פרופסור גרשון שקד, גדול חוקרי הסיפורת העברית בזמננו, נולד בוינה ב-1929, עלה לארץ ב-1939, ונפטר בירושלים בסוף 2006. הוא פרסם למעלה משלושים ספרים, רובם בחקר הספרות העברית החדשה. ביניהם מונוגרפיות על מנדלי ועגנון, ספר מכונן על סיפורת "הגל החדש", מפעל מונומנטאלי בחמישה כרכים שהוקדם לחקר "הסיפורת העברית 1880-1980", והספר "זהות", שעניינו בחינת סוגיית הזהות היהודית בספרים שרובם לא נכתבו בעברית. את הספר תמונה קבוצתית, המוגש בזה לקוראים, הספיק שקד להכין בשנת חייו האחרונה, ובו איגד בכפיפה אחת מאמרים חדשים עם מאמרים שנדפסו בכתבי עת שונים אך נערכו כאן מחדש. המאמרים מצביעים על תהליכים רוחניים שונים שפקדו את החברה היהודית בתקופת המדינה, כפי שהם משתקפים בתרבות ישראל ובספרותה, ובראשם התמורות שהתחוללו ביחס אל סמלי יסוד כמו ירושלים, הכותל ומצדה, וביחס אל התנ"ך ואל המסורת הציונית. הספר כולל פרקים העוסקים במחזה ובמשחק התיאטרוני כדרך להידברות תרבותית בישראל, פרקים העוסקים בתופעות חברתיות ותרבותיות, פרקים מונוגרפיים, פרק מקיף על יצירות אוטוביוגרפיות וסמי-ביוגרפיות שראו אור משנות השמונים של המאה העשרים ועד לראשית המאה הנוכחית, פרקים שעיקרם ביקורת הביקורת הספרותית, משמאל ומימין. פרקי תמונה קבוצתית מאופיינים בתווי ההיכר של כתיבתו המחקרית של שקד: הם מעמיקים ומשכללים את הדיון בספרות העברית, על מופעיה הצורניים המיוחדים, ובתוך כך פותחים צוהר רחב להבנת תהליכים מרכזיים בהיסטוריה התרבותית הקולקטיבית שלנו. כולם מעידים על גישתו של חוקר מעורב, החותר בה בעת לראייה מקפת של החומר הנחקר, על יסוד החדירה לפרטי פרטיו, לביסוס עמדה רגשית, פוליטית ותרבותית ברורה ומחויבת.
