האסטרטגיה שניצחה את הארנב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
האסטרטגיה שניצחה את הארנב
מכר
מאות
עותקים
האסטרטגיה שניצחה את הארנב
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

האסטרטגיה שניצחה את הארנב

3.7 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: פברואר 2019
  • קטגוריה: עסקים וניהול
  • מספר עמודים: 166 עמ' מודפסים

דוד צור

דוד צור הוא איש אקדמיה המרצה באוניברסיטאות מובילות, מנהל, ויועץ בכיר לחברות ולמנהלי עסקים בינלאומיים רבים. הוא ייסד וניהל חברות בתחומי השיווק, הפרסום, המדיה וההוצאה לאור.
 
צור מחלק את זמנו בין אמסטרדם, מוסקבה ותל אביב, ועבודתו לוקחת אותו למסעות ברחבי העולם כולו, מטורקיה ועד סינגפור, מאנגליה ועד סין.
 
המקום הדומה ביותר לבית אמיתי שהיה לו בעשרים השנים האחרונות הוא מושב 23D בכל מטוס נתון.
 
הקצב המסחרר של חייו הביא רבים מחבריו לראות אותו כארנב – מהיר וחסר מנוחה – אך צור עצמו מעדיף לחשוב ולפעול כמו צב.

תקציר

כולנו רוצים לנצח במרוץ החיים, ולחצות בקלות את המכשולים שנראים בלתי עבירים. השאלה הגדולה היא כיצד אפשר לעשות זאת.
 
בספרו מביא דוד צור תובנות חשובות ומשנות חיים, - הנשענות על פרשנות רעננה ומפתיעה למשל הקלאסי על הארנב והצב שיצאו לתחרות ריצה ביער.
 
אם עד כה, במשך אלפי שנים, נתפס מוסר ההשכל של המשל כקשור ברברבנותו של הארנב, הרי שנקודת המבט שאליה מציע צור להתייחס היא דווקא זו של הצב, שיצא למרוץ שנראה חסר סיכוי - וניצח.
 
הספר, הכתוב כיצירת סיפורת סוחפת ונגישה, מציג לקוראים שיטות פשוטות להבנה עמוקה של הבעיות שעמן הם מתמודדים בחייהם, לצד דרכים למקסם את ביצועיהם. הוא מראה כיצד מתוך עמדת מוצא, שנראית חסרת סיכוי בנקודת הזינוק, אפשר להגיע לתוצאות מדהימות בקו הסיום.
 
דוד צור הוא איש אקדמיה המרצה באוניברסיטאות מובילות, מנהל, ויועץ בכיר לחברות ולמנהלי עסקים בינלאומיים רבים. הוא ייסד וניהל חברות בתחומי השיווק, הפרסום, המדיה וההוצאה לאור.

פרק ראשון

בפתח המהדורה העברית 

 
לפני קצת יותר משנה יצא לאור בשפה האנגלית הספר How to Win the Unwinnable Race המוגש לכם היום בגרסתו בשפה העברית.
 
מאז פורסם הספר לראשונה נפגשתי תכופות עם קוראים וסטודנטים והבנתי כי קיים צורך להבהיר, להסביר ואולי אף לחדד את מגוון התובנות המופיעות בספר, שנלמדו מתוך התבוננות במשל המיתי־ ארכיטיפי על הצב והארנב.
 
הארנב, הידוע כאצן המהיר של היער, התרברב על מהירותו, והצב אתגר אותו והזמין אותו לתחרות ריצה. כמה רגעים אחרי תחילת התחרות, התרחק הארנב מהצב עד כדי כך שהיה בטוח שיזכה בתחרות.
 
הוא החליט לשכב ולנוח ומהר מאוד נרדם. אבל הצב, שלא הפסיק ללכת לרגע, עבר על פני הארנב הישן עד שהגיע ראשון לקו הסיום.
 
הפרשנות הרווחת למשל ידוע זה מתרכזת בחטא היוהרה של הארנב. לכאורה, זהו משל קלסי שמושתת על ברכיה של התרבות הקפיטליסטית: התחרות, בניסוחה הרך על ידי שימוש בעולם החי, מראה לילדים כי המהיר והזריז הובס על ידי האטי - לא בזכות יכולותיו של האטי, אלא בשל רברבנותו של המהיר.
 
התפיסה שבבסיס הפרשנות הזאת גורסת שהתמודדות תוכרע תמיד על ידי כישרון, כוח או משאבים, ושחשוב שהחתירה למקסום אלה לא תפגע בצניעות ובענווה הנדרשות כדי להשלים את המשימה.
 
צר לי לאכזב את שותפַי הקפיטליסטים המקדשים את התחרויות. לא רק שספר זה לא יעסוק בהפסד של הארנב, אלא שעצם העיסוק הזה בדיוק הוא מושא הביקורת של הרעיונות המובאים בו.
 
ספר זה בוחר לנתח לא את ההפסד של הארנב אלא את הניצחון של הצב, תוך שהוא מעניק לצב מעמד חיובי מול הארנב.
 
הוא מציע קריאה חדשה של המשל המפורסם תוך התמקדות בתודעה ובתפיסה של הצב ערב התחרות, ועוקב אחריהן בזהירות עד לקו הסיום. הספר מבקש לתת ערך מוסף לניצחונו של הצב כדי להראות לכם הקוראים שזה לא היה ניצחונו היחיד. לשון אחרת — בכל ניצחון יש מן הצב. מכאן החשיבות העיקרית של ספר זה, שמבקש לעבוד באופן העמוק ביותר עם מצבי תודעה של ספק, תסכול, תשוקה וריכוז — ומתוכם, ורק מתוכם, להגיע אל קו הסיום.
 
לקראת הוצאתו לאור של הספר בשפה העברית, החלטתי לנסות להרחיב את הרעיונות המרכזיים בו. התוצאה המוגשת לפניכם היום שמרה על המסגרת הסיפורית של הספר, והבסיס הרעיוני של הטיעונים הובהר ופורט במידה רבה יותר מאשר בגרסה המקורית באנגלית. מי שיקרא את שתי הגרסאות וישווה, ימצא כי ספר זה נגיש יותר ממקבילו בשפה האנגלית.
 
הוצאת הספר בשפה העברית והגשת החומר לקורא הישראלי היא שמחה רבה עבורי, שכן כישראלי שגדל וצמח בארץ היה חשוב לי מאוד להביא את התובנות הללו לקהל הקוראים הישראלי. במסגרת זו אני רוצה להודות להוצאת "מטר" ולעומדים בראשה, בנימין (ביני) טריואקס ויצחק טריואקס, שהסכימו להיענות לאתגר, שממנו, כך אני מקווה, תצאו אתם הקוראים, נשכרים.
 
דוד צור
אמסטרדם, 2019
 
משל הצב והארנב
 
יום אחד התרברב הארנב בפני כל דרי היער והתפאר במהירות שבה הוא מסוגל לרוץ. הוא לעג לצב על היותו כה אטי. אלא שלמרבה הפתעתו, הצב אתגר אותו והזמין אותו לתחרות ריצה ביניהם. הארנב חשב שזו ממש בדיחה מעולה ונענה להזמנה.
 
נקבע שהשועל יארגן את התחרות ושהינשוף יהיה השופט. עם הזינוק למרוץ החל הארנב לרוץ לפני הצב, בדיוק כמו שכולם ציפו.
 
הארנב הגיע לנקודה באמצע הדרך וכאשר הביט לאחור, לא היה זכר לצב. היה לו חם והוא היה עייף, ולכן החליט לעצור ולתפוס תנומה קצרה. גם אם הצב יעקוף אותו, חשב, הרי שהוא, הארנב, עדיין יוכל לרוץ במהירות לקו הסיום ולהשיג אותו.
 
בה בעת המשיך הצב לצעוד ללא הרף, צעד אחר צעד אחר צעד.
 
הוא לא עצר אף לא לרגע, גם כשהיה לו חם מאוד ועייפותו גברה. הוא רק המשיך לצעוד. אלא שהארנב נמנם שעה ארוכה יותר ממה שתכנן ואז התעורר. הוא עדיין לא ראה את הצב בשום מקום!
 
הוא החל לרוץ בשיא המהירות כדי להגיע לקו הסיום, אך עם הגיעו גילה שהצב כבר ממתין לו שם.
 
(גרסה עממית למשל מספר 226 של איזופוס)

דוד צור

דוד צור הוא איש אקדמיה המרצה באוניברסיטאות מובילות, מנהל, ויועץ בכיר לחברות ולמנהלי עסקים בינלאומיים רבים. הוא ייסד וניהל חברות בתחומי השיווק, הפרסום, המדיה וההוצאה לאור.
 
צור מחלק את זמנו בין אמסטרדם, מוסקבה ותל אביב, ועבודתו לוקחת אותו למסעות ברחבי העולם כולו, מטורקיה ועד סינגפור, מאנגליה ועד סין.
 
המקום הדומה ביותר לבית אמיתי שהיה לו בעשרים השנים האחרונות הוא מושב 23D בכל מטוס נתון.
 
הקצב המסחרר של חייו הביא רבים מחבריו לראות אותו כארנב – מהיר וחסר מנוחה – אך צור עצמו מעדיף לחשוב ולפעול כמו צב.

עוד על הספר

  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: פברואר 2019
  • קטגוריה: עסקים וניהול
  • מספר עמודים: 166 עמ' מודפסים
האסטרטגיה שניצחה את הארנב דוד צור

בפתח המהדורה העברית 

 
לפני קצת יותר משנה יצא לאור בשפה האנגלית הספר How to Win the Unwinnable Race המוגש לכם היום בגרסתו בשפה העברית.
 
מאז פורסם הספר לראשונה נפגשתי תכופות עם קוראים וסטודנטים והבנתי כי קיים צורך להבהיר, להסביר ואולי אף לחדד את מגוון התובנות המופיעות בספר, שנלמדו מתוך התבוננות במשל המיתי־ ארכיטיפי על הצב והארנב.
 
הארנב, הידוע כאצן המהיר של היער, התרברב על מהירותו, והצב אתגר אותו והזמין אותו לתחרות ריצה. כמה רגעים אחרי תחילת התחרות, התרחק הארנב מהצב עד כדי כך שהיה בטוח שיזכה בתחרות.
 
הוא החליט לשכב ולנוח ומהר מאוד נרדם. אבל הצב, שלא הפסיק ללכת לרגע, עבר על פני הארנב הישן עד שהגיע ראשון לקו הסיום.
 
הפרשנות הרווחת למשל ידוע זה מתרכזת בחטא היוהרה של הארנב. לכאורה, זהו משל קלסי שמושתת על ברכיה של התרבות הקפיטליסטית: התחרות, בניסוחה הרך על ידי שימוש בעולם החי, מראה לילדים כי המהיר והזריז הובס על ידי האטי - לא בזכות יכולותיו של האטי, אלא בשל רברבנותו של המהיר.
 
התפיסה שבבסיס הפרשנות הזאת גורסת שהתמודדות תוכרע תמיד על ידי כישרון, כוח או משאבים, ושחשוב שהחתירה למקסום אלה לא תפגע בצניעות ובענווה הנדרשות כדי להשלים את המשימה.
 
צר לי לאכזב את שותפַי הקפיטליסטים המקדשים את התחרויות. לא רק שספר זה לא יעסוק בהפסד של הארנב, אלא שעצם העיסוק הזה בדיוק הוא מושא הביקורת של הרעיונות המובאים בו.
 
ספר זה בוחר לנתח לא את ההפסד של הארנב אלא את הניצחון של הצב, תוך שהוא מעניק לצב מעמד חיובי מול הארנב.
 
הוא מציע קריאה חדשה של המשל המפורסם תוך התמקדות בתודעה ובתפיסה של הצב ערב התחרות, ועוקב אחריהן בזהירות עד לקו הסיום. הספר מבקש לתת ערך מוסף לניצחונו של הצב כדי להראות לכם הקוראים שזה לא היה ניצחונו היחיד. לשון אחרת — בכל ניצחון יש מן הצב. מכאן החשיבות העיקרית של ספר זה, שמבקש לעבוד באופן העמוק ביותר עם מצבי תודעה של ספק, תסכול, תשוקה וריכוז — ומתוכם, ורק מתוכם, להגיע אל קו הסיום.
 
לקראת הוצאתו לאור של הספר בשפה העברית, החלטתי לנסות להרחיב את הרעיונות המרכזיים בו. התוצאה המוגשת לפניכם היום שמרה על המסגרת הסיפורית של הספר, והבסיס הרעיוני של הטיעונים הובהר ופורט במידה רבה יותר מאשר בגרסה המקורית באנגלית. מי שיקרא את שתי הגרסאות וישווה, ימצא כי ספר זה נגיש יותר ממקבילו בשפה האנגלית.
 
הוצאת הספר בשפה העברית והגשת החומר לקורא הישראלי היא שמחה רבה עבורי, שכן כישראלי שגדל וצמח בארץ היה חשוב לי מאוד להביא את התובנות הללו לקהל הקוראים הישראלי. במסגרת זו אני רוצה להודות להוצאת "מטר" ולעומדים בראשה, בנימין (ביני) טריואקס ויצחק טריואקס, שהסכימו להיענות לאתגר, שממנו, כך אני מקווה, תצאו אתם הקוראים, נשכרים.
 
דוד צור
אמסטרדם, 2019
 
משל הצב והארנב
 
יום אחד התרברב הארנב בפני כל דרי היער והתפאר במהירות שבה הוא מסוגל לרוץ. הוא לעג לצב על היותו כה אטי. אלא שלמרבה הפתעתו, הצב אתגר אותו והזמין אותו לתחרות ריצה ביניהם. הארנב חשב שזו ממש בדיחה מעולה ונענה להזמנה.
 
נקבע שהשועל יארגן את התחרות ושהינשוף יהיה השופט. עם הזינוק למרוץ החל הארנב לרוץ לפני הצב, בדיוק כמו שכולם ציפו.
 
הארנב הגיע לנקודה באמצע הדרך וכאשר הביט לאחור, לא היה זכר לצב. היה לו חם והוא היה עייף, ולכן החליט לעצור ולתפוס תנומה קצרה. גם אם הצב יעקוף אותו, חשב, הרי שהוא, הארנב, עדיין יוכל לרוץ במהירות לקו הסיום ולהשיג אותו.
 
בה בעת המשיך הצב לצעוד ללא הרף, צעד אחר צעד אחר צעד.
 
הוא לא עצר אף לא לרגע, גם כשהיה לו חם מאוד ועייפותו גברה. הוא רק המשיך לצעוד. אלא שהארנב נמנם שעה ארוכה יותר ממה שתכנן ואז התעורר. הוא עדיין לא ראה את הצב בשום מקום!
 
הוא החל לרוץ בשיא המהירות כדי להגיע לקו הסיום, אך עם הגיעו גילה שהצב כבר ממתין לו שם.
 
(גרסה עממית למשל מספר 226 של איזופוס)