"אינני מאמין באלוהים, אבל הוא חסר לי," אומר ג'וליאן בארנס בספרו החדש, ובין יתר הדברים הוא מגולל בו זיכרונות משפחתיים, מקיים שיחות נפש עם אחיו הפילוסוף, מעלה הרהורים על היותנו בני חלוף ועל פחדנו מפני המוות, חוגג את האמנות, מתווכח עם האל על אודות אלוהים וחולק כבוד לסופר הצרפתי ז'יל רנאר. ואף שלדבריו אין זו אוטוביוגרפיה, הספר הוא מעין סיור בתוך תודעתו של אחד מהסופרים המזהירים ביותר בזמננו.
ג'וליאן בארנס, המצוי בראשית שנות השישים לחייו, הוא סופר פורה ומבריק, שחי ויוצר בארצות הברית. בין ספריו שראו אור בעברית: התוכי של פלובר, שולחן הלימון, תולדות העולם בעשרה פרקים, משהו להצהיר ומדברים על זה - כולם ראו אור בהוצאת זמורה-ביתן.
"ספרו של ג'וליאן בארנס הוא דיון מרתק על אודות המוות, המערבב הרהורים פילוסופיים עם זיכרונות לכדי חומר קריאה אלגנטי ומרגש."
טיים אאוט
"אף שהוא עוסק במוות, הספר מהנה ומשעשע, ויש בו מזיגה עוקצנית של כאב ושנינות גם יחד."
ניו סטייטסמן
"גם אם הגיגיו פילוסופיים, הם חובבניים במוצהר, תיאוריהם החיוניים והצבעוניים מהנים במיוחד."
פבלישרס ויקלי
