הספר מתייחס לאתגר מרכזי הניצב בפנינו בתכנון ופיתוח הארץ במאה ה-21 - עצירת הכרסום הכמותי במשאב המים, בנופי הבראשית, במסלע, בצומח, בחי ובמורשת האדם. לשם כך עלינו לעבור לתכנון ערכי - סביבתי של הארץ, להבליט ולחזק רבגוניותה, ולקדם פיתוח מושכל, המשמר את הטבע ומשתלב בו.
ברוח זו דן הספר בשורה של מערכות העוסקות בתפעול משאב המים; בתכנון אורבני; בהקמת פארקים נושאיים של טבע ומורשת, המקושרים ליישובים שבקרבתם; וביישום תכנית מתאר לנגב ותכנית ערכית - סביבתית לכלל הארץ. המסקנות מתורגמות לעקרונות של תכנון לפי ייעודים המוגדרים לסוגים שונים של תאי שטח, ולכל סוג תא שטח מוצעת שורה של היגדי תכנון ותפעול, אשר יהוו קווים מנחים הן ליזמים והן לוועדות התכנון ברשויות המקומיות.
למימוש האתגר הסביבתי מתבקשת הקמה של מספר גופים לאומיים: אוניברסיטה ליישומי תכנון ופיתוח הארץ; מרכז מחקר ופיתוח לממשק סביבתי; ומוזיאון הסביבה והאדם.
פרופ' עמנואל מזור הינו גיאולוג וחוקר מי תהום, העוסק זה שנים כנושא של שימור ערכי הסביבה. בין ספריו: "סולם הזמן הגיאולוגי" ו"גיאולוגיה בפטיש ישראלי", ובסדרת "האוניברסיטה המשודרת" - "גיאולוגיה - עולם של תצפיות ומסקנות" ו"מי התהום והאדם".
