המלחמה המודרנית היא מלחמה שיש בה שתי חזיתות: החזית מול האויב וחזית העורף. העורף האזרחי הפך להיות מטרה מרכזית להתקפה מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, הן כתוצאה מהכנסת המטוס לשימוש מבצעי והן כתוצאה מהרחבתו וביסוסו של מושג המלחמה הטוטאלית.
מדינת ישראל התנסתה בפגיעה בעורף, לראשונה, במלחמת העצמאות. לאורך שנים הצליח חיל האוויר למנוע התקפות על העורף, עד שהופיעו בשדה הלחימה טילים בליסטיים, רקטות ונשק תלול מסלול, שחיל האוויר אינו יכול ליירט. מאז מלחמת המפרץ הראשונה, ובמיוחד, ובצורה קשה יותר, מאז מלחמת לבנון השנייה, הרקטות והטילים הפכו את העורף הישראלי למטרה רגישה ופגיעה. כושר העמידה של העורף הוא שעושה לעיתים את ההבדל בין ניצחון להפסד.
ספר זה, הרואה אור בסדרת הביטחון הלאומי של ספריית "האוניברסיטה המשודרת", מנתח היבטים שונים בתחום הגנת העורף ועמידותו, הן מנקודת מבטם של אנשים אקדמיה המתמקדים בצד התיאורטי של הדברים, והן מנקודת התצפית של אלה שעסקו ועוסקים באופן מעשי בסוגיות הנוגעות לעורף, להגנה עליו ולהתמודדותו עם מצבי חירום. אלה גם אלה משתפים את הקוראים בניסיונם העשיר, בעמדותיהם ובהשקפותיהם.
