זה לא משחק
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
זה לא משחק
מכר
מאות
עותקים
זה לא משחק
מכר
מאות
עותקים
4 כוכבים (3 דירוגים)

עוד על הספר

  • תרגום: חגי אברבוך
  • הוצאה: סיאל
  • תאריך הוצאה: 2011
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 352 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 52 דק'

וולטר ג'ון ויליאמס

וולטר ג'ון ויליאמס (באנגלית: Walter Jon Williams;‏ נולד ב-28 באוקטובר 1953) הוא סופר אמריקני, זוכה פרס נבולה. בעבר כתב סדרת ספרי הרפתקאות ימיות היסטוריות תחת השם "ג'ון ויליאמס".כיום הוא כותב בעיקר מדע בדיוני. שמונה מספריו תורגמו לעברית.

וולטר ג'ון ויליאמס נשוי ומתגורר בניו מקסיקו, ארצות הברית. וולטר הוא אורח הכבוד של פסטיבל אייקון 2014.

תקציר

הם היו ארבעה. ואף שכל אחד מהם היה טוב בדברים שונים, כולם היו מעולים במשחקים… דאגמר היא מתכנתת משחקים הלכודה בג'קרטה בלב מהפכה. העיר קורעת את עצמה לגזרים סביבה ועליה לצאת ממנה. לצ'רלי, הבוס שלה, יש בעיות משלו – 4.3 מיליארד מהן ליתר דיוק, החבויים בחשבון מעבר לים. אוסטין הוא איש העסקים – מנהל קרן ההון סיכון. הוא בעל הדעה והוא שומר על הגיקים בתלם. ביג'יי היה שם מההתחלה, אך בזמן שקרנו של צ'רלי עלתה, ביג'יי שקע לתהומות שירות הלקוחות. ימיו חולפים בשחיטת אורקים ממוחשבים, בגניבת השלל ובמכירתו ברחבי רשת האינטרנט. אך כשאחד מהם נורה למוות במגרש החניה הופכים השורדים לשחקנים במשחק שונה לחלוטין. דאגמר, הלכודה בין העולמות המסוכנים של המאפיה הרוסית והמערכת הפיננסית העולמית, חייבת לנצל את כל המשאבים העומדים לרשותה – כולל מיליוני שחקנים מקוונים – כדי לאתר את הרוצח. במותחן זה רוקם וולטר ג'ון ויליאמס עלילה מאיצת דופק של תככים, רצח ומשחקים שבהם המוות הוא סופי ואין ניסיון נוסף.

פרק ראשון

1
זה לא גאון


בובות קטיפה של פינקי והמוח נחו מעל הצג של צ'רלי, הישבנים מודבקים בפיסות וולקרו, הרגליים משתלשלות על המסך. פניו של פינקי היו שרויות דרך קבע בהבעת הפתעה מבולבלת, והמוח השקיף על העולם בעיניים אדומות וחורשות רע.
"מה אנחנו הולכים לעשות הלילה, מוח?" שאל צ'רלי.
מיקרופונים קלטו את קולו; תוכנה ניתחה את דבריו וזיהתה אותם; ומסך הפלזמה הגדול נדלק. פניו הדרוכות, הבולטות של מוח הוארו מתחת באורח מבשר רעות.
"מה שאנחנו עושים כל לילה, פינקי," אמר המחשב בקולו של מוח.
צ'רלי, ברוך שובך למאורה.
מערכות הידראוליות איוושו כשצנח צ'רלי בכסאו. צלצול קרח נשמע כשהצניח את הקולה המקסיקנית שלו למחזיק הכוסות. הוא נגע במסך באצבע אחת, דפדף בתפריטים, בדק דואר.
דאגמר לא הודיעה לו שהיא מתפטרת, וגם לא שלחה מיילים שהעידו על חוסר שפיות. טוב מאוד. אתמול הנחתה משחק בבנגאלור, משחק ששודר בפיד חי לעשרה או תריסר מיליוני אנשים, הצלחה מטורפת.
פצצות, מה שהולך בבנגאלור.
צ'רלי חי בשביל דברים כאלה.
הוא לגם מהקולה שלו והמשיך לבדוק מיילים, הכתיב תגובות קצרות, ואישר פגישה ליום המחרת. אחר כך מזער את תוכנת המייל שלו.
"חוות צבים," אמר. בכך התייחס למתקן באי גראנד קיימן, שם נמצא אחד מחשבונות הבנק שלו. לא סביר שמישהו יהגה את צמד המילים האלה בטעות, ולכן הן שימשו לא רק כאות לתוכנה אלא גם מעין סיסמא.
מסך מאובטח קפץ. צ'רלי נרכן והדפיס את סיסמתו באופן ידני – כשמדובר היה בחומר המשמעותי, העדיף לצמצם ככל האפשר את השימוש בממשק תוכנה – ואז הושיט יד אל הקולה שלו בעוד מאזן החשבונות עולה על המסך.
ארבעה נקודה שלושה מיליארד דולר.
ליבו של צ'רלו זינק הצידה בחזהו. לפתע היה מודע ללחישות תעלת האיוורור, לקול הסמיטריילרים על הכביש המהיר מחוץ לבניין המשרדים, למרקם ריפוד העור הנאה כנגד זרועו החשופה.
הוא שב והביט במספרים, מנה את האפסים.
ארבעה נקודה שלושה מיליארד.
הוא בהה במסך ודיבר בקול אל הדממה.
"זה," אמר, "חייב להפסיק."

וולטר ג'ון ויליאמס (באנגלית: Walter Jon Williams;‏ נולד ב-28 באוקטובר 1953) הוא סופר אמריקני, זוכה פרס נבולה. בעבר כתב סדרת ספרי הרפתקאות ימיות היסטוריות תחת השם "ג'ון ויליאמס".כיום הוא כותב בעיקר מדע בדיוני. שמונה מספריו תורגמו לעברית.

וולטר ג'ון ויליאמס נשוי ומתגורר בניו מקסיקו, ארצות הברית. וולטר הוא אורח הכבוד של פסטיבל אייקון 2014.

עוד על הספר

  • תרגום: חגי אברבוך
  • הוצאה: סיאל
  • תאריך הוצאה: 2011
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 352 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 52 דק'
זה לא משחק וולטר ג'ון ויליאמס

1
זה לא גאון


בובות קטיפה של פינקי והמוח נחו מעל הצג של צ'רלי, הישבנים מודבקים בפיסות וולקרו, הרגליים משתלשלות על המסך. פניו של פינקי היו שרויות דרך קבע בהבעת הפתעה מבולבלת, והמוח השקיף על העולם בעיניים אדומות וחורשות רע.
"מה אנחנו הולכים לעשות הלילה, מוח?" שאל צ'רלי.
מיקרופונים קלטו את קולו; תוכנה ניתחה את דבריו וזיהתה אותם; ומסך הפלזמה הגדול נדלק. פניו הדרוכות, הבולטות של מוח הוארו מתחת באורח מבשר רעות.
"מה שאנחנו עושים כל לילה, פינקי," אמר המחשב בקולו של מוח.
צ'רלי, ברוך שובך למאורה.
מערכות הידראוליות איוושו כשצנח צ'רלי בכסאו. צלצול קרח נשמע כשהצניח את הקולה המקסיקנית שלו למחזיק הכוסות. הוא נגע במסך באצבע אחת, דפדף בתפריטים, בדק דואר.
דאגמר לא הודיעה לו שהיא מתפטרת, וגם לא שלחה מיילים שהעידו על חוסר שפיות. טוב מאוד. אתמול הנחתה משחק בבנגאלור, משחק ששודר בפיד חי לעשרה או תריסר מיליוני אנשים, הצלחה מטורפת.
פצצות, מה שהולך בבנגאלור.
צ'רלי חי בשביל דברים כאלה.
הוא לגם מהקולה שלו והמשיך לבדוק מיילים, הכתיב תגובות קצרות, ואישר פגישה ליום המחרת. אחר כך מזער את תוכנת המייל שלו.
"חוות צבים," אמר. בכך התייחס למתקן באי גראנד קיימן, שם נמצא אחד מחשבונות הבנק שלו. לא סביר שמישהו יהגה את צמד המילים האלה בטעות, ולכן הן שימשו לא רק כאות לתוכנה אלא גם מעין סיסמא.
מסך מאובטח קפץ. צ'רלי נרכן והדפיס את סיסמתו באופן ידני – כשמדובר היה בחומר המשמעותי, העדיף לצמצם ככל האפשר את השימוש בממשק תוכנה – ואז הושיט יד אל הקולה שלו בעוד מאזן החשבונות עולה על המסך.
ארבעה נקודה שלושה מיליארד דולר.
ליבו של צ'רלו זינק הצידה בחזהו. לפתע היה מודע ללחישות תעלת האיוורור, לקול הסמיטריילרים על הכביש המהיר מחוץ לבניין המשרדים, למרקם ריפוד העור הנאה כנגד זרועו החשופה.
הוא שב והביט במספרים, מנה את האפסים.
ארבעה נקודה שלושה מיליארד.
הוא בהה במסך ודיבר בקול אל הדממה.
"זה," אמר, "חייב להפסיק."