ד"ר אהרן שבתאי (נולד ב-1939 בתל אביב) הוא משורר עברי, מרצה, ומתרגם מיוונית עתיקה. תרגם עשרות מחזות יווניים קלאסיים. אחיו היה הסופר יעקב שבתאי, ובתו היא המשוררת והמחזאית ננו שבתאי.

בשנות השישים והשבעים נהגו להזכירו בנשימה אחת יחד עם משוררים כמו דוד אבידן ויונה וולך (עמה ניהל פרשיית אהבים‏).

בתחילת שנות התשעים עורר כעס וביקורות שליליות בעת פרסום ספר השירה "זיוה", בו חשף בפירוט יוצא דופן את יחסיו הארוטיים עם עורכת הסרטים זיוה פוסטק, תוך שימוש בתיאורים שלא היו שכיחים בשירה העברית. כיום יש המחשיבים ספר זה כציון דרך בתולדות השירה בישראל. בשנת 2014 ליווה מבחר משירתו הארוטית של שבתאי את סדרת הציורים זימה מאת יונתן הירשפלד בספר בשם זה, ובתערוכה משותפת שנערכה בגלריה צדיק ביפו שאצר רון ברטוש.

בשנים האחרונות כותב אהרון שבתאי בעיקר שירה פוליטית. שיריו האחרונים עוסקים בפגיעה בכפרים הערביים בילעין ובודרוס בעקבות בניית חומת ההפרדה (או גדר ההפרדה) בשטחים, וכן בטלי פחימה. שיריו מתפרסמים ב"הארץ", בכתב העת "מעין" ובדחק - כתב עת לספרות טובה, ורבים מהם כונסו באסופת שיריו "ארצנו". בספרים מוקדמים שלו נטה דווקא למרכז הפטריוטי ואף לימין (למשל בספר בגין, שעסק במנחם בגין). חתם על עצומת תמיכה בסרבנות לשרת בשטחים‏.

פרסם את הכרך על המיתולוגיה היוונית במסגרת סדרת המיתוסים שערך המתרגם והעורך דן דאור בהוצאת מפה. שבתאי תרגם מיוונית מיצירותיהם של אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס, והסיודוס, וכן שירים רבים מן השירה הלירית של משוררי יוון. כמו כן, תרגם מגרמנית מיצירת ברטולט ברכט. שבתאי נושא בתואר דוקטור ומלמד בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1999 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת,‏ ובפרס לאה גולדברג לשנת 2009‏.

שבתאי נישא לקולין ברוצקוס (בתו של האדריכל דוד אנטול ברוצקוס ונכדתו של הכלכלן בוריס דב ברוצקוס), ובני הזוג היו הורים לשישה. בשנת 1989 התגרשו, על רקע יחסיו עם הקולנוענית זיוה פוסטק. בהמשך נישא שבתאי בשנית, לטניה ריינהרט, בלשנית, חוקרת ספרות ופעילת שמאל רדיקלי, והיה נשוי לה עד מותה ב-2007. לאחר מכן פגש את הציירת ברכה אטינגר עימה ניהל רומן במשך כמה שנים.