1
שֶׁמֶשׁ מְסַנְוֶרֶת? עַל הַבֹּקֶר? בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף?
בְּרֶבַע לִשְׁמוֹנֶה נִכְנַסְתִּי לַחֲצַר בֵּית־הַסֵּפֶר, אָמַרְתִּי "הַיי" וְ"אָהָלָן" לְכַמָּה יְלָדִים מִכִּתָּה א' שֶׁכְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר חִכּוּ לִי עִם אוֹתָהּ שְׁאֵלָה בּוֹעֶרֶת - "גָּלִי, אַתְּ סוֹפֶרֶת שֶׁכּוֹתֶבֶת סְפָרִים אוֹ שֶׁאַתְּ סוֹפֶרֶת כֶּסֶף?" - וּפִתְאוֹם מִצְמַצְתִּי בָּעֵינַיִם, כְּאִלּוּ שֶׁהִכְּתָה בִּי שֶׁמֶשׁ מְסַנְוֶרֶת.
שֶׁמֶשׁ עַל הַבֹּקֶר? בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף? קְצָת מוּזָר, לֹא?
אָז כִּוַּצְתִּי אֶת הַמֵּצַח וְחִפַּשְׂתִּי אֶת הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִשְׁלַח אֵלַי הָאוֹר, אֲבָל לֹא רָאִיתִי דָּבָר. זֹאת אוֹמֶרֶת, רָאִיתִי רַק עַשְׂרוֹת תַּלְמִידִים עֲיֵפִים, חֵלֶק מֵהֶם עֲדַיִן מַמָּשׁ מְנֻמְנָמִים, שֶׁלֹּא פָּרְצוּ בִּתְרוּעוֹת שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לְשֵׁמַע צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן.
לְמַעַן הָאֱמֶת, הַמַּצָּב שֶׁלָּהֶם הָיָה זֵהֶה לְשֶׁלִּי, אָז גָּרַרְתִּי אֶת הָרַגְלַיִם, לְאַט־לְאַט, לְעֵבֶר הַכִּתָּה, מִתְאַמֶּצֶת לֶאֱזֹר כֹּחַ לְעוֹד יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ־אָרֹךְ.
"גָּלִי", קִדְּמָה אוֹתִי עֲנָת, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי, "אַתְּ בְּסֵדֶר?"
הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל הַכִּסֵּא, לְצִדָּהּ. וְהֵבַנְתִּי לָמָּה הִיא לֹא חִכְּתָה לִי בַּצֹּמֶת, כְּמוֹ מִדֵּי בֹּקֶר, וְלָמָּה הִיא כְּבָר בַּכִּתָּה. עֲנָת הִקְדִּימָה לָבוֹא כְּדֵי לְהַעֲתִיק אֶת הַשִּׁעוּרִים בְּתוֹרָה.
"כֵּן", עָנִיתִי, "הַכֹּל בְּסֵדֶר. לָמָּה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת?"
"לֹא יוֹדַעַת", מִלְמְלָה עֲנָת מִבְּלִי לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ מֵהַמַּחְבֶּרֶת, "אַתְּ נִרְאֵית קְצָת מוּזָרָה".
"זֶה בִּגְלַל שֶׁקָּרָה לִי מַשֶּׁהוּ מוּזָר", פָּלַטְתִּי אֲנָחָה.
"מָה?" הִיא שָׁאֲלָה.
פָּתַחְתִּי אֶת הַיַּלְקוּט וְסִמַּנְתִּי לָהּ שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְהַעֲתִיק. לֹא רָצִיתִי שֶׁבְּאַשְׁמָתִי הַמּוֹרָה תִּתְפֹּס אוֹתָהּ בְּלִי שִׁעוּרִים. אֲבָל עֲנָת, כְּמוֹ חֲבֵרָה לְדֻגְמָה, סָגְרָה אֶת הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁמִּמֶּנָּה הֶעֱתִיקָה בְּמֶרֶץ וְגַם סָגְרָה אֶת הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלָּהּ.
"מַה קָּרָה?" שָׁאֲלָה.
"זֶה מַשֶּׁהוּ קְצָת מוּזָר", חִפַּשְׂתִּי אֶת הַהַגְדָּרָה הַמְּדֻיֶּקֶת. "לִפְנֵי כַּמָּה דַּקּוֹת, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵית־הַסֵּפֶר, הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ פִּתְאוֹם מַכֶּה בִּי אֵיזֶה אוֹר".
"אוֹר?" עֲנָת בָּחֲנָה אוֹתִי מִקָּרוֹב.
"אוֹר חָזָק", הִמְשַׁכְתִּי. "כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ מְסַנְוֶרֶת".
"שֶׁמֶשׁ מְסַנְוֶרֶת?" עֲנָת נִשְׁמְעָה נִדְהֶמֶת, "עַל הַבֹּקֶר?"
עָשִׂיתִי "כֵּן" עִם הָרֹאשׁ.
"הַיּוֹם? הַבֹּקֶר?" הִיא שָׁאֲלָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת, "בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף?"
שׁוּב הִנְהַנְתִּי, קְצָת נְבוֹכָה, קְצָת הַרְבֵּה מְבֻלְבֶּלֶת.
עֲנָת מָשְׁכָה בַּכְּתֵפַיִם שֶׁלָּהּ בִּתְנוּעָה שֶׁל חֹסֶר־אוֹנִים, כְּאִלּוּ שֶׁהִיא מִתְלַבֶּטֶת מַה לַּעֲשׂוֹת וּמַה לְּהַגִּיד. רָצִיתִי לְהוֹסִיף וּלְסַפֵּר לָהּ שֶׁהָאוֹר הַמּוּזָר הַזֶּה הָיָה כָּל־כָּךְ פִּתְאוֹמִי וְכָל־כָּךְ מַבְרִיק עַד שֶׁמִּצְמַצְתִּי בָּעֵינַיִם כְּמִתְגּוֹנֶנֶת, אַךְ הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין טַעַם לְהַרְבּוֹת בְּתֵאוּרִים. הַיָּד שֶׁל עֲנָת נִשְׁלְחָה אֵלַי וְנִחַשְׁתִּי שֶׁהִיא רוֹצָה לָגַעַת בַּמֵּצַח שֶׁלִּי.
"לֹא", נִרְתַּעְתִּי לְאָחוֹר, "אֲנִי לֹא חוֹלָה וְאֵין לִי חֹם".
"אֲבָל אַתְּ מְדַמְיֶנֶת", הִיא טָעֲנָה. "זֶה נִשְׁמָע כְּמוֹ הֲזָיָה".
"אוּלַי", נֶאֱלַצְתִּי לְהוֹדוֹת, כְּשֶׁבָּרֶקַע הִדְהֵד הַצִּלְצוּל הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפַּעֲמוֹן, "אֲבָל זֶה מַה שֶּׁרָאִיתִי. אֲנִי בְּטוּחָה".
הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וְהַמּוֹרָה תָּמָר נִכְנְסָה לַכִּתָּה, מְבָרֶכֶת אוֹתָנוּ בְּ"בֹּקֶר טוֹב" לְבָבִי.
"גַּם עַכְשָׁו אַתְּ רוֹאָה אֶת הָאוֹר הַזֶּה?" עֲנָת לָחֲשָׁה.
עָשִׂיתִי "לֹא" עִם הָרֹאשׁ.
"אַתְּ רוֹאָה אוֹתוֹ בַּכִּתָּה?" הִיא הִמְשִׁיכָה לִלְחֹשׁ. "רָאִית אוֹתוֹ בַּמִּסְדְּרוֹן?"
"לֹא", עָנִיתִי בִּלְחִישָׁה, "רַק בַּחָצֵר רָאִיתִי אוֹתוֹ".
"אָז אוּלַי זֶה לֹא כָּל־כָּךְ נוֹרָא", עֲנָת מִלְמְלָה, כְּאִלּוּ שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת אֶל עַצְמָהּ.
"מַה לֹּא כָּל־כָּךְ נוֹרָא?" שָׁאַלְתִּי.
עֲנָת הֵנִיחָה אֶת כַּף יָדָהּ עַל הַפֶּה כְּדֵי שֶׁהַמּוֹרָה תָּמָר, שֶׁקּוֹרֵאת אֶת שְׁמוֹת הַתַּלְמִידִים, לֹא תִּשְׁמַע וְלֹא תִּרְאֶה, וְאָמְרָה שֶׁאִלּוּ הָיְתָה לִי אֵיזוֹשֶׁהִי בְּעָיָה בָּעֵינַיִם הָיִיתִי סוֹבֶלֶת מִמֶּנָּה כָּל הַזְּמַן. לְלֹא הַפְסָקָה. "אִמָּא שֶׁלִּי סָבְלָה פַּעַם מִנְּקֻדּוֹת שְׁחֹרוֹת בָּעֵינַיִם", סִפְּרָה, "וְהֵן רִצְּדוּ מוּלָהּ אֲפִלּוּ מִתּוֹךְ שֵׁנָה".
"וְאֵיךְ זֶה עָבַר?" הִסְתַּקְרַנְתִּי.
"גָּלִי!" הַמּוֹרָה תָּמָר נָקְבָה בִּשְׁמִי כְּדֵי לְהַזְכִּיר לִי שֶׁהַשִּׁעוּר כְּבָר הִתְחִיל.
הִשְׁתַּתַּקְתִּי.
"בֹּקֶר טוֹב!" הַמּוֹרָה חִיְּכָה אֵלַי.
"בֹּקֶר טוֹב", חִיַּכְתִּי בַּחֲזָרָה, אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹרָה חָזְרָה לִרְשִׁימַת הַנּוֹכְחוּת שׁוּב פָּנִיתִי אֶל עֲנָת, וְשָׁאַלְתִּי אֵיךְ אִמָּא שֶׁלָּהּ נִרְפְּאָה מֵהַנְּקֻדּוֹת הַשְּׁחֹרוֹת שֶׁרִצְּדוּ מוּל הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ.
גַּם עֲנָת לֹא רָצְתָה לְהַרְגִּיז אֶת הַמּוֹרָה. לָכֵן הִיא הוֹצִיאָה מֵהַיַּלְקוּט אֶת הַיּוֹמָן וְהִתְחִילָה לִכְתֹּב מַהֵר. עַד שֶׁהַמּוֹרָה גָּמְרָה לְסַמֵּן בַּיּוֹמָן הַכִּתָּתִי מִי חָסֵר וּמִי אֵחֵר, עֲנָת כְּבָר מִלְּאָה דַּף שָׁלֵם. וּכְשֶׁהַמּוֹרָה סָגְרָה אֶת הַיּוֹמָן וְהֶחֱזִירָה אוֹתוֹ לַתִּיק, עֲנָת דָּחֲפָה אֶת הַיּוֹמָן שֶׁלָּהּ לְעֶבְרִי.
קָרָאתִי אֶת כָּל הַדַּף בִּנְשִׁימָה אַחַת. עֲנָת כָּתְבָה שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ הָלְכָה לְרוֹפֵא עֵינַיִם, שֶׁהִזְלִיף טִפּוֹת לִשְׁתֵּי עֵינֶיהָ, כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת הָאִישׁוֹנִים, וְאַחֲרֵי שֶׁאִבְחֵן שֶׁזּוֹ דַּלֶּקֶת נָתַן לָהּ טִפּוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַזְלִיף לָעֵינַיִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם - בַּבֹּקֶר, בַּצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב. אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים הַדַּלֶּקֶת חָלְפָה וְכָל הַנְּקֻדּוֹת נֶעֶלְמוּ כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם.
הִנְהַנְתִּי. לְעֲנָת יֵשׁ הֲמוֹן סִפּוּרִים עַל מַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת שֶׁפָּקְדוּ אוֹתָהּ, אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ אוֹ אֲנָשִׁים שֶׁהִיא מַכִּירָה. פַּעַם, כְּשֶׁדִּבַּרְנוּ בַּכִּתָּה עַל הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ לֶעָתִיד הָרָחוֹק, עֲנָת סִפְּרָה שֶׁהִיא רוֹצָה לִהְיוֹת רוֹפְאָה וְהַמּוֹרָה תָּמָר אָמְרָה לָהּ שֶׁזּוֹ שְׁאִיפָה יָפָה, וְשֶׁהִיא חַיֶּבֶת לְשַׁפֵּר אֶת הַמְּמֻצָּע שֶׁל הַתְּעוּדָה עַל־מְנָת לְהִתְקַבֵּל לְבֵית־הַסֵּפֶר לִרְפוּאָה, אֲבָל הַהֶעָרָה הַזֹּאת לֹא דִּרְבְּנָה אֶת עֲנָת לְהַשְׁקִיעַ יוֹתֵר לִפְנֵי בְּחִינוֹת. הִיא רַק גָּרְמָה לָהּ לֶאֱסֹף עוֹד וְעוֹד סִפּוּרִים עַל מַחֲלוֹת וּתְרוּפוֹת.
עַכְשָׁו עֲנָת מָשְׁכָה אֶת הַיּוֹמָן לַצַּד שֶׁלָּהּ, כָּתְבָה חָמֵשׁ שׁוּרוֹת וְשׁוּב דָּחֲפָה אוֹתוֹ אֵלַי.
קָרָאתִי. הִיא כָּתְבָה שֶׁהַמִּקְרֶה שֶׁלִּי לֹא דּוֹמֶה לַמִּקְרֶה שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ, גַּם מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי לֹא רָאִיתִי נְקֻדּוֹת שְׁחֹרוֹת, אֶלָּא אוֹר חָזָק, וּבְעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי רָאִיתִי אֶת מַה שֶּׁרָאִיתִי רַק בַּחָצֵר וְאִלּוּ אִמָּא שֶׁלָּהּ רָאֲתָה אֶת הַנְּקֻדּוֹת כָּל הַזְּמַן, אֲפִלּוּ מִתּוֹךְ שֵׁנָה.
בְּלִי מִלִּים הִנְהַנְתִּי שֵׁנִית, מְאַשֶּׁרֶת אֶת הָאַבְחָנָה.
עֲנָת שׁוּב מָשְׁכָה אֶת הַיּוֹמָן אֵלֶיהָ, כָּתְבָה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְשׁוּב דָּחֲפָה אוֹתוֹ אֵלַי.
חִכִּיתִי עַד שֶׁהַמּוֹרָה תָּמָר תִּקַּח אֶת הַגִּיר וְתַתְחִיל לִכְתֹּב עַל הַלּוּחַ. רַק כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַגַּב שֶׁלָּהּ מֻפְנֶה לַכִּתָּה רָכַנְתִּי לְעֵבֶר הַיּוֹמָן. עֲנָת כָּתְבָה שֶׁהִיא מַאֲמִינָה לִי שֶׁרָאִיתִי מַשֶּׁהוּ מוּזָר, וְשֶׁהִיא מַבְטִיחָה לָצֵאת אִתִּי לַחָצֵר בְּהַפְסָקַת־עֶשֶׂר כְּדֵי לִבְדֹּק אִם עֲדַיִן יֵשׁ בָּהּ אוֹר חָזָק, כְּמוֹ שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְסַנְוֶרֶת.
"תּוֹדָה", שָׁלַחְתִּי אֵלֶיהָ חִיּוּךְ רָחָב, מֵאֹזֶן עַד אֹזֶן. אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לִי חֲבֵרָה טוֹבָה כְּמוֹ עֲנָת, חָשַׁבְתִּי. אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ לִי חֲבֵרָה שֶׁמִּתְיַחֶסֶת בִּרְצִינוּת לְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת, בְּלִי לַחְשֹׁב שֶׁנָּפַל לִי בֹּרֶג מֵהַשֵּׂכֶל. אֲבָל בְּעוֹדִי מְחַיֶּכֶת וּמִתְמוֹגֶגֶת הִגִּיעַ לְאָזְנַי הַקּוֹל שֶׁל הַמּוֹרָה תָּמָר, שֶׁשּׁוּב נָקְבָה בִּשְׁמִי, וְשׁוּב אִחֲלָה לִי "בֹּקֶר טוֹב", בִּנְעִימָה קְצָת פָּחוֹת לְבָבִית, וְגַם שָׁאֲלָה אוּלַי מִתְחַשֵּׁק לִי לָצֵאת לַחָצֵר כְּדֵי לִנְשֹׁם קְצָת אֲוִיר.
אֲנִי מַכִּירָה אֶת הַמּוֹרָה תָּמָר. וַאֲנִי מְחַבֶּבֶת אוֹתָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִשְׁתַּדֶּלֶת לְהָבִין אֶת הַתַּלְמִידִים. כְּשֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁמִּישֶׁהוּ לָחוּץ, נִרְגָּשׁ אוֹ סְתָם לֹא מְרֻכָּז, הִיא לֹא מְמַהֶרֶת לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים מוֹרִים אֲחֵרִים. הִיא מַצִּיעָה לוֹ לָצֵאת לַחָצֵר לְחָמֵשׁ דַּקּוֹת, לִנְשֹׁם קְצָת אֲוִיר וּלְהֵרָגַע. וּבְסוֹף הַשִּׁעוּר הִיא שׁוּב פּוֹנָה אֶל הַתַּלְמִיד שֶׁחָזַר מֵהֶחָצֵר וְשׁוֹאֶלֶת אִם הוּא רוֹצֶה לְסַפֵּר לָהּ מַה קָּרָה.
"כֵּן!" עָנִיתִי בְּלִי לְהַסֵּס.
"מַה כֵּן?" הַמּוֹרָה תָּמָר הִתְפַּלְּאָה. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּעָמְדָהּ מוּלִי הִיא נִסְּתָה לְהִזָּכֵר כַּמָּה פְּעָמִים בְּמַהֲלַךְ הַשְּׁנָתַיִם הָאַחֲרוֹנוֹת הִפְרַעְתִּי לָהּ בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר עַד שֶׁהִיא נֶאֶלְצָה לְהַצִּיעַ לִי לָצֵאת לַחָצֵר, וְכַמָּה פְּעָמִים בְּמַהֲלַךְ הַשְּׁנָתַיִם הָאַחֲרוֹנוֹת נַעֲנֵיתִי לְהַצָּעָתָהּ וְיָצָאתִי לַחָצֵר כְּדֵי לְהֵרָגַע.
"אֶפְשָׁר לָצֵאת לַחָצֵר?" שָׁאַלְתִּי.
"בְּוַדַּאי", עָנְתָה הַמּוֹרָה. "לְחָמֵשׁ דַּקּוֹת".
"תּוֹדָה", אָמַרְתִּי וּמִיָּד קַמְתִּי.
"הַמּוֹרָה", שָׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל שֶׁל עֲנָת, "אֲנִי יְכוֹלָה לָצֵאת עִם גָּלִי?"
הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי קָפְאוּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. הַלְוַאי, חָשַׁבְתִּי, הַלְוַאי שֶׁהַמּוֹרָה תָּמָר תַּסְכִּים. הַלְוַאי שֶׁהִיא תַּרְשֶׁה לְעֲנָת לָבוֹא אִתִּי. חָמֵשׁ דַּקּוֹת נִסְתּוֹבֵב בֶּחָצֵר, חָמֵשׁ דַּקּוֹת עַל הַשָּׁעוֹן. וּכְשֶׁנַּגִּיעַ לַמַּסְקָנָה שֶׁאוֹר חָזָק לֹא מְבַצְבֵּץ אֵלֵינוּ מִשּׁוּם פִּנָּה, נַחְזֹר לַכִּתָּה.
אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה אִם כֵּן נִמְצָא אֶת הָאוֹר?
"לָמָּה?" שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה.
"בְּבַקָּשָׁה", שָׁמַעְתִּי אֶת עֲנָת מִתְחַנֶּנֶת. "אֲנִי אֶעֱזֹר לְגָלִי לְהֵרָגַע".
הַמּוֹרָה תָּמָר הֶעֱבִירָה אֶת הַמִּשְׁקָל שֶׁלָּהּ מֵרֶגֶל אַחַת לַשְּׁנִיָּה, וְגַם הֶעֱבִירָה אֶת הַגִּיר הַלָּבָן מִיָּד אַחַת לַשְּׁנִיָּה, וּכְשֶׁהָיִיתִי בְּמֶרְחַק שֵׁנִי צְעָדִים מֵהַדֶּלֶת הִיא אָמְרָה: "בְּסֵדֶר!"
"יֵשׁ!" פָּלְטָה עֲנָת וְזִנְּקָה מֵהַכִּסֵּא. "בּוֹאִי", הִיא פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְדָחֲפָה אוֹתִי לַמִּסְדְּרוֹן הַשּׁוֹמֵם.