בוא נשחק משחק
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בוא נשחק משחק

בוא נשחק משחק

3 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

אודליה כחלון

בת 25, בוא נשחק משחק הוא ספר הביכורים שלה.

תקציר

את  ההודעה הזאות שלחתי לאקסים... האנשים שזמנם עבר וחלף.
"אהבה היא דבר דבר מסובך. שמחה ועצב ,אושר וכאב ,ביחד ולבד – כולנו חווינו את הרגשות הללו לפחות פעם אחת בחיינו 
בוא נשחק משחק מדבר על כך בדיוק: על משחק האהבה, על השמחות והאכזבות, ועל הכמיהה של כולנו  להרגיש נאהבים"
ספר המכיל 2 חלקים בו תוכלו למצוא 
חלק ראשון -סיפורים קצרים.
חלק 2 – סיפור בהמשכים.

פרק ראשון

פרק 1
 
"הינך מוזמן ביום ב בשעה 12:00 לשחק משחק כזה שעוד לא ראית אף פעם. פרטים נוספים במקום.
נ.ב: נא לדייק".
את ההודעה הזאת שלחתי לאקסים... לאנשים שזמנם עבר וחלף.
נתחיל עם האקס עידו. אני ועידו הכרנו בבית הספר, בכיתה ט.
אני זוכרת איך הוא התחיל איתי: הוא היה צריך עזרה בלשון, המקצוע השנוא עליו... אני עזרתי לו, ולאט לאט התפתחה אהבה ענקית.
עידו היה שזוף, היה לו החיוך הזה המתוק, עם הגומה.
עם הזמן עידו התחיל להתאמן, וכל הבנות רדפו אחריו...
עידו היה שובב בן 22, אבל התנהג כמו בן 17. ככה זה בנים, הם לא מתבגרים. הכי אהבתי אצלו - את זה שהוא היה נחוש בדעתו... כל דבר הוא היה משיג.
האקס השני זה דולב - את דולב הכרתי אחרי הרבה זמן... הוא עבד איתי. היה לו שיער שחור קצר מתולתל, העיניים שלו היו מחליפות צבעים בשמש: פעם ירוק, פעם דבש. פשוט מושלם.
את דולב אהבתי קצת פחות. היינו בקשר של חצי שנה, והרגשנו שמיצינו את העניין. האהבה שלנו נגמרה, והוא היה הראשון להרים ידיים ולהישבר... אני תמיד ניסיתי לתת צ'אנס לאהבה.
 
♥ ♥ ♥
 
הם קראו את ההודעה שלי די מהר, ושניהם גם הקלידו באותו זמן.
שאפו ענק, ענק! (לי כמובן, רק לי).
עידו כתב: "מה קורה נסיכה? איזה משחק? נו תעני, אני סקרן". עידו ואני היינו מדברים לפעמים...
דולב כתב: "את רצינית שנזכרת בי עכשיו? למה לא ענית להודעה שלי בשבוע שעבר...? ועל מה בדיוק מדובר?" עם דולב הייתי מדברת פחות, לא הייתי עונה לו כי לא היה בא לי להיזכר בפרידה הקשה שהייתה... אני שומרת את המספר שלו רק למקרים דחופים, כמו עכשיו.
השארתי אותם במתח קצת. שניהם, כמובן, חושבים שזה מיועד רק להם, אבל לא. המשחק הזה מיועד לשניהם.
שמתי את הפלא על 'רטט' והדלקתי את המים החמים שבבר,
שיהיה לי נס קפה חם וטעים כדי לצפות בסרט..."סרט החיים”.

אודליה כחלון

בת 25, בוא נשחק משחק הוא ספר הביכורים שלה.

עוד על הספר

בוא נשחק משחק אודליה כחלון
פרק 1
 
"הינך מוזמן ביום ב בשעה 12:00 לשחק משחק כזה שעוד לא ראית אף פעם. פרטים נוספים במקום.
נ.ב: נא לדייק".
את ההודעה הזאת שלחתי לאקסים... לאנשים שזמנם עבר וחלף.
נתחיל עם האקס עידו. אני ועידו הכרנו בבית הספר, בכיתה ט.
אני זוכרת איך הוא התחיל איתי: הוא היה צריך עזרה בלשון, המקצוע השנוא עליו... אני עזרתי לו, ולאט לאט התפתחה אהבה ענקית.
עידו היה שזוף, היה לו החיוך הזה המתוק, עם הגומה.
עם הזמן עידו התחיל להתאמן, וכל הבנות רדפו אחריו...
עידו היה שובב בן 22, אבל התנהג כמו בן 17. ככה זה בנים, הם לא מתבגרים. הכי אהבתי אצלו - את זה שהוא היה נחוש בדעתו... כל דבר הוא היה משיג.
האקס השני זה דולב - את דולב הכרתי אחרי הרבה זמן... הוא עבד איתי. היה לו שיער שחור קצר מתולתל, העיניים שלו היו מחליפות צבעים בשמש: פעם ירוק, פעם דבש. פשוט מושלם.
את דולב אהבתי קצת פחות. היינו בקשר של חצי שנה, והרגשנו שמיצינו את העניין. האהבה שלנו נגמרה, והוא היה הראשון להרים ידיים ולהישבר... אני תמיד ניסיתי לתת צ'אנס לאהבה.
 
♥ ♥ ♥
 
הם קראו את ההודעה שלי די מהר, ושניהם גם הקלידו באותו זמן.
שאפו ענק, ענק! (לי כמובן, רק לי).
עידו כתב: "מה קורה נסיכה? איזה משחק? נו תעני, אני סקרן". עידו ואני היינו מדברים לפעמים...
דולב כתב: "את רצינית שנזכרת בי עכשיו? למה לא ענית להודעה שלי בשבוע שעבר...? ועל מה בדיוק מדובר?" עם דולב הייתי מדברת פחות, לא הייתי עונה לו כי לא היה בא לי להיזכר בפרידה הקשה שהייתה... אני שומרת את המספר שלו רק למקרים דחופים, כמו עכשיו.
השארתי אותם במתח קצת. שניהם, כמובן, חושבים שזה מיועד רק להם, אבל לא. המשחק הזה מיועד לשניהם.
שמתי את הפלא על 'רטט' והדלקתי את המים החמים שבבר,
שיהיה לי נס קפה חם וטעים כדי לצפות בסרט..."סרט החיים”.