החוליה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
החוליה
ספר מודפס

עוד על הספר

שולמית הראבן

שולמית הראבן (2003-1930), סופרת, מתרגמת, עורכת ומסאית ישראלית. נולדה בוורשה כבת למשפחה ציונית, עלתה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1940 והתחנכה בירושלים. בת 17 הצטרפה לארגון "ההגנה" ושירתה כחובשת קרבית במלחמת העצמאות במסגרת הקרבות על ירושלים. נמנתה עם מקימי גלי צה"ל, ופתחה את שידורי התחנה ב-1950. הייתה כתבת צבאית במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
היתה האישה הראשונה שהתקבלה כחברה באקדמיה ללשון העברית וכיהנה בתפקידה כאחת־עשרה שנים.
בשנת 1995 הגדיר אותה השבועון הצרפתי ל'אקספרס 'סופרת של שלום', ומנה אותה ברשימת מאה הנשים המניעות את העולם.
לה ולבעלה, אלוף הראבן ז״ל, בן ובת: איתי הראבן והסופרת גיל הראבן.

נושאים

תקציר

החוליה ראה אור לראשונה ב־1986 תחת שם העט טל יערי.
 
״שלושים ושלוש שנים חלפו מאז ראה אור החוליה וחמש־עשרה שנים מאז הלכה שולמית הראבן לעולמה. מהדורה זו של קובץ סיפורי המוסד שלה נושאת לראשונה על כריכתה את שמה.
כעת היא זוכה גם לעיבוד קולנועי ליצירתה, המבוסס על הסיפור הפותח את הקובץ הזה. הראבן לא חששה מפני דחיקת רגליה של הספרות על ידי המדיום הוויזואלי. ׳אם יש מי שחושש שהקריאה בספרים תיעלם מפני הטלוויזיה והווידאו ושאר האמצעים החזותיים׳, היא כותבת, ׳יש לשער שחששוֹ חשש שווא׳. לאורך כל חיי יצירתה המשיכה הראבן לעמול על המשימה שלא תסתיים לעולם, כתיבה שבה ׳כל משפט... פשוט לא יכול היה להיאמר אחרת׳. במובן זה, החוליה הוא ספר ׳הראבני׳ במובהק, גדוש בצמצום, עולה על גדותיו בלשון ההמעטה המפורסמת שלה, נקי וצלול עד כדי כך שניתן לראות בו הרחק, מטה ופנימה, אל תוך מעמקיו ורבדיו. הוא רק תיק אחד עלום בביבליוגרפיה העזה שלה, אך פענוחו יכול להפגיש אותנו שוב עם כוחה הספרותי ועוצמתה המרוסנת, והפעם ללא מסכות וללא חציצה.״
מתוך אחרית הדבר מאת נועה מנהיים

שולמית הראבן

שולמית הראבן (2003-1930), סופרת, מתרגמת, עורכת ומסאית ישראלית. נולדה בוורשה כבת למשפחה ציונית, עלתה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1940 והתחנכה בירושלים. בת 17 הצטרפה לארגון "ההגנה" ושירתה כחובשת קרבית במלחמת העצמאות במסגרת הקרבות על ירושלים. נמנתה עם מקימי גלי צה"ל, ופתחה את שידורי התחנה ב-1950. הייתה כתבת צבאית במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
היתה האישה הראשונה שהתקבלה כחברה באקדמיה ללשון העברית וכיהנה בתפקידה כאחת־עשרה שנים.
בשנת 1995 הגדיר אותה השבועון הצרפתי ל'אקספרס 'סופרת של שלום', ומנה אותה ברשימת מאה הנשים המניעות את העולם.
לה ולבעלה, אלוף הראבן ז״ל, בן ובת: איתי הראבן והסופרת גיל הראבן.

עוד על הספר

נושאים

החוליה שולמית הראבן

טעימה מהספר תעלה בקרוב...