.jpg)
הרב מישאל ציון, איש חינוך ויזמות קהילתית, הוא מנהל תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית. בעבר שימש כמנהל שותף ורב תוכנית ״עמיתי ברונפמן״ – תוכנית מנהיגות לצעירים יהודים מצטיינים בישראל ובצפון אמריקה. מישאל הוא מחברם של הספרים "מגילת אסתר: פירוש ישראלי חדש" (ידיעות אחרונות, 2019) בעריכת אביגדור שנאן; ושל "הלילה הזה: הגדה ישראלית" (כתר, 2004) יחד עם נעם ציון.
את "הלילה הזה – הגדה ישראלית" כתב ציון, אז בחור בן 23, בעת שירותו הצבאי. "היו לי משמרות חמ"ל של 24 שעות, והייתי צריך להיות ערני", הוא מספר בחיוך. אביו, נועם ציון, איש חינוך וחוקר במכון הרטמן, הציע לו לכתוב יחד עמו הגדה חדשה לפסח. בשעות המתות של המשמרת עבר מיכאל על טקסטים ישנים, קרא ספרים רבים ויצר את הפסיפס שהפך להיות ההגדה הישראלית.
למישאל תואר ראשון בסוציולוגיה ובמחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים והסמכה לרבנות מישיבת "חובבי תורה" האורתודוקסית בניו יורק ו"בית המדרש לרבנות ישראלית" מייסודם של מכון הרטמן בירושלים והמדרשה באורנים. בעבר היה חבר סגל במכון שלום הרטמן בירושלים ובמרכז סקירבול ללימודי יהדות בניו יורק, ושימש חוקר אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק (NYU). מישאל הוא מראשי קהילת קלוזנר – מניין הלכתי שוויוני בירושלים.
אביגדור שנאן הוא פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי מחקריו הם ספרות המדרש והאגדה, התרגומים הארמיים וסידור התפילה.
מה את מגילת אסתר? יצירה רצופת אמונה או שמא כופרנית? פארודיה משחקית או שמא סיפור גבורה רומנטי? חיבור פמיניסטי או שמא המנון לשלטון גברים ומלכים? דומה כי מגילת אסתר עוטה מסיכות רבות, ורב בה הגלוי על הנסתר. כשמה כן היא: מגילת הסתר.
לאורך הדורות קראו יהודים במגילה וראו בה את עצמם. על אף ששם אלוהים לא מוזכר בה ושעלילתה מתרחשת בארץ רחוקה ובעיר זרה, ואולי דווקא בשל כך, הפכה המגילה לאחת האהובות מבין ספרי המקרא. עבור יהודים רבים בכל זמן וזמן, בארצות גלותם ועם שיבתם לישראל, היתה המגילה למראה שבה השתקפה באור חדש המציאות שבה חיו.
פירוש זה מתחקה אחר הדרכים שבהן כתבו הדורות, פירשו ויצרו בעקבות המגילה: במדרש ובהגות, באמנות ובשיר; כיצד שזרו את המגילה אל תוך חייהם וכיצד השפיעה היא עליהם - מהודו ועד כוש, מאמסטרדם ועד ניו יורק, מקזבלנקה ועד תל אביב - בימים ההם בזמן הזה.
סדרת ״פירוש ישראלי חדש״, פרי יוזמת קרן אבי חי, מבקשת להציג את הדרכים השונות שבהן מהדהדים ספרי יסוד של עם ישראל בארון הספרים היהודי לדורותיו ולפזורותיו. במסגרתה ראו עד כה אור פירושים לפרקי אבות (2009) מאת אביגדור שנאן, לספר יונה (2015) ולמגילת איכה (2017) מאת יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, וכן למגילת רות (2018) מאת גילה וכמן.
מישאל ציון הוא מחבר ״הלילה הזה: הגדה ישראלית״. מנהל תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית במכון מנדל למנהיגות, ומראשי קהילת קלוזנר בירושלים. לשעבר רב ומנהל-שותף של עמיתי ברונפמן.
אביגדור שנאן מכהן כפרופסור (אמריטוס) בקתדרה למדעי היהדות על שם פרופ׳ יצחק בקר בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש גם כיועץ האקדמי של קרן אבי חי.
הרב מישאל ציון, איש חינוך ויזמות קהילתית, הוא מנהל תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית. בעבר שימש כמנהל שותף ורב תוכנית ״עמיתי ברונפמן״ – תוכנית מנהיגות לצעירים יהודים מצטיינים בישראל ובצפון אמריקה. מישאל הוא מחברם של הספרים "מגילת אסתר: פירוש ישראלי חדש" (ידיעות אחרונות, 2019) בעריכת אביגדור שנאן; ושל "הלילה הזה: הגדה ישראלית" (כתר, 2004) יחד עם נעם ציון.
את "הלילה הזה – הגדה ישראלית" כתב ציון, אז בחור בן 23, בעת שירותו הצבאי. "היו לי משמרות חמ"ל של 24 שעות, והייתי צריך להיות ערני", הוא מספר בחיוך. אביו, נועם ציון, איש חינוך וחוקר במכון הרטמן, הציע לו לכתוב יחד עמו הגדה חדשה לפסח. בשעות המתות של המשמרת עבר מיכאל על טקסטים ישנים, קרא ספרים רבים ויצר את הפסיפס שהפך להיות ההגדה הישראלית.
למישאל תואר ראשון בסוציולוגיה ובמחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים והסמכה לרבנות מישיבת "חובבי תורה" האורתודוקסית בניו יורק ו"בית המדרש לרבנות ישראלית" מייסודם של מכון הרטמן בירושלים והמדרשה באורנים. בעבר היה חבר סגל במכון שלום הרטמן בירושלים ובמרכז סקירבול ללימודי יהדות בניו יורק, ושימש חוקר אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק (NYU). מישאל הוא מראשי קהילת קלוזנר – מניין הלכתי שוויוני בירושלים.
אביגדור שנאן הוא פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי מחקריו הם ספרות המדרש והאגדה, התרגומים הארמיים וסידור התפילה.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
