בעירום מלא
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בעירום מלא
הוספה למועדפים

בעירום מלא

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

ליהי חנוך, תסריטאית-בימאית ומשוררת, נולדה במושבה ראש-פינה בט"ו באדר ב' תשי"א, 23 במארס 1951 כבת בכורה למשפחת עפרון. סבה (מצד אמה), פרופ' גדעון מֶר, היה ממציאי התרופה למלריה אשר ניהל מעבדה לחקר המחלה במושבה. לאחר מות סבה (באמצע שנות הששים), עקרה המשפחה לפתח-תקוה. כעבור ארבע שנים החלה לעבוד בטלוויזיה הישראלית: תחילה בתור תחקירנית ולאחר מכן כעוזרת במאי ולבסוף כבמאית. בגיל 20 היתה נשואה לזמר והמלחין שלום חנוך ואם למאיה. לאחר שהות בלונדון ובניו-יורק חזרה ארצה והתיישבה בתל-אביב. לאחרונה השתתפה עם אחיה, המלחין והזמר רן עפרון, בהפקת תקליט משיריה. בין הסרטים אותם הפיקה: ילדים גדולים (1976), נערה מחפשת כתובת (1977), החלומות האבודים של הרחוב העליון (1978), מננה (1979), מונולוג של אשה צעירה (1981), רומן אמיתי (1989), אדם צירקוס (1994). ליהי היא סבתא ליהלי ועמרי.

נושאים

תקציר

יומן דוקומנטרי-שירי המסופר כמסע בזמן. סיפור על אהבה גדולה המגיעה אל המערכה האחרונה, ואל הפרידה הכפויה בסוף הדרך. סיפור על גלגולי הפנים והיפוכי התפקידים בדרכי החיים. מילדים להורים, מהורים לסבים, ושוב לילדים של ילדינו.
"אני חושבת על האב שמסר את בתו לחופה ועל הבת מוסרת את אביה למוות"
בקול שירי, ייחודי ויפהפה, מספרת ליהי חנוך את הסיפור הנצחי, הגדול והעצוב של משפחה אחת, ישראלית מאוד,
"מתפוררת כמו לחם ישן. כמו חלום"
ליהי חנוך היא תסריטאית-במאית ומשוררת.

פרק ראשון

פרק א': אוקטובר 2006 - ינואר

 

לפני ארבע שנים אבא שלי חלה (2002)
אח של תלמה במילואים. לתקן את הצפצפה באוטו.
נטליה איבדה חבר מהכיתה בתיכון. היא מסתובבת עם המת שלה
בחדר המדרגות בקומה שלנו ולא יודעת איפה להניח אותו. השדיים
שלה כל כך גדולים וזקופים. השיער הצהוב מסתיר את דרגות הסגן
ואת הבכי.

אתמול הייתה פריצה בבית הורי. לקחו את הידיים של סבתא זינה
עם הטבעות. לקנות לאמא תכשיט.
יהלי בן 7. עוד כמה שבועות עמרי בן 3.
דוד צבי בן 80. הבנות שלו הזמינו רקדנית עם מפלים שתנעים לו בבטן.
לאהובי נולדה נכדה - עלמא. כל העולם נולד.

חסר לך אדמה, צריך לחזק את האדמה אצלך,
הרופא הסיני רשם לי טיפות של אבץ ונחושת וזהב.

מרגרט במסעדה השולחנות ספורים.
אחרי פיגוע וואהיל הערבי לא יכול להביט בעיניים של היהודים,
הוא סוגר את המונית ולוקח את הילדים לאכול גלידה.

 

יהודית הקטנה חזרה מטוסקנה. בשדה התעופה חיכה לה אסון.
שואה שנייה, היא אמרה.
בפיגוע באריאל, תמיר יפה התואר עטף בגופו את חגורת הנפץ
שעטפה את השאהיד ונעלם כלא היה. בכורה של יהודית הגדולה,
תמיר יפה התואר.
(בברגן בלזן הקטנה הייתה בת שנתיים והגדולה בת שבע.
שואה שנייה, היא אמרה.

אבא חלה בסרטן.
האיש משבע המלחמות ממשיך להילחם.
לימדתי את הקטנים: תעשו חיים משוגעים בחיים האלה,
חיים משוגעים.

יש שיר ערש אחד שאני יודעת.
המילים מונחות בתוך החדר, על הרצפה, נשענות
אל הקיר, מסביב למיטה,
מילים טובות, מוכרות,
ולכולן יש את הקול של אבא

אני נכתבת

ליהי חנוך, תסריטאית-בימאית ומשוררת, נולדה במושבה ראש-פינה בט"ו באדר ב' תשי"א, 23 במארס 1951 כבת בכורה למשפחת עפרון. סבה (מצד אמה), פרופ' גדעון מֶר, היה ממציאי התרופה למלריה אשר ניהל מעבדה לחקר המחלה במושבה. לאחר מות סבה (באמצע שנות הששים), עקרה המשפחה לפתח-תקוה. כעבור ארבע שנים החלה לעבוד בטלוויזיה הישראלית: תחילה בתור תחקירנית ולאחר מכן כעוזרת במאי ולבסוף כבמאית. בגיל 20 היתה נשואה לזמר והמלחין שלום חנוך ואם למאיה. לאחר שהות בלונדון ובניו-יורק חזרה ארצה והתיישבה בתל-אביב. לאחרונה השתתפה עם אחיה, המלחין והזמר רן עפרון, בהפקת תקליט משיריה. בין הסרטים אותם הפיקה: ילדים גדולים (1976), נערה מחפשת כתובת (1977), החלומות האבודים של הרחוב העליון (1978), מננה (1979), מונולוג של אשה צעירה (1981), רומן אמיתי (1989), אדם צירקוס (1994). ליהי היא סבתא ליהלי ועמרי.

עוד על הספר

נושאים

בעירום מלא ליהי חנוך
פרק א': אוקטובר 2006 - ינואר

 

לפני ארבע שנים אבא שלי חלה (2002)
אח של תלמה במילואים. לתקן את הצפצפה באוטו.
נטליה איבדה חבר מהכיתה בתיכון. היא מסתובבת עם המת שלה
בחדר המדרגות בקומה שלנו ולא יודעת איפה להניח אותו. השדיים
שלה כל כך גדולים וזקופים. השיער הצהוב מסתיר את דרגות הסגן
ואת הבכי.

אתמול הייתה פריצה בבית הורי. לקחו את הידיים של סבתא זינה
עם הטבעות. לקנות לאמא תכשיט.
יהלי בן 7. עוד כמה שבועות עמרי בן 3.
דוד צבי בן 80. הבנות שלו הזמינו רקדנית עם מפלים שתנעים לו בבטן.
לאהובי נולדה נכדה - עלמא. כל העולם נולד.

חסר לך אדמה, צריך לחזק את האדמה אצלך,
הרופא הסיני רשם לי טיפות של אבץ ונחושת וזהב.

מרגרט במסעדה השולחנות ספורים.
אחרי פיגוע וואהיל הערבי לא יכול להביט בעיניים של היהודים,
הוא סוגר את המונית ולוקח את הילדים לאכול גלידה.

 

יהודית הקטנה חזרה מטוסקנה. בשדה התעופה חיכה לה אסון.
שואה שנייה, היא אמרה.
בפיגוע באריאל, תמיר יפה התואר עטף בגופו את חגורת הנפץ
שעטפה את השאהיד ונעלם כלא היה. בכורה של יהודית הגדולה,
תמיר יפה התואר.
(בברגן בלזן הקטנה הייתה בת שנתיים והגדולה בת שבע.
שואה שנייה, היא אמרה.

אבא חלה בסרטן.
האיש משבע המלחמות ממשיך להילחם.
לימדתי את הקטנים: תעשו חיים משוגעים בחיים האלה,
חיים משוגעים.

יש שיר ערש אחד שאני יודעת.
המילים מונחות בתוך החדר, על הרצפה, נשענות
אל הקיר, מסביב למיטה,
מילים טובות, מוכרות,
ולכולן יש את הקול של אבא

אני נכתבת