וְהַקּוֹצִים הָיוּ גְּבוֹהִים מִקּוֹמָתֵנוּ
וְעוֹד וְעוֹד חוֹחִים וּבַרְקָנִים וְקִמְּשׁוֹנִים וְדַרְדָּרִים.
וּבְּרֶנֶר שָׁם, זָב דָּם, עוֹדוֹ אוֹמֵד אֶת הֱיוֹתֵנוּ
בְּלֵב הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַלֹּא גְּמוּרִים.
באחד משיריו המוקדמים כתב חיים גורי: "חַיַּי עָבְרוּ בֵּין עִתּוֹנִים לְעִתּוֹנִים. / נְשִׁימָתִי הָיְתָה קְטוּעַת / רִיצָה לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים"; ואילו בשיריו המאוחרים נזכרת פעמים אחדות ריצה למרחקים ארוכים - שאפשר להקבילה ליצירתו, שהתפרשׂה על פני כשבעה עשורים, ושידעה תמורות והתפתחויות מרשימות.
מבחר ממצה זה משירת גורי פותח בשיר "הרעוּת" (1948) ונחתם בשירים מתוך הספר האחרון שפרסם בחייו, "אף שרציתי עוד קצת עוד" (2015). את המבחר ערך עוזי שביט, שליווה את גורי כמו"ל במשך כארבעה עשורים.
הספר רואה אור בסדרת מבחר| זוטא - שירה לכל כיס.