פתח דבר
גם אחרי עשרות בתים שיצרו – מן המסד ועד קביעת פעמון הכניסה בדלת – תמר ועדי סמט עדיין נרגשים ונלהבים לקראת כל פרויקט חדש כאילו היה הראשון. "אנחנו כמו אם פונדקאית," אומרים בני הזוג, "חולמים את הבית, מתכננים אותו, יולדים אותו, מגדלים אותו עד שהוא ניצב איתן על רגליו - ומוסרים אותו." הדיאלוג ביניהם מעולה, זה מפרה את זו, ולהפך.
שניהם בעלי דמיון עשיר, רואים הכול בתלת-ממד, אוהבים להיסחף ביצירתיות הגועשת, לטפל במפלסי הקרקע, לתור אחר רעיונות לקונסטרוקציה, לצלול לשלב החיפושים אחר חומרים וחיפויים, לדאוג לגינון המתאים ולקנח בסטיילינג. שניהם מאמינים בחללים נקיים, מיוחדים, מדויקים, חפים מתוספות מיותרות. הם מקפידים על אדריכלות מודרנית היכולה לשמש מסגרת לכל סגנון.
שניהם אוהבים לראות את הבית "בוקע מן האדמה". כל בית שיצרו ובנו שונה מקודמו. כל בית מבטא מבחינתם חלום והשראה – הן של הלקוח והן של האדריכלים. "אנשים חיים בתוך הבית וצריך שהבית ידבר אליהם, לכן הדואט עם הלקוח חשוב לנו מאוד. אנחנו לומדים להכיר אותו ומציירים לו את התהליך, יוצאים איתו יחד למסע ומציגים לו רעיונות ופתרונות למימוש החלומות שלו," אומר עדי.
"אנחנו תמיד מציגים ללקוח שתי חלופות שונות זו מזו ומנסים לראות את הבית כמה צעדים קדימה. קנה המידה שלנו הוא עיצוב העומד במבחן הזמן: בתים הנשארים מעודכנים ונכונים גם בחלוף השנים," מוסיפה תמר.
שניהם שואבים את ההשראה שלהם מאמנות, מביקורים תכופים במוזיאונים ובתערוכות, משיטוטים אורבניים ברחבי העולם, מהספרות ואפילו מתכשיטים בעיצוב מיוחד.
היא צמחה בבית שוחר אמנות ואספנות. כבר בכיתה ו' ידעה בוודאות שתהיה אדריכלית. זוכרת את עצמה משתתפת בכל חוג עיצוב ואמנות אפשרי. לטיול בת המצווה ביקשה לנסוע לאיטליה וגררה את אמה לכל מוזיאון בארץ המגף.
הוא טיפוס נוסטלגי המשלב זיכרונות ילדות בבתים שהוא מתכנן ובונה. גדל בשכונה של בתים צמודי קרקע, וזוכר את עצמו מתכנן איך היה משפר ומייפה אותם. כילד נהג לשנות לעתים קרובות את העיצוב הפנימי של הבית, וכנער צעיר כבר נחשב למעצב המשפחתי, המייעץ בחינם גם לשכנים. אין פלא שבספר הזיכרונות של כיתה ח' הוא הצהיר בביטחון: כשאגדל אהיה אדריכל.
הם הכירו זה את זו במהלך לימודי האדריכלות. שניהם התחילו ללמוד בארץ והשלימו את לימודיהם בלונדון. היא בעלת דיפלומה מ- Architectural Association, והוא בעל דיפלומה מ- Greenwich university . הוא הקים את סמט אדריכלים ב- 2002 , היא הצטרפה אליו ב- 2006.
המשרד מונה שבעה עובדים ומנהל עשרות פרויקטים במקביל בכל הארץ. הם מלווים את הלקוח משלב בחירת השטח ועד לעיצוב הפנים. לצד תכנון ובנייה של בתים פרטיים ודירות יוקרה הם מתמחים גם בשיפוץ בתים, דירות קיימות, חללי משרדים, חנויות ובתי קפה. לא בכדי הם נקראים סמט (פסגה).
תנו להם אתגר, והם ממריאים אל על למחוזות רחוקים. היא חולמת לבנות מגדלי ענק שטרם נראו כמותם, הוא חולם על הקמת בתי מלון שהם מיקרוקוסמוס המכיל מגורים, אזורי בילוי, מסחר, פיתוח סביבתי וגינון. החלומות האלה כבר ממתינים להם מעבר לפינה. גם כשהם מסתערים קדימה על פרויקט, הפרויקטים הקודמים ממשיכים ללוות ולרגש אותם.
היא אומרת עליו: "פיטר פן. הילד הנצחי עם החיוך הכובש. איש של אנשים, מלא נתינה, אוהב את הקשר עם הלקוחות, סבלני ובעל יכולת הקשבה של פסיכולוג." הוא אומר עליה: "היא אשת הברזל. אשפית בניהול וארגון. פרפקציוניסטית, יורדת לפרטים עד המסמר האחרון. היא מרשה לעצמה לעוף על כנפי הדמיון רק כאשר מדובר בתכנון ובבניית בתים. או-אז היא שועטת קדימה ומתפרעת."
שניהם גאים במיוחד ביצירת המופת הפרטית שלהם: שלושה בנים, הצעיר שבהם עדיין לומד בגן.
בספר הזה מוצגים תשעה בתים שתכננו ובנו בני הזוג תמר ועדי סמט בשנים האחרונות. בית הפלדה – שבנייתו הסתיימה במקביל לכתיבת הספר – הוא דוגמה אופיינית לתעוזה ולחדשנות של בני הזוג, הנמצאים כבר שנים ארוכות בשורה הראשונה של האדריכלים בארץ.
בית הפלדה
ברזל, פלדה ואמנות זורמים בעורקיהם של בעלי הבית המנהלים מפעל פלדה משלהם. שניהם חלמו על בית חד-קומתי עם חצר, מרתף ונגיעה קטנה של פלדה. מוטיב הפלדה הצית את התלהבותם של האדריכלים, שלקחו את החלום הצנוע הזה של בני הזוג אל מעבר לדמיון. היצירתיות – כמו הפלדה – עלתה על גדותיה. התוצאה: בית שברזל, פלדה ואמנות שולטים בכל אחת מפינותיו.
שמונים טונות של ברזל ופלדה ותועפות של אהבה רוכזו במגרש אחד בשכונה שלווה בלב השרון. האדריכלים הסתערו על האתגר, הכו בברזל החם ושתלו לוחות, עמודים, דלתות, קירות, מדרגות, טרסות, אמת מים, קורות וחרבות – כולם עשויים ברזל ופלדה – מחוץ לבית ובתוכו.
הם תכננו, ובעל הבית ריתך, יצק, רקע וחתך את חלקי הברזל והפלדה בהתאם. הוא חשש מחלודה, הם רצו כמה שיותר חלודה ודאגו להרטיב את הפלדה בכל הזדמנות. במקום שבו אין ברזל או פלדה, שולבו זכוכית וחומרים טבעיים כמו אבן, טיח ועץ.
גולת הכותרת של מופע הברזל המרשים הזה היא ספריית פלדה המתנשאת מהמרתף לגובה של שתי קומות, ונראית כפסל ענקי המרחף במפלס הכניסה של הבית. הספרייה נבנתה על שבע חרבות פלדה, ומדרגות פלדה צומחות ממנה. ספרי האמנות, הצילום והאדריכלות הגודשים את מדפי הספרייה מעצימים את יופייה עוד יותר.
תמונות בסגנון אבסטרקטי וריאליסטי התלויות ברחבי הבית מעניקות לו נקודות צבע נוספות. את מסת הברזל והאבן מעדנת צמחייה ישראלית פרועה סביב הבית – עשבוניים, עצי אלון ועצי תות רחבי צמרת, ושני עצי זית החובקים זה את זה – לצד עצים בצבעי שלכת אדומה-כתומה מערבות אירופה. "הברזל הוא כחומר ביד היוצר, וניתן לשחק איתו כמו בפלסטלינה," אומר בעל הבית, המצייר ומפסל בחומרים טבעיים. "האבן נסדקת, העץ נשבר והברזל חזק, מאריך ימים ונשאר."
גג עם מצחייה
משחקי הברזל והעץ מופיעים גם בתקרה הדומיננטית של הסלון. גג הבית מרחף מעל החלל המרכזי. בצדו האחד הוא נתמך בעמודי ברזל ובוויטרינות זכוכית, ובצדו האחר הוא יושב על חלון סרט ארוך עשוי ברזל וזכוכית. הגג בולט אל מעבר למבנה במראה של מעין "מצחייה". הגג, כמו תקרת הסלון, מחופה בעץ. מתקבל מראה של תקרת עץ הפורצת החוצה, אל מעבר לסלון.
לה קורבזיה בסלון
בלב הסלון, על שטיח חבלים, ניצב שולחן עשוי עץ גושני צבוע שחור. במשטח העליון של השולחן משולבים פסי עץ בגימור מודרני ודופנותיו מעוטרות בחפתי נחושת. כמו בספרייה שמנגד, גם על השולחן שלל חפצי חן וספרי צילום, אדריכלות ואמנות. לצד השולחן, כורסאות אווריריות במסגרת פליז, מרופדות בבד שחור-לבן במראה בוהמייני. משני עבריו האחרים, שתי ספות בד אפורות מפנקות ועליהן שלל כריות בבדים רקומים ובדוגמאות שבטיות, בגוני השחור, החאקי והלבן. את המראה הנינוח והאלגנטי משלימה כורסת שכיבה מודרנית של האדריכל השווייצרי לה קורבזיה. כורסאות השכיבה של מעצב-העל זכו להצלחה בינלאומית והפכו סמל לפריט קלאסי מפנק בחדרי אירוח.
