גלי מול המלך
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גלי מול המלך

גלי מול המלך

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

במייל הראשון נכתב: גלי, רוצה להיות חברה שלי? דניאל.
וזהו. שש מילים. לא יותר.
מי שלח לי את המייל הזה? הסתקרנתי. דניאל זה בת או בן? ומה משמעות הכתר שצמוד לשם?

השורה הקצרה בצבצה מהמסך כמו כתב חידה מסתורי ומותח שעלי לפצח, וכשבהיתי בה הרגשתי שזה משחק לא הוגן. איך אפשר לפתור תעלומה שלא מכילה שום רמז? מה אני יכולה לעשות חוץ מלנחש?
ידעתי שאסור לי להתכתב עם מישהו שאני לא מכירה, ידעתי שזה מסוכן, אבל יחד עם אבא וגלעד הגעתי לדמות המכונה "המלך".

פרק ראשון

1

אִמָּא מְסַדֶּרֶת וַאֲנִי מְבַלְגֶּנֶת



לֹא הָיִיתִי מַגְדִּירָה אֶת עַצְמִי בְּתוֹר "מַלְכַּת הַסֵּדֶר", לִפְעָמִים הַחֶדֶר שֶׁלִּי נִרְאֶה כְּאִלּוּ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לְ"מַלְכַּת הַבָּלָגָן", אֲבָל בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים יֵשׁ לִי סֵדֶר מִשֶּׁלִּי. אֲנִי קוֹרֵאת לוֹ "בָּלָגָן מְאֻרְגָּן".
קְחוּ, לְדֻגְמָה, אֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי. יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם כְּמוֹ לְכָל הַשֻּׁלְחָנוֹת, לֹא יוֹתֵר, וְאַרְבַּע רַגְלָיו מַחֲזִיקוֹת אֶת כָּל הַמִּשְׁקָל שֶׁרוֹבֵץ עַל מִשְׁטַח הָעֵץ: מִגְדָּלִים שֶׁל סְפָרִים, עֲרֵמוֹת שֶׁל נְיָרוֹת, פִּנְקָסִים, מַחְבָּרוֹת, צַלַּחַת גַּרְעִינִים, קַעֲרַת עֲנָבִים, כּוֹסוֹת מַיִם, עֵטִים, עֶפְרוֹנוֹת, שַׁדְכָן, מְחַדֵּד... וְעוֹד לֹא הִזְכַּרְתִּי אֶת הַמַּדְפֶּסֶת, הַמִּקְלֶדֶת וְהַמַּחְשֵׁב.
אִמָּא טוֹעֶנֶת שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי נִרְאֶה כְּמוֹ אַחֲרֵי הַפְצָצָה, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מַשֶּׁהוּ - מַסְטִיק, דַּף שֶׁל עִתּוֹן אוֹ סִכָּה - כָּל מָה שֶׁעָלַי לַעֲשׂוֹת זֶה לִשְׁלֹחַ אֶת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי קָדִימָה, לְתוֹךְ הַמַּהְפֵּכָה. הֵן חוֹפְרוֹת, נוֹבְרוֹת, וְתוֹךְ דַּקָּה שׁוֹלְפוֹת מֵעִמְקֵי הַתֹּהוּ וָבֹהוּ בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה.
"גָּלִי", אִמָּא נִדְהֶמֶת, "אֵיךְ עָשִׂית אֶת זֶה?"
"מָה הַבְּעָיָה?" אֲנִי מוֹתַחַת עַל הַפַּרְצוּף שֶׁלִּי חִיּוּךְ רָחָב.
"בַּבָּלָגָן הַזֶּה אִי־אֶפְשָׁר לִמְצֹא שׁוּמְדָבָר", הִיא מִשְׁתּוֹמֶמֶת.
"אִמָּא, זֶה לֹא סְתָם בָּלָגָן", אֲנִי מְתַקֶּנֶת. "זֶה הַבָּלָגָן הַמְּאֻרְגָּן שֶׁלִּי, וַאֲנִי מִתְמַצֵּאת בּוֹ וּמוֹצֵאת בּוֹ אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת. עֻבְדָּה".
פַּעַם בְּשָׁבוּעַ, בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, כְּשֶׁאֲנִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר, אִמָּא לֹא מִתְאַפֶּקֶת. כְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר שֶׁלִּי כְּדֵי לְהַחֲלִיף מַצָּעִים אוֹ לְנַגֵּב אָבָק, הַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ נִשְׁלָחוֹת לְעֵבֶר הַשֻּׁלְחָן. אוּלַי הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא אֶרְאֶה שֶׁהַדַּפִּים הַמְּפֻזָּרִים נֶאֶסְפוּ לַעֲרֵמָה שֶׁעָבְרָה לַמְּגֵרָה. אוּלַי הִיא מְקַוָּה שֶׁלֹּא אָשִׂים לֵב לַבָּלָגָן שֶׁנֶּעֱלַם כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה.
אֲבָל בַּצָּהֳרַיִם, בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר, הַפֶּה שֶׁלִּי נִפְעָר לִרְוָחָה וּבְלִי מֵשִׂים נִפְלֶטֶת מִמֶּנּוּ צְעָקָה.
"גָּלִי", אִמָּא רָצָה אֵלַי, "מָה קָרָה?"
"הַשֻּׁלְחָן!" אֲנִי מַצְבִּיעָה עָלָיו.
"מָה קָרָה לַשֻּׁלְחָן?" שׁוֹאֶלֶת אִמָּא, כְּאִלּוּ שָׁכְחָה מָה עָשְׂתָה.
"הוּא הִשְׁתַּנָּה", הַקּוֹל שֶׁלִּי נִסְדָּק.
"בָּרוּר שֶׁהוּא הִשְׁתַּנָּה", מְחַיֶּכֶת אִמָּא בְּגַאֲוָה. "עָבַדְתִּי עָלָיו יוֹתֵר מִשָּׁעָה. תִּרְאִי כַּמָּה שֶׁהוּא מְסֻדָּר".
"לָמָּה? לָמָּה עָשִׂית אֶת זֶה?" אֲנִי כִּמְעַט בּוֹכָה. "עַכְשָׁו לֹא אֶמְצָא שׁוּמְדָבָר!"
"תִּמְצְאִי, תִּמְצְאִי", אִמָּא טוֹפַחַת לִי עַל הַגַּב וְדוֹחֶפֶת אוֹתִי לְעֵבֶר הַשֻּׁלְחָן שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הוּטַס לַחֶדֶר שֶׁלִּי מִבֵּיתָהּ שֶׁל יַלְדָּה אַחֶרֶת, הָרְאוּיָה לַתֹּאַר "מַלְכַּת הַסֵּדֶר".
בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת אֲנִי מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו. הַמַּחְשֵׁב נִצָּב בִּמְקוֹמוֹ, בַּמֶּרְכָּז. הוּא כָּבֵד מִדַּי וְאוֹתוֹ אִמָּא לֹא הֵזִיזָה. מַזָּל. גַּם הַמִּקְלֶדֶת וְהַמַּדְפֶּסֶת עוֹמְדוֹת בִּמְקוֹמָן. אֲבָל...
"נוּ, גָּלִי", מְאִיצָה בִּי אִמָּא, "מָה אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת?"
"שׁוּמְדָבָר", אֲנִי מְסַנֶּנֶת.
"אָז חַפְּשִׂי מַשֶּׁהוּ!" אִמָּא מִתְלַהֶבֶת. "אֲנִי חוֹתֶמֶת לָךְ שֶׁבַּשֻּׁלְחָן הַמְּסֻדָּר הַזֶּה תִּמְצְאִי כָּל דָּבָר בְּתוֹךְ פָּחוֹת מִדַּקָּה!"
רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלְּאִמָּא הָיְתָה כַּוָּנָה טוֹבָה - הִיא בֶּאֱמֶת חָשְׁשָׁה שֶׁאֶטְבַּע בְּתוֹךְ יַם הַבָּלָגָן - אֲנִי מִתְאַפֶּקֶת, מְרַסֶּנֶת אֶת עַצְמִי וְלֹא שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ בְּאֵיזוֹ זְכוּת הִיא נָגְעָה לִי בַּשֻּׁלְחָן. הֲרֵי בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה שֶׁלֹּא תִּגַּע בּוֹ וְלֹא תְּסַדֵּר לִי אוֹתוֹ. נָכוֹן שֶׁזּוֹ בַּקָּשָׁה מַמָּשׁ צְנוּעָה?
אֲנִי צוֹנַחַת עַל הַכִּסֵּא, כִּמְעַט מְעֻלֶּפֶת, וּמַרְגִּישָׁה שֶׁאִמָּא עוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרַי, בְּפֶתַח הַחֶדֶר, מַמְתִּינָה לְהַצָּגָה. אִמָּא רוֹצָה שֶׁאַתְחִיל לְחַפֵּשׂ מַחְבֶּרֶת אוֹ סֵפֶר, אֶמְצָא אוֹתָם בְּצִ'יק־צַ'ק וְזוֹ תִּהְיֶה הַהוֹכָחָה שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת וְשֶׁהַסֵּדֶר עָדִיף עַל פְּנֵי הַבָּלָגָן. אֲבָל לֹא בָּא לִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה וְגַם לֹא בָּא לִי לְהִתְחָרוֹת עִם אִמָּא בְּ"מִי יוֹתֵר צוֹדֶקֶת". הִיא אוֹהֶבֶת סֵדֶר, וְאִלּוּ אֲנִי אוֹהֶבֶת בָּלָגָן מְאֻרְגָּן. נְקֻדָּה. אָז מָה אִם אֲנַחְנוּ אֵם וּבַת? זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנַחְנוּ דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי כַּפּוֹת מָרָק.
אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל שְׁתִיקָה, כְּשֶׁאִמָּא מְבִינָה שֶׁאֲנִי לֹא מִתְכּוֹנֶנֶת לְשַׂחֵק בְּ"חַפֵּשׂ אֶת הַמַּטְמוֹן", הִיא מִתְיָאֶשֶׁת וּפוֹנָה לְעֵבֶר הַמִּסְדְּרוֹן. וּכְשֶׁאִמָּא מִתְרַחֶקֶת אֲנִי מַתְחִילָה לִפְתֹּחַ אֶת הַמְּגֵרוֹת, לְהוֹצִיא מִתּוֹכָן אֶת הָאוֹצָרוֹת וּלְפַזֵּר אוֹתָם עַל הַשֻּׁלְחָן. עַד לַשָּׁבוּעַ הַבָּא, כַּמּוּבָן. כְּבָר הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין טַעַם לְבַקֵּשׁ מֵאִמָּא שֶׁתִּשְׁמֹר מִמֶּנּוּ מֶרְחָק. זוֹ חֲלֻקַּת הַתַּפְקִידִים בֵּינֵינוּ: הִיא מְסַדֶּרֶת - וַאֲנִי דּוֹאֶגֶת לְבַלְגֵן מֵחָדָשׁ.
הַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי הוּא רַק דֻּגְמָה אַחַת לַבָּלָגָן הַמְּאֻרְגָּן שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת. גַּם בַּהֶרְגֵּלִים שֶׁלִּי קַיָּם סֵדֶר מְסֻיָּם שֶׁרַק בְּעֵינֵי אֲחֵרִים מִצְטַיֵּר כְּמוֹ בָּלָגָן. בַּצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת מִבֵּית־הַסֵּפֶר עֲיֵפָה וּרְעֵבָה, אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת, מְעִיפָה אֶת הַיַּלְקוּט לְאֵיזוֹשֶׁהִי פִּנָּה וּפוֹלֶשֶׁת לַמִּטְבָּח.
"מָה יֵשׁ לֶאֱכֹל?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת.
"גָּלִי", אוֹמֶרֶת אִמָּא, "הַיַּלְקוּט שֶׁלָּךְ".
"הַיַּלְקוּט שֶׁלִּי הוּא אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם?" אֲנִי מְצַחְקֶקֶת.
"לֹא, גָּלִי", אוֹמֶרֶת אִמָּא, "אֲבָל לַיַּלְקוּט שֶׁלָּךְ אֵין רַגְלַיִם".
"וְגַם לֹא כְּנָפַיִם", אֲנִי מַשְׁלִימָה אֶת הַמִּשְׁפָּט שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת לוֹמַר.
"נָכוֹן מְאֹד", הִיא מְהַנְהֶנֶת, "אָז בְּבַקָּשָׁה, תָּרִימִי אוֹתוֹ מֵהָרִצְפָּה".
"אֲבָל אִמָּא", אֲנִי מְשַׁחְרֶרֶת אֲנָחָה, "הַיַּלְקוּט הוּא לֹא אַרְנָב, הוּא לֹא יִבְרַח".
"נָכוֹן", מְאַשֶּׁרֶת אִמָּא, "אֲבָל הַיַּלְקוּט שֶׁלָּךְ הוּא גַּם לֹא הָרָהִיט הֶחָדָשׁ שֶׁמְּקַשֵּׁט אֶת הַסָּלוֹן. הוּא לֹא מִשְׁתַּלֵּב בַּצְּבָעִים שֶׁל הַשָּׁטִיחַ וְלֹא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ בְּתוֹר כָּרִית שֶׁל סַפָּה".

מִי שֶׁיָּצִיץ לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ בַּצָּהֳרַיִם, בְּשׁוּבִי מִבֵּית־הַסֵּפֶר, יַחְשֹׁב שֶׁזֶּה וִכּוּחַ שֶׁמִּתְנַהֵל בֵּין אִמָּא מְסֻדֶּרֶת לְבֵין בִּתָּהּ הַמְּבֻלְגֶּנֶת, אֲבָל לְדַעְתִּי זֶה לֹא וִכּוּחַ, בֶּטַח שֶׁלֹּא מְרִיבָה, אֶלָּא חֵלֶק מֵהַשִּׁגְרָה. עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה יִשָּׁמַע מוּזָר, דַּוְקָא הַבָּלָגָן שֶׁלִּי הוּא זֶה שֶׁיָּצַר אֶת הַסֵּדֶר וְהוֹלִיד אֶת הַטֶּקֶס שֶׁשְּׁתֵּינוּ מְבַצְּעוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּמוֹ שַׂחְקָנִיּוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת שֶׁמַּכִּירוֹת אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלָּהֶן בַּהַצָּגָה. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאִמָּא תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהָרִים אֶת הַיַּלְקוּט לִפְנֵי שֶׁאֶסְתַּעֵר עַל הַשְּׁנִיצֶל - וְאִמָּא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי אֶשְׁלֹף תֵּרוּצִים לִדְחִיָּה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה.
הַטֶּקֶס הַיּוֹמִי לֹא מִשְׁתַּנֶּה, הוּא יִתְבַּטֵּל רַק אִם וְכַאֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה שִׁקּוּי קֶסֶם שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתִי מִ"מַּלְכַּת הַבָּלָגָן" לְ"מַלְכַּת הַסֵּדֶר". מָה שֶׁנָּתוּן לְשִׁנּוּיִים הוּא אֹרֶךְ הַטֶּקֶס:
כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה עִם בֶּטֶן מְקַרְקֶרֶת וְאִמָּא מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאָרִים אֶת הַיַּלְקוּט אֵין לִי כֹּחַ לְהִתְחַמֵּק וּלְתָרֵץ. הָרָעָב גּוֹבֵר עָלַי. בְּלִי מִלִּים אֲנִי מְצַיֶּתֶת, גּוֹרֶרֶת אֶת הַיַּלְקוּט לַחֶדֶר וְחוֹזֶרֶת לַמִּטְבָּח. בְּיָמִים אֲחֵרִים, כְּשֶׁנִּשְׁנַשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה וַאֲנִי לֹא מֵתָה מֵרָעָב, שְׁתֵּינוּ נִסְחָפוֹת לְשִׂיחָה אֲרֻכָּה. אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמָּא לָמָּה הַיַּלְקוּט כָּל כָּךְ מַפְרִיעַ לָהּ, הֲרֵי הוּא לֹא נוֹבֵחַ וְלֹא נוֹעֵר, סְתָם זָרוּק בַּפִּנָּה כְּמוֹ חֵפֶץ דּוֹמֵם.
"זֶה לֹא מְשַׁנֶּה", אוֹמֶרֶת אִמָּא, "סֵדֶר זֶה סֵדֶר".
וּכְשֶׁאֲנִי מְפַקְפֶּקֶת אִמָּא פּוֹסֶקֶת: "אַחֲרֵי שֶׁתִּתְרַגְּלִי לִשְׁמֹר עַל הַסֵּדֶר בַּחֶדֶר תְּגַלִּי שֶׁאַתְּ גַּם יוֹתֵר מְסֻדֶּרֶת בָּרֹאשׁ".
"וַואלָה?" אֲנִי מְגַחֶכֶת, "הֵצַצְתְּ פַּעַם לְתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי? רָאִית שֶׁיֵּשׁ בָּלָגָן בַּבְּרָגִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל?"
"לֹא", עוֹנָה אִמָּא בְּהַבָּעָה רְצִינִית, "הַבְּרָגִים שֶׁלָּךְ מְסֻדָּרִים וְכָל אֶחָד מֵהֶם עוֹמֵד בַּמָּקוֹם, אֲבָל הַמְּגֵרוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלָּךְ מְבֻלְגָּנוֹת. אַתְּ פּוֹתַחַת וְסוֹגֶרֶת, עוֹבֶרֶת מִנּוֹשֵׂא לְנוֹשֵׂא, מַתְחִילָה מַשֶּׁהוּ וְעוֹזֶבֶת. אִם תְּאַמְּצִי הֶרְגֵּלִים שֶׁל סֵדֶר..."
"טוֹב, בְּסֵדֶר", אֲנִי מְהַמְהֶמֶת בְּפֶה מָלֵא, בְּעוֹדִי נוֹגֶסֶת וְלוֹעֶסֶת. וּבַלֵּב שֶׁלִּי אֲנִי מַחֲלִיטָה שֶׁלַּדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה אֵין תֹּקֶף שֶׁל הַבְטָחָה שֶׁחַיָּבִים לְקַיְּמָהּ.
כֵּיוָן שֶׁאִמָּא עוֹבֶדֶת מֵהַבַּיִת, וְכֵיוָן שֶׁאִמָּא נִמְצֵאת בַּבַּיִת כִּמְעַט כָּל יוֹם בַּצָּהֳרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁאִמָּא רוֹאָה שֶׁבְּכָל צָהֳרַיִם אֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה וּמְעִיפָה לַפִּנָּה אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁאֵין לוֹ יָדַיִם וְגַם לֹא רַגְלַיִם, הִיא הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִבְחִינָה בַּמַּהְפָּךְ. לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם כַּוָּנָה לִנְטֹשׁ אֶת הַבָּלָגָן הַמְאֻרְגָּן שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת וּלְאַמֵּץ הֶרְגֵּלִים נֻקְשִׁים שֶׁל סֵדֶר, אֲבָל בַּצָּהֳרַיִם, בְּשׁוּבִי מִבֵּית־הַסֵּפֶר, פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וּבִמְקוֹם לְהִכָּנֵס לַמִּטְבָּח הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת יָשָׁר, עִם הַיַּלְקוּט עַל הַגַּב, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְשָׁם הִדְלַקְתִּי אֶת הַמַּחְשֵׁב, נִכְנַסְתִּי לַמֵּיְל וְחִפַּשְׂתִּי דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִ...

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

גלי מול המלך סמדר שיר

1

אִמָּא מְסַדֶּרֶת וַאֲנִי מְבַלְגֶּנֶת



לֹא הָיִיתִי מַגְדִּירָה אֶת עַצְמִי בְּתוֹר "מַלְכַּת הַסֵּדֶר", לִפְעָמִים הַחֶדֶר שֶׁלִּי נִרְאֶה כְּאִלּוּ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לְ"מַלְכַּת הַבָּלָגָן", אֲבָל בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים יֵשׁ לִי סֵדֶר מִשֶּׁלִּי. אֲנִי קוֹרֵאת לוֹ "בָּלָגָן מְאֻרְגָּן".
קְחוּ, לְדֻגְמָה, אֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי. יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם כְּמוֹ לְכָל הַשֻּׁלְחָנוֹת, לֹא יוֹתֵר, וְאַרְבַּע רַגְלָיו מַחֲזִיקוֹת אֶת כָּל הַמִּשְׁקָל שֶׁרוֹבֵץ עַל מִשְׁטַח הָעֵץ: מִגְדָּלִים שֶׁל סְפָרִים, עֲרֵמוֹת שֶׁל נְיָרוֹת, פִּנְקָסִים, מַחְבָּרוֹת, צַלַּחַת גַּרְעִינִים, קַעֲרַת עֲנָבִים, כּוֹסוֹת מַיִם, עֵטִים, עֶפְרוֹנוֹת, שַׁדְכָן, מְחַדֵּד... וְעוֹד לֹא הִזְכַּרְתִּי אֶת הַמַּדְפֶּסֶת, הַמִּקְלֶדֶת וְהַמַּחְשֵׁב.
אִמָּא טוֹעֶנֶת שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי נִרְאֶה כְּמוֹ אַחֲרֵי הַפְצָצָה, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מַשֶּׁהוּ - מַסְטִיק, דַּף שֶׁל עִתּוֹן אוֹ סִכָּה - כָּל מָה שֶׁעָלַי לַעֲשׂוֹת זֶה לִשְׁלֹחַ אֶת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי קָדִימָה, לְתוֹךְ הַמַּהְפֵּכָה. הֵן חוֹפְרוֹת, נוֹבְרוֹת, וְתוֹךְ דַּקָּה שׁוֹלְפוֹת מֵעִמְקֵי הַתֹּהוּ וָבֹהוּ בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה.
"גָּלִי", אִמָּא נִדְהֶמֶת, "אֵיךְ עָשִׂית אֶת זֶה?"
"מָה הַבְּעָיָה?" אֲנִי מוֹתַחַת עַל הַפַּרְצוּף שֶׁלִּי חִיּוּךְ רָחָב.
"בַּבָּלָגָן הַזֶּה אִי־אֶפְשָׁר לִמְצֹא שׁוּמְדָבָר", הִיא מִשְׁתּוֹמֶמֶת.
"אִמָּא, זֶה לֹא סְתָם בָּלָגָן", אֲנִי מְתַקֶּנֶת. "זֶה הַבָּלָגָן הַמְּאֻרְגָּן שֶׁלִּי, וַאֲנִי מִתְמַצֵּאת בּוֹ וּמוֹצֵאת בּוֹ אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת. עֻבְדָּה".
פַּעַם בְּשָׁבוּעַ, בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, כְּשֶׁאֲנִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר, אִמָּא לֹא מִתְאַפֶּקֶת. כְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר שֶׁלִּי כְּדֵי לְהַחֲלִיף מַצָּעִים אוֹ לְנַגֵּב אָבָק, הַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ נִשְׁלָחוֹת לְעֵבֶר הַשֻּׁלְחָן. אוּלַי הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא אֶרְאֶה שֶׁהַדַּפִּים הַמְּפֻזָּרִים נֶאֶסְפוּ לַעֲרֵמָה שֶׁעָבְרָה לַמְּגֵרָה. אוּלַי הִיא מְקַוָּה שֶׁלֹּא אָשִׂים לֵב לַבָּלָגָן שֶׁנֶּעֱלַם כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה.
אֲבָל בַּצָּהֳרַיִם, בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר, הַפֶּה שֶׁלִּי נִפְעָר לִרְוָחָה וּבְלִי מֵשִׂים נִפְלֶטֶת מִמֶּנּוּ צְעָקָה.
"גָּלִי", אִמָּא רָצָה אֵלַי, "מָה קָרָה?"
"הַשֻּׁלְחָן!" אֲנִי מַצְבִּיעָה עָלָיו.
"מָה קָרָה לַשֻּׁלְחָן?" שׁוֹאֶלֶת אִמָּא, כְּאִלּוּ שָׁכְחָה מָה עָשְׂתָה.
"הוּא הִשְׁתַּנָּה", הַקּוֹל שֶׁלִּי נִסְדָּק.
"בָּרוּר שֶׁהוּא הִשְׁתַּנָּה", מְחַיֶּכֶת אִמָּא בְּגַאֲוָה. "עָבַדְתִּי עָלָיו יוֹתֵר מִשָּׁעָה. תִּרְאִי כַּמָּה שֶׁהוּא מְסֻדָּר".
"לָמָּה? לָמָּה עָשִׂית אֶת זֶה?" אֲנִי כִּמְעַט בּוֹכָה. "עַכְשָׁו לֹא אֶמְצָא שׁוּמְדָבָר!"
"תִּמְצְאִי, תִּמְצְאִי", אִמָּא טוֹפַחַת לִי עַל הַגַּב וְדוֹחֶפֶת אוֹתִי לְעֵבֶר הַשֻּׁלְחָן שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הוּטַס לַחֶדֶר שֶׁלִּי מִבֵּיתָהּ שֶׁל יַלְדָּה אַחֶרֶת, הָרְאוּיָה לַתֹּאַר "מַלְכַּת הַסֵּדֶר".
בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת אֲנִי מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו. הַמַּחְשֵׁב נִצָּב בִּמְקוֹמוֹ, בַּמֶּרְכָּז. הוּא כָּבֵד מִדַּי וְאוֹתוֹ אִמָּא לֹא הֵזִיזָה. מַזָּל. גַּם הַמִּקְלֶדֶת וְהַמַּדְפֶּסֶת עוֹמְדוֹת בִּמְקוֹמָן. אֲבָל...
"נוּ, גָּלִי", מְאִיצָה בִּי אִמָּא, "מָה אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת?"
"שׁוּמְדָבָר", אֲנִי מְסַנֶּנֶת.
"אָז חַפְּשִׂי מַשֶּׁהוּ!" אִמָּא מִתְלַהֶבֶת. "אֲנִי חוֹתֶמֶת לָךְ שֶׁבַּשֻּׁלְחָן הַמְּסֻדָּר הַזֶּה תִּמְצְאִי כָּל דָּבָר בְּתוֹךְ פָּחוֹת מִדַּקָּה!"
רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלְּאִמָּא הָיְתָה כַּוָּנָה טוֹבָה - הִיא בֶּאֱמֶת חָשְׁשָׁה שֶׁאֶטְבַּע בְּתוֹךְ יַם הַבָּלָגָן - אֲנִי מִתְאַפֶּקֶת, מְרַסֶּנֶת אֶת עַצְמִי וְלֹא שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ בְּאֵיזוֹ זְכוּת הִיא נָגְעָה לִי בַּשֻּׁלְחָן. הֲרֵי בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה שֶׁלֹּא תִּגַּע בּוֹ וְלֹא תְּסַדֵּר לִי אוֹתוֹ. נָכוֹן שֶׁזּוֹ בַּקָּשָׁה מַמָּשׁ צְנוּעָה?
אֲנִי צוֹנַחַת עַל הַכִּסֵּא, כִּמְעַט מְעֻלֶּפֶת, וּמַרְגִּישָׁה שֶׁאִמָּא עוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרַי, בְּפֶתַח הַחֶדֶר, מַמְתִּינָה לְהַצָּגָה. אִמָּא רוֹצָה שֶׁאַתְחִיל לְחַפֵּשׂ מַחְבֶּרֶת אוֹ סֵפֶר, אֶמְצָא אוֹתָם בְּצִ'יק־צַ'ק וְזוֹ תִּהְיֶה הַהוֹכָחָה שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת וְשֶׁהַסֵּדֶר עָדִיף עַל פְּנֵי הַבָּלָגָן. אֲבָל לֹא בָּא לִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה וְגַם לֹא בָּא לִי לְהִתְחָרוֹת עִם אִמָּא בְּ"מִי יוֹתֵר צוֹדֶקֶת". הִיא אוֹהֶבֶת סֵדֶר, וְאִלּוּ אֲנִי אוֹהֶבֶת בָּלָגָן מְאֻרְגָּן. נְקֻדָּה. אָז מָה אִם אֲנַחְנוּ אֵם וּבַת? זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנַחְנוּ דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי כַּפּוֹת מָרָק.
אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל שְׁתִיקָה, כְּשֶׁאִמָּא מְבִינָה שֶׁאֲנִי לֹא מִתְכּוֹנֶנֶת לְשַׂחֵק בְּ"חַפֵּשׂ אֶת הַמַּטְמוֹן", הִיא מִתְיָאֶשֶׁת וּפוֹנָה לְעֵבֶר הַמִּסְדְּרוֹן. וּכְשֶׁאִמָּא מִתְרַחֶקֶת אֲנִי מַתְחִילָה לִפְתֹּחַ אֶת הַמְּגֵרוֹת, לְהוֹצִיא מִתּוֹכָן אֶת הָאוֹצָרוֹת וּלְפַזֵּר אוֹתָם עַל הַשֻּׁלְחָן. עַד לַשָּׁבוּעַ הַבָּא, כַּמּוּבָן. כְּבָר הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין טַעַם לְבַקֵּשׁ מֵאִמָּא שֶׁתִּשְׁמֹר מִמֶּנּוּ מֶרְחָק. זוֹ חֲלֻקַּת הַתַּפְקִידִים בֵּינֵינוּ: הִיא מְסַדֶּרֶת - וַאֲנִי דּוֹאֶגֶת לְבַלְגֵן מֵחָדָשׁ.
הַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי הוּא רַק דֻּגְמָה אַחַת לַבָּלָגָן הַמְּאֻרְגָּן שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת. גַּם בַּהֶרְגֵּלִים שֶׁלִּי קַיָּם סֵדֶר מְסֻיָּם שֶׁרַק בְּעֵינֵי אֲחֵרִים מִצְטַיֵּר כְּמוֹ בָּלָגָן. בַּצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת מִבֵּית־הַסֵּפֶר עֲיֵפָה וּרְעֵבָה, אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת, מְעִיפָה אֶת הַיַּלְקוּט לְאֵיזוֹשֶׁהִי פִּנָּה וּפוֹלֶשֶׁת לַמִּטְבָּח.
"מָה יֵשׁ לֶאֱכֹל?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת.
"גָּלִי", אוֹמֶרֶת אִמָּא, "הַיַּלְקוּט שֶׁלָּךְ".
"הַיַּלְקוּט שֶׁלִּי הוּא אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם?" אֲנִי מְצַחְקֶקֶת.
"לֹא, גָּלִי", אוֹמֶרֶת אִמָּא, "אֲבָל לַיַּלְקוּט שֶׁלָּךְ אֵין רַגְלַיִם".
"וְגַם לֹא כְּנָפַיִם", אֲנִי מַשְׁלִימָה אֶת הַמִּשְׁפָּט שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת לוֹמַר.
"נָכוֹן מְאֹד", הִיא מְהַנְהֶנֶת, "אָז בְּבַקָּשָׁה, תָּרִימִי אוֹתוֹ מֵהָרִצְפָּה".
"אֲבָל אִמָּא", אֲנִי מְשַׁחְרֶרֶת אֲנָחָה, "הַיַּלְקוּט הוּא לֹא אַרְנָב, הוּא לֹא יִבְרַח".
"נָכוֹן", מְאַשֶּׁרֶת אִמָּא, "אֲבָל הַיַּלְקוּט שֶׁלָּךְ הוּא גַּם לֹא הָרָהִיט הֶחָדָשׁ שֶׁמְּקַשֵּׁט אֶת הַסָּלוֹן. הוּא לֹא מִשְׁתַּלֵּב בַּצְּבָעִים שֶׁל הַשָּׁטִיחַ וְלֹא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ בְּתוֹר כָּרִית שֶׁל סַפָּה".

מִי שֶׁיָּצִיץ לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ בַּצָּהֳרַיִם, בְּשׁוּבִי מִבֵּית־הַסֵּפֶר, יַחְשֹׁב שֶׁזֶּה וִכּוּחַ שֶׁמִּתְנַהֵל בֵּין אִמָּא מְסֻדֶּרֶת לְבֵין בִּתָּהּ הַמְּבֻלְגֶּנֶת, אֲבָל לְדַעְתִּי זֶה לֹא וִכּוּחַ, בֶּטַח שֶׁלֹּא מְרִיבָה, אֶלָּא חֵלֶק מֵהַשִּׁגְרָה. עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה יִשָּׁמַע מוּזָר, דַּוְקָא הַבָּלָגָן שֶׁלִּי הוּא זֶה שֶׁיָּצַר אֶת הַסֵּדֶר וְהוֹלִיד אֶת הַטֶּקֶס שֶׁשְּׁתֵּינוּ מְבַצְּעוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּמוֹ שַׂחְקָנִיּוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת שֶׁמַּכִּירוֹת אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלָּהֶן בַּהַצָּגָה. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאִמָּא תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהָרִים אֶת הַיַּלְקוּט לִפְנֵי שֶׁאֶסְתַּעֵר עַל הַשְּׁנִיצֶל - וְאִמָּא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי אֶשְׁלֹף תֵּרוּצִים לִדְחִיָּה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה.
הַטֶּקֶס הַיּוֹמִי לֹא מִשְׁתַּנֶּה, הוּא יִתְבַּטֵּל רַק אִם וְכַאֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה שִׁקּוּי קֶסֶם שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתִי מִ"מַּלְכַּת הַבָּלָגָן" לְ"מַלְכַּת הַסֵּדֶר". מָה שֶׁנָּתוּן לְשִׁנּוּיִים הוּא אֹרֶךְ הַטֶּקֶס:
כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה עִם בֶּטֶן מְקַרְקֶרֶת וְאִמָּא מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאָרִים אֶת הַיַּלְקוּט אֵין לִי כֹּחַ לְהִתְחַמֵּק וּלְתָרֵץ. הָרָעָב גּוֹבֵר עָלַי. בְּלִי מִלִּים אֲנִי מְצַיֶּתֶת, גּוֹרֶרֶת אֶת הַיַּלְקוּט לַחֶדֶר וְחוֹזֶרֶת לַמִּטְבָּח. בְּיָמִים אֲחֵרִים, כְּשֶׁנִּשְׁנַשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה וַאֲנִי לֹא מֵתָה מֵרָעָב, שְׁתֵּינוּ נִסְחָפוֹת לְשִׂיחָה אֲרֻכָּה. אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמָּא לָמָּה הַיַּלְקוּט כָּל כָּךְ מַפְרִיעַ לָהּ, הֲרֵי הוּא לֹא נוֹבֵחַ וְלֹא נוֹעֵר, סְתָם זָרוּק בַּפִּנָּה כְּמוֹ חֵפֶץ דּוֹמֵם.
"זֶה לֹא מְשַׁנֶּה", אוֹמֶרֶת אִמָּא, "סֵדֶר זֶה סֵדֶר".
וּכְשֶׁאֲנִי מְפַקְפֶּקֶת אִמָּא פּוֹסֶקֶת: "אַחֲרֵי שֶׁתִּתְרַגְּלִי לִשְׁמֹר עַל הַסֵּדֶר בַּחֶדֶר תְּגַלִּי שֶׁאַתְּ גַּם יוֹתֵר מְסֻדֶּרֶת בָּרֹאשׁ".
"וַואלָה?" אֲנִי מְגַחֶכֶת, "הֵצַצְתְּ פַּעַם לְתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי? רָאִית שֶׁיֵּשׁ בָּלָגָן בַּבְּרָגִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל?"
"לֹא", עוֹנָה אִמָּא בְּהַבָּעָה רְצִינִית, "הַבְּרָגִים שֶׁלָּךְ מְסֻדָּרִים וְכָל אֶחָד מֵהֶם עוֹמֵד בַּמָּקוֹם, אֲבָל הַמְּגֵרוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלָּךְ מְבֻלְגָּנוֹת. אַתְּ פּוֹתַחַת וְסוֹגֶרֶת, עוֹבֶרֶת מִנּוֹשֵׂא לְנוֹשֵׂא, מַתְחִילָה מַשֶּׁהוּ וְעוֹזֶבֶת. אִם תְּאַמְּצִי הֶרְגֵּלִים שֶׁל סֵדֶר..."
"טוֹב, בְּסֵדֶר", אֲנִי מְהַמְהֶמֶת בְּפֶה מָלֵא, בְּעוֹדִי נוֹגֶסֶת וְלוֹעֶסֶת. וּבַלֵּב שֶׁלִּי אֲנִי מַחֲלִיטָה שֶׁלַּדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה אֵין תֹּקֶף שֶׁל הַבְטָחָה שֶׁחַיָּבִים לְקַיְּמָהּ.
כֵּיוָן שֶׁאִמָּא עוֹבֶדֶת מֵהַבַּיִת, וְכֵיוָן שֶׁאִמָּא נִמְצֵאת בַּבַּיִת כִּמְעַט כָּל יוֹם בַּצָּהֳרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁאִמָּא רוֹאָה שֶׁבְּכָל צָהֳרַיִם אֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה וּמְעִיפָה לַפִּנָּה אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁאֵין לוֹ יָדַיִם וְגַם לֹא רַגְלַיִם, הִיא הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִבְחִינָה בַּמַּהְפָּךְ. לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם כַּוָּנָה לִנְטֹשׁ אֶת הַבָּלָגָן הַמְאֻרְגָּן שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת וּלְאַמֵּץ הֶרְגֵּלִים נֻקְשִׁים שֶׁל סֵדֶר, אֲבָל בַּצָּהֳרַיִם, בְּשׁוּבִי מִבֵּית־הַסֵּפֶר, פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וּבִמְקוֹם לְהִכָּנֵס לַמִּטְבָּח הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת יָשָׁר, עִם הַיַּלְקוּט עַל הַגַּב, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְשָׁם הִדְלַקְתִּי אֶת הַמַּחְשֵׁב, נִכְנַסְתִּי לַמֵּיְל וְחִפַּשְׂתִּי דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִ...