גלי והמכה השלישית

1
מָה אֶעֱשֶׂה אִם הִיא תְּצַיֵּר קוֹפָה?

בִּשְׁתַּיִם בַּצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִבֵּית־הַסֵּפֶר, פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, הִכְנַסְתִּי רֶגֶל וּפִתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַפֶּה שֶׁלִּי נִפְעָר לִרְוָחָה. מַה זֶּה? מַה קּוֹרֶה? יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִתְבַּלְבַּלְתִּי? שֶׁטָּעִיתִי בַּכְּתֹבֶת? שֶׁהִגַּעְתִּי לְבַיִת אַחֵר?
לֹא, זֶה הַבַּיִת שֶׁלִּי. בָּרוּר שֶׁזֶּה הַבַּיִת שֶׁלִּי. לַמְרוֹת הַשִּׁנּוּיִים הָרַבִּים שֶׁהִתְחוֹלְלוּ בּוֹ יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֲנִי עֲדַיִן מְזַהָה. הִנֵּה הַפִּנָּה שֶׁאֵלֶיהָ אֲנִי נוֹהֶגֶת לְהָעִיף אֶת הַיַּלְקוּט, הִנֵּה הַמַּרְאָה הַמַּלְבֵּנִית, זֶה הַמִּסְדְּרוֹן שֶׁמּוֹבִיל לַמִּטְבָּח וְהִנֵּה אִמָּא שֶׁלִּי. אָמְנָם הִיא נִרְאֵית חֲגִיגִית וְנִרְגֶּשֶׁת, אֲבָל לְגַבֶּיהָ אֵין לִי שׁוּם סְפֵקוֹת אוֹ סִימָנֵי שְׁאֵלָה.
"שְׁשְׁשְׁ..." אִמָּא הִתְקָרְבָה אֵלַי, מַנִּיחָה אֶצְבַּע אַחַת עַל שְׂפָתֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפְרֹץ בְּשַׁאֲגַת תַּדְהֵמָה.
הוֹרַדְתִּי אֶת הַיַּלְקוּט מֵהַכָּתֵף וּבְנִגּוּד לְהֶרְגֵּלִי לֹא הֵעַפְתִּי אוֹתוֹ בִּבְעִיטָה.
"זֶה הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ?" שָׁאַלְתִּי בִּלְחִישָׁה.
"כַּמּוּבָן", אִמָּא חִיְּכָה.
"אָז לָמָּה הוּא כָּל־כָּךְ הִשְׁתַּנָּה?"
"שָׁכַחְתְּ?" אִמָּא הִנְמִיכָה קוֹלָהּ.
"מָה?"
"גָּלִי", אִמָּא נִרְתְּעָה, "אַל תַּגִּידִי לִי שֶׁאַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת".
"אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת מַה שָּׁכַחְתִּי", סִנַּנְתִּי, פּוֹזֶלֶת בַּחֲצִי עַיִן לְעֵבֶר הַסָּלוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם קֶשֶׁר בֵּינוֹ לְבֵין הַחֶדֶר שֶׁאֲנִי מַכִּירָה. בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ, בַּסָּלוֹן, עוֹמֶדֶת סַפָּה כְּחֻלָּה - וְעַכְשָׁו נִצְּבָה בּוֹ סַפָּה כְּתֻמָּה. בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ, עַל רִצְפַּת הַסָּלוֹן, פָּרוּשׂ שָׁטִיחַ אָפֹר, שֶׁקּוֹלֵט לְתוֹכוֹ אֶת הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת שֶׁנּוֹשְׁרוֹת מֵהַפַּרְוָה שֶׁל דִּינוֹ הַנַּבְחָן - וְאִלּוּ עַכְשָׁו נָח בּוֹ שָׁטִיחַ אָדֹם כַּדָּם. בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ, בַּסָּלוֹן, יֵשׁ מְנוֹרָה גְּבוֹהָה שֶׁאֶפְשָׁר לְכַוֵּן אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַטֶּלֶוִיזְיָה אוֹ לְעֵבֶר הַשֻּׁלְחָן - וְאִלּוּ עַכְשָׁו הִשְׁתַּלְשְׁלָה מֵהַתִּקְרָה נִבְרֶשֶׁת מְפֹאֶרֶת שֶׁהֵפִיצָה תְּאוּרָה עַזָּה.
"גָּלִי", אִמָּא מָשְׁכָה אוֹתִי לַצַּד, "שָׁכַחְתְּ שֶׁקָּבַעְתְּ עִם לִיטַל?"
לִיטַל! כַּף הַיָּד שֶׁלִּי הִכְּתָה בַּמֵּצַח. לִיטַל הַשְּׁכֵנָה בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי טוֹבָה... לֹא, לֹא שָׁכַחְתִּי שֶׁהִסְכַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת לָהּ טוֹבָה...
"אֲבָל קָבַעְתִּי אִתָּהּ לְאַרְבַּע!" אָמַרְתִּי לְאִמָּא.
"נָכוֹן", הִיא הִנְהֲנָה. "לִיטַל אָמְרָה לִי שֶׁקָּבַעְתְּ אִתָּהּ לְאַרְבַּע אַחַר־הַצָּהֳרַיִם".
מֵהַסָּלוֹן הִגִּיעוּ אֵלַי קוֹלוֹת עֲמוּמִים. מִישֶׁהוּ הֵזִיז רָהִיטִים. "עוֹד קְצָת יָמִינָה!" מִישֶׁהִי כִּוְּנָה אוֹתוֹ. "עוֹד קְצָת, עוֹד קְצָת, מְצֻיָּן!"
"זוֹ לִיטַל", אָמְרָה אִמָּא, לְמִקְרֶה שֶׁאֲנִי לֹא מְזַהָה אֶת הַקּוֹל שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַפְּקֻדָּה.
"אֲבָל קָבַעְתִּי אִתָּהּ לְאַרְבַּע", חָזַרְתִּי, מְבֻלְבֶּלֶת וּנְבוֹכָה.
"נָכוֹן", אִמָּא שׁוּב הִנְהֲנָה.
"אָז מַה הִיא עוֹשָׂה בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ כְּבָר עַכְשָׁו?" שָׁאַלְתִּי.
"כְּבָר עַכְשָׁו?" אִמָּא הִצְטַחֲקָה. "אַתְּ רוֹצָה לָדַעַת מַה לִיטַל עוֹשָׂה בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ בִּשְׁתַּיִם בַּצָּהֳרַיִם, לַמְרוֹת שֶׁקָּבַעְתְּ אִתָּהּ לְאַרְבַּע אַחַר־הַצָּהֳרַיִם?"
"כֵּן!"
"אָז יֵשׁ לִי חֲדָשׁוֹת בִּשְׁבִילֵךְ", אָמְרָה אִמָּא וְהוֹבִילָה אוֹתִי לַמִּטְבָּח. "לִיטַל וְהָעוֹזְרִים שֶׁלָּהּ הִשְׁתַּלְּטוּ עַל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ כְּבָר בִּשְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר, קְצָת אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתְּ".
"לָמָּה?" לֹא הֵבַנְתִּי.
"אַל תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי", אִמָּא מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ. "זֶה גַּם מַה שֶּׁאֲנִי שָׁאַלְתִּי".
"וְאֵיזוֹ תְּשׁוּבָה קִבַּלְתְּ?"
"לִיטַל הִסְבִּירָה לִי שֶׁהִיא חַיֶּבֶת לְהָכִין אֶת הַתַּפְאוּרָה", אִמָּא אָמְרָה.
"אֵיזוֹ תַּפְאוּרָה?"
"לַצִּיּוּר", אִמָּא הִתְיַשְּׁבָה וּפִתְאוֹם נִרְאֲתָה לִי מְאֹד־מְאֹד עֲיֵפָה.
רִחַמְתִּי עָלֶיהָ. בִּשְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַיְּלָדִים יָצְאוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר, אִמָּא אוֹהֶבֶת לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת לְבַד. לִפְעָמִים הִיא מַדְלִיקָה אֶת הָרַדְיוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ קְצָת מוּזִיקָה בְּעוֹדָהּ מְבַשֶּׁלֶת וּמְנַקָּה, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִיא מַעֲדִיפָה לַעֲבֹד בְּשֶׁקֶט. פַּעַם שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה "הַשֶּׁקֶט שֶׁאַחֲרֵי הַסְּעָרָה" וְהֵבַנְתִּי לְמַה הִיא מִתְכַּוֶּנֶת. בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִתְעוֹרְרִים, נִדְמֶה שֶׁקִּירוֹת הַבַּיִת רוֹעֲדִים מֵרֹב מְהוּמָה. בֵּן, אָחִי הַקָּטָן, מְחַפֵּשׂ אֵיזוֹשֶׁהִי מַחְבֶּרֶת, דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, צוֹעֶקֶת שֶׁהִיא לֹא מוֹצֵאת אֶת הַקּוּקִיּוֹת שֶׁבִּלְעֲדֵיהֶן לֹא תִּהְיֶה לָהּ תִּסְרֹקֶת מְגֻנְדֶּרֶת, אֲנִי חוֹטֶפֶת סֶנְדְוִיץ' מֵהַשֻּׁלְחָן וּבַדֶּרֶךְ לַדֶּלֶת מְגַלָּה שֶׁבְּטָעוּת לָקַחְתִּי אֶת אֲרוּחַת־הָעֶשֶׂר שֶׁל בֵּן, שֶׁכְּבָר מָצָא אֶת הַמַּחְבֶּרֶת, אֲבָל עֲדַיִן מְחַפֵּשׂ אֶת הַסֵּפֶר, דִּינוֹ נוֹבֵחַ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵת שֶׁמִּישֶׁהוּ יוֹצִיא אוֹתוֹ לֶחָצֵר, אַבָּא מְנוֹפֵף בִּצְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת וּמַכְרִיז "מִי שֶׁלֹּא מוּכָן יְפַסְפֵס אֶת הַטְּרֶמְפּ!" וְאִמָּא, כְּמוֹ מְנַצַּחַת שֶׁל תִּזְמֹרֶת, מְנוֹפֶפֶת בַּשַּׁרְבִיט וּמְאִיצָה בְּכֻלָּנוּ לְהִזְדָּרֵז, מַהֵר־מַהֵר...
רַק כְּשֶׁכֻּלָּנוּ, סוֹף־סוֹף, מִחוּץ לַבַּיִת - אִמָּא מַרְשָׁה לְעַצְמָהּ לִנְשֹׁם. וְרַק אָז הִיא נֶאֱנַחַת בַּהֲקָלָה. עוֹד בֹּקֶר עָבַר בְּשָׁלוֹם. עוֹד מִבְצַע הַשְׁכָּמָה נִגְמַר בְּהַצְלָחָה.
אֲבָל הַבֹּקֶר, כְּשֶׁהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וְנִסְגְּרָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, וְאִמָּא שָׁמְעָה אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁאַחֲרֵי הַסְּעָרָה וְהָלְכָה לַמִּטְבָּח, לִשְׁתּוֹת אֶת הַקָּפֶה שֶׁכְּבָר הִתְקָרֵר וּלְדַפְדֵּף בָּעִתּוֹן שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, הַהֲנָאָה שֶׁלָּהּ הָיְתָה קְצָרָה. לִיטַל וְהָעוֹזְרִים שֶׁלָּהּ הִשְׁתַּלְּטוּ עַל הַבַּיִת וְהִתְחִילוּ לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ. לְיֶתֶר דִּיּוּק - לְסַדֵּר אוֹתוֹ עַל־פִּי טַעֲמָם.
 

"כַּמָּה אֲנָשִׁים יֵשׁ שָׁם?" שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא.
"הָאֱמֶת?" קֶמֶט דַּקִּיק נֶחְרַשׁ בְּמִצְחָהּ.
הִנְהַנְתִּי.
"אֵין לִי מֻשָּׂג", הָיְתָה תְּשׁוּבָתָהּ. "בִּשְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר לִיטַל הִגִּיעָה עִם שְׁלֹשָׁה סַבָּלִים, בַּחוּרִים חֲסֻנִּים שֶׁהֵבִיאוּ שָׁטִיחַ וְנִבְרֶשֶׁת וְסַפָּה, וְכָל מִינֵי אֲבִיזָרִים לְתַפְאוּרָה, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הֵם יָצְאוּ וּבִמְקוֹמָם הִגִּיעוּ בַּחוּרִים אֲחֵרִים שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַתְּאוּרָה, וּכְשֶׁהֵם הָלְכוּ הִגִּיעוּ עוֹזְרִים אֲחֵרִים, עִם מַצְלֵמָה וְכַּן צִיּוּר וְעוֹד כְּלֵי עֲבוֹדָה, וְעַכְשָׁו..."
הֵבַנְתִּי. הַבַּיִת עַל גַּלְגַּלִּים. הַבָּלָגָן חוֹגֵג. לֹא הָיָה לָהּ אַף רֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט. וְהַכֹּל בִּגְלָלִי. בְּאַשְׁמָתִי. כָּל זֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה אִם לֹא הָיִיתִי מַסְכִּימָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְלִיטַל, הַבַּת שֶׁל הַשְּׁכֵנִים.
"אִמָּא", אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט, "אֲנִי מִצְטַעֶרֶת".
"מִצְטַעֶרֶת?" הִיא מָזְגָה מַיִם קָרִים לְכוֹס וְלָגְמָה. "עַל מָה?"
"לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא תַּעֲשֶׂה לָנוּ כָּזֹאת מַהְפֵּכָה", אָמַרְתִּי.
"שְׁטֻיּוֹת", אִמָּא הִתְעַשְּׁתָה, "הָעִקָּר הַחֲוָיָה".
"חֲוָיָה?" פִּקְפַּקְתִּי.
"כֵּן", אִמָּא סִיְּמָה לִשְׁתּוֹת וְהִצִּיבָה אֶת הַכּוֹס הָרֵיקָה עַל הַשֻּׁלְחָן. "כְּשֶׁדָּבָר כָּזֶה נוֹחֵת עָלַיִךְ בְּהַפְתָּעָה, וְגוֹרֵם לָךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּךְ כְּבָר לֹא שֶׁלָּךְ, יֵשׁ רַק שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת".
שָׁתַקְתִּי, מַמְתִּינָה.
"הָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה הִיא לְהִתְנַגֵּד", אָמְרָה אִמָּא, "לְפָחוֹת לְנַסּוֹת. לְהַגִּיד שֶׁיֵּשׁ רָהִיטִים שֶׁאָסוּר לְהָזִיז מֵהַמָּקוֹם, לִטְעֹן שֶׁיּוֹתֵר מִדַּי אֲנָשִׁים מִסְתּוֹבְבִים לָךְ בֵּין הָרַגְלַיִם וּכְבָר חָטַפְתְּ כְּאֵב רֹאשׁ, לְהַזְהִיר שֶׁאִם הֵם יַעֲשׂוּ יוֹתֵר מִדַּי רַעַשׁ הֵם יֵאָלְצוּ לַעֲזֹב..."
"וְהָאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה?" שָׁאַלְתִּי.
"לִשְׁתֹּק", הִיא הִזְדַּקְּפָה. "לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם, לִסְתֹּם אֶת הָאָזְנַיִם וּלְהַגִּיד לְעַצְמֵךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבֵךְ בִּכְלָל לֹא נוֹגֵעַ לָךְ. כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה לֹא הַבַּיִת שֶׁלָּךְ, כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה לֹא הַסָּלוֹן שֶׁלָּךְ, כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא אִכְפַּת לָךְ שֶׁאֲנָשִׁים זָרִים מְזִיזִים וְדוֹחֲפִים וּמְשַׁנִּים לוֹ אֶת כָּל הַצּוּרָה".
"אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה?" חָקַרְתִּי.
"עֻבְדָּה", הִיא פָּסְקָה. "זֶה מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשָׂה מִשְּׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר, מֵאָז שֶׁלִּיטַל וְהָעוֹזְרִים שֶׁלָּהּ הִתְנַחֲלוּ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, עִצְּבוּ אֶת הַסָּלוֹן מֵחָדָשׁ וְהָפְכוּ אוֹתוֹ לְאֵיזֶשֶׁהוּ אֲתָר שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה".
גַּם אֲנִי מָזַגְתִּי לִי קְצָת מַיִם. וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְבִינָה.
"אֲנִי מְבִינָה לָמָּה בָּחַרְתְּ בָּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה", הִסְבַּרְתִּי. "גַּם אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְלִיטַל, הַבַּת שֶׁל הַשְּׁכֵנָה. לָכֵן אַתְּ מַרְשָׁה לָהּ לַעֲשׂוֹת כָּאן מַה שֶּׁבָּא לָהּ".
"נָכוֹן", אִמָּא אִשְּׁרָה.
"בָּחַרְתְּ בָּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה", הִמְשַׁכְתִּי, "מִפְּנֵי שֶׁעָדִיף לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם, לִשְׁתֹּק וְלִזְרֹם, בִּמְקוֹם לְהִתְרַגֵּז וְלִכְעֹס".
"גַּם זֶה נָכוֹן", אִמָּא הִנְהֲנָה.
"אֲבָל אֲנִי לֹא מְבִינָה אֵיפֹה הַחֲוָיָה", הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּט. "הֲרֵי חֲוָיָה זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲמוּרִים לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, לֹא?"
"לֹא בְּהֶכְרֵחַ", עָנְתָה אִמָּא. "בַּחַיִּים אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים חֲוָיוֹת מְשַׂמְּחוֹת וְגַם חֲוָיוֹת לֹא כָּל־כָּךְ נְעִימוֹת. אֲבָל כָּל הִתְנַסּוּת רִאשׁוֹנִית, חַד־פַּעֲמִית, הִיא בְּגֶדֶר חֲוָיָה".
שָׁתַקְתִּי, מְנַסָּה לְעַכֵּל אֶת דְּבָרֶיהָ וְלֹא כָּל־כָּךְ מַצְלִיחָה.
"וְחוּץ מִזֶּה", אִמָּא הִתְלַהֲבָה, "תַּחְשְׁבִי אֵיזוֹ חֲוָיָה תִּהְיֶה לָךְ בְּאַרְבַּע אַחַר־הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה מוּכָן וְלִיטַל תַּתְחִיל לְצַיֵּר אוֹתָךְ".
"זוֹ תִּהְיֶה חֲוָיָה מְהַנָּה?" עִקַּמְתִּי אֶת הָאַף.
"גָּלִי", אִמָּא חִבְּקָה אוֹתִי, "אִם תַּחְלִיטִי שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה חֲוָיָה מְהַנָּה אַתְּ תֵּהָנִי מִמֶּנָּה. וְאִם תָּבוֹאִי בְּגִישָׁה שְׁלִילִית, וְתִתְיַשְּׁבִי מוּל לִיטַל עִם פַּרְצוּף שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב..."
"הַגִּישָׁה שֶׁלִּי תִּהְיֶה חִיּוּבִית", הִבְטַחְתִּי לָהּ, "אֲבָל לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי אֵהָנֶה מֵהַיְּשִׁיבָה מוּל צַיֶּרֶת. לִיטַל אָמְרָה לִי שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לָשֶׁבֶת הַרְבֵּה זְמַן בְּשֶׁקֶט, בְּלִי שׁוּם תְּזוּזָה".
"אָז תַּחְשְׁבִי אֵיזוֹ חֲוָיָה תִּהְיֶה לָךְ כְּשֶׁהַצִּיּוּר יִהְיֶה מוּכָן", אִמָּא הֶעֶלְתָה עוֹד נִמּוּק בְּנִסָּיוֹן לְהַלְהִיב אוֹתִי.
"זוֹ תִּהְיֶה חֲוָיָה מְהַנָּה?" שׁוּב עִקַּמְתִּי אֶת הָאַף.
"בֶּטַח!" הִיא קָרְאָה.
"אַל תִּהְיִי כָּל־כָּךְ בְּטוּחָה", סִנַּנְתִּי. "מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה אִם הַצִּיּוּר יִהְיֶה מְכֹעָר? אִם יִהְיֶה לִי פַּרְצוּף שֶׁל קוֹפָה?"
"זֶה לֹא יִקְרֶה", אִמָּא הִרְגִּיעָה אוֹתִי. "לִיטַל בַּחוּרָה מֻכְשֶׁרֶת. הִיא לָמְדָה צִיּוּר בָּאָקָדֶמְיָה לְאָמָּנוּת בְּאָמֶרִיקָה".
"אָז מָה?" הִתְנַצַּחְתִּי. "אֲנִי לֹא אוֹמֶרֶת שֶׁלִּיטַל לֹא מֻכְשֶׁרֶת, אֲבָל מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה אִם הַדְּמוּת שֶׁהִיא תְּצַיֵּר לֹא תִּהְיֶה דּוֹמָה לִי בִּכְלָל?"
"אָז הִיא לֹא תִּהְיֶה דּוֹמָה לָךְ", אִמָּא אָמְרָה. "זֶה לֹא נוֹרָא".
"זֶה נוֹרָא בָּרִבּוּעַ!" מָחִיתִי בְּתֹקֶף.
"לֹא, גָּלִי, אַתְּ טוֹעָה", טָעֲנָה אִמָּא וְהִתְחִילָה לְהַסְבִּיר לִי שֶׁיֵּשׁ סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל צִיּוּרִים. לִפְעָמִים הַצַּיָּר מְצַיֵּר מַה שֶּׁבָּא לוֹ, אֶת הַצּוּרוֹת שֶׁחָלְפוּ בְּדִמְיוֹנוֹ הוּא מַעֲבִיר אֶל הַדַּף כִּרְאוֹת עֵינָיו, וּבְמִקְרִים אֲחֵרִים הַצַּיָּר מְקַבֵּל כֶּסֶף כְּדֵי לְצַיֵּר דְּמוּת מְסֻיֶּמֶת, כְּתַחֲלִיף לְצִלּוּם, וּבַמִּקְרֶה הַזֶּה עָלָיו לְהַקְפִּיד עַל רִשּׁוּם מְדֻיָּק.
"וּמָה עוֹשָׂה לִיטַל?" שָׁאַלְתִּי.
"לִיטַל עוֹשָׂה מַשֶּׁהוּ אַחֵר", אִמָּא הִתְלַבְּטָה. "מִצַּד אֶחָד הִיא לֹא מְצַיֶּרֶת מֵהַדִּמְיוֹן, הִיא זְקוּקָה לְדֻגְמָנִית שֶׁתֵּשֵׁב מוּלָהּ, וּמִצַּד שֵׁנִי, כֵּיוָן שֶׁזֶּה לֹא צִיּוּר שֶׁמִּישֶׁהוּ הִזְמִין וְשִׁלֵּם עָלָיו, הוּא לֹא חַיָּב לִהְיוֹת מְדֻיָּק. מֻתָּר לָהּ לְצַיֵּר אוֹתָךְ עִם שֵׂעָר יוֹתֵר אָרֹךְ אוֹ עִם אַף יוֹתֵר קָצָר".
"תּוֹדָה", מִשַּׁשְׁתִּי אֶת הָאַף שֶׁלִּי. "הוּא אָרֹךְ מִדַּי?"
"לֹא", אִמָּא הִתְכּוֹפְפָה וְהִדְבִּיקָה לוֹ נְשִׁיקָה, "הוּא מֻשְׁלָם".
"אָז לָמָּה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁלִּיטַל לֹא תְּצַיֵּר אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא?" הִקְשֵׁיתִי.
"בִּגְלַל שֶׁלִּיטַל, עַד כַּמָּה שֶׁהֵבַנְתִּי, רוֹצָה לְשַׁלֵּב בֵּין דִּמְיוֹן לִמְצִיאוּת", הִיא עָנְתָה. "זֶה הַסִּגְנוֹן שֶׁלָּהּ. וְגַם אִם לֹא תֹּאהֲבִי אֶת הַתּוֹצָאָה אֵין לָךְ סִבָּה לִדְאָגָה".
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?" הִתְקוֹמַמְתִּי. "אִם הִיא תְּצַיֵּר אוֹתִי עִם פַּרְצוּף שֶׁל קוֹפָה אֲנִי אֶדְאַג וְעוֹד אֵיךְ!"
"אֲבָל הַצִּיּוּר הַזֶּה לֹא יוֹפִיעַ בָּעִתּוֹן וְלֹא יִתָּלֶה בַּמּוּזֵאוֹן. אַף אֶחָד לֹא יִרְאֶה אוֹתוֹ", אִמָּא נִשְׁמְעָה מַמָּשׁ שַׁאֲנַנָּה. "לִיטַל מְצַיֶּרֶת אוֹתָךְ רַק כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ תִּיק עֲבוֹדוֹת מְעֻדְכָּן. בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִיא צִיְּרָה יְלָדוֹת אָמֶרִיקָנִיּוֹת וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁהִיא מַתְחִילָה אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ בָּאָרֶץ, חָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה לָהּ בַּתִּיק צִיּוּר שֶׁל יַלְדָּה יִשְׂרְאֵלִית".
"לָמָּה?"
"כְּדֵי שֶׁהִיא תּוּכַל לְהַרְאוֹת לְכָל מִינֵי אֲנָשִׁים אֵיךְ הִיא מְצַיֶּרֶת יַלְדָּה יִשְׂרְאֵלִית", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.
"אַתְּ רוֹאָה?" צָעַקְתִּי. "אַתְּ רוֹאָה?"
"מָה?" אִמָּא הִתְבַּלְבְּלָה.
"קֹדֶם אָמַרְתְּ לִי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִרְאֶה אֶת הַצִּיּוּר שֶׁבּוֹ אֲנִי נִרְאֵית כְּמוֹ קוֹפָה", דִּבַּרְתִּי בְּשִׂיא הַסְּפִּיד, בְּלִי לָקַחַת אַף נְשִׁימָה, "וְעַכְשָׁו אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁלִּיטַל תַּרְאֶה לְכָל הָעוֹלָם אֶת הַצִּיּוּר שֶׁבּוֹ יַלְדָּה יִשְׂרְאֵלִית נִרְאֵית כְּמוֹ קוֹפָה!"
"גָּלִי!" גַּם אִמָּא הֵרִימָה קוֹלָהּ, "לָמָּה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁלִּיטַל תְּצַיֵּר אוֹתָךְ עִם פַּרְצוּף שֶׁל קוֹפָה?"
"אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת", חָזַרְתִּי לְדַבֵּר בְּשֶׁקֶט, "אֲנִי פּוֹחֶדֶת".
"אָז אֵין לָךְ סִבָּה לִפְחֹד", אִמָּא כָּרְכָה אֶת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתֶיהָ סְבִיבִי, "הִיא מֻכְשֶׁרֶת".
הִתְרַפַּקְתִּי עָלֶיהָ, עֲדַיִן לֹא רְגוּעָה.
"אִם לִיטַל הָיְתָה רוֹצָה לְצַיֵּר קוֹפָה הִיא לֹא הָיְתָה בָּאָה אֵלֵינוּ", הוֹסִיפָה אִמָּא. "הִיא הָיְתָה הוֹלֶכֶת לְגַן הַחַיּוֹת".
הִמְשַׁכְתִּי לִשְׁתֹּק. בְּלִבִּי הֶחְלַטְתִּי לְאַמֵּץ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה, שֶׁגַּם אִמָּא בָּחֲרָה בָּהּ - לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם, לִשְׁתֹּק וּפָשׁוּט לִזְרֹם.
"תַּחְשְׁבִי עַל זֶה בְּתוֹר מַחְמָאָה", הִצִּיעָה אִמָּא. "לִיטַל חִפְּשָׂה יַלְדָּה יִשְׂרְאֵלִית יָפָה וּבָחֲרָה דַּוְקָא בָּךְ".
"הִגְזַמְתְּ", פָּקַחְתִּי עַיִן אַחַת. "לִיטַל בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה אוֹתִי. הִיא אֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ אֲנִי נִרְאֵית. הִיא חִפְּשָׂה יַלְדָּה שֶׁתֵּשֵׁב מוּלָהּ וַאֲנִי הָיִיתִי הֲכִי זְמִינָה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי גָּרָה מוּלָהּ".
"נָכוֹן!" הִגִּיעַ לְאָזְנַי קוֹל מֻכָּר. זֶה לֹא הָיָה הַקּוֹל שֶׁל לִיטַל, אֶלָּא שֶׁל דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה. מֵרֹב רַעַשׁ וּמְהוּמָה בִּכְלָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁהִיא חָזְרָה הַבַּיְתָה וְנִכְנְסָה לַמִּטְבָּח. אֲבָל דַּפְנָה, כְּהֶרְגֵּלָהּ, הִשְׁתַּלְּבָה מִיָּד בַּשִּׂיחָה.
"מַה נָּכוֹן?" אִמָּא פָּנְתָה אֵלֶיהָ.
"לִיטַל צִלְצְלָה אֵלֵינוּ בִּגְלַל שֶׁהִיא גָּרָה מוּלֵנוּ", דַּפְנָה קָרְנָה, "אֲבָל בַּשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן הִיא פָּנְתָה אֵלַי!"
נָשַׁכְתִּי אֶת הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה. דַּפְנָה לֹא שִׁקְּרָה. לִיטַל בֶּאֱמֶת צִלְצְלָה אֵלֶיהָ, וְהִצִּיעָה לָהּ לָשֶׁבֶת מוּלָהּ כְּדֻגְמָנִית בְּצִיּוּר שֶׁל יַלְדָּה יִשְׂרְאֵלִית, וְרַק אַחֲרֵי שֶׁדַּפְנָה שָׁאֲלָה כַּמָּה כֶּסֶף הִיא תְּקַבֵּל וְלִיטַל עָנְתָה שֶׁאֵין לָהּ תַּקְצִיב - הַהַצָּעָה עָבְרָה אֵלַי.
וַאֲנִי... אֲנִי הִסְכַּמְתִּי.
לָמָּה? שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי. לָמָּה הִסְכַּמְתִּי לָשֶׁבֶת מוּלָהּ? לָמָּה הִסְכַּמְתִּי שֶׁהִיא וְהָעוֹזְרִים שֶׁלָּהּ יִתְנַחֲלוּ בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ וְיַעֲשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם? הַאִם הִסְכַּמְתִּי מִפְּנֵי שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכִי חָלַמְתִּי לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי עַל הַדַּף? הַאִם הִסְכַּמְתִּי מִפְּנֵי שֶׁקִּוִּיתִי שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה חֲוָיָה מְהַנָּה?
לֹא. אָז לָמָּה הִסְכַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת לָהּ טוֹבָה וְלָשֶׁבֶת מוּלָהּ, שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, בְּלִי לָזוּז וּבְלִי לְהָנִיד עַפְעַף?
סְתָם, עָנִיתִי לְעַצְמִי. אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי יַלְדָּה טוֹבָה שֶׁאוֹהֶבֶת לַעֲזֹר. וְגַם בִּגְלַל שֶׁלִּיטַל הִיא הַבַּת שֶׁל הַשְּׁכֵנָה.