אשפי המספרים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אשפי המספרים
הוספה למועדפים

אשפי המספרים

ספר מודפס
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: גיא הרלינג
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: 2010
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 281 עמ' מודפסים

תקציר

בעידן הטכנולוגי, הדבר שאנו מפיצים הכי הרבה סביבנו הוא מידע. בין אם אנו מדברים בטלפון הסלולרי, משוטטים ברשת או מושיטים את כרטיס האשראי בקופה כדי לקנות את הספר הזה - נותר אחרינו שובל אינסופי של נתונים. בעבר הצטברו נתונים אלו במחסן וירטואלי ענק באין דורש. כיום, המספרים הגדולים יוצאים מן הארון, והרלוונטיות שלהם לחיינו מעולם לא היתה רבה יותר. אפשר שבעתיד הלא-רחוק, מודלים מתמטיים יעזרו לבוס להחליט מי מהעובדים ראוי לקבל העלאה, עשרות משוואות ילמדו את מנהל הסופרמרקט על הרגלי הצריכה שלנו, וטכנולוגיה חטטנית תתאים לנו תעמולת בחירות אישית. מנגד, אלגוריתמים של כריית נתונים יעזרו לוודא שנהיה בריאים יותר, להתאים לנו בני-זוג אידיאליים, ועם קצת מזל גם למנוע את פיגוע הטרור הבא.

אשפי המספרים יאיר את עיניכם ולפעמים יפקח אותן לרווחה בתדהמה.

סטיבן בייקר, סופר ועיתונאי, יוצא למסע בעולמם של המתמטיקאים ואנשי המחשבים השולטים במידע של חיינו. במבט מעמיק ועם חוש ביקורת בריא, בייקר מציע הצצה מאלפת אל העתיד - על האפשרויות הגלומות בו ועל השאלות שהוא מעורר: מה יהיה על הפרטיות, האם באמת אפשר להכניס התנהגות אנושית למודל מתמטי, והיכן, בתוך סדרות אינסופיות של אפס ואחת, נמצאים גם אנחנו?

"בספר מרתק וקריא להפליא פורש בייקר את עולם המספרים שאנו חיים בו." (´וול סטריט ז'ורנל´)

"הספר רענן וצבעוני, ואינו עמוס במונחים טכניים... בייקר ניחן גם בגישה ספקנית." (´הגרדיאן´)

סקירות וביקורות

יש כרטיס מועדון? 'אשפי המספרים' של סטיבן בייקר הוא מחקר חיוני על אובדן הפרטיות בעידן מאגרי המידע הפתעת העונה השמינית של 'כוכב נולד' היא אור גלעדי. בן ‭ ,16‬בעל מימדים צנועים לגילו וקול נעים אך שטוח. שבוע אחרי שבוע מדרגים אותו השופטים בתחתית טבלת הניקוד, ושבוע אחרי שבוע מפנים להם המסמסים אצבע משולשת ומצביעים בעבור הילדון. מה הסוד של אור גלעדי? מיפוי של הבוחרים בו עשוי לספק את התשובה. האם אלה ילדות שחושבות שהוא נורא חמוד או אמהות שמתות לצבוט לו בלחי? האם זה המגזר הדתי שנאמן לנער חובש הכיפה? ואולי אלה פשוט אנשים מכל מין וצבע שמאסו בהתחכמויות ועומק רגשי, והם מעדיפים את הגיבור המוזיקלי שלהם פשוט ובלתי אמצעי?

לחברות הסלולר יש הכלים להגיע אל הנתונים האלה. כל סמיילי שנשלח, כל משחק שמופעל, כל רינגטון שמוחלף, כל הקלקה, נרשמים במערכת. המידע בעידן הדיגיטלי לא מפסיק לזרום ולהיאגר, ומתוך המוני מרכיביו אפשר לנסח דפוסים של התנהגות, להצליב ביניהם ולבנות דיוקנאות של המשתמשים. על החגיגה הזאת מנצחים לא מומחים מתחום מדעי ההתנהגות אלא מתמטיקאים ומדעני מחשב, או כפי שקורא להם סטיבן בייקר: "נומראטי" – אנשי המספרים. "אנחנו עובדים עבור הנומראטי כמו שזבוב הדרוזופילה עובד עבור טכנאי מעבדה בחלוק לבן‭,"‬ הוא קובע. "לפעמים אנחנו מקבלים הנחות ופרסים. לפעמים אנחנו יכולים להגיד לא. אבל ברגע שהסכמנו להצעה כלשהי, אנחנו הופכים לדגימות‭."‬ בייקר כאן בשביל להסביר לנו איך בדיוק זה קורה, והוא עושה את זה בצורה מאורגנת מאוד, בחלוקה לנושאים: העובד, הקונה, המצביע, הבלוגר, הטרוריסט, המטופל, המאהב. בייקר עובר בין מעבדות של ענקיות מחשב, מכוני מחקר באוניברסיטאות, חברות של אספקת נתונים, אנשים שיכולים להסביר לו איך מעקב אחר דואר אלקטרוני במקום העבודה מסייע לבניית מודל של עובד בעל תפוקה מצטיינת; איך העברה של כרטיס מועדון בבתי עסק מסייעת באבחון העדפותיו של הלקוח, מה שיאפשר לעגלות חכמות לנווט אותו ישירות אל המוצרים החביבים עליו; איך תחביר ואוצר מילים של בלוגרים מזהים את קהל הקוראים הפוטנציאלי, וכך המפרסמים יכולים ללכת על בטוח; ומה הקשר בין מערכות מעקב בקזינו בלאס-וגאס למלחמה בטרור העולמי. דווקא הפרק שעוסק במטופל, כלומר בנושא הלא-סקסי אך כה בסיסי של שירותי בריאות, הוא המלהיב ביותר בספר. שם העניינים נראים ממש עתידניים, כמו פיתוח חיישן שיושתל בגופם של חולי סרטן ויתריע ברגע שתופיע גרורה.

נורת האזהרה שמדליק בייקר עוד במבוא שלו מהבהבת בכל אחד מהפרקים: בעולם של מאגרי מידע הולכים ותופחים, הפרטיות לא נחדרת, היא נפלשת. ההבהוב המתמיד וההדגמה רבת-הפנים של המידול המתמטי של בני האדם מעמידים את 'אשפי המספרים' בפני מלכודת של פרנואידיות והיסטריה. בייקר, עיתונאי טכנולוגיה משופשף, עוקף את המלכודת בלי מאמץ מיוחד. לתגובה מתבקשת כמו ב'סוף נהיה רק מספרים‭,'!‬ הוא מזכיר שכבר מזמן אנשים הם מספרים - על פס הייצור למשל, בשדה קרב או במבט כללי על קהל בהופעת רוק. בנוגע לפרטיות, הוא מציע תפיסה אפקטיבית. כן, אפשר לפרוש מהעולם הנורמטיבי ולוותר על הנוחיות של האמצעים הדיגיטליים, אבל אפשר גם לנצל את השיטה: אם כבר סוחרים בנתונים אנושיים, על הפרט לדרוש בעלות על הנתונים שלו מהחברות שמחזיקות בהם ואז למכור אותם רק למי שהוא רוצה (המלצה שמתאימה לטיפוסים דיסקרטיים יותר מהישראלי הממוצע, שנוהג לשתף זרים מוחלטים, חינם אין כסף, בצרות עם האישה, הילדים או הבוס‭.(‬

ובכל זאת, ב'אשפי המספרים' קורה משהו מסקרן: למרות שהספר מעניין ונגיש מאוד, הקריאה בו לא זורמת. הסגנון של בייקר ידידותי מדי, על גבול ספרי העזרה העצמית, עם נטייה לדיבור בגוף ראשון רבים ‭ ")‬מה ילמדו עלינו הנומראטי‭("‬ ומשחקים של דמיון מודרך. הגישה שלו מהוגנת מדי: הוא נמנע מפלישה ממזרית לפרטיותם של מרואייניו, הארכיטקטים של הפלישה לפרטיות שלנו. מה, למשל, הסכום שבשבילו חזר אשף המספרים סאמר תכריתי מאנרון אל מעבדות איי.בי.אם בשיא הצלחתה? מה גרם לג'ף ג'ונאס, מפתח תוכנה מצליחה לסריקת נתונים, להצטרף ללוחמים בעד הגבלת השימוש בתוכנות כמו שלו? תוספות כאלה הן נקודות האחיזה הכי טבעיות למי שאלגוריתם בשבילם זה, נו, משהו במתמטיקה. לא צריך להיות נומראטי בשביל לפצח את זה.

עוד 3 ספרים על האח הגדול:
‭< 1984‬ ג'ורג' אורוול
האח הקטן > קורי דוקטורוב
עולם חדש מופלא > אלדוס האקסלי

בתמונה: אור גלעדי
יעל נעמני 7 לילות 20/08/2010 לקריאת הסקירה המלאה >
אשפי המספרים מאת סטיבן בייקר | סופרים אותנו יובל דרור הארץ ספרים 01/09/2010 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • תרגום: גיא הרלינג
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: 2010
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 281 עמ' מודפסים

סקירות וביקורות

יש כרטיס מועדון? 'אשפי המספרים' של סטיבן בייקר הוא מחקר חיוני על אובדן הפרטיות בעידן מאגרי המידע הפתעת העונה השמינית של 'כוכב נולד' היא אור גלעדי. בן ‭ ,16‬בעל מימדים צנועים לגילו וקול נעים אך שטוח. שבוע אחרי שבוע מדרגים אותו השופטים בתחתית טבלת הניקוד, ושבוע אחרי שבוע מפנים להם המסמסים אצבע משולשת ומצביעים בעבור הילדון. מה הסוד של אור גלעדי? מיפוי של הבוחרים בו עשוי לספק את התשובה. האם אלה ילדות שחושבות שהוא נורא חמוד או אמהות שמתות לצבוט לו בלחי? האם זה המגזר הדתי שנאמן לנער חובש הכיפה? ואולי אלה פשוט אנשים מכל מין וצבע שמאסו בהתחכמויות ועומק רגשי, והם מעדיפים את הגיבור המוזיקלי שלהם פשוט ובלתי אמצעי?

לחברות הסלולר יש הכלים להגיע אל הנתונים האלה. כל סמיילי שנשלח, כל משחק שמופעל, כל רינגטון שמוחלף, כל הקלקה, נרשמים במערכת. המידע בעידן הדיגיטלי לא מפסיק לזרום ולהיאגר, ומתוך המוני מרכיביו אפשר לנסח דפוסים של התנהגות, להצליב ביניהם ולבנות דיוקנאות של המשתמשים. על החגיגה הזאת מנצחים לא מומחים מתחום מדעי ההתנהגות אלא מתמטיקאים ומדעני מחשב, או כפי שקורא להם סטיבן בייקר: "נומראטי" – אנשי המספרים. "אנחנו עובדים עבור הנומראטי כמו שזבוב הדרוזופילה עובד עבור טכנאי מעבדה בחלוק לבן‭,"‬ הוא קובע. "לפעמים אנחנו מקבלים הנחות ופרסים. לפעמים אנחנו יכולים להגיד לא. אבל ברגע שהסכמנו להצעה כלשהי, אנחנו הופכים לדגימות‭."‬ בייקר כאן בשביל להסביר לנו איך בדיוק זה קורה, והוא עושה את זה בצורה מאורגנת מאוד, בחלוקה לנושאים: העובד, הקונה, המצביע, הבלוגר, הטרוריסט, המטופל, המאהב. בייקר עובר בין מעבדות של ענקיות מחשב, מכוני מחקר באוניברסיטאות, חברות של אספקת נתונים, אנשים שיכולים להסביר לו איך מעקב אחר דואר אלקטרוני במקום העבודה מסייע לבניית מודל של עובד בעל תפוקה מצטיינת; איך העברה של כרטיס מועדון בבתי עסק מסייעת באבחון העדפותיו של הלקוח, מה שיאפשר לעגלות חכמות לנווט אותו ישירות אל המוצרים החביבים עליו; איך תחביר ואוצר מילים של בלוגרים מזהים את קהל הקוראים הפוטנציאלי, וכך המפרסמים יכולים ללכת על בטוח; ומה הקשר בין מערכות מעקב בקזינו בלאס-וגאס למלחמה בטרור העולמי. דווקא הפרק שעוסק במטופל, כלומר בנושא הלא-סקסי אך כה בסיסי של שירותי בריאות, הוא המלהיב ביותר בספר. שם העניינים נראים ממש עתידניים, כמו פיתוח חיישן שיושתל בגופם של חולי סרטן ויתריע ברגע שתופיע גרורה.

נורת האזהרה שמדליק בייקר עוד במבוא שלו מהבהבת בכל אחד מהפרקים: בעולם של מאגרי מידע הולכים ותופחים, הפרטיות לא נחדרת, היא נפלשת. ההבהוב המתמיד וההדגמה רבת-הפנים של המידול המתמטי של בני האדם מעמידים את 'אשפי המספרים' בפני מלכודת של פרנואידיות והיסטריה. בייקר, עיתונאי טכנולוגיה משופשף, עוקף את המלכודת בלי מאמץ מיוחד. לתגובה מתבקשת כמו ב'סוף נהיה רק מספרים‭,'!‬ הוא מזכיר שכבר מזמן אנשים הם מספרים - על פס הייצור למשל, בשדה קרב או במבט כללי על קהל בהופעת רוק. בנוגע לפרטיות, הוא מציע תפיסה אפקטיבית. כן, אפשר לפרוש מהעולם הנורמטיבי ולוותר על הנוחיות של האמצעים הדיגיטליים, אבל אפשר גם לנצל את השיטה: אם כבר סוחרים בנתונים אנושיים, על הפרט לדרוש בעלות על הנתונים שלו מהחברות שמחזיקות בהם ואז למכור אותם רק למי שהוא רוצה (המלצה שמתאימה לטיפוסים דיסקרטיים יותר מהישראלי הממוצע, שנוהג לשתף זרים מוחלטים, חינם אין כסף, בצרות עם האישה, הילדים או הבוס‭.(‬

ובכל זאת, ב'אשפי המספרים' קורה משהו מסקרן: למרות שהספר מעניין ונגיש מאוד, הקריאה בו לא זורמת. הסגנון של בייקר ידידותי מדי, על גבול ספרי העזרה העצמית, עם נטייה לדיבור בגוף ראשון רבים ‭ ")‬מה ילמדו עלינו הנומראטי‭("‬ ומשחקים של דמיון מודרך. הגישה שלו מהוגנת מדי: הוא נמנע מפלישה ממזרית לפרטיותם של מרואייניו, הארכיטקטים של הפלישה לפרטיות שלנו. מה, למשל, הסכום שבשבילו חזר אשף המספרים סאמר תכריתי מאנרון אל מעבדות איי.בי.אם בשיא הצלחתה? מה גרם לג'ף ג'ונאס, מפתח תוכנה מצליחה לסריקת נתונים, להצטרף ללוחמים בעד הגבלת השימוש בתוכנות כמו שלו? תוספות כאלה הן נקודות האחיזה הכי טבעיות למי שאלגוריתם בשבילם זה, נו, משהו במתמטיקה. לא צריך להיות נומראטי בשביל לפצח את זה.

עוד 3 ספרים על האח הגדול:
‭< 1984‬ ג'ורג' אורוול
האח הקטן > קורי דוקטורוב
עולם חדש מופלא > אלדוס האקסלי

בתמונה: אור גלעדי
יעל נעמני 7 לילות 20/08/2010 לקריאת הסקירה המלאה >
אשפי המספרים מאת סטיבן בייקר | סופרים אותנו יובל דרור הארץ ספרים 01/09/2010 לקריאת הסקירה המלאה >
אשפי המספרים סטיבן בייקר

טעימה מהספר תעלה בקרוב...