גלי מלכת החיוכים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גלי מלכת החיוכים

גלי מלכת החיוכים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

נושאים

ניתן למצוא גם ב -

תקציר

בבוקר יום ראשון, שבשבילי הוא יום של דיכאון, יצאתי מהבית עצובה וזועפת. בדרך לבית-הספר לא הבחנתי בשמים הכחולים ובשמש האביבית, רק חשבתי על חיי הקשים ועל כמה שלא בא לי להתחיל עוד שבוע של לימודים, עד ש..
בום! התנגשתי! ומי עמד מולי? ליצן צוהל, בעל אף אדום וחיוך רחב, קורן, שמח, מצחיק, מחבק ומדבק.
ברור שאף אחד לא האמין לי שפגשתי ליצן בצומת. כולם חשבו שאני מטורללת. אפילו ענת חשדה שאיבדתי בורג. אבל בזכות הפגישה האמיתית או הדימיונית הכנסנו לכיתה שלנו את שפת החיוכים, וכדי לזכות בכתר המלכות התחלתי לחקור את עולם החיוכים בצורה רצינית.
אני לא יכולה להתחייב שהספר הזה ישנה לכם את החיים, אבל תאמינו לי, לא תוכלו לקרוא אותו בלי לחייך.

פרק ראשון

1
בְּיוֹם רִאשׁוֹן יֵשׁ לִי פַּרְצוּף שֶׁל מְלָפְפוֹן



יוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם לֹא קַל בִּשְׁבִילִי. תָּמִיד.
בְּמַהֲלַךְ שְׁנַת הַלִּמּוּדִים, אַחֲרֵי שַׁבָּת רְגוּעָה וּבַטְלָנִית, קָשֶׁה לִי לַחְזֹר לִפְעִילוּת מִבְצָעִית: לִקְפֹּץ מֵהַמִּטָּה, לְהִתְלַבֵּשׁ, לְהִסְתָּרֵק, לָרוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר וּלְהַתְחִיל לִלְמֹד בְּקֶצֶב, חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּיוֹם, שִׁשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ. נָכוֹן שֶׁזֶּה מַלְחִיץ?
עוֹד קְצָת, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁכְּבָר זוֹרַחַת מֵאֲחוֹרֵי הַתְּרִיסִים. אִם אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְחַכּוֹת יְמָמָה תְּמִימָה, תְּנִי לִי לְפָחוֹת עוֹד שָׁעָה כְּדֵי לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵהַשַּׁלְוָה הַמְּתוּקָה וּלְהַעֲבִיר אֶת עַצְמִי, לְאַט וּבְהַדְרָגָה, לְלוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁל יְמוֹת הַחֹל, שֶׁהוּא דָּחוּס וּתְזָזִיתִי.
עִם הַשָּׁנִים נוֹכַחְתִּי לְגַלּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמַהֲלַךְ חֻפְשׁוֹת אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת יְמֵי רִאשׁוֹן. לִפְעָמִים זֶה בִּגְלַל אִמָּא שֶׁכְּבָר בְּעֶשֶׂר בַּבֹּקֶר נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר, מוֹשֶׁכֶת מֵעָלַי אֶת הַשְּׂמִיכָה וְשׁוֹאֶלֶת: "גָּלִי, עַד מָתַי אַתְּ רוֹצָה לִישֹׁן? אֵין לָךְ שׁוּם תָּכְנִיּוֹת?"
מַמָּשׁ מַרְגִּיז. תַּגִּידוּ, זֶה הֶגְיוֹנִי לִשְׁאֹל מִישֶׁהוּ עַד מָתַי הוּא רוֹצֶה לִישֹׁן וּלְקַוּוֹת שֶׁאַחֲרֵי שְׁאֵלָה כָּזֹאת הוּא יַמְשִׁיךְ לְנַמְנֵם עַל הַכָּרִית? הֲרֵי אִמָּא כּוֹעֶסֶת עָלַי כְּשֶׁבְּאֶמְצַע מְנוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּהּ אֲנִי מִתְגַּנֶּבֶת לְחַדְרָהּ וְשׁוֹאֶלֶת בְּלַחַשׁ אִם הִיא כְּבָר עֵרָה. "כֵּן, עַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר עֵרָה", הִיא מְסַנֶּנֶת בְּקוֹל עָמוּם, "בִּזְכוּתֵךְ". וְהַ"בִּזְכוּתֵךְ" הַזֶּה מְצַלְצֵל בְּדִיּוּק כְּמוֹ "בְּאַשְׁמָתֵךְ". אָז אִם הִיא יוֹדַעַת שֶׁאֲפִלּוּ לְחִישׁוֹת יְכוֹלוֹת לְהָעִיר מֵהַשֵּׁנָה, לָמָּה הִיא מִתְעַקֶּשֶׁת לְהָעִיר אוֹתִי בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת?
בְּמִקְרִים אֲחֵרִים, לֹא אִמָּא אֲשֵׁמָה בַּסְּלִידָה שֶׁפִּתַּחְתִּי כְּלַפֵּי יְמֵי רִאשׁוֹן, אֶלָּא אֲנִי. לַמְרוֹת שֶׁזֶּה חֹפֶשׁ, וְשׁוּמְדָבָר לֹא בּוֹעֵר, מַשֶּׁהוּ מַפְרִיעַ לִי לְהִתְכַּרְבֵּל בַּמִּטָּה עַד בְּלִי סוֹף, וְלַמַּשֶּׁהוּ הַזֶּה קוֹרְאִים קוֹצִים. כָּל שְׁתֵּי דַּקּוֹת אֲנִי פּוֹקַחַת חֲצִי עַיִן, מְצִיצָה בַּשָּׁעוֹן וְשׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי אֵיךְ זֶה שֶׁאֲנִי עֲדַיִן מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, וְאֵיךְ זֶה שֶׁאַף אֶחָד לֹא מְצַלְצֵל אֵלַי, וְאֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לִי שׁוּם הִתְחַיְּבוּת וְשׁוּם מְשִׂימָה, וּמֵרֹב שְׁאֵלוֹת הַשֵּׁנָה בּוֹרַחַת מִמֶּנִּי וְכֻלִּי מִתְמַלֵּאת כַּעַס וְחֵמָה.
עַל מִי?
עַל עַצְמִי. גַּם הִתְעוֹרַרְתִּי בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת בְּבֹקֶר שֶׁל חֹפֶשׁ וְגַם אֵין לִי אֶת מִי לְהַאֲשִׁים!
כְּבָר מִזְּמַן הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁאִלּוּ יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי מוֹחֶקֶת אֶת יוֹם רִאשׁוֹן מֵהַיּוֹמָן וּמַתְחִילָה אֶת הַשָּׁבוּעַ בְּיוֹם שֵׁנִי. בַּחֲלוֹמוֹת הַפְּרוּעִים וְהַקְּצָת מֻפְרָעִים שֶׁלִּי דִּמְיַנְתִּי אֵיךְ הָרַעְיוֹן הַפָּגָזִי הַזֶּה הוֹפֵךְ לְלָהִיט בְּרָמָה אַרְצִית, וּלְאַחַר מִכֵּן מְשֻׁוָּק לְכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל וְהוֹפֵךְ לְהַצְלָחָה בֵּינְלְאֻמִּית. אֲנִי אַדְפִּיס מִילְיוֹנֵי לוּחוֹת שָׁנָה וְיוֹמָנֵי שָׁנָה שֶׁבָּהֶם יוֹם רִאשׁוֹן מְצֻיָּן בְּמִשְׁבֶּצֶת קְטַנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם חֹפֶשׁ, וּשְׁבוּעַ הָעֲבוֹדָה אוֹ הַלִּמּוּדִים יַתְחִיל בָּהֶם בְּיוֹם שֵׁנִי. נָכוֹן שֶׁזֶּה גְּאוֹנִי?
לֹא, לְצַעֲרִי. לֹא גְּאוֹנִי וְלֹא אֱגוֹזִים מִפְּנֵי שֶׁבְּרֹב אַרְצוֹת הָעוֹלָם יוֹם רִאשׁוֹן הוּא בֶּאֱמֶת יוֹם שֶׁל חֹפֶשׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא קָדוֹשׁ לַנּוֹצְרִים, וְרֹב אֶזְרְחֵי הַגְּלוֹבּוּס בֶּאֱמֶת נֶהֱנִים מִסּוֹפְשָׁבוּעַ אָרֹךְ, שַׁבָּת־רִאשׁוֹן, וְנִכְנָסִים לְלַחַץ רַק בְּיוֹם שֵׁנִי. רַק בָּאָרֶץ הַקְּטַנָּה שֶׁלָּנוּ (וְאוּלַי בְּעוֹד כַּמָּה מְדִינוֹת שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה) לוֹמְדִים שִׁשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ וּמַקְדִּישִׁים לִמְנוּחָה יוֹם אֶחָד בִּלְבַד.
וְחוּץ מִזֶּה - כָּךְ הֵבַנְתִּי בַּשָּׁלָב הַכּוֹאֵב שֶׁל הַהִתְפַּכְּחוּת מֵהַחֲלוֹמוֹת הַקְּסוּמִים - אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לִי אִם אֲבַטֵּל אֶת יוֹם רִאשׁוֹן וְאֶפְתַּח אֶת הַשָּׁבוּעַ בְּיוֹם שֵׁנִי? הֲרֵי מַה שֶּׁמַּפְרִיעַ לִי בֶּאֱמֶת זֶה לֹא הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ רַק יוֹם אֶחָד לִמְנוּחָה, אֶלָּא הָעֻבְדָּה שֶׁאַחֲרֵי יוֹם הַמְּנוּחָה מַתְחִיל שָׁבוּעַ שֶׁל שִׁגְרָה אַפְרוּרִית, שֶׁכָּל קֶשֶׁר בֵּינָהּ לְבֵין בַּטָּלָה מְתוּקָה אֲפִלּוּ לֹא מִקְרִי. אָז מַה יֵּצֵא מִזֶּה שֶׁאֶחְזֹר לְשִׁגְרַת הַלִּמּוּדִים בְּיוֹם שֵׁנִי? מַהֵר מְאֹד אַתְחִיל לִשְׂנֹא אֶת יְמֵי שֵׁנִי וְאֶרְצֶה לִמְחֹק גַּם אוֹתָם כְּדֵי לְהַתְחִיל אֶת הַחוֹבוֹת וְהַהִתְחַיְּבֻיּוֹת בְּיוֹם שְׁלִישִׁי.
אֶת כָּל הַהַקְדָּמָה הָאֲרֻכָּה הַזֹּאת סִפַּרְתִּי לָכֶם כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ, לָמָּה בִּימֵי רִאשׁוֹן יֵשׁ לִי פַּרְצוּף חָמוּץ שֶׁל מְלָפְפוֹן. לֹא שֶׁל מְלָפְפוֹן יָרֹק וְטָרִי, אֶלָּא שֶׁל מְלָפְפוֹן מָלוּחַ, שֶׁלֹּא מֻמְלָץ לָקַחַת מִמֶּנּוּ בִּיס גָּדוֹל וַעֲסִיסִי. אָאוּץ', זֶה שׂוֹרֵף בַּלָּשׁוֹן וּבַחֲנִיכַיִם. אִמָּא'לֶה, מַיִם! אַבָּא'לֶה, יֵשׁ לִי בַּפֶּה מְדוּרַת ל"ג בָּעֹמֶר, עִם אֵשׁ וּבְלִי קְרָשִׁים.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, הִתְעוֹרַרְתִּי לְאַט, וְיָרַדְתִּי מֵהַמִּטָּה לְאַט וְהִתְלַבַּשְׁתִּי לְאַט, בְּלִי שׁוּם שִׂמְחַת חַיִּים.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, שָׁתִיתִי שׁוֹקוֹ לְאַט, וְהִסְתָּרַקְתִּי לְאַט וְתָלִיתִי אֶת הַיַּלְקוּט עַל הַכְּתֵפַיִם בִּתְנוּעָה אִטִּית, כְּאִלּוּ שֶׁהוּא מֵכִיל מֵאָה קִילוֹ אֲבָנִים.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לְאַט (מֵרֹב אִטִּיּוּת לֹא שַׂמְתִּי לֵב אִם אֲנִי יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת עַל רֶגֶל יָמִין) וּבְצַעֲדֵי צָב הִגַּעְתִּי לַכְּבִישׁ.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, הָלַכְתִּי לְאַט, כְּשֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלִּי נְעוּצוֹת בַּמִּדְרָכָה כְּאִלּוּ שֶׁהֵן מְחַפְּשׂוֹת בָּהּ נֵפְט, זָהָב אוֹ יַהֲלוֹמִים.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁעָבַר, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, הִגַּעְתִּי לַצֹּמֶת, רָאִיתִי שֶׁאֵין זֵכֶר לַעֲנָת, שֶׁכְּמוֹ תָּמִיד מְאַחֶרֶת, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁהַפַּעַם אֲנִי לֹא מְחַכָּה לָהּ. לֹא מַסְפִּיק לִי הַדִּכָּאוֹן שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן? אֲנִי חַיֶּבֶת לְהוֹסִיף לְעַצְמִי עוֹד עֲצַבִּים?
הִמְשַׁכְתִּי לְהִתְקַדֵּם לְבֵית־הַסֵּפֶר בְּלִי לְהַבִּיט לַצְּדָדִים, בְּלִי לְהִתְיַחֵס לַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים וְלַשֶּׁמֶשׁ הָאֲבִיבִית, בְּלִי לְהַבְחִין מִי צוֹעֵד לִימִינִי אוֹ לִשְׂמֹאלִי, כְּמוֹ רוֹבּוֹט שֶׁמְּתֻכְנָת לְכִוּוּן אֶחָד - הַכִּסֵּא וְהַשֻּׁלְחָן שֶׁבַּכִּתָּה, אֲשֶׁר בְּאוֹתָם רְגָעִים הִצְטַיְּרָה בְּעֵינַי כְּמוֹ בֵּית סֹהַר מְשַׁעֲמֵם, קָשׁוּחַ וַחֲסַר רַחֲמִים.
 



כָּכָה הָלַכְתִּי, מְרַחֶמֶת עַל עַצְמִי וְעַל מַר גּוֹרָלִי, עַד שֶׁ...
בּוּם!
מִישֶׁהוּ עָמַד מוּלִי.
מִי?
לַמְרוֹת הַהַפְתָּעָה לֹא מִהַרְתִּי לְהָרִים אֶת הָעֵינַיִם מֵהַמִּדְרָכָה. מִי כְּבָר יָכוֹל לְהִתְנַגֵּשׁ בִּי בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן, בְּאֶמְצַע הַהֲלִיכָה? אוֹ שֶׁזּוֹ עֲנָת, שֶׁמִּשּׁוּם־מָה הִקְדִּימָה אוֹתִי וְלֹא חִכְּתָה לִי בַּצֹּמֶת, וְרַק כְּשֶׁהִגִּיעָה לְבֵית־הַסֵּפֶר הֶחְלִיטָה לַחְזֹר וּלְחַפֵּשׂ אֶת חֲבֶרְתָּהּ בַּעֲלַת פַּרְצוּף הַמְּלָפְפוֹן - אוֹ שֶׁזֶּה גִּלְעָד, הֶחָבֵר הַמְגֻ'נְגָ'ן שֶׁלִּי, שֶׁבִּיֵּם אֶת הַהִתְנַגְּשׁוּת הַחֲזִיתִית בְּתִקְוָה לְהַצְחִיק אוֹתִי, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לִי שֶׁסּוֹף הָעוֹלָם עוֹד רָחוֹק.
"בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר אוֹר, בֹּקֶר דְּרוֹר, בֹּקֶר..."
הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי סֵרְבוּ לִקְלֹט אֶת הַנִּגּוּן הָעַלִּיז. מַה לַּעֲשׂוֹת, בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן הֵן מְחַכּוֹת לַצִּלְצוּל הַצּוֹרֵם שֶׁל הַפַּעֲמוֹן, לֹא לְרִנּוּנִים.
"בֹּקֶר", אָמַרְתִּי וְהֵרַמְתִּי אֶת הָאִישׁוֹנִים, וּבָרֶגַע שֶׁעָשִׂיתִי אֶת זֶה הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַפֶּה שֶׁלִּי מִתְרַחֵב לְחִיּוּךְ גָּדוֹל־גָּדוֹל־גָּדוֹל...
מַמָּשׁ עֲנָקִי!

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

נושאים

ניתן למצוא גם ב -

גלי מלכת החיוכים סמדר שיר

1
בְּיוֹם רִאשׁוֹן יֵשׁ לִי פַּרְצוּף שֶׁל מְלָפְפוֹן



יוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם לֹא קַל בִּשְׁבִילִי. תָּמִיד.
בְּמַהֲלַךְ שְׁנַת הַלִּמּוּדִים, אַחֲרֵי שַׁבָּת רְגוּעָה וּבַטְלָנִית, קָשֶׁה לִי לַחְזֹר לִפְעִילוּת מִבְצָעִית: לִקְפֹּץ מֵהַמִּטָּה, לְהִתְלַבֵּשׁ, לְהִסְתָּרֵק, לָרוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר וּלְהַתְחִיל לִלְמֹד בְּקֶצֶב, חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּיוֹם, שִׁשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ. נָכוֹן שֶׁזֶּה מַלְחִיץ?
עוֹד קְצָת, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁכְּבָר זוֹרַחַת מֵאֲחוֹרֵי הַתְּרִיסִים. אִם אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְחַכּוֹת יְמָמָה תְּמִימָה, תְּנִי לִי לְפָחוֹת עוֹד שָׁעָה כְּדֵי לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵהַשַּׁלְוָה הַמְּתוּקָה וּלְהַעֲבִיר אֶת עַצְמִי, לְאַט וּבְהַדְרָגָה, לְלוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁל יְמוֹת הַחֹל, שֶׁהוּא דָּחוּס וּתְזָזִיתִי.
עִם הַשָּׁנִים נוֹכַחְתִּי לְגַלּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמַהֲלַךְ חֻפְשׁוֹת אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת יְמֵי רִאשׁוֹן. לִפְעָמִים זֶה בִּגְלַל אִמָּא שֶׁכְּבָר בְּעֶשֶׂר בַּבֹּקֶר נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר, מוֹשֶׁכֶת מֵעָלַי אֶת הַשְּׂמִיכָה וְשׁוֹאֶלֶת: "גָּלִי, עַד מָתַי אַתְּ רוֹצָה לִישֹׁן? אֵין לָךְ שׁוּם תָּכְנִיּוֹת?"
מַמָּשׁ מַרְגִּיז. תַּגִּידוּ, זֶה הֶגְיוֹנִי לִשְׁאֹל מִישֶׁהוּ עַד מָתַי הוּא רוֹצֶה לִישֹׁן וּלְקַוּוֹת שֶׁאַחֲרֵי שְׁאֵלָה כָּזֹאת הוּא יַמְשִׁיךְ לְנַמְנֵם עַל הַכָּרִית? הֲרֵי אִמָּא כּוֹעֶסֶת עָלַי כְּשֶׁבְּאֶמְצַע מְנוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּהּ אֲנִי מִתְגַּנֶּבֶת לְחַדְרָהּ וְשׁוֹאֶלֶת בְּלַחַשׁ אִם הִיא כְּבָר עֵרָה. "כֵּן, עַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר עֵרָה", הִיא מְסַנֶּנֶת בְּקוֹל עָמוּם, "בִּזְכוּתֵךְ". וְהַ"בִּזְכוּתֵךְ" הַזֶּה מְצַלְצֵל בְּדִיּוּק כְּמוֹ "בְּאַשְׁמָתֵךְ". אָז אִם הִיא יוֹדַעַת שֶׁאֲפִלּוּ לְחִישׁוֹת יְכוֹלוֹת לְהָעִיר מֵהַשֵּׁנָה, לָמָּה הִיא מִתְעַקֶּשֶׁת לְהָעִיר אוֹתִי בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת?
בְּמִקְרִים אֲחֵרִים, לֹא אִמָּא אֲשֵׁמָה בַּסְּלִידָה שֶׁפִּתַּחְתִּי כְּלַפֵּי יְמֵי רִאשׁוֹן, אֶלָּא אֲנִי. לַמְרוֹת שֶׁזֶּה חֹפֶשׁ, וְשׁוּמְדָבָר לֹא בּוֹעֵר, מַשֶּׁהוּ מַפְרִיעַ לִי לְהִתְכַּרְבֵּל בַּמִּטָּה עַד בְּלִי סוֹף, וְלַמַּשֶּׁהוּ הַזֶּה קוֹרְאִים קוֹצִים. כָּל שְׁתֵּי דַּקּוֹת אֲנִי פּוֹקַחַת חֲצִי עַיִן, מְצִיצָה בַּשָּׁעוֹן וְשׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי אֵיךְ זֶה שֶׁאֲנִי עֲדַיִן מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, וְאֵיךְ זֶה שֶׁאַף אֶחָד לֹא מְצַלְצֵל אֵלַי, וְאֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לִי שׁוּם הִתְחַיְּבוּת וְשׁוּם מְשִׂימָה, וּמֵרֹב שְׁאֵלוֹת הַשֵּׁנָה בּוֹרַחַת מִמֶּנִּי וְכֻלִּי מִתְמַלֵּאת כַּעַס וְחֵמָה.
עַל מִי?
עַל עַצְמִי. גַּם הִתְעוֹרַרְתִּי בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת בְּבֹקֶר שֶׁל חֹפֶשׁ וְגַם אֵין לִי אֶת מִי לְהַאֲשִׁים!
כְּבָר מִזְּמַן הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁאִלּוּ יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי מוֹחֶקֶת אֶת יוֹם רִאשׁוֹן מֵהַיּוֹמָן וּמַתְחִילָה אֶת הַשָּׁבוּעַ בְּיוֹם שֵׁנִי. בַּחֲלוֹמוֹת הַפְּרוּעִים וְהַקְּצָת מֻפְרָעִים שֶׁלִּי דִּמְיַנְתִּי אֵיךְ הָרַעְיוֹן הַפָּגָזִי הַזֶּה הוֹפֵךְ לְלָהִיט בְּרָמָה אַרְצִית, וּלְאַחַר מִכֵּן מְשֻׁוָּק לְכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל וְהוֹפֵךְ לְהַצְלָחָה בֵּינְלְאֻמִּית. אֲנִי אַדְפִּיס מִילְיוֹנֵי לוּחוֹת שָׁנָה וְיוֹמָנֵי שָׁנָה שֶׁבָּהֶם יוֹם רִאשׁוֹן מְצֻיָּן בְּמִשְׁבֶּצֶת קְטַנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם חֹפֶשׁ, וּשְׁבוּעַ הָעֲבוֹדָה אוֹ הַלִּמּוּדִים יַתְחִיל בָּהֶם בְּיוֹם שֵׁנִי. נָכוֹן שֶׁזֶּה גְּאוֹנִי?
לֹא, לְצַעֲרִי. לֹא גְּאוֹנִי וְלֹא אֱגוֹזִים מִפְּנֵי שֶׁבְּרֹב אַרְצוֹת הָעוֹלָם יוֹם רִאשׁוֹן הוּא בֶּאֱמֶת יוֹם שֶׁל חֹפֶשׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא קָדוֹשׁ לַנּוֹצְרִים, וְרֹב אֶזְרְחֵי הַגְּלוֹבּוּס בֶּאֱמֶת נֶהֱנִים מִסּוֹפְשָׁבוּעַ אָרֹךְ, שַׁבָּת־רִאשׁוֹן, וְנִכְנָסִים לְלַחַץ רַק בְּיוֹם שֵׁנִי. רַק בָּאָרֶץ הַקְּטַנָּה שֶׁלָּנוּ (וְאוּלַי בְּעוֹד כַּמָּה מְדִינוֹת שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה) לוֹמְדִים שִׁשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ וּמַקְדִּישִׁים לִמְנוּחָה יוֹם אֶחָד בִּלְבַד.
וְחוּץ מִזֶּה - כָּךְ הֵבַנְתִּי בַּשָּׁלָב הַכּוֹאֵב שֶׁל הַהִתְפַּכְּחוּת מֵהַחֲלוֹמוֹת הַקְּסוּמִים - אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לִי אִם אֲבַטֵּל אֶת יוֹם רִאשׁוֹן וְאֶפְתַּח אֶת הַשָּׁבוּעַ בְּיוֹם שֵׁנִי? הֲרֵי מַה שֶּׁמַּפְרִיעַ לִי בֶּאֱמֶת זֶה לֹא הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ רַק יוֹם אֶחָד לִמְנוּחָה, אֶלָּא הָעֻבְדָּה שֶׁאַחֲרֵי יוֹם הַמְּנוּחָה מַתְחִיל שָׁבוּעַ שֶׁל שִׁגְרָה אַפְרוּרִית, שֶׁכָּל קֶשֶׁר בֵּינָהּ לְבֵין בַּטָּלָה מְתוּקָה אֲפִלּוּ לֹא מִקְרִי. אָז מַה יֵּצֵא מִזֶּה שֶׁאֶחְזֹר לְשִׁגְרַת הַלִּמּוּדִים בְּיוֹם שֵׁנִי? מַהֵר מְאֹד אַתְחִיל לִשְׂנֹא אֶת יְמֵי שֵׁנִי וְאֶרְצֶה לִמְחֹק גַּם אוֹתָם כְּדֵי לְהַתְחִיל אֶת הַחוֹבוֹת וְהַהִתְחַיְּבֻיּוֹת בְּיוֹם שְׁלִישִׁי.
אֶת כָּל הַהַקְדָּמָה הָאֲרֻכָּה הַזֹּאת סִפַּרְתִּי לָכֶם כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ, לָמָּה בִּימֵי רִאשׁוֹן יֵשׁ לִי פַּרְצוּף חָמוּץ שֶׁל מְלָפְפוֹן. לֹא שֶׁל מְלָפְפוֹן יָרֹק וְטָרִי, אֶלָּא שֶׁל מְלָפְפוֹן מָלוּחַ, שֶׁלֹּא מֻמְלָץ לָקַחַת מִמֶּנּוּ בִּיס גָּדוֹל וַעֲסִיסִי. אָאוּץ', זֶה שׂוֹרֵף בַּלָּשׁוֹן וּבַחֲנִיכַיִם. אִמָּא'לֶה, מַיִם! אַבָּא'לֶה, יֵשׁ לִי בַּפֶּה מְדוּרַת ל"ג בָּעֹמֶר, עִם אֵשׁ וּבְלִי קְרָשִׁים.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, הִתְעוֹרַרְתִּי לְאַט, וְיָרַדְתִּי מֵהַמִּטָּה לְאַט וְהִתְלַבַּשְׁתִּי לְאַט, בְּלִי שׁוּם שִׂמְחַת חַיִּים.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, שָׁתִיתִי שׁוֹקוֹ לְאַט, וְהִסְתָּרַקְתִּי לְאַט וְתָלִיתִי אֶת הַיַּלְקוּט עַל הַכְּתֵפַיִם בִּתְנוּעָה אִטִּית, כְּאִלּוּ שֶׁהוּא מֵכִיל מֵאָה קִילוֹ אֲבָנִים.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לְאַט (מֵרֹב אִטִּיּוּת לֹא שַׂמְתִּי לֵב אִם אֲנִי יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת עַל רֶגֶל יָמִין) וּבְצַעֲדֵי צָב הִגַּעְתִּי לַכְּבִישׁ.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, הָלַכְתִּי לְאַט, כְּשֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלִּי נְעוּצוֹת בַּמִּדְרָכָה כְּאִלּוּ שֶׁהֵן מְחַפְּשׂוֹת בָּהּ נֵפְט, זָהָב אוֹ יַהֲלוֹמִים.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁעָבַר, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בִּימֵי רִאשׁוֹן הַקּוֹדְמִים, הִגַּעְתִּי לַצֹּמֶת, רָאִיתִי שֶׁאֵין זֵכֶר לַעֲנָת, שֶׁכְּמוֹ תָּמִיד מְאַחֶרֶת, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁהַפַּעַם אֲנִי לֹא מְחַכָּה לָהּ. לֹא מַסְפִּיק לִי הַדִּכָּאוֹן שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן? אֲנִי חַיֶּבֶת לְהוֹסִיף לְעַצְמִי עוֹד עֲצַבִּים?
הִמְשַׁכְתִּי לְהִתְקַדֵּם לְבֵית־הַסֵּפֶר בְּלִי לְהַבִּיט לַצְּדָדִים, בְּלִי לְהִתְיַחֵס לַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים וְלַשֶּׁמֶשׁ הָאֲבִיבִית, בְּלִי לְהַבְחִין מִי צוֹעֵד לִימִינִי אוֹ לִשְׂמֹאלִי, כְּמוֹ רוֹבּוֹט שֶׁמְּתֻכְנָת לְכִוּוּן אֶחָד - הַכִּסֵּא וְהַשֻּׁלְחָן שֶׁבַּכִּתָּה, אֲשֶׁר בְּאוֹתָם רְגָעִים הִצְטַיְּרָה בְּעֵינַי כְּמוֹ בֵּית סֹהַר מְשַׁעֲמֵם, קָשׁוּחַ וַחֲסַר רַחֲמִים.
 



כָּכָה הָלַכְתִּי, מְרַחֶמֶת עַל עַצְמִי וְעַל מַר גּוֹרָלִי, עַד שֶׁ...
בּוּם!
מִישֶׁהוּ עָמַד מוּלִי.
מִי?
לַמְרוֹת הַהַפְתָּעָה לֹא מִהַרְתִּי לְהָרִים אֶת הָעֵינַיִם מֵהַמִּדְרָכָה. מִי כְּבָר יָכוֹל לְהִתְנַגֵּשׁ בִּי בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן, בְּאֶמְצַע הַהֲלִיכָה? אוֹ שֶׁזּוֹ עֲנָת, שֶׁמִּשּׁוּם־מָה הִקְדִּימָה אוֹתִי וְלֹא חִכְּתָה לִי בַּצֹּמֶת, וְרַק כְּשֶׁהִגִּיעָה לְבֵית־הַסֵּפֶר הֶחְלִיטָה לַחְזֹר וּלְחַפֵּשׂ אֶת חֲבֶרְתָּהּ בַּעֲלַת פַּרְצוּף הַמְּלָפְפוֹן - אוֹ שֶׁזֶּה גִּלְעָד, הֶחָבֵר הַמְגֻ'נְגָ'ן שֶׁלִּי, שֶׁבִּיֵּם אֶת הַהִתְנַגְּשׁוּת הַחֲזִיתִית בְּתִקְוָה לְהַצְחִיק אוֹתִי, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לִי שֶׁסּוֹף הָעוֹלָם עוֹד רָחוֹק.
"בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר אוֹר, בֹּקֶר דְּרוֹר, בֹּקֶר..."
הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי סֵרְבוּ לִקְלֹט אֶת הַנִּגּוּן הָעַלִּיז. מַה לַּעֲשׂוֹת, בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן הֵן מְחַכּוֹת לַצִּלְצוּל הַצּוֹרֵם שֶׁל הַפַּעֲמוֹן, לֹא לְרִנּוּנִים.
"בֹּקֶר", אָמַרְתִּי וְהֵרַמְתִּי אֶת הָאִישׁוֹנִים, וּבָרֶגַע שֶׁעָשִׂיתִי אֶת זֶה הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַפֶּה שֶׁלִּי מִתְרַחֵב לְחִיּוּךְ גָּדוֹל־גָּדוֹל־גָּדוֹל...
מַמָּשׁ עֲנָקִי!