פתח דבר
תוכנית המלגות על שם ניובאוור, המשלבת תלמידי דוקטורט מצטיינים בעבודת המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, קיימת למעלה מעשור. היא החלה כמענה צנוע לחיזוק היכולות המקצועיות של המכון ולשם עמידה בחזונו ובמטרותיו — לעצב ולהשפיע על השיח הציבורי בתחומים הנוגעים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולספק המלצות למקבלי החלטות, למנהיגים מדיניים ולקהילה האסטרטגית בישראל ומחוצה לה.
ההחלטה לייסד תוכנית ייחודית כזאת התבססה על ההבנה שצוות החוקרים של המכון יכול וצריך להיות מאוזן יותר מבחינת הרכבו. לפיכך הציעו גב' ג'נט ומר ג'וזף ניובאוור, ידידים ותומכים יקרים של המכון מפילדלפיה, ארצות־הברית, לשלב באופן פעיל אקדמאים צעירים ומוכשרים בצוות חוקרי המכון. הצעה זו התקבלה על ידי הנהלת המכון וחוקריו הוותיקים, בעלי רקע מעשי בגופים ביטחוניים ובעלי רקע אקדמי, שסברו כי הזרמה של "דם חדש" וצעיר תתרום רבות להרחבתן ולהעמקתן של היכולות המשותפות של הצוות המקצועי של המכון. ביסוד הדברים ניצבה גם ההנחה שעבודה משותפת של חוקרי ניובאוור הצעירים עם יתר חוקרי המכון תעשיר באופן הדדי את שתי הקבוצות ותשפר את תוצרי המכון.
היום, בחלוף 12 שנים, אפשר לסכם בסיפוק כי עד כה התברך המכון ביותר מארבעים עמיתי מחקר ניובאוור. כל אחת ואחד מהם השקיע שתי שנות פעילות ועבודה מאומצת בתחומי המחקר המגוונים במכון. לגאוותנו הרבה, שמונה מתוכם הצטרפו לסגל הקבוע של חוקרי המכון. על רקע זה אפשר להציג מספר מסקנות חשובות: החזון של מייסדי תוכנית ניובאוור הוכיח את עצמו כראוי ביותר. למעשה, התוצאות הרחיקו לכת אף יותר מהציפיות שעמדו ביסוד התוכנית.
מספרם ורמתם המקצועית והאישית של המועמדים להצטרף לתוכנית עולים בהתמדה, ובאותה מידה גובר האתגר לבחור את המצטיינים ביותר כך שיעמדו בדרישות הגבוהות של המכון. עמיתי ניובאוור מאתגרים שוב ושוב את המרחב והעומק של העבודה במכון במחקריהם פורצי הדרך בתחומים חדשים של הביטחון הלאומי, ובהוספת ממדי מחקר חדשים כמו נקודות מבט ושיטות מחקר שבהן לא התנסינו בעבר. כרך זה, הראשון מסוגו, המכיל מחקרים פרי עבודתם של חלק מעמיתי מחקר ניובאוור, הוא דוגמה יוצאת דופן לרמה המקצועית הגבוהה שחוקרות וחוקרים אלה יוצרים ומצליחים ליישם במכון. לא פחות מכך אנו מתגאים בעובדה שעשרות מעמיתי מחקר ניובאוור לדורותיהם מצאו את מקומם בתפקידים מקצועיים מובילים ובכירים במקומות אחרים — בשדה האקדמי, במשרדי ממשלה, בתקשורת ובתחומים מגוונים נוספים, שם הם מממשים בהצלחה את יכולותיהם המיוחדות, את הידע שצברו ואת הכלים שפיתחו במכון.
על בסיס הישגים אלה אנו מחויבים להמשיך לקיים ולחזק את תוכנית עמיתי ניובאוור במכון למחקרי ביטחון לאומי באורח שיקדם עוד את יכולותיו, את תוצריו ואת הישגיו של המכון, וכן את השפעתו בקהילה האסטרטגית בישראל ומחוצה לה. אנו משוכנעים שתהיה בכך בהכרח תרומה נוספת גם למכון וגם למדינת ישראל ולביטחונה.
זוהי לנו הזדמנות נוספת להודות לקרן משפחת ניובאוור על תמיכתה החשובה והמתמדת במכון למחקרי ביטחון לאומי בכלל, ובתוכנית המלגות לדוקטורנטים מצטיינים בפרט.
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי
מְרַכֵּז תוכנית המלגות על שם ניובאוור
מארס 2019
הקדמה
קובץ זה מאגד מאמרים פרי עטם של חוקרות וחוקרים צעירים, דוקטורנטים ואחרים, אשר שולבו בתוכנית המלגות על שם ניובאוור במכון למחקרי ביטחון לאומי. המאמרים בקובץ הופקו במסגרת 'פרויקט מחקר ניובאוור' שנוהל במכון במהלך שנת 2017 . החוקרים שנטלו חלק בפרויקט זה השתתפו במפגשי למידה שעסקו בהיבטים שונים של ביטחון לאומי הקשורים לסביבה האסטרטגית של מדינת ישראל בזירת הפנים, בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית. מטרת הפרויקט הייתה בחינת מושגים ומגמות בביטחון הלאומי בעידן הנוכחי ובחקר התחום, כבסיס לניתוח עדכני של סוגיות ספציפיות רלוונטיות לביטחון ישראל.
האתגר המחקרי בבסיס פרויקט מחקר ניובאוור היה התאמה, הגדרה וארגון מחדש של גישות תיאורטיות ומושגים הרלוונטיים לביטחון הלאומי ולשינויים שחלו בעולם בשנים האחרונות, ואשר מקורם בהתפתחויות טכנולוגיות מואצות ובמגמות פוליטיות, ביניהן הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון, גלי טרור בזירה הבינלאומית, מתקפות סייבר או השימוש המתרחב באמצעי לחימה אוטונומיים. כל זאת, בהנחה שהיכרות עם תיאוריות ובחינה ביקורתית שלהן יסייעו לנתח באופן משופר ואמין את אתגרי המציאות, ומתוך כך יאפשרו לנסח המלצות הולמות למדיניות ולדרכי פעולה. הפרויקט כולו שיקף זיקה ליעדיו של המכון — בחינה מתמדת של סוגיות אסטרטגיות שעל סדר יומה המדיני־ביטחוני של מדינת ישראל, והצגת המלצות למדיניות על סמך מסקנות הניתוח; טיפוח דור ההמשך של חוקרים המתמחים בנושא הביטחון הלאומי, על נדבכיו התיאורטיים והיישומיים כאחד.
תהליך העבודה במסגרת פרויקט מחקר ניובאוור כלל ארבעה שלבים: בשלב הראשון הציגו מומחי תוכן מן האקדמיה התפתחויות תיאורטיות בהיבטים שונים של מדעי החברה, ובכלל זה יחסים בינלאומיים, מדע המדינה וסוציולוגיה, כמצע לדיון. בשלב השני הציגו כל אחת ואחד מהחוקרות והחוקרים שהשתתפו בפרויקט המחקר את הנושא שבחרו לבחון. לאחר כל הצגה התקיים דיון שהוקדש להארות ולהערות, אשר תרם להבהרת הטיעונים. בשלב השלישי נכתבו המאמרים ועברו תהליך בקרה ושיפור.
בשלב האחרון הציגו חלק מהחוקרים את מאמריהם בערב עיון "ביטחון לאומי 2.0 " שנערך במכון בנובמבר 2018 . הקובץ כולל שמונה מאמרים העוסקים בהיבטים תיאורטיים ויישומיים של המושג ביטחון לאומי פרי עטם של בוגרי ומלגאי תוכנית המלגות על שם ניובאוור ומאמר מסכם מאת יורם פרי החותם את הקובץ.
מאמרן של ורה מיכלין־שפיר וכרמית פדן — סכנות, סיכונים ודובים ביער: ביטחון לאומי בעידן הגלובלי פותח את הקובץ. הוא מתמקד בקשר בין תפיסות סוציולוגיות לבין עולם התוכן של לימודי ביטחון על מנת לבחון כיצד מאפייני העידן הנוכחי — המוגדר במאמר כעידן "המודרניות השנייה" ובכך מאמץ את הגדרתו של הסוציולוג זיגמונד באומן — משפיעים על תפיסתו והגדרתו של המושג 'ביטחון לאומי', ולכן מחישים את הצורך להגדירו מחדש בהקשרים מדיניים ופוליטיים עכשוויים.
מאמרו של ירון שניידר — "הביטחון החדש" — מגמות בחקר היבטי הביטחון ביחסים בינלאומיים בעידן שאחרי המלחמה הקרה דן בגורמים שהובילו חוקרים לחשיבה מחודשת על שיטות מחקר ותיאוריות לפענוח תופעות בתחום הביטחון הבינלאומי (סכסוכים אתניים וטרור בינלאומי) בעידן שאחרי המלחמה הקרה. מסקנה עיקרית העולה מהניתוח היא שעליית השפעתם של שחקנים לא־מדינתיים בזירה הבינלאומית הובילה חוקרים לנסח הסברים חדשים לתופעות ולדילמות הקשורות בביטחון לאומי.
ח'דר סואעד במאמרו אתגר המדינתיוּת של מצרים אחרי 'האביב הערבי' בחן שלושה אתגרי מדינתיוּת עיקריים שניצבו בפני מצרים לאחר אירועי 'האביב הערבי': המונופול המדינתי על השימוש בכוח, היעילות המנהלית של המערכת הבירוקרטית וההסכמה האזרחית בתוך המדינה בנוגע לזהות הקולקטיב והמדינה. הניתוח מוביל למסקנה שלהתמודדות הכלכלית, החברתית והפוליטית של ההנהגה המצרית עם אתגרים אלה יש השלכות על היציבות והביטחון הפנים־מצריים והאזוריים, ותוך כך גם משמעות לביטחון ישראל.
במוקד מאמרה של לירן ענתבי — תפוצת מערכות נשק אוטונומיות והשפעתה על היחסים הבינלאומיים נבחנת ההשפעה האפשרית של תפוצה נרחבת של מערכות נשק אוטונומיות על שדה הקרב העתידי, וכן השפעתה על היבטים מדיניים, כלכליים ואף אזרחיים בזירה הבינלאומית. זאת, בהתייחס למושגי יסוד ביחסים בינלאומיים ובלימודי הביטחון. הטענה היא שלמערכות אלו משמעויות החורגות מההקשרים המשפטיים והמוסריים המרכיבים כיום את ליבת השיח בנושא.
עידו סיון־סביליה מתחקה במאמרו המדינה כסוכן כפול — ביטחון לאומי מול פרטיות בראי תפקיד המדינה במרחב הסייבר בארצות־הברית אחר תפקידה הכפול והפרדוקסלי של המדינה בתחום הסייבר בעידן הדיגיטלי. מחד גיסא, המדינה משקיעה מאמצים רבים כדי לקדם את הגנת סייבר, לשמור על הפרטיות ולהגן על הביטחון הלאומי. מאידך גיסא, המדינה מנצלת את מרחב הסייבר כדי לאסוף מידע תוך פגיעה בפרטיות, על מנת להשיג מטרות "נעלות" יותר של ביטחון לאומי. מצב דברים זה מעלה את השאלה — כיצד חקיקה ורגולציה בארצות־הברית מבנות את מערכת היחסים בין ביטחון לאומי לפרטיות.
גליה לינדנשטראוס מתמקדת במאמרה "כשהבית בוער": פזורות אתניות בתקופת התלקחות מחודשת של סכסוך במדינת המקור באופן שבו פזורות אתניות משפיעות על סכסוכים ועל תהליכי שלום במדינת האם, או באזורים שמהם היגרו קהילות אלה. מקרה הבוחן במאמר הוא הפזורה הכורדית בגרמניה ויחסה להתלקחות המחודשת של הסכסוך האלים בין טורקיה לבין המיעוט הכורדי במדינה בשנת 2015 . המאמר דן בזהות הפזורה, בהיבטים הקשורים ליחסים עם פזורה יריבה וכן במשמעות הגעתו של גל חדש של פליטים ממדינת המקור.
מיכל חטואל־רדושיצקי בחנה במאמרה מרכיב החברה האזרחית בביטחון הלאומי בעידן של כוח אזרחי — המקרה של ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם ב־ 2016 את התפקיד שממלאים סוכנים של החברה האזרחית בתהליכים דיפלומטיים, בתקופה המתאפיינת בהשפעה גוברת של עוצמה אזרחית. מקרה הבוחן במאמר הוא פעילותה של מועצת זכויות האדם של האו"ם מול מדינת ישראל במהלך שנת 2016 . הטענה המרכזית במאמר היא שבמצב הדברים כיום, שחקנים רשמיים ושחקני חברה אזרחית חולקים זירות פעולה דומות, ולצד עימותים צבאיים נדרשות מדינות לנהל בזירה הבינלאומית מאבקים המתמקדים ברעיונות.
מאמרו של יותם רוזנר — השפעת השימוש ברשתות חברתיות על תהליכי הקצנה בקרב צעירים במערב עוקב אחר ניצול מרחבי השיח של רשתות חברתיות על ידי תנועות ג'האד קיצוני כמו 'אל־קאעדה' ו'המדינה האסלאמית־דאע"ש', במטרה לגייס צעירים מהמערב לשורותיהן ולהפעילם. לתופעה זו השלכות על הביטחון הלאומי של דמוקרטיות משום שמאפייני השיח ברשת מעודדים קיטוב, הקצנה ואלימות, ולפיכך הם מאיימים על הסדר החברתי במדינות דמוקרטיות — על זהותן ועל תחושת הביטחון האישי של אזרחיהן.
המאמר של יורם פרי — עת לפרדיגמה ביטחונית חדשה חותם את הקובץ. פרי מציג חלק מן השינויים שהתרחשו בסדר החברתי, המדינתי, הכלכלי והפוליטי, וקושר בין שינויים אלה במציאות העולמית לבין שינויים המתרחשים בעשורים האחרונים גם בעולם המלחמה. סיכומו חוזר ומחזק את הטענות העיקריות המועלות במזכר — מורכבות המושג 'ביטחון לאומי' והיותו מושג של הבניה חברתית; הצורך להתמודד עם דילמות הביטחון באופן פרו־אקטיבי וכוללני; ולפני הכול — הצורך לבחון אותו בכלים אנליטיים חדשים.
המאמרים המאוגדים בקובץ זה יוצרים תמונת מצב מגוונת של האתגרים שמולם ניצבות מדינות המערב בעת הנוכחית, וביניהן במידה רבה גם מדינת ישראל, שכן המאמרים מדגישים סדר יום שונה מזה שהיה בסיס לניתוח סוגיות של ביטחון ואסטרטגיה בעשורים האחרונים. בכך ניכרת תרומתו העיקרית של פרויקט מחקר ניובאוור: הזנה הדדית ברעיונות, בגישות ובמחקרים חדשים המהווה חלק בלתי נפרד מהמחקר האקדמי והאסטרטגי, לרבות זה המתנהל במכון למחקרי ביטחון לאומי. תודה רבה לכל כותבי המאמרים המופיעים במזכר זה, תודה נוספת לאורחים מן האקדמיה ששיתפו אותנו בתובנותיהם — פרופ' אוריה שביט, ד"ר לימור סמימיאן־ דרש, ד"ר אוריאל אבולוף — ולכל המשתתפים בשיח שהתנהל בשלביו השונים של הפרויקט. תודה למלווי הפרויקט: לד"ר ענת קורץ, מנהלת המחקר במכון, על הליווי המקצועי; לד"ר מאיר אלרן, מרכז תוכנית המלגות על שם ניובאוור במכון. תודה גם לפרופ' סטיוארט כהן, לפרופ' זכי שלום ולפרופ' גבריאל שפר על עזרתם בקידום הפרויקט כחוקרים אורחים.
תודה מיוחדת לגב' ג'נט ולמר ג'וזף ניובאוור על התמיכה והליווי שהעניקו לנו — מלגאי תוכנית המלגות על שם ניובאוור, בעבר ובהווה.
כרמית פדן, ורה מיכלין־שפיר, עורכות
מארס 2019
