אגדות ומעשיות סופרו מאז ומעולם. כמעט אין לשער מה דמות היתה לחייהם של הילדים והילדות, הנערים והנערות לדורותיהם, ללא העולם הקסום של האגדות, המאוכלס מלכים ונסיכות, ענקים וגמדים, מפלצות וקוסמים, שדים ורוחות, עולם של פחדנות ואומץ-לב, נאמנות ובוגדנות, אכזריות ונדיבות, עולם של יערות-עד מכושפים ואוצרות נעלמים.
הנס כריסטיאן אנדרסן (1805-1875) סופר דני, הוא גדול מספרי האגדות בתקופה החדשה. האגדות שסיפר נתחבבו על קטנים ועל גדולים בעולם כולו, בזכות סגנונו הפיוטי ומשמעותן הסמלית, הדמיון המרהיב, חוכמת החיים העמוקה ואווירת הקסם האופפת אותן.
וכך העיד אנדרסן עצמו על יחסו לעולם האגדה: "בכל עולם הספרות אין ממלכה נטולת גבולות כאגדה. היא עולה מקברים קדומים עד ספרי המעשיות לפעוטות. היא כוללת בתוכה את שירת העם ואת שירת האמן. האגדה היא השירה כולה, ובעל המעשייה צריך שיהיה בכוחו לכלול בתוכה גם תוגה וגם שחוק, פשטות תמימה, אירוניה והומור."
ספר זה הוא אחד מסדרת "אגדות אנדרסן" המתורגמות לעברית משפת המקור הדנית, ומלוות באיוריהם של וילהלם פדרסן ושל לורנץ פרוליך, שאנדרסן עצמו בחר בהם לאייר את ספריו.