הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה
הוספה למועדפים

הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה

3 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

אהרן הקטור שמיץ, או בשמו האיטלקי אטורה שמיץ, נולד ב-1861 בטריאסטה, שהיתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. עירו היתה נקודת מפגש של העולם הגרמני, הסלאבי והאיטלקי. כבר בשמו הספרותי, כלומר במסכה שעטה, מגולמת הדואליות המאפיינת את חייו: איטלו, על שם המולדת המתהווה, וסבבו, כמחווה לשורשיו הגרמניים. סבבו היה אזרח אוסטרו-הונגרי נאמן לאימפריה, אך בד בבד ראה עצמו שייך למדינה האיטלקית הצעירה. הוא דיבר גרמנית רהוטה, אך בכתיבתו הספרותית ביכר איטלקית ניבית ולא מושלמת. סבבו נולד למשפחה יהודית בורגנית, אך נסיבות חייו הביאו  אותו מוקדם מדי לתפקיד של פקיד בבנק. לאחר חתונתו החליט להתנצר. הוא ניסה לממש את הדחף שלו לכתוב, אך בגלל כישלונן של יצירותיו הראשונות פנה למסחר וציית למוסכמות החברה. 
סבבו יהיה אפוא "סבבו" רק ברגעים הפנויים שבין העסקים, בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובייחוד בחמש-עשרה השנים האחרונות לחייו, כשהצורך לכתוב גבר על הכול. בשנת 1907 פגש סבבו את ג'יימס ג'ויס, ששהה בטריאסטה באותה עת. בין השניים נוצרו יחסים קרובים, וסבבו מצא בהם עידוד להמשיך במלאכתו. בשנת 1923, לאחר שתיקה ספרותית בת עשרים וחמש שנה, פרסם את יצירת המופת שלו, "תודעתו של זנו", אחד הרומנים הגדולים של המאה העשרים. כמה שנים לאחר מכן, ב-1928, מת סבבו בשיא הצלחתו, בתאונת דרכים. בשנות ה-30 ג'ויס ומספר מבקרים צרפתיים דגולים החלו להפיץ מיצירותיו, כחמישים במספר: רומנים, מחזות וסיפורים קצרים.

ניתן לרכישה גם במארז

תקציר

הנה הוא! הסתכלו עליו, הולך ברחוב, עומד לעלות על החשמלית בעירו טריאסטה. לבוש היטב, עיניו מספרות על תהיות פנימיות. על מי מדובר? "הזקן הטוב", אדם מבוגר ומכובד, בעל אמצעים, שאוטוטו יפגוש את מושא תשוקתו. את הרכבת שלו מדהירה קדימה נערה יפה ושופעת חיים. הוא מתאהב בה, ואף ינסה לפתות אותה. יהיו מפגשים, ארוחות, ומגע – אם נרצה, זהו מפגש נדיר בין זִקנה לנעורים. לפנינו גם מפגש בין העייפות הקיומית של התרבות האירופית-הבורגנית לבין היפוכה הגמור.
הזקן נתקף אובססיה. התנהגותו גחמנית. הוא שרוי בסערה פנימית, ועמדתו המוסרית נקבעת לפי תנודת הדחפים שלו: אהבה, קנאה, חרטות, מתח וחוסר יציבות. הזקן חוקר את מצבו הנפשי, הולך ותועה במבוך של השערות מעיקות. וכך, כדי לתקשר עם פנימיותו, נתפס הזקן לרעיון: להשאיר ירושה אינטלקטואלית בדמות חיבור, שמטרתו תהיה להוכיח ״כמה חיונית בריאותם של הזקנים לטובת האנושות״.
"הזקן הטוב והנערה היפה" הוא משל אירוני, פלאי ומעודן, המעובד באיטיות ומגיע לכלל שלמות. זוהי היצירה הקצרה המרכזית ביותר של איטלו סבבו. היא פורסמה בשנת 1930, וזהו תרגומה הראשון לעברית.

פרק ראשון

פרק ראשון
 
להרפתקה של הזקן הטוב היה פרלוד, אבל הוא התרחש כמעט בלי שהוא שם לב לכך. במהלך הפסקה קצרה מעבודתו הוא נאלץ לקבל במשרדו אישה זקנה, שהציגה בפניו נערה שבשירותיה ניסתה לעניין אותו, הבת שלה. הן התקבלו למשרדו הודות למכתב המלצה שהביאו מחבר שלו. הזקן נקרא לפגישה בפתאומיות באמצע עבודתו, ולא הצליח להתנתק ממנה. הוא הביט במכתב בבלבול וניסה להבין את תוכנו מהר ככל האפשר — להבין ולשים קץ למטרד.
האישה המבוגרת לא שתקה לרגע, אבל הוא הבין רק משפטים יחידים: "הנערה הצעירה חזקה וחכמה, היא יודעת לקרוא ולכתוב אבל טובה יותר בקריאה." משפט נוסף לכד את תשומת לבו, כי היה כה יוצא דופן: "הבת שלי תיקח כל עבודה לכל היום, בתנאי שתקבל הפסקה קצרה למקלחת היומית שלה." לבסוף העירה הזקנה הערה שהביאה את הפגישה לידי סיום מיידי: "לוקחים עכשיו נשים להיות נהגות וסדרניות בטראם."
הזקן נעשה החלטי בן רגע. הוא כתב מכתב המלצה למנהל הטראמְוִיָה ושלח את הנשים לדרכן. כשנותר לבדו וחזר לענייניו, הוא חדל לרגע מעבודתו ותהה: "למה למען השם טרחה הזקנה לציין שהבת שלה מתקלחת כל יום?" הוא נענע בראשו וחייך מתוך תחושת עליונות. מה שמוכיח שזקנים נעשים זקנים במיוחד כשיש להם עבודה לעשות.
אהרן הקטור שמיץ, או בשמו האיטלקי אטורה שמיץ, נולד ב-1861 בטריאסטה, שהיתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. עירו היתה נקודת מפגש של העולם הגרמני, הסלאבי והאיטלקי. כבר בשמו הספרותי, כלומר במסכה שעטה, מגולמת הדואליות המאפיינת את חייו: איטלו, על שם המולדת המתהווה, וסבבו, כמחווה לשורשיו הגרמניים. סבבו היה אזרח אוסטרו-הונגרי נאמן לאימפריה, אך בד בבד ראה עצמו שייך למדינה האיטלקית הצעירה. הוא דיבר גרמנית רהוטה, אך בכתיבתו הספרותית ביכר איטלקית ניבית ולא מושלמת. סבבו נולד למשפחה יהודית בורגנית, אך נסיבות חייו הביאו  אותו מוקדם מדי לתפקיד של פקיד בבנק. לאחר חתונתו החליט להתנצר. הוא ניסה לממש את הדחף שלו לכתוב, אך בגלל כישלונן של יצירותיו הראשונות פנה למסחר וציית למוסכמות החברה. 
סבבו יהיה אפוא "סבבו" רק ברגעים הפנויים שבין העסקים, בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובייחוד בחמש-עשרה השנים האחרונות לחייו, כשהצורך לכתוב גבר על הכול. בשנת 1907 פגש סבבו את ג'יימס ג'ויס, ששהה בטריאסטה באותה עת. בין השניים נוצרו יחסים קרובים, וסבבו מצא בהם עידוד להמשיך במלאכתו. בשנת 1923, לאחר שתיקה ספרותית בת עשרים וחמש שנה, פרסם את יצירת המופת שלו, "תודעתו של זנו", אחד הרומנים הגדולים של המאה העשרים. כמה שנים לאחר מכן, ב-1928, מת סבבו בשיא הצלחתו, בתאונת דרכים. בשנות ה-30 ג'ויס ומספר מבקרים צרפתיים דגולים החלו להפיץ מיצירותיו, כחמישים במספר: רומנים, מחזות וסיפורים קצרים.

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם במארז

הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה איטלו סבבו
פרק ראשון
 
להרפתקה של הזקן הטוב היה פרלוד, אבל הוא התרחש כמעט בלי שהוא שם לב לכך. במהלך הפסקה קצרה מעבודתו הוא נאלץ לקבל במשרדו אישה זקנה, שהציגה בפניו נערה שבשירותיה ניסתה לעניין אותו, הבת שלה. הן התקבלו למשרדו הודות למכתב המלצה שהביאו מחבר שלו. הזקן נקרא לפגישה בפתאומיות באמצע עבודתו, ולא הצליח להתנתק ממנה. הוא הביט במכתב בבלבול וניסה להבין את תוכנו מהר ככל האפשר — להבין ולשים קץ למטרד.
האישה המבוגרת לא שתקה לרגע, אבל הוא הבין רק משפטים יחידים: "הנערה הצעירה חזקה וחכמה, היא יודעת לקרוא ולכתוב אבל טובה יותר בקריאה." משפט נוסף לכד את תשומת לבו, כי היה כה יוצא דופן: "הבת שלי תיקח כל עבודה לכל היום, בתנאי שתקבל הפסקה קצרה למקלחת היומית שלה." לבסוף העירה הזקנה הערה שהביאה את הפגישה לידי סיום מיידי: "לוקחים עכשיו נשים להיות נהגות וסדרניות בטראם."
הזקן נעשה החלטי בן רגע. הוא כתב מכתב המלצה למנהל הטראמְוִיָה ושלח את הנשים לדרכן. כשנותר לבדו וחזר לענייניו, הוא חדל לרגע מעבודתו ותהה: "למה למען השם טרחה הזקנה לציין שהבת שלה מתקלחת כל יום?" הוא נענע בראשו וחייך מתוך תחושת עליונות. מה שמוכיח שזקנים נעשים זקנים במיוחד כשיש להם עבודה לעשות.