דוד קוסם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דוד קוסם

דוד קוסם

ספר מודפס

עוד על הספר

לאה גולדברג

לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg;‏ 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררים העבריים הידועים והחשובים ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970). פרופסור לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

גולדברג למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. בתום לימודיה בצרפת חזרה לליטא, שם עסקה בהוראת הספרות בגימנסיה העברית בעיר ראסיין, ונמנתה עם חברי קבוצת הסופרים "פֶּתח".

עם הגעתה לארץ ישראל ב-1935 חברה, בסיועו של אברהם שלונסקי, לחוג "יחדיו" של אלתרמן ושלונסקי. בשנה זו יצא לאור ספר שיריה הראשון, "טבעות עשן", ובו התפרסמו בין היתר השירים "לתמונת אמא" ו"ימים לבנים" (שלימים הלחין שלמה יידוב). בשנת 1938 היא פרסמה "האומץ לחולין" ולראשונה חתמה בשמה ולא בשם עט. ב-1940 יצא לאור ספר שיריה השני, "שיבולת ירוקת העין".

במהלך תקופה זאת, כתבה גם ספרי ילדים רבים ואהובים, בהם "ידידי מרחוב ארנון", "מה עושות האילות" ו"המפוזר מכפר אז"ר".

גולדברג כתבה עבור העיתונים "במחנה", "דבר", "על המשמר" ו"משמר לילדים", ונמנתה עם עורכי "דבר לילדים". לעיתים כתבה תחת שם העט "עדה גראנט". היא ערכה את "אורות קטנים", עיתון לילדי יהדות התפוצות, ופרסמה שירים, כגון "האמנם" בעיתון "דבר". חיברה זמרירי פרסומת למחייתה. כמו כן עבדה כמורה בבית ספר וכעורכת ספרי ילדים בספרית פועלים. בשנת 1949 זכתה בפרס רופין. גולדברג כתבה את ספר הילדים "דירה להשכיר", ומחזורי שירים נוספים. האחרון בהם, "עם הלילה הזה", יצא לאור ב-1964. כמו כן תרגמה ממיטב יצירות הקלאסיקה העולמית, ובהן: "מלחמה ושלום" מאת טולסטוי, "סיפורים" מאת צ'כוב, "ילדות" מאת גורקי, מחזות ושירים מאת איבסן, שייקספיר, ופטררקה. כמו כן, כתבה ביקורת ספרים וביקורת תיאטרון ושלחה ידה גם בציור.

לאה גולדברג לא נישאה מעולם ולא הביאה ילדים לעולם. שהיא עישנה באופן קבוע, ונפטרה ב-15 בינואר 1970 מסרטן הריאות. היא נקברה בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הפרופסורים. את פרס ישראל לספרות יפה שבו זכתה באותה שנה, קיבלה בשמה אמה צילה.

הנצחתה:
בשנת 2010 הוצב בקובנה שלט לכבודה בבניין שבו שכנה הגימנסיה שבה למדה.
בשנת 2013 נחנך בית ספר ממלכתי בנתניה על שמה.
בשנת 2014 החליטה עיריית יבנה לקרוא את שם בית הספר לאמנויות בעיר לזכרה.
בשנת 2016 נפתח בית ספר חדש בכפר סבא בשכונה הירוקה שנקרא על שמה.
ב-10 באפריל 2011 נבחר דיוקנה של לאה גולדברג, ביחד עם שאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן ורחל המשוררת, להתנוסס על גבי השטרות החדשים של מדינת ישראל. בשנת 2017 הנפיק בנק ישראל שטר של 100 שקלים עם דמותה.
תחנה של הרכבת הקלה בירושלים בשכונת נווה יעקב נקראת על שמה.
בשנת 2020 צוירה תמונתה על קיר ביתה ברחוב קסטוצ'יו בקובנה, ליטא.

מספריה:

טבעות עשן (1935)
מכתבים מנסיעה מדומה (1937) – רומן אוטוביוגרפי
העיר והכפר (1939) – חרוזים למען תוצרת הארץ
שיבולת ירוקת העין (1940)
שיר בכפרים (1942)
ידידי מרחוב ארנון (1943) 
והוא האור (1946)
הביבר העליז (1947)
על הפריחה (1948)
מה עושות האילות (1949)
כך ישיר עולם צעיר (1950) – שירי זמר.
גן-החיות (1951) 
פגישה עם משורר (1952) 
נסים ונפלאות (1954) 
ברק בבוקר (1955)
מלכת שבא הקטנה (1956. תורגם לאנגלית)
איה פלוטו (1957) 
דירה להשכיר (1959) 
עם הלילה הזה (1964)
מעשה בצייר (1965)
הרפתקה במדבר (1966)
בנים, בנות, בובות (1968) 
ילקוט שירים (1970)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yc67v9fa

נושאים

תקציר

דוד קוסם מארץ כֶּשֶף
בא לעיר החלומות.
דוד קוסם מארץ כֶּשֶף
הוא קוסם גדול מאוד.
 
הוא הוריד בקיץ גשם
וקשר אותו בקשת
ותלה אותו בשמש
לייבש עם הכביסה.
וכשהתייבש הגשם
הוא קיפל את כל הקשת,
כדי שלא תדהה בשמש
בענן אותה כיסה.
כן, כן, כן, כך הוא עשה.
 
לאה גולדברג מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, כתבה סיפור מחורז בסגנון נונסנס, שופע המצאות מצחיקות כיד הדמיון הטובה עליה.  
הסיפור הופיע כחלק ממחזור השירים מסיפורי מר קשקש, הכלול בספרה של גולדברג צריף קטן.
 
שחר קובר מאייר שחולם גם ביום וגם בלילה. לו יכול - היה מוריד הרבה גשם בקיץ. בינתיים הוא מאייר ספרים רבים בארץ ובחו"ל.

לאה גולדברג

לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg;‏ 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררים העבריים הידועים והחשובים ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970). פרופסור לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

גולדברג למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. בתום לימודיה בצרפת חזרה לליטא, שם עסקה בהוראת הספרות בגימנסיה העברית בעיר ראסיין, ונמנתה עם חברי קבוצת הסופרים "פֶּתח".

עם הגעתה לארץ ישראל ב-1935 חברה, בסיועו של אברהם שלונסקי, לחוג "יחדיו" של אלתרמן ושלונסקי. בשנה זו יצא לאור ספר שיריה הראשון, "טבעות עשן", ובו התפרסמו בין היתר השירים "לתמונת אמא" ו"ימים לבנים" (שלימים הלחין שלמה יידוב). בשנת 1938 היא פרסמה "האומץ לחולין" ולראשונה חתמה בשמה ולא בשם עט. ב-1940 יצא לאור ספר שיריה השני, "שיבולת ירוקת העין".

במהלך תקופה זאת, כתבה גם ספרי ילדים רבים ואהובים, בהם "ידידי מרחוב ארנון", "מה עושות האילות" ו"המפוזר מכפר אז"ר".

גולדברג כתבה עבור העיתונים "במחנה", "דבר", "על המשמר" ו"משמר לילדים", ונמנתה עם עורכי "דבר לילדים". לעיתים כתבה תחת שם העט "עדה גראנט". היא ערכה את "אורות קטנים", עיתון לילדי יהדות התפוצות, ופרסמה שירים, כגון "האמנם" בעיתון "דבר". חיברה זמרירי פרסומת למחייתה. כמו כן עבדה כמורה בבית ספר וכעורכת ספרי ילדים בספרית פועלים. בשנת 1949 זכתה בפרס רופין. גולדברג כתבה את ספר הילדים "דירה להשכיר", ומחזורי שירים נוספים. האחרון בהם, "עם הלילה הזה", יצא לאור ב-1964. כמו כן תרגמה ממיטב יצירות הקלאסיקה העולמית, ובהן: "מלחמה ושלום" מאת טולסטוי, "סיפורים" מאת צ'כוב, "ילדות" מאת גורקי, מחזות ושירים מאת איבסן, שייקספיר, ופטררקה. כמו כן, כתבה ביקורת ספרים וביקורת תיאטרון ושלחה ידה גם בציור.

לאה גולדברג לא נישאה מעולם ולא הביאה ילדים לעולם. שהיא עישנה באופן קבוע, ונפטרה ב-15 בינואר 1970 מסרטן הריאות. היא נקברה בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הפרופסורים. את פרס ישראל לספרות יפה שבו זכתה באותה שנה, קיבלה בשמה אמה צילה.

הנצחתה:
בשנת 2010 הוצב בקובנה שלט לכבודה בבניין שבו שכנה הגימנסיה שבה למדה.
בשנת 2013 נחנך בית ספר ממלכתי בנתניה על שמה.
בשנת 2014 החליטה עיריית יבנה לקרוא את שם בית הספר לאמנויות בעיר לזכרה.
בשנת 2016 נפתח בית ספר חדש בכפר סבא בשכונה הירוקה שנקרא על שמה.
ב-10 באפריל 2011 נבחר דיוקנה של לאה גולדברג, ביחד עם שאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן ורחל המשוררת, להתנוסס על גבי השטרות החדשים של מדינת ישראל. בשנת 2017 הנפיק בנק ישראל שטר של 100 שקלים עם דמותה.
תחנה של הרכבת הקלה בירושלים בשכונת נווה יעקב נקראת על שמה.
בשנת 2020 צוירה תמונתה על קיר ביתה ברחוב קסטוצ'יו בקובנה, ליטא.

מספריה:

טבעות עשן (1935)
מכתבים מנסיעה מדומה (1937) – רומן אוטוביוגרפי
העיר והכפר (1939) – חרוזים למען תוצרת הארץ
שיבולת ירוקת העין (1940)
שיר בכפרים (1942)
ידידי מרחוב ארנון (1943) 
והוא האור (1946)
הביבר העליז (1947)
על הפריחה (1948)
מה עושות האילות (1949)
כך ישיר עולם צעיר (1950) – שירי זמר.
גן-החיות (1951) 
פגישה עם משורר (1952) 
נסים ונפלאות (1954) 
ברק בבוקר (1955)
מלכת שבא הקטנה (1956. תורגם לאנגלית)
איה פלוטו (1957) 
דירה להשכיר (1959) 
עם הלילה הזה (1964)
מעשה בצייר (1965)
הרפתקה במדבר (1966)
בנים, בנות, בובות (1968) 
ילקוט שירים (1970)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yc67v9fa

עוד על הספר

נושאים

דוד קוסם לאה גולדברג

טעימה מהספר תעלה בקרוב...