עור התוף של קרדיף
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
עור התוף של קרדיף

עור התוף של קרדיף

ספר מודפס

עוד על הספר

דני סנדרסון

דניאל (דני) סנדרסון (נולד ב-30 בנובמבר 1950) הוא גיטריסט, זמר, מוזיקאי, סופר, פזמונאי, מלחין, מפיק מוזיקלי וקומיקאי ישראלי, חתן פרס אקו"ם ופרס אמ"י. סנדרסון היה חבר בין היתר בהרכבים "כוורת", "גזוז" ו"דודה", ונחשב לאחד מאבות הרוק הישראלי.

 במסגרת להקת הנח"ל. במהלך שירותו הצבאי יצר קשרים עם מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק, גידי גוב ואמנים אחרים. בשנת 1970 החל להלחין ולעבד יצירות בשביל להקות צבאיות שונות, ולמחזה המוזיקלי "קפוץ" שנכשל מסחרית. במקביל לשירותו הצבאי ניגן בלהקת "השניצלים" שהקליטה שני שירים באנגלית. בסוף שנת 1972 הקים את להקת "כוורת" שהייתה להקת הרוק הישראלית הראשונה שזכתה להצלחה ונחשבת לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות ברוק הישראלי. דני סנדרסון הוא אחד הכותבים העבריים הפוריים בתחום שירי איגיון. לעיתים קרובות הוא יוצר פרפרזות על פתגמים עבריים, שיוצרים הומור בגלל השינוי המפתיע.

ב-1976 כתב סנדרסון ספר ראשון בשם "נחירה פומבית". בשנת 1978 הפיק מוזיקלית את תקליט המופע של יהונתן גפן, "שיחות סלון". באותה שנה הקים יחד עם גידי גוב את להקת גזוז שפעלה בהצלחה עד לשנת 1979. לאחר שלהקה זו התפרקה הקים את להקת דודה שזכתה לפחות הצלחה מקודמתה, והתפרקה לאחר שנה. 

בשנות ה-70-80-90 הוציא אלבומי שירים פרי עטו שהיו הצלחה מסחררת- חף מפשע, חכם על קטנים, הלא נודע. כמו כן, עזר להפיק, לכתוב ולהלחין שירים של רבים מחבריו, בין היתר, אלון אולארצ'יק (מת לבכות 2). כמו כן, יצא בסיבובי הופעות, הקליט תוכניות רדיו (עם יאיר אטינגר) והשתתף בהופעות איחוד של כוורת. בשנת 2000 השתתף שוב באיחוד של כוורת, הפעם למטרת מימון ניתוח דחוף לחבר הלהקה יצחק קלפטר.

ב-28 בפברואר 2006 קיבל סנדרסון פרס מפעל חיים למחבר מאקו"ם. בשנת 2012 הועלה בתיאטרון הבימה מחזמר בשם "נתתי לה חיי" המבוסס על שיריו של סנדרסון. בשנת 2021  זכה בפרס מפעל חיים של אמ"י לשנת תשפ"ב.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2s4cdhra

תקציר

עשרים ושבעה סיפורים יש ב"עור התוף של קרדיף", סיפורים הנמתחים להם מאל-פאסו עד הכרמל, מתל אביב עד סיני ומשנות החמישים ועד אתמול בבוקר. שרברבים מטעם עצמם, בלונדיניות חובבות שירה רוסית, מוסיקאים עקשניים, אינדיאנים עצבניים ודני סנדרסון אחד, פרוע, מצחיק ודק אבחנה.
 
ב"עור התוף של קרדיף", שוזר סנדרסון רגעים של נוסטלגיה מרירה-מתוקה עם ימים של הווה פשוט, ישראלי מאוד, מלא הומור ואמיתי. התוצאה היא מעין אוטוביוגרפיה ייחודית - פסיפס של סיפורים קצרים. בקלילות של סטנדאפיסט מיומן ובווירטואוזיות של מוסיקאי מחונן, מזמין אותנו דני סנדרסון לצפות בתמונת העולם שלו, כשהוא משקיף תמיד מן הצד, משועשע, על עצמו ועל החיים החולפים על פניו.
 
"עור התוף של קרדיף" מוסיף נדבך חדש למצבור עבודתו המגוונת של אחד היוצרים השנונים, המדויקים והאהובים ביותר שקמו לתרבות הישראלית.

דני סנדרסון

דניאל (דני) סנדרסון (נולד ב-30 בנובמבר 1950) הוא גיטריסט, זמר, מוזיקאי, סופר, פזמונאי, מלחין, מפיק מוזיקלי וקומיקאי ישראלי, חתן פרס אקו"ם ופרס אמ"י. סנדרסון היה חבר בין היתר בהרכבים "כוורת", "גזוז" ו"דודה", ונחשב לאחד מאבות הרוק הישראלי.

 במסגרת להקת הנח"ל. במהלך שירותו הצבאי יצר קשרים עם מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק, גידי גוב ואמנים אחרים. בשנת 1970 החל להלחין ולעבד יצירות בשביל להקות צבאיות שונות, ולמחזה המוזיקלי "קפוץ" שנכשל מסחרית. במקביל לשירותו הצבאי ניגן בלהקת "השניצלים" שהקליטה שני שירים באנגלית. בסוף שנת 1972 הקים את להקת "כוורת" שהייתה להקת הרוק הישראלית הראשונה שזכתה להצלחה ונחשבת לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות ברוק הישראלי. דני סנדרסון הוא אחד הכותבים העבריים הפוריים בתחום שירי איגיון. לעיתים קרובות הוא יוצר פרפרזות על פתגמים עבריים, שיוצרים הומור בגלל השינוי המפתיע.

ב-1976 כתב סנדרסון ספר ראשון בשם "נחירה פומבית". בשנת 1978 הפיק מוזיקלית את תקליט המופע של יהונתן גפן, "שיחות סלון". באותה שנה הקים יחד עם גידי גוב את להקת גזוז שפעלה בהצלחה עד לשנת 1979. לאחר שלהקה זו התפרקה הקים את להקת דודה שזכתה לפחות הצלחה מקודמתה, והתפרקה לאחר שנה. 

בשנות ה-70-80-90 הוציא אלבומי שירים פרי עטו שהיו הצלחה מסחררת- חף מפשע, חכם על קטנים, הלא נודע. כמו כן, עזר להפיק, לכתוב ולהלחין שירים של רבים מחבריו, בין היתר, אלון אולארצ'יק (מת לבכות 2). כמו כן, יצא בסיבובי הופעות, הקליט תוכניות רדיו (עם יאיר אטינגר) והשתתף בהופעות איחוד של כוורת. בשנת 2000 השתתף שוב באיחוד של כוורת, הפעם למטרת מימון ניתוח דחוף לחבר הלהקה יצחק קלפטר.

ב-28 בפברואר 2006 קיבל סנדרסון פרס מפעל חיים למחבר מאקו"ם. בשנת 2012 הועלה בתיאטרון הבימה מחזמר בשם "נתתי לה חיי" המבוסס על שיריו של סנדרסון. בשנת 2021  זכה בפרס מפעל חיים של אמ"י לשנת תשפ"ב.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2s4cdhra

עוד על הספר

עור התוף של קרדיף דני סנדרסון

טעימה מהספר תעלה בקרוב...