקש ספר זה להיות במה לקולותיהם הייחודיים של גברים אלה.
לצורך תיאור וניתוח חווייתם הסובייקטיבית של גברים דתיים הנשואים לאישה ונמשכים לבני מינם התבססה עבודת המחקר על השיטה האיכותנית. שיטה זו מתמקדת בחקירת תופעות אנושיות מתוך נקודת מבט פרשנית והיא שואפת לתארן, לפרשן ולנתחן במצבן הטבעי ועל פי המשמעות החווייתית שנשואי המחקר מייחסים להן. לשם כך התבססה העבודה על ניתוח הנרטיבים שעלו מדברי המרואיינים. באמצעות ניתוח המשמעות העולה מהנרטיבים, סיפורי חיים אודות נושא מסוים, אפשר להגיע לתובנות כלליות אודות התופעה הנבחנת. המחקר האיכותני אינו מתיימר לגלות את המציאות כאמת אובייקטיבית ומוחלטת, אלא שואף לזהות ולחקור פרשנויות מגוונות של אותה המציאות מתוך גישה הוליסטית ובאמצעות תיאורם והסברם של הדברים, על ריבוי פניהם ומורכבותם.
עבודה זו נכתבה לאורן של תיאוריית ההבניה החברתית והפסיכולוגיה של התרבות. תיאוריית ההבניה החברתית, המקובלת כיום בתחום מדעי החברה, רואה את המציאות האנושית, הסדר והארגון החברתי כתוצרים של תהליכים ואינטראקציות חברתיות. מושגים, רעיונות, השקפות ואמונות מקורם בתהליכים חברתיים ובדפוסי התנהגות, והם אינם טבעיים ו"נורמליים", כפי שטוענות תפיסות מהותניות. באופן דומה מבקשת גם הפסיכולוגיה של התרבות לזהות ולבחון כיצד משפיעה התרבות ומעצבת את חווייתו הסובייקטיבית של האדם. מכאן עולה חשיבותו של הפרט כסובייקט המפרש את מציאות חייו ופועל על פי משמעותה עבורו, במסגרת המגבלות החברתיות והתרבותיות המושתות עליו. חשיבות זו מוצגת בספר באמצעות תיאור דרכי התמודדותם של המרואיינים עם הקונפליקט המובנה המאפיין את מציאות חייהם.
ספר זה מיועד, מן ההיבט התיאורטי, לכל מי שמבקש לקרוא וללמוד על יחסי הגומלין בין היחיד לחברה ועל האופן שבו מעצבות השפעותיה התרבותיות את מציאות חייו ותפיסת עולמו. ביסודו של הספר מתוארות חוויותיו של אדם הקרוע בין שתי זהויות סותרות ודרכי ההתמודדות לגשר על פער זה. התמודדות זו מתבטאת בניסיונו למצוא את מקומו הייחודי במרחב האמוני בינו לבין אלוהיו ובמרחב החברתי בינו לבין קהילתו. מן ההיבט הפרטי והמעשי מיועד הספר לכל אלו המבקשים שלא לנטוש את אמונתם הדתית ואת קהילתם החברתית רק מפני שנבראו כשונים. עבורכם מתאר הספר את דרכיהם של חלק מהמרואיינים לפתור ולשכך את הסתירה בחייהם ולמצוא את מקומם בעולם. אני תקווה שדרכים ופתרונות אלו יהיו לעזר גם לכם. הספר פונה גם לאנשי דת, רבנים ומחנכים, ולכל מי שמעוניין להקשיב וללמוד על חוויית חייהם ומצוקתם של להט"בים דתיים. הספר מתמקד בעולמם של הומואים דתיים בכלל ואלו מהם הנשואים לאישה בפרט; הוא מגולל סיפור חיים אנושי והרואי אודות אנשים המבקשים למצוא בכל דרך את מקומם בחברה בעלת ערכים השוללים את מהותם. על כן, ביסודו של ספר זה עומד מתח אנושי אוניברסלי הנוגע לכל אחד ואחת מאתנו: הרצון בביטוי ייחודי ואינדיבידואלי מול הצורך לחוש ביטחון ותמיכה במסגרתה של השייכות החברתית.
 
 
 
תחילת הדרך
 
לפני כשמונה שנים התנדבתי להנחות קבוצת תמיכה במסגרת פעילותו של ארגון הו"ד. הקבוצה שהנחיתי הייתה מיועדת להומואים דתיים הנשואים לאישה, והיא נפגשה פעם בשבועיים בימי חמישי, במקום דיסקרטי במרכז תל אביב. על אף הצורך של רבים מהמשתתפים לשתף בחוויותיהם וליצור לעצמם מסגרת שייכות ותמיכה, ניכרו אותותיה של החרדה הרבה שאחזה בהם בשל התיוג העצמי והחשיפה הפומבית. פעמים רבות נאלצנו לבטל מפגשים בשל חוסר היענות ומיעוט משתתפים. אולם במפגשים שכן התקיימו עלו תכנים רגשיים שהעמיקו את אחיזתם בי גם ימים רבים לאחר סיומה של הפגישה. היו אלה הפעמים הראשונות שבהן נתקלתי במלוא היקפה של המצוקה הנפשית הנובעת מבלבול הזהות העצמית ומתחושות הבדידות והתסכול המאפיינות את חייהם של גברים אלה. עם זאת, כשהקשבתי לדבריהם הבחנתי שמנעד קולותיהם לא היה אחיד ומונוטוני כפי שציפיתי, אלא התאפיין בקולות מגוונים. ככל שהיה הנושא רגיש ומורכב כך מצאתי את עצמי נמשך יותר לחקור לעומקו. לאחר כמה פגישות קבוצתיות גמלה בליבי ההחלטה לאמץ נושא זה כמחקר הדוקטורט שלי.
המשפט "אין דבר כזה הומו דתי" ליווה אותי לא פעם במהלך העבודה. המשפט משקף את הקונצנזוס החברתי אודות הסתירה בין התפיסה הדתית לנטייה החד־מינית, והוא הדהד בראשי מאז שהתחלתי לעסוק במחקר. לרוב הוא עלה מתוך תגובותיהם של טוקבקיסטים באינטרנט לכתבות בנושא, לעיתים מתוך שיחות מסדרון עם מכרים וידידים ופעם אחת אף בין כותלי כיתת הדוקטורנטים באחד המפגשים באוניברסיטה. משפט זה עיצב במידה רבה גם את נקודת המוצא להתייחסותי לנושא הנחקר. ההתייחסות להומו דתי כדבר והיפוכו העלתה בי סימני שאלה אודות חייהם של גברים אלה: כיצד הם מגדירים וחווים את עצמם? כיצד הם מכילים את הדיסוננס בין שתי הגדרותיהם העצמיות? וכיצד הם מתמודדים עם מציאות חייהם המורכבת? שאלות אלו אתגרו אותי לצאת למסע ולחפש תשובות. ואכן, תשובות מצאתי, וחלקן שינו באופן משמעותי את תפיסת עולמי בנושא זה.
 
 
 
משתתפי המחקר וגיוסם
 
ספר זה מתבסס על ראיונות עומק שנערכו בין השנים 2011-2013 עם כ-20 משתתפים העונים לקריטריונים הבאים: גברים ישראלים ויהודים המגדירים את עצמם כדתיים־אורתודוקסים בעלי משיכה רגשית או מינית (עיקרית או בלעדית) לבני מינם, אשר נשואים או היו נשואים לאישה. תהליך גיוס המרואיינים התברר כמשימה מאתגרת ולעיתים אף מתסכלת. חששם הגדול מכל סוג של חשיפה, אשר עלולה להמיט עליהם קלון ונידוי, מנע מרבים מהם להשתתף. משתתפים מעטים הסכימו להשתתף במחקר כבר בתחילת הדרך, מכיוון שהכירו אותי כמנחה בקבוצת התמיכה של ארגון הו"ד. אולם הצורך במרואיינים נוספים הוביל אותי לנסות ולאתרם דרך אתרי אינטרנט. כך מצאתי את עצמי יושב שעות רבות, ימים כלילות, בשיחות אינטרנט עם גברים דתיים וחרדים באתרי ההיכרויות של הקהילה הגאה. משימת השכנוע לא הייתה קלה, רובם העדיפו להסתתר ומיאנו לשתף איתי פעולה. עבור חלקם עצם השיחה והצפתם של תכנים שאותם ביקשו להדחיק מהתודעה הפכה למשימה קשה מנשוא. אחד מאלה היה יובל, אשר ניסה לתאר את הרגשתו במהלך שיחת הצ'אט האינטרנטי עמי:
אני לא רוצה לחשוף דברים שאני לא מסוגל להתמודד איתם. זה אומר לפתוח דברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם. יותר קל לי ככה, בלי להעלות שאלות למה חזרתי בתשובה ולמה התחתנתי. אני לא רוצה לשתף אף אחד בזה, זה קשה לי מדי. לא מוכן לספר ולא רוצה לחשוב על זה. יש לי כבר דמעות בעיניים מהשיחה הזו. אני לא מסוגל לדבר יותר...
על אף חששם הגדול לשתף פעולה ורצונם להימנע מכל חשיפה אשר השלכותיה עלולות להיות מזיקות עבורם, עלתה סיבה עיקרית אחת אשר בגינה דווקא הסכימו חלק מהגברים להשתתף במחקר. הייתה זו ההכרה שעל בסיס תרומתם האישית ניתן יהיה לגבש ידע שיאפשר להקל על מצוקתם הנפשית של גברים אחרים במצב דומה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נוכחתי בהשפעתן הרבה של הערבות והאחריות ההדדית, המאפיינות חברה קהילתית שבה ערכו של הפרט נאמד במידת תרומתו לקהילה ולציבור. עבור חלק מהגברים דווקא ההשתתפות במחקר והאפשרות לסייע לזולת מתוך כך הפכה אמצעי לשיפור ההרגשה והדימוי העצמי. אני מרגיש חוב מוסרי גדול לאנשים יקרים אלה, אשר למרות הקשיים והחששות ותוך נטילת סיכון לא מבוטל פתחו את צוהר ליבם בפניי והיו מוכנים לשתף אותי בחוויותיהם האינטימיות והנסתרות ביותר. מסיבות אלה ולצורך שמירת האנונימיות של מרואייני המחקר שונו שמותיהם הפרטיים ופרטים מזהים אחרים.
 
 
 
מבנה הספר
 
חוויות חייהם ודרכי התמודדותם של הגברים הדתיים, הנמשכים לבני מינם והנשואים לאישה, הן אבני הבניין של ספר זה. אשמה ובושה הן שתי תמות מרכזיות השזורות לאורכו וצובעות את הנרטיבים העולים בדבריהם של המרואיינים. בהמשך מתוארת גם תחושת ההשלמה, כתמה חדשה ומקורית, המאפיינת את תפיסת עולמם ודרך התמודדותם החיובית יותר של חלק מהגברים.
הספר נחלק לשלושה חלקים עיקריים: הראשון מציג את הרקע התיאורטי לנושא ומבהיר את מושגיו המרכזיים. במסגרתו של פרק זה נסקרים גופי הידע הרלוונטיים להבנתה של התופעה הנידונה: יחסי הגומלין בין הומוסקסואליות לבין הדת וההלכה, תוך הבהרת המושגים הרלוונטיים, מאפייניה של החברה הדתית־חרדית, יחסה אל האחר והשונה בכלל ואל ההומואים בפרט, והצגת מנעד קולותיהם של הממסד הרבני ושל ארגוני הלהט"ב הדתיים. בהמשך אעסוק בהשפעותיה של האמונה הדתית על הרווחה הנפשית, בידע העכשווי אודות חייהם ודרכי התמודדותם של הומואים דתיים בכלל והומואים הנשואים לאישה בפרט, ואסקור בקצרה גם את דרכי התמודדותן של נשים הנשואות לגבר הומו.
חלקו השני של הספר, המהווה את עיקרו ומסתמך על הנרטיבים של המרואיינים, מציג ומסביר את ארבעת הנושאים המרכזיים שעלו בדברי המרואיינים ומאפיינים את תפיסת עולמם וחוויית חייהם. תחילה מתוארת תפיסת עולמם הקונפליקטואלית במבט כולל, המציג את חוויית המתח בין נטייתם החד־מינית לבין אמונתם הדתית וחיי נישואיהם. בהמשך נבחנים הגורמים שהביאו גברים אלה להינשא לאישה והעדפתם להימנע מגירושין. הנושא השלישי עוסק ברגשי האשם והבושה העולים בדבריהם של משתתפי המחקר, על רקע נטייתם ההומוסקסואלית. בהמשך לכך אדון בדרכי ההתמודדות של הגברים המנסים להשקיט את הדיסוננס המושל בחייהם ולהגיע לכדי פיוס והשלמה עם זהויותיהם הסותרות.
החלק השלישי בספר, המציג את תרומתו וחידושיו, עוסק בדיון על ממצאי המחקר וטיעוניו המרכזיים. במסגרתו נבחן מקומה המחודש של הדת בתפיסתם של הגברים - לא עוד כמקור לשלילתה של הנטייה ההומוסקסואלית אלא דווקא כמשאב לקבלתה. בהמשך מוסבר כיצד - בניגוד לדעה הרווחת ולקולותיהם של הגברים המבטאים אשמה, בושה ותסכול - נחשפים גם קולותיהם של אלו המבטאים השלמה, פיוס ואופטימיות ביחס לנטייתם החד־מינית ולמציאות חייהם המורכבת.
הפרק האחרון בספר, אשר מוקדש לחוויות שלי כחוקר במהלכה של עבודה מאתגרת זו, מציג בקצרה את הרקע שלי כאדם וכחוקר; הוא מתאר כיצד הפרספקטיבה המושגית שלי (הערכים, העמדות והאמונות) אודות התופעה הנחקרת השתנתה במהלך המחקר.
***
מתוך יומן המחקר (ינואר 2013):
תיאמתי עם אלי שאגיע לראיין אותו מחר בבוקר בביתו שבירושלים. מצד אחד סיפר לי בקול נלהב בשיחתנו הטלפונית כי הוא אוהב מאוד לדבר וישמח להתראיין למחקר. מצד שני במהלך אותו הערב ועד חצות הליל קיבלתי ממנו חמישה מסרונים שונים שכל אחד מהם משנה, דוחה, מבטל, מאשר ושוב מבטל את פגישתנו המיועדת. חשתי כי בהתנהגותו מנסה אלי, אולי באופן לא מודע, להציג בפניי את הקונפליקט והקושי שהוא חווה, בין רצונו לשתף ולפרוק את אשר על ליבו לבין הצורך שלו לשמור על סודותיו ולהמשיך להדחיקם.
למחרת בבוקר קיבלתי ממנו טלפון: "תבוא, זה חשוב לי להתראיין".

עוד על הספר

  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: יוני 2019
  • קטגוריה: פסיכולוגיה
  • מספר עמודים: 160 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 40 דק'
בין היצר ליוצר איל זק

מבוא

 
אין ספק שלהיות הומו ולהיות דתי ולהיות נשוי זה מין משולש כזה שהוא... אפילו לא הייתי מגדיר את זה כמשולש, אלא... כשלוש קצוות שקשה מאוד לחבר אותם, או אפילו אפשר להגיד שבלתי־אפשרי לחבר אותם.
 
במילים אלו מתאר יואל את הקונפליקט המאפיין את חייו. הסתירה בין אמונתו הדתית והיותו נשוי לאישה לבין משיכתו המינית לגברים מותירה אותו בתחושה קשה של חיים מפוצלים וחסרי יציבות. ניגודיות זו עולה על רקע ייצוגיה השליליים של הנטייה ההומוסקסואלית בתרבות השמרנית בכלל ובחברה הדתית בפרט. הפנמתם של ייצוגים אלה אל תוך המרחב הנפשי מפצלת את זהותו ומותירה חלקים סותרים בתחושת העצמי שלו, אשר לדבריו אינם ניתנים לאיחוי. ספר זה מגולל את סיפורם של גברים כמו יואל, אשר המתח המתמיד בין נטייתם המינית לבין אמונתם הדתית מעצב את חייהם. בכך מבקש הספר לפתוח צוהר בפעם הראשונה לאופן שבו חווים גברים אלה את חייהם ולדרכים שבהן הם מבקשים להתמודד עם קונפליקט מהותי זה.
בשנים האחרונות המחלוקת הערכית בין הנטייה ההומוסקסואלית לבין התפיסה הדתית־אורתודוקסית הפכה לאקטואלית מאוד בחברה הישראלית. שתי מגמות חברתיות עיקריות מגבירות את מוחשיותה של מחלוקת זו במרחב השיח הציבורי. הראשונה היא המשך תהליך "הישראליזציה של החברה הדתית והחרדית" אשר מתייחס להשתלבותו של הציבור הדתי והחרדי במרקם החיים הישראליים בעשורים האחרונים (שלג, 2000). התקרבות זו יוצרת מוקדי חיכוך אידיאולוגיים בין עמדות שמרניות לתפיסות ליברליות בתוך החברה הישראלית. המגמה השנייה היא מאבקן המתגבר של קבוצות מיעוט מוחלשות בעולם המערבי (למשל נשים, קשישים, מיעוטים אתניים) להכרה ולשוויון זכויות. מאבק זה נישא במרחב הציבורי הישראלי בהקשר הנדון בפיהם של ארגונים להט"בים ופעילי זכויות הפרט. במסגרת המאבק השיגה הקהילה הגאה הישגים רבים בעשורים האחרונים, הן בתחומי החקיקה וההכרה בזכויותיהם והן בשינוי התפיסה החברתית כלפיהם, בעיקר בקרב הציבור החילוני בארץ.
על רקע מגמות חברתיות אלו מתעצם גם מקומו של הקונפליקט בין הנטייה החד־מינית לאמונה הדתית־אורתודוקסית בשיח הציבורי. המודעות לנטייה החד־מינית נישאת כיום, באמצעות רשת האינטרנט והמדיה הדיגיטלית, אל מרחביה של הקהילה הדתית ואף החרדית. הקהילות הללו, אשר עד לא מזמן העדיפו להצניע את הנושא ואף להכחישו, נאלצות להתמודד עמו ולגבש עמדה לגביו. עמדה זו, כפי שנראה בהמשך, נפרסת בין הוקעה וסלידה כלפי הנטייה החד־מינית לבין הכרה מתונה וקבלה זהירה שלה.
חשוב לציין שתפיסתה השלילית של ההומוסקסואליות אינה אופיינית אך ורק לחברה הדתית בארץ, והיא מזוהה עם ייצוגים הומופוביים הקיימים גם בקרב החברה הישראלית־חילונית. ייצוגים אלו משקפים את צביונה השמרני של החברה הישראלית בהשוואה למדינות מערביות אחרות. בנוסף לכך, הדגש על עמדות גבריות, מצ'ואיסטיות ולוחמניות בישראל, בהשפעת השירות הצבאי והנורמות הביטחוניות, מחזק ייצוגים הומופוביים בחברה הישראלית החילונית והדתית. יחד עם זאת, למידת הדתיות יש השפעה ניכרת על מידת התחזקותם של ייצוגים אלה אשר מתבטאים בחוסר הסובלנות כלפי הנטייה החד־מינית והזהות ההומו־לסבית. השפעה זו, כפי שנראה בהמשך, ניתנת להסבר בחברה הדתית־אורתודוקסית בעיקר על רקע התפיסה המגדרית השמרנית והדיכוטומית, על רקע ההקפדה המחמירה על האיסור ההלכתי בנושא משכב זכר ועל רקע צביונה הקהילתי של החברה הדתית ובעיקר של החברה החרדית, החותר לקונפורמיות ומתנגד לכל חריגה פומבית מהנורמות.
 
 
 
על הספר
 
ייעודו של ספר זה, לתאר את חוויית חייהם של גברים דתיים הנשואים לאישה ונמשכים רגשית או מינית לגברים אחרים. במסגרת זו נעשה ניסיון להבין את דרכי התמודדותם של הומואים דתיים בכלל ואלו מהם הנשואים לאישה בפרט עם מציאות חייהם הקונפליקטואלית. ביסודו של הספר עומדות שתי מטרות מרכזיות: 1. לבחון ולתאר כיצד חווים את חייהם הומואים דתיים הנשואים לאישה; 2. לאתר ולנתח את תפקידה ואת משמעותה של הדת בחוויית חייהם.
ביקשתי למלא שני חוסרים עיקריים, תיאורטיים ומעשיים, המאפיינים את השיח הציבורי והאקדמי של ימינו בנושא. ראשית, הספר מאפשר הצצה ראשונה לעולמם של גברים דתיים החיים בישראל, שנמשכים לבני מינם ונשואים לאישה. בשל חששה של אוכלוסייה זו להיחשף ובשל העדפתה להסתתר מעיני הציבור קיים רק ידע מועט אודותיה. שנית, משום חוסר הידע אודות חווייתם הסובייקטיבית ותפיסת עולמם של גברים אלה, קיימת המגמה לבחון תופעה זו מתוך תפיסות עולם חיצוניות המעוגנות בערכים תרבותיים. כך, בעיניים שמרניות ודתיות גברים אלה נתונים למאבק הרואי ביצרם המיני, מוכוונים לשמירה על נישואיהם בכל מחיר, בעוד שנקודת המבט החילונית־ליברלית מעודדת אותם "לצאת מהארון" ולהגשים באופן "אותנטי" את עצמיותם. במסגרת המחלוקת הערכית נעדרים ואף מושתקים קולותיהם של אותם גברים. למגמה זו ישנה השפעה גם על ההיבט הקליני - העדר הידע אודות החוויה הסובייקטיבית ודרכי ההתמודדות מותיר גם את המרחב הטיפולי נתון להשפעתם הזרה של ערכים חברתיים ותרבותיים, אשר אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם צרכיו של המטופל. לאור כל זאת מבקש ספר זה להיות במה לקולותיהם הייחודיים של גברים אלה.
לצורך תיאור וניתוח חווייתם הסובייקטיבית של גברים דתיים הנשואים לאישה ונמשכים לבני מינם התבססה עבודת המחקר על השיטה האיכותנית. שיטה זו מתמקדת בחקירת תופעות אנושיות מתוך נקודת מבט פרשנית והיא שואפת לתארן, לפרשן ולנתחן במצבן הטבעי ועל פי המשמעות החווייתית שנשואי המחקר מייחסים להן. לשם כך התבססה העבודה על ניתוח הנרטיבים שעלו מדברי המרואיינים. באמצעות ניתוח המשמעות העולה מהנרטיבים, סיפורי חיים אודות נושא מסוים, אפשר להגיע לתובנות כלליות אודות התופעה הנבחנת. המחקר האיכותני אינו מתיימר לגלות את המציאות כאמת אובייקטיבית ומוחלטת, אלא שואף לזהות ולחקור פרשנויות מגוונות של אותה המציאות מתוך גישה הוליסטית ובאמצעות תיאורם והסברם של הדברים, על ריבוי פניהם ומורכבותם.
עבודה זו נכתבה לאורן של תיאוריית ההבניה החברתית והפסיכולוגיה של התרבות. תיאוריית ההבניה החברתית, המקובלת כיום בתחום מדעי החברה, רואה את המציאות האנושית, הסדר והארגון החברתי כתוצרים של תהליכים ואינטראקציות חברתיות. מושגים, רעיונות, השקפות ואמונות מקורם בתהליכים חברתיים ובדפוסי התנהגות, והם אינם טבעיים ו"נורמליים", כפי שטוענות תפיסות מהותניות. באופן דומה מבקשת גם הפסיכולוגיה של התרבות לזהות ולבחון כיצד משפיעה התרבות ומעצבת את חווייתו הסובייקטיבית של האדם. מכאן עולה חשיבותו של הפרט כסובייקט המפרש את מציאות חייו ופועל על פי משמעותה עבורו, במסגרת המגבלות החברתיות והתרבותיות המושתות עליו. חשיבות זו מוצגת בספר באמצעות תיאור דרכי התמודדותם של המרואיינים עם הקונפליקט המובנה המאפיין את מציאות חייהם.
ספר זה מיועד, מן ההיבט התיאורטי, לכל מי שמבקש לקרוא וללמוד על יחסי הגומלין בין היחיד לחברה ועל האופן שבו מעצבות השפעותיה התרבותיות את מציאות חייו ותפיסת עולמו. ביסודו של הספר מתוארות חוויותיו של אדם הקרוע בין שתי זהויות סותרות ודרכי ההתמודדות לגשר על פער זה. התמודדות זו מתבטאת בניסיונו למצוא את מקומו הייחודי במרחב האמוני בינו לבין אלוהיו ובמרחב החברתי בינו לבין קהילתו. מן ההיבט הפרטי והמעשי מיועד הספר לכל אלו המבקשים שלא לנטוש את אמונתם הדתית ואת קהילתם החברתית רק מפני שנבראו כשונים. עבורכם מתאר הספר את דרכיהם של חלק מהמרואיינים לפתור ולשכך את הסתירה בחייהם ולמצוא את מקומם בעולם. אני תקווה שדרכים ופתרונות אלו יהיו לעזר גם לכם. הספר פונה גם לאנשי דת, רבנים ומחנכים, ולכל מי שמעוניין להקשיב וללמוד על חוויית חייהם ומצוקתם של להט"בים דתיים. הספר מתמקד בעולמם של הומואים דתיים בכלל ואלו מהם הנשואים לאישה בפרט; הוא מגולל סיפור חיים אנושי והרואי אודות אנשים המבקשים למצוא בכל דרך את מקומם בחברה בעלת ערכים השוללים את מהותם. על כן, ביסודו של ספר זה עומד מתח אנושי אוניברסלי הנוגע לכל אחד ואחת מאתנו: הרצון בביטוי ייחודי ואינדיבידואלי מול הצורך לחוש ביטחון ותמיכה במסגרתה של השייכות החברתית.
 
 
 
תחילת הדרך
 
לפני כשמונה שנים התנדבתי להנחות קבוצת תמיכה במסגרת פעילותו של ארגון הו"ד. הקבוצה שהנחיתי הייתה מיועדת להומואים דתיים הנשואים לאישה, והיא נפגשה פעם בשבועיים בימי חמישי, במקום דיסקרטי במרכז תל אביב. על אף הצורך של רבים מהמשתתפים לשתף בחוויותיהם וליצור לעצמם מסגרת שייכות ותמיכה, ניכרו אותותיה של החרדה הרבה שאחזה בהם בשל התיוג העצמי והחשיפה הפומבית. פעמים רבות נאלצנו לבטל מפגשים בשל חוסר היענות ומיעוט משתתפים. אולם במפגשים שכן התקיימו עלו תכנים רגשיים שהעמיקו את אחיזתם בי גם ימים רבים לאחר סיומה של הפגישה. היו אלה הפעמים הראשונות שבהן נתקלתי במלוא היקפה של המצוקה הנפשית הנובעת מבלבול הזהות העצמית ומתחושות הבדידות והתסכול המאפיינות את חייהם של גברים אלה. עם זאת, כשהקשבתי לדבריהם הבחנתי שמנעד קולותיהם לא היה אחיד ומונוטוני כפי שציפיתי, אלא התאפיין בקולות מגוונים. ככל שהיה הנושא רגיש ומורכב כך מצאתי את עצמי נמשך יותר לחקור לעומקו. לאחר כמה פגישות קבוצתיות גמלה בליבי ההחלטה לאמץ נושא זה כמחקר הדוקטורט שלי.
המשפט "אין דבר כזה הומו דתי" ליווה אותי לא פעם במהלך העבודה. המשפט משקף את הקונצנזוס החברתי אודות הסתירה בין התפיסה הדתית לנטייה החד־מינית, והוא הדהד בראשי מאז שהתחלתי לעסוק במחקר. לרוב הוא עלה מתוך תגובותיהם של טוקבקיסטים באינטרנט לכתבות בנושא, לעיתים מתוך שיחות מסדרון עם מכרים וידידים ופעם אחת אף בין כותלי כיתת הדוקטורנטים באחד המפגשים באוניברסיטה. משפט זה עיצב במידה רבה גם את נקודת המוצא להתייחסותי לנושא הנחקר. ההתייחסות להומו דתי כדבר והיפוכו העלתה בי סימני שאלה אודות חייהם של גברים אלה: כיצד הם מגדירים וחווים את עצמם? כיצד הם מכילים את הדיסוננס בין שתי הגדרותיהם העצמיות? וכיצד הם מתמודדים עם מציאות חייהם המורכבת? שאלות אלו אתגרו אותי לצאת למסע ולחפש תשובות. ואכן, תשובות מצאתי, וחלקן שינו באופן משמעותי את תפיסת עולמי בנושא זה.
 
 
 
משתתפי המחקר וגיוסם
 
ספר זה מתבסס על ראיונות עומק שנערכו בין השנים 2011-2013 עם כ-20 משתתפים העונים לקריטריונים הבאים: גברים ישראלים ויהודים המגדירים את עצמם כדתיים־אורתודוקסים בעלי משיכה רגשית או מינית (עיקרית או בלעדית) לבני מינם, אשר נשואים או היו נשואים לאישה. תהליך גיוס המרואיינים התברר כמשימה מאתגרת ולעיתים אף מתסכלת. חששם הגדול מכל סוג של חשיפה, אשר עלולה להמיט עליהם קלון ונידוי, מנע מרבים מהם להשתתף. משתתפים מעטים הסכימו להשתתף במחקר כבר בתחילת הדרך, מכיוון שהכירו אותי כמנחה בקבוצת התמיכה של ארגון הו"ד. אולם הצורך במרואיינים נוספים הוביל אותי לנסות ולאתרם דרך אתרי אינטרנט. כך מצאתי את עצמי יושב שעות רבות, ימים כלילות, בשיחות אינטרנט עם גברים דתיים וחרדים באתרי ההיכרויות של הקהילה הגאה. משימת השכנוע לא הייתה קלה, רובם העדיפו להסתתר ומיאנו לשתף איתי פעולה. עבור חלקם עצם השיחה והצפתם של תכנים שאותם ביקשו להדחיק מהתודעה הפכה למשימה קשה מנשוא. אחד מאלה היה יובל, אשר ניסה לתאר את הרגשתו במהלך שיחת הצ'אט האינטרנטי עמי:
אני לא רוצה לחשוף דברים שאני לא מסוגל להתמודד איתם. זה אומר לפתוח דברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם. יותר קל לי ככה, בלי להעלות שאלות למה חזרתי בתשובה ולמה התחתנתי. אני לא רוצה לשתף אף אחד בזה, זה קשה לי מדי. לא מוכן לספר ולא רוצה לחשוב על זה. יש לי כבר דמעות בעיניים מהשיחה הזו. אני לא מסוגל לדבר יותר...
על אף חששם הגדול לשתף פעולה ורצונם להימנע מכל חשיפה אשר השלכותיה עלולות להיות מזיקות עבורם, עלתה סיבה עיקרית אחת אשר בגינה דווקא הסכימו חלק מהגברים להשתתף במחקר. הייתה זו ההכרה שעל בסיס תרומתם האישית ניתן יהיה לגבש ידע שיאפשר להקל על מצוקתם הנפשית של גברים אחרים במצב דומה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נוכחתי בהשפעתן הרבה של הערבות והאחריות ההדדית, המאפיינות חברה קהילתית שבה ערכו של הפרט נאמד במידת תרומתו לקהילה ולציבור. עבור חלק מהגברים דווקא ההשתתפות במחקר והאפשרות לסייע לזולת מתוך כך הפכה אמצעי לשיפור ההרגשה והדימוי העצמי. אני מרגיש חוב מוסרי גדול לאנשים יקרים אלה, אשר למרות הקשיים והחששות ותוך נטילת סיכון לא מבוטל פתחו את צוהר ליבם בפניי והיו מוכנים לשתף אותי בחוויותיהם האינטימיות והנסתרות ביותר. מסיבות אלה ולצורך שמירת האנונימיות של מרואייני המחקר שונו שמותיהם הפרטיים ופרטים מזהים אחרים.
 
 
 
מבנה הספר
 
חוויות חייהם ודרכי התמודדותם של הגברים הדתיים, הנמשכים לבני מינם והנשואים לאישה, הן אבני הבניין של ספר זה. אשמה ובושה הן שתי תמות מרכזיות השזורות לאורכו וצובעות את הנרטיבים העולים בדבריהם של המרואיינים. בהמשך מתוארת גם תחושת ההשלמה, כתמה חדשה ומקורית, המאפיינת את תפיסת עולמם ודרך התמודדותם החיובית יותר של חלק מהגברים.
הספר נחלק לשלושה חלקים עיקריים: הראשון מציג את הרקע התיאורטי לנושא ומבהיר את מושגיו המרכזיים. במסגרתו של פרק זה נסקרים גופי הידע הרלוונטיים להבנתה של התופעה הנידונה: יחסי הגומלין בין הומוסקסואליות לבין הדת וההלכה, תוך הבהרת המושגים הרלוונטיים, מאפייניה של החברה הדתית־חרדית, יחסה אל האחר והשונה בכלל ואל ההומואים בפרט, והצגת מנעד קולותיהם של הממסד הרבני ושל ארגוני הלהט"ב הדתיים. בהמשך אעסוק בהשפעותיה של האמונה הדתית על הרווחה הנפשית, בידע העכשווי אודות חייהם ודרכי התמודדותם של הומואים דתיים בכלל והומואים הנשואים לאישה בפרט, ואסקור בקצרה גם את דרכי התמודדותן של נשים הנשואות לגבר הומו.
חלקו השני של הספר, המהווה את עיקרו ומסתמך על הנרטיבים של המרואיינים, מציג ומסביר את ארבעת הנושאים המרכזיים שעלו בדברי המרואיינים ומאפיינים את תפיסת עולמם וחוויית חייהם. תחילה מתוארת תפיסת עולמם הקונפליקטואלית במבט כולל, המציג את חוויית המתח בין נטייתם החד־מינית לבין אמונתם הדתית וחיי נישואיהם. בהמשך נבחנים הגורמים שהביאו גברים אלה להינשא לאישה והעדפתם להימנע מגירושין. הנושא השלישי עוסק ברגשי האשם והבושה העולים בדבריהם של משתתפי המחקר, על רקע נטייתם ההומוסקסואלית. בהמשך לכך אדון בדרכי ההתמודדות של הגברים המנסים להשקיט את הדיסוננס המושל בחייהם ולהגיע לכדי פיוס והשלמה עם זהויותיהם הסותרות.
החלק השלישי בספר, המציג את תרומתו וחידושיו, עוסק בדיון על ממצאי המחקר וטיעוניו המרכזיים. במסגרתו נבחן מקומה המחודש של הדת בתפיסתם של הגברים - לא עוד כמקור לשלילתה של הנטייה ההומוסקסואלית אלא דווקא כמשאב לקבלתה. בהמשך מוסבר כיצד - בניגוד לדעה הרווחת ולקולותיהם של הגברים המבטאים אשמה, בושה ותסכול - נחשפים גם קולותיהם של אלו המבטאים השלמה, פיוס ואופטימיות ביחס לנטייתם החד־מינית ולמציאות חייהם המורכבת.
הפרק האחרון בספר, אשר מוקדש לחוויות שלי כחוקר במהלכה של עבודה מאתגרת זו, מציג בקצרה את הרקע שלי כאדם וכחוקר; הוא מתאר כיצד הפרספקטיבה המושגית שלי (הערכים, העמדות והאמונות) אודות התופעה הנחקרת השתנתה במהלך המחקר.
***
מתוך יומן המחקר (ינואר 2013):
תיאמתי עם אלי שאגיע לראיין אותו מחר בבוקר בביתו שבירושלים. מצד אחד סיפר לי בקול נלהב בשיחתנו הטלפונית כי הוא אוהב מאוד לדבר וישמח להתראיין למחקר. מצד שני במהלך אותו הערב ועד חצות הליל קיבלתי ממנו חמישה מסרונים שונים שכל אחד מהם משנה, דוחה, מבטל, מאשר ושוב מבטל את פגישתנו המיועדת. חשתי כי בהתנהגותו מנסה אלי, אולי באופן לא מודע, להציג בפניי את הקונפליקט והקושי שהוא חווה, בין רצונו לשתף ולפרוק את אשר על ליבו לבין הצורך שלו לשמור על סודותיו ולהמשיך להדחיקם.
למחרת בבוקר קיבלתי ממנו טלפון: "תבוא, זה חשוב לי להתראיין".