ספר זה מתאר את תהליך הנחת היסודות לחינוך העברי-לאומי בארץ ישראל. בתקופה קצרה בת 26 שנים בלבד (1887 - 1913), הונחו היסודות לכל שלבי החינוך העברי-לאומי - מגן הילדים ועד בתי המדרש למורים ולמורות. מפעל חינוכי זה נעשה על-ידי קומץ של מורים חלוצים. מסגרת הספר חייבה לבחור רק שנים-עשר מחנכים בכירים, שאני מכנה אותם "מורים-מנהיגים", על שום תרומתם לא רק לחינוך העברי הפורמלי, אלא גם לפעולות חינוך ותרבות מחוץ לכותלי בית הספר, בהן: הנחלת העברית למבוגרים, ערבי קריאה, הצגות עבריות וכדומה. מורים אלה יצרו "אווירה עברית" בכל מושבה, שבה לימדו. מתיאור פועלם של מחנכים-חלוצים אלה, תובן התופעה המיוחדת במינה לגבי העברית: הצלחת ההשלטה של העברית כלשון החיים בארץ. היוזמים היו אליעזר בן-יהודה ועמיתיו בירושלים, אולם המבצעים היו המורים והגננות, בעיקר במושבות. על פועלם זה מסופר בספר הנוכחי, המיועד לא רק לפרחי הוראה ולמורים, אלא לכל משכיל, המעונין בתולדות עמנו בארץ בדורות האחרונים. אולם פרחי ההוראה וגם המורים יוכלו ללמוד מספר זה גם על פתרון בעיות דידקטיות ומתודיות, המעסיקות אותם כיום.
המחבר, פרופ' שלמה הרמתי, מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, מוכר כמומחה בין-לאומי בהוראת עברית כלשון נוספת ובהוראת קריאה בלשון אם ובלשון חדשה. הוא פיתח את שיטת "השכתוב הדידקטי" לשיפור הבנת הקריאה. על פיתוח תאוריות ושיטות להוראת עברית בארץ ובחו"ל, הוענק לו "פרס ירושלים לחינוך". הספר הנוכחי משלים את הקודם לו - עברית שפה מיוחדת, בסדרת "האוניברסיטה המשודרת".
