מועדון הקארמה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מועדון הקארמה

מועדון הקארמה

4 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

נושאים

תקציר

מדיסון קספרקובה חשבה שהיא מבינה איך קארמה עובדת – אותו כוח מסתורי ורב-עוצמה שיוצר הרמוניה ביקום. אתם יודעים – אם תעשו מעשים טובים תזכו לגמול, ואם תעשו רע, הקארמה תדאג שתקבלו מה שמגיע לכם. מין סוג של איזון קוסמי.
אולם לאחר שמייסון ברוקס, החבר של מאדי בשנתיים האחרונות, נתפס כשלשונו עמוק בפיה של גברת גוף מושלם, העלמה התר קמפבל, ושום דבר לא קורה לאף אחד מהם – למעט העובדה שהם הופכים מיד לזוג הלוהט החדש של תיכון קולוניאל – נראה למאדי שהקארמה החליטה רשמית להפקיר אותה לגורלה. זו הסיבה שהיא וחברותיה הטובות, אנג'י וג'ייד, מחליטות להקים את מועדון הקארמה – מועדון סודי שנועד לנקות את הבלגן שהיקום משאיר אחריו.
בין שהן עורכות שינויים בהרכב המשחה שהתר קמפבל משתמשת בה נגד אקנה, או שהן מחליטות לתקן חלק מהעוולות שנגרמו לאנג'י ולג'ייד על ידי חבריהן לשעבר, הן פשוט עושות מה שהקארמה היתה צריכה לעשות מלכתחילה. הן דואגות זו לזו.
אבל לפעמים זה לא כל כך חכם להסתבך עם היקום. כי לפעמים, אחרי שאתם מתעסקים עם הקארמה, הקארמה מתעסקת איתכם בחזרה. ועכשיו מאדי חייבת למצוא דרך להטות את כף המאזניים של חייה לכיוון החיובי, גם כאשר נדמה שהכול קורס.

ג'סיקה ברודי נולדה בדרום קליפורניה, בגיל שתים-עשרה עברה לקולורדו וכיום מתגוררת שוב בלוס אנג'לס שטופת השמש. היא כתבה שני רומנים למבוגרים, ומועדון הקארמה הוא ספרה הראשון לבני הנעורים. למרות מה שעשויים לטעון כמה מהאנשים שלמדו איתה בתיכון, היא מעולם לא ניסתה לנקום בחבר לשעבר.

"מועדון הקארמה'' הוא סיפור מרענן, מצחיק ומהנה על נערה שמנסה להאיץ בקארמה ומגלה שהקארמה משחקת על פי חוקים משלה. מאדי קספרקובה היא גיבורה שנונה ושובת לב. זהו ספר ביכורים לנוער שלא תרצו להחמיץ!"
 - אליסון נואל, מחברת רבי-המכר של ניו-יורק טיימס: לנצח וירח כחול
"מועדון הקארמה הוא הספר שתרצו לקרוא אחרי שיזרקו אתכן. ג'סיקה ברודי מבינה את הלך הרוח של גיל ההתבגרות, ובעזרת סיפור קלאסי של "הגלגל מסתובב לו" היא רוקחת עלילה רעננה, מצחיקה וקולחת המוכיחה שלעולם לא מאוחר להודות בטעויות ולהחזיר את הקארמה למהלכה הטבעי."
 - רוזלינד ויסמן, מחברת רב-המכר של  ניו-יורק טיימס: Queen Bees & Wannabes

פרק ראשון

פרולוג



כבר עכשיו אני יכולה לספר לכם שהכול באשמת הקארמה.
כן, קארמה. אתם יודעים, אותו כוח ברור ומובהק ביקום שאחראי לכך שעל מעשים טובים מתוגמלים ועל מעשים רעים נענשים.
לדוגמה, בכיתה ז' גנבתי לאחותי הקטנה את ארוחת העשר שלה כי היא העירה אותי מאוחר מכדי שאספיק להכין אחת לעצמי. כשהגעתי לבית הספר גיליתי שהנקניק בכריך מסריח ונאלצתי לבזבז את כל מה שנשאר לי מדמי הכיס על אוכל דוחה ובלתי מזוהה בקפיטריה.
קארמה.
בקיץ בין י"א לי"ב, אני והחברה הכי טובה שלי אנג'י, החלטנו שאנחנו מעדיפות להסתובב בקניון מאשר לנקות את המוסך כמו שהבטחנו לאמא שלה. ובכן, באמצע הדרך לקניון נגמר הדלק במכונית של אנג'י, ובסוף בילינו את הבוקר שלנו כשאנחנו נסחבות בטמפרטורה של יותר משלושים מעלות לתחנת הדלק הקרובה, שהיתה - כמה לא מפתיע - במרחק של שישה קילומטרים, ואחר כך חזרנו למכונית הנטושה עם ג'ריקן במשקל של תשעה קילו לפחות. מיותר לציין שכמות האנרגיה שבזבזנו בהרפתקה הקטנה והמבריקה שלנו היתה בערך פי עשרה ממה שהיינו מוציאות אילו היינו עוזרות לגברת הרפר לסדר כמה ארגזים מאובקים.
כן כן, שוב הקארמה.
וכשהייתי בת תשע, התחננתי בלי סוף לפני הורי שירשו לי לאמץ כלב אבל הם סירבו. אז החלטתי להתנדב לצער בעלי חיים הקרוב ולהוציא לטיול כלבים חסרי בית כי היה ברור שזה הדבר הכי דומה לבעלות על כלב שאזכה לו. ובכן, התברר שההורים שלי כל כך התרשמו מה"מסירות שלא על מנת לקבל פרס" שלי, כפי שהם כינו את זה, שבסוף הם הרשו לי לבחור משם כלב לאימוץ.
אז כמו שאתם מבינים, זה עובד לשני הכיוונים.
על מעשים טובים מתוגמלים ועל מעשים רעים נענשים. לאנשים טובים קורים דברים טובים ולאנשים רעים קורים דברים רעים. פשוט ככה הקארמה עובדת.
או לפחות כך חשבתי שהיא עובדת.
אבל זה היה לפני שהתחילה המחצית השנייה של כיתה י"ב. לפני שהכול השתנה, וכל מה שחשבתי שאני יודעת וכל מה שחשבתי שאפשר לסמוך עליו התנדף בבת אחת מהחלון.
אני חושבת שאני יכולה לשים את האצבע על היום שבו זה התחיל.
אותו יום גורלי שבו אנג'י התקשרה לספר לי את החדשות.
כן, אין ספק שזה היה היום שבו הכול התחיל. לפני שעולמי הקטן והפשוט - שבו למעלה היה למעלה ולמטה היה למטה, וההבדל בין טוב ורע היה כמו ההבדל בין יום ולילה - התהפך לגמרי. מאותו הרגע ואילך שום דבר בחיי לא התאים עוד לתואר "פשוט".

עוד על הספר

נושאים

מועדון הקארמה ג'סיקה ברודי

פרולוג



כבר עכשיו אני יכולה לספר לכם שהכול באשמת הקארמה.
כן, קארמה. אתם יודעים, אותו כוח ברור ומובהק ביקום שאחראי לכך שעל מעשים טובים מתוגמלים ועל מעשים רעים נענשים.
לדוגמה, בכיתה ז' גנבתי לאחותי הקטנה את ארוחת העשר שלה כי היא העירה אותי מאוחר מכדי שאספיק להכין אחת לעצמי. כשהגעתי לבית הספר גיליתי שהנקניק בכריך מסריח ונאלצתי לבזבז את כל מה שנשאר לי מדמי הכיס על אוכל דוחה ובלתי מזוהה בקפיטריה.
קארמה.
בקיץ בין י"א לי"ב, אני והחברה הכי טובה שלי אנג'י, החלטנו שאנחנו מעדיפות להסתובב בקניון מאשר לנקות את המוסך כמו שהבטחנו לאמא שלה. ובכן, באמצע הדרך לקניון נגמר הדלק במכונית של אנג'י, ובסוף בילינו את הבוקר שלנו כשאנחנו נסחבות בטמפרטורה של יותר משלושים מעלות לתחנת הדלק הקרובה, שהיתה - כמה לא מפתיע - במרחק של שישה קילומטרים, ואחר כך חזרנו למכונית הנטושה עם ג'ריקן במשקל של תשעה קילו לפחות. מיותר לציין שכמות האנרגיה שבזבזנו בהרפתקה הקטנה והמבריקה שלנו היתה בערך פי עשרה ממה שהיינו מוציאות אילו היינו עוזרות לגברת הרפר לסדר כמה ארגזים מאובקים.
כן כן, שוב הקארמה.
וכשהייתי בת תשע, התחננתי בלי סוף לפני הורי שירשו לי לאמץ כלב אבל הם סירבו. אז החלטתי להתנדב לצער בעלי חיים הקרוב ולהוציא לטיול כלבים חסרי בית כי היה ברור שזה הדבר הכי דומה לבעלות על כלב שאזכה לו. ובכן, התברר שההורים שלי כל כך התרשמו מה"מסירות שלא על מנת לקבל פרס" שלי, כפי שהם כינו את זה, שבסוף הם הרשו לי לבחור משם כלב לאימוץ.
אז כמו שאתם מבינים, זה עובד לשני הכיוונים.
על מעשים טובים מתוגמלים ועל מעשים רעים נענשים. לאנשים טובים קורים דברים טובים ולאנשים רעים קורים דברים רעים. פשוט ככה הקארמה עובדת.
או לפחות כך חשבתי שהיא עובדת.
אבל זה היה לפני שהתחילה המחצית השנייה של כיתה י"ב. לפני שהכול השתנה, וכל מה שחשבתי שאני יודעת וכל מה שחשבתי שאפשר לסמוך עליו התנדף בבת אחת מהחלון.
אני חושבת שאני יכולה לשים את האצבע על היום שבו זה התחיל.
אותו יום גורלי שבו אנג'י התקשרה לספר לי את החדשות.
כן, אין ספק שזה היה היום שבו הכול התחיל. לפני שעולמי הקטן והפשוט - שבו למעלה היה למעלה ולמטה היה למטה, וההבדל בין טוב ורע היה כמו ההבדל בין יום ולילה - התהפך לגמרי. מאותו הרגע ואילך שום דבר בחיי לא התאים עוד לתואר "פשוט".