מאמין בלי כנסייה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מאמין בלי כנסייה

מאמין בלי כנסייה

ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: כנרת זמורה דביר
  • תאריך הוצאה: 2009
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 171 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 51 דק'

יגאל שוורץ

יגאל שוורץ (נולד ב-17 באוגוסט 1954) הוא פרופסור מן המניין לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז 2007 עובד גם כעורך ספרות בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

בשנת 1985, לאחר שסיים את לימודי התואר השני, מונה לעורך בהוצאת כתר. בשנות ה-90 ערך עם צרויה שלו את כתב העת הספרותי "אפס שתיים", שפסק מלהופיע. בשנת 1998, מונה שוורץ לראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית. בשנת 2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. משנת 2007 משמש שוורץ כעורך בכיר בהוצאת כנרת, זמורה, דביר. 

שוורץ זכה בפרסים, במלגות ובמענקי מחקר רבים: פרס דב סדן (1989); מלגת מחקר מיד יצחק בן-צבי (1990); פרס קרן הזיכרון לתרבות יהודית (1990, 1991); מלגת פוסט-דוקטורט באחוזת ירנטון (Yarnton Manor) בקיימברידג׳ (1991-1990); מלגת קרן יגאל אלון (1993-1991); פרס קרן לובין (1996); פרס צ׳רלס וולפסון (1997); פרס האקדמיה ללשון העברית על-שם ג׳ייקוב ארלנד (1998); מענקי מחקר מקרן סקירבול (2009-2003); מענקי מחקר מקרן קיסריה, אדמונד בנימין דה רוטשילד (2009-2003;  2014-2003); מענקי מחקר מהקרן הלאומית למדעים (2008-2004; 2021-2017); פרס שרת החינוך לספר מופת על ספרו ״מה שרואים מכאן״ (תשס״ה); פרס הנשיאה על הישגים מדעיים יוצאי דופן, אוניברסיטת בן-גוריון; פרס ס. יזהר על ספרו ״אמנות הסיפור של אהרן אפלפלד״ (2015).

מספריו:
לחיות כדי לחיות: אהרון ראובני - מונוגרפיה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1993.
קינת היחיד ונצח השבט: אהרן אפלפלד - תמונת עולם. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1996.
מה שרואים מכאן: סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה. אור יהודה: דביר, 2005
הידעת את הארץ שם הלימון פורח: הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות העברית החדשה, דביר 2007.
מאמין בלי כנסייה: ארבע מסות על אהרן אפלפלד, דביר 2009.
ממה באמת עשוי הירח, יחד עם זהר שוורץ, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, מאי 2010.
זמר נוגה של עמוס עוז - פולחן הסופר ודת המדינה, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011
אמנות הסיפור של אהרן אפלפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
מקוננת במכנסי נמר: אמנות הסיפור של צרויה שלו (יחד עם שי צור ונופר רשקס), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2017.
מכאן ומכאן: מסות ומאמרים על ספרות ישראלית, חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2020.
למה לחתול יש מגפיים? קריאה במעשיית החיות של שארל פרו, ירושלים ותל אביב: מאגנס ומכללת לוינסקי, 2021.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/muah5zm7

תקציר

"בקיץ 1990 נזדמנה לי הזכות לשהות עם אהרן אפלפלד ומשפחתו במרכז ללימודי היהדות שבאחוזת יארנטון באוקספורד [...] במשך כמה שבועות נהגנו, אפלפלד ואנוכי, לקדם את הבקרים בטיולים רגליים לאורך אחד מיובלי התמזה הנושק לאחוזה - טיולים שבמהלכם שוחחנו על דא ועל הא וגם על נושאים הקשורים בהוויה הכמוסה של יצירתו.
באחד הבקרים, לאחר שחצינו שדה תירס שהזכיר לאהרן את שדות התירס האוקראיניים שבהם הסתתר, ילד רך בשנים, במהלך מלחמת העולם השנייה, אזרתי עוז ושאלתי אותו, לא בלי סדרת התנצלויות מקדימות, איך זה אין בכל ספריו תיאור של זוגיות ממש בין גבר ואישה בוגרים, על כל מאפייניה של מערכת יחסים כזאת. אהרן התבונן בי בעיניו הענקיות, שהעדשות של משקפיו מגדילות אותן עוד יותר, והשיב לי תשובה שכבר אז ידעתי כי תיחרת במוחי."
מאמין בלי כנסייה, יגאל שוורץ
 
אהרן אפלפלד, חתן פרס ישראל לספרות, הוא מהחשובים שבסופרי העולם בני זמננו. עד כה פירסם שלושים וארבעה ספרים, ואלה תורגמו לעשרות שפות וזכו לביקורות נלהבות ולפרסים יוקרתיים בחמש יבשות.
ספריו של אפלפלד הם גם מוקדהּ של חידה פסיכו־תרבותית מרתקת: החידה של דפוס התקבלותם והפרשנות שניתנה להם דווקא כאן, בארצו. בארבע המסות הכלולות במאמין בלי כנסייה ממשיך החוקר והעורך יגאל שוורץ מהלך מחקרי - ובמידה רבה גם בלשי - רב־שנים אל פתרון החידה הזאת, והפעם בתבנית משולשת של מסע אל יצירותיו המאוחרות והמפתיעות של הסופר, אל הביוגרפיה שלו ואל הגבולות הטעונים שבין בדיון למציאות ביצירתו.
 
מאמין בלי כנסייה הוא ספרו השני של שוורץ על אפלפלד לאחר קינת היחיד ונצח השבט, שראה אור בשנת 1996 (ובאנגלית ב–2001) ועסק בשתי חטיבות הספרים המוקדמות במפעלו היצירתי של הסופר עד אז. הפעם מתמקד שוורץ בשלושה־עשר הספרים המאוחרים של אפלפלד, ובהם הוא מצביע על שינויים דרמטיים באמנות הסיפור של מחברם ובתפיסת האדם והעולם העולה ממנה, לרבות נטישתו של אפלפלד את הנוסח הלירי־אימפרסיוניסטי המפורסם שלו לטובת סגנון המבוסס על שברי פסוקים ורסיסי ביטויים עממיים. בספרים אלה, כפי ששוורץ מפליא להראות, אפלפלד מכונן פואטיקה המגייסת לתוכה מקורות לשוניים קאנוניים ומערערת על תוקפם כאחד - פואטיקה המשקפת נאמנה את מצבו של הסופר החש כמאמין בלי כנסייה.
 
שוורץ, שגם ערך כמה מספריו של אפלפלד, מגייס את היכרותו עם הסופר ואת התמצאותו המופלגת ביצירותיו כדי להוביל את הקוראים אל המחוזות האינטימיים של כתביו. דרך בחינת העיסוק באהבה ובמיניות ביצירתו, חקירת יחסו לאמונה, דת ומודרניות, ודיון בזהותו כסופר ישראלי רוקם שוורץ חוויית קריאה מעשירה ומאירת עיניים לקוראיו ולאוהביו של אפלפלד.
הילה בלום

יגאל שוורץ

יגאל שוורץ (נולד ב-17 באוגוסט 1954) הוא פרופסור מן המניין לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז 2007 עובד גם כעורך ספרות בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

בשנת 1985, לאחר שסיים את לימודי התואר השני, מונה לעורך בהוצאת כתר. בשנות ה-90 ערך עם צרויה שלו את כתב העת הספרותי "אפס שתיים", שפסק מלהופיע. בשנת 1998, מונה שוורץ לראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית. בשנת 2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. משנת 2007 משמש שוורץ כעורך בכיר בהוצאת כנרת, זמורה, דביר. 

שוורץ זכה בפרסים, במלגות ובמענקי מחקר רבים: פרס דב סדן (1989); מלגת מחקר מיד יצחק בן-צבי (1990); פרס קרן הזיכרון לתרבות יהודית (1990, 1991); מלגת פוסט-דוקטורט באחוזת ירנטון (Yarnton Manor) בקיימברידג׳ (1991-1990); מלגת קרן יגאל אלון (1993-1991); פרס קרן לובין (1996); פרס צ׳רלס וולפסון (1997); פרס האקדמיה ללשון העברית על-שם ג׳ייקוב ארלנד (1998); מענקי מחקר מקרן סקירבול (2009-2003); מענקי מחקר מקרן קיסריה, אדמונד בנימין דה רוטשילד (2009-2003;  2014-2003); מענקי מחקר מהקרן הלאומית למדעים (2008-2004; 2021-2017); פרס שרת החינוך לספר מופת על ספרו ״מה שרואים מכאן״ (תשס״ה); פרס הנשיאה על הישגים מדעיים יוצאי דופן, אוניברסיטת בן-גוריון; פרס ס. יזהר על ספרו ״אמנות הסיפור של אהרן אפלפלד״ (2015).

מספריו:
לחיות כדי לחיות: אהרון ראובני - מונוגרפיה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1993.
קינת היחיד ונצח השבט: אהרן אפלפלד - תמונת עולם. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1996.
מה שרואים מכאן: סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה. אור יהודה: דביר, 2005
הידעת את הארץ שם הלימון פורח: הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות העברית החדשה, דביר 2007.
מאמין בלי כנסייה: ארבע מסות על אהרן אפלפלד, דביר 2009.
ממה באמת עשוי הירח, יחד עם זהר שוורץ, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, מאי 2010.
זמר נוגה של עמוס עוז - פולחן הסופר ודת המדינה, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011
אמנות הסיפור של אהרן אפלפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
מקוננת במכנסי נמר: אמנות הסיפור של צרויה שלו (יחד עם שי צור ונופר רשקס), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2017.
מכאן ומכאן: מסות ומאמרים על ספרות ישראלית, חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2020.
למה לחתול יש מגפיים? קריאה במעשיית החיות של שארל פרו, ירושלים ותל אביב: מאגנס ומכללת לוינסקי, 2021.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/muah5zm7

עוד על הספר

  • הוצאה: כנרת זמורה דביר
  • תאריך הוצאה: 2009
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 171 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 51 דק'
מאמין בלי כנסייה יגאל שוורץ

טעימה מהספר תעלה בקרוב...