רצתי, רצתי, ונפלתי

פניה ברגשטיין נולדה ב-1908 ברוסיה הלבנה ביירה שצ'וצ'ין, פלך לומז'ה, פולין. אביה, יהושע מרדכי היה מורה עברי והוא שתל בה את האהבה לספרות ולעברית. פניה למדה בגימנסיה רוסית ופולנית, הייתה פעילה בתנועת הנוער החלוץ מגיל 14 והשתתפה בסמינרים ובהכשרות של התנועה. בשנת 1930, כשהיא בת 22, עלתה ארצה עם בן זוגה והקימה את ביתה בקיבוץ גבת בארץ ישראל. בגבת שעל שם קדושי פינסק זכתה ברגשטיין להגשמה חלוצית וגם להגשמה בתור יוצרת.

 

בגלל מחלת הלב שממנה סבלה מגיל צעיר, לא יכלה פניה לעבוד בשדות הקיבוץ כפי שחלמה. היא נאלצה להסתפק בעבודה במחסן הבגדים ובמתפרה. בשאר הזמן רקמה סיפורים ושזרה חרוזים בשירים. היא כתבה על הנוף, על הכרמים ועל הגבעות, היא כתבה שירים לאירועים ולחגים והקדישה משיריה לילדי הקיבוץ.
 

משנת 1932 פרסמה משיריה בעיתונות הספרותית בארץ-ישראל ובמיוחד בבמות הספרותיות של התנועה הקיבוצית ותנועת העבודה. אחדים מהם (כגון 'ניגונים') זכו ללחנים פופולריים. היא כינסה את שיריה בשני קבצים, 'בציר' (1939) ו'עבים חולפות' (1950), ופרסמה חמישה ספרי שירה ופרוזה לילדים, בתוכם 'בוא אלי פרפר נחמד' (1945) וכן 'ויהי ערב' (1949) שנפוצו עם השנים בעשרות מהדורות וברבבות עותקים. בחמש שנותיה האחרונות הייתה מרותקת למיטתה בביתה או בבית החולים. היא נפטרה בז' בתשרי תשי״א, 18 בספטמבר 1950.