ברוך שעשני אשה?

בוקר בוקר, משך אלפי שנות תרבות יהודית, קמים גברים יהודים ממשכבם ומברכים: "ברוך שלא עשני אשה". קולה של האשה כמעט ולא נשמע בתחום הציבורי, הדתי והפוליטי, ואפילו בתוך הבית "פנימה" הוא הוגבל במידה רבה על ידי הגברים פוסקי ההלכה וקובעי הנורמות. כמה סמלית ומייצגת היא ההלכה: "קול באשה ערווה". ברוך שעשני אשה מנסה להחזיר לאשה היהודייה את קולה ולהסיר ממנו את כתם הערווה שדבק בו.

בחירי החוקרים והמרצים במדעי היהדות חושפים היבטים מפתיעים ומרגשים על האשה העברית לדורותיה: מהמקרא ותקופת חז"ל ועד לימינו אלה במדינת ישראל. קולם של המאמרים אינם קול אחיד, והם מתאפיינים במבט אישי, רלבנטי ואקטואלי.

זו אינה רק סקירה היסטורית-מדעית, אלא ביטוי נועז ונוקב של מגוון השקפות עולם והתייחסויות, המציגות תמונה תוססת, רבת פנים ועשירה. דורות רבים היו הנשים אספקלריות, שקסם להן וכוח מופלא לשקף את דמות הגבר, הגדולה כפליים מקומתו ממש - כתבה וירג'יניה וולף. ספר זה מעמיד אספקלריה חדשה של נשים יהודיות, שקסם להן וכוח מופלא לשקף את דמות האשה העברית, שהוקטנה כפליים מקומתה ממש...