גוגל - סוף העולם שהכרנו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גוגל - סוף העולם שהכרנו

גוגל - סוף העולם שהכרנו

ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

רק לפני כעשור גוגל שינתה את הדרך שבה אנו עובדים וחיים, ואגב כך שינתה תעשיות שלמות: פרסום, עיתונות, הוצאה לאור, טלוויזיה, טלפונים, ניווט... סיפורה של גוגל הוא סיפור של אגדה מודרנית.
למרות אופיה הסודי של גוגל, קן אַוּלטה נהנה מגישה חופשית וחסרת תקדים למייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי בְּרין, ל"מבוגר האחראי" אֶריק שמידט, ולכמאה וחמישים עובדים של גוגל בהוֹוה ובעבר. הוא לוקח אותנו אל תוך "הגוגלפְּלֶקְס", אל ישיבות הנהלה סגורות ומיפגשי יום שישי של ה"גוגלאים". שם הוא מוצא תרבות המוּנעת על-ידי מהנדסים מבריקים שמוכנים לטלטל את דרך העשייה של כל דבר כמעט. הניתוח שלו מסביר יפה כיצד הפכה גוגל לחברה מוצלחת כל כך – ומדוע היא עלולה למעוד.
 
אַוּלטה מתאר את החדשנות של גוגל, החל מיומה הראשון, כמעט בכל תחום שאליו היא נכנסת. הוא מביא את סיפורם של שני המייסדים, ומספר גם על הכשלונות (כן, היו כאלה) והניגודים שבתוך החברה: המתח התמידי בין הגדילה וההתפשטות לבין המוֹטוֹ שלה: "אל תהיה רע"; הניגוד בין השאיפה לאסוף עלינו כמה שיותר מידע לבין השמירה על פרטיות. הפער בין האופי הניהולי של המייסדים לבין הגודל האדיר של החברה. אַוּלטה מיטיב לתאר את מיגבלות הגישה אשר לפיה אלגוריתם מתמטי יספק את התשובה הנכונה ל(כמעט) כל בעיה. ובעיקר, אַוּלטה חושף את הסכנות האורבות לגוגל מכל עֵבר: הוא מראיין בכירים מענפי הפרסום, הטלוויזיה, העיתונות, המולו"ת, הטלפוניה ורגולטורים: החל בטייקוּנים כמו מארְק צוקרברג וביל גייטס, דרך מנהלים של חברות תקשורת שמוכרים פירסום במיליארדי דולרים ושׂרדו תהפוכות רבות בחייהם העסקיים, וכלה בפעילי זכויות הפרט החוששים מן היכולת הכמעט דמיונית של גוגל לאסוף עלינו מידע. והוא משוכנע בדבר אחד: האנשים האלו לא מרימים ידיים.
 
אַוּלטה מזקק מתוך שלל ראיונות, סיפורים ואנקדוטות ניתוח מרתק של הגל של גוגל – כיצד הוא נוצר והתעצם, מי ירכב עליו ומי עלול לטבוע, ולאן הוא סוחף את כולנו.
 
"הספר הזה הוא מופת של סיקור וניתוח עיתונאי. אַוּלטה מתאר סצנות נהדרות, סיפורים מרתקים, אנקדוטות נפלאות וראיונות גלויי-לב. הוא מיטיב להסביר את הגדולה, ואת הסיכונים, של גוגל."
- וולטר אייזקסון, מחבר איינשטיין: חייו והיקום שלו

סקירות וביקורות

ההיסטוריה של ההווה 'גוגל‭,'‬ ספרו הטרחני של קן אולטה, הוא בעצם סיפור מדכא על פרסום

יותר משהוא שירות, גוגל הוא צורת חיים. במקור נקרא הספר ‭ - 'Googled'‬שם שהעניקה לו "תוך עשר שניות" התסריטאית נורה אפרון, בהטיה שמתארת את צורת החיים הזו - אבל למעשה, הכותרת העברית הפשטנית 'גוגל' דווקא הולמת אותו יותר. שכן הספר לא עוסק בשינוי התודעתי העמוק שכפתה/העניקה גוגל למין האנושי ובשינוי הביולוגי שעוד יגיע בעקבותיו, אלא בגלגוליה של חברה מסחרית והשפעתה על השוק שבו היא פועלת.

'גוגל' הוא סיפור קריסתה של אימפריית המדיה הישנה לצד עלייתה של התקשורת החדשה על תתימיניה. בתפקיד ההיפית של עמק הסיליקון - גוגל - שהתחילה את דרכה כמיזם שאפתני נטול פרסום עם ארוחות צהריים מאת השף של גרייטפול דד, והפכה למלכת הפרסום החדש, שעיקרו התאמה ל'משתמש' לפי 'העדפותיו‭.'‬ לארי פייג' וסרגיי ברין, שני דוקטורנטים מבריקים מסטנפורד, מייסדי גוגל שהתחילו מאפס והיום הם 20 מיליארד דולר, רצו לארגן את הידע העולמי ולהעניק אותו לציבור במתנה. הם חרתו על דגלם ‭ 'Free'.'Wants to be Free Information'‬ במובן של 'חינם' יותר מבמובן של 'חופשי‭.'‬

אבל גם בעולם הדיגיטלי נטול הגוף, מתברר, אין ארוחות חינם. המשמעות של 'חינם' היא 'בתמורה לצפייה בפרסומות‭,'‬ והסיפור של גוגל הוא יותר מכל סיפור על פרסום: איפה אפשר לפרסם, כמה אפשר לפרסם, איך אפשר למכור יותר דברים ליותר אנשים. אם בתחילת הספר נדמה שהעולם מתחלק, כמקובל, לבאד-גייז שרוצים למכור לנו פרסומות ולשלוט על מחשבתנו ולגוד-גייז שרוצים לשחרר את המידע ולתת אותו בחינם, הרי שבמהלכו מתברר שהעולם מתחלק לבאד-גייז ובאד-גייז: אלו שרוצים למכור פרסומות ביוקר בטלוויזיה ואלו שרוצים למכור פרסומות בזול על גשר האף שלך (רבים מהם, תשמחו לשמוע, יהודים טובים. עמוד 284 בספר מתאר את קורותיהם בנפרד של סנדברג, גולדברג וצוקרברג‭.(‬

במובן הזה, מדובר במכתם מחליא למדי, רווי בתיאורים יבשים של שגרת יומו של אדם הכלוא בהטרוטופיה של הפרסום: "רשת NBC הכריזה בינואר 2008 שתבצע התאמות מיוחדות ותקצר תוכן עבור מה שכינתה פרומו-טיינמנט, ובניסיון להרחיב את לוח השידורים לפלטפורמות נוספות גם החלה למכור פרסום בתשעה מיזמים שונים כגון מרקעים במכוני כושר, ברכבות תחתיות, במושבים אחוריים של מכוניות, במשאבות דלק ובקופות סופרמרקט‭."‬ כיף חיים.

במקור, כאמור, היו פייג' וברין חדורי כוונות טובות ואוטופיות. אבל כוונות טובות מאוד מרגיזות את מחבר הספר, קן אולטה, עיתונאי מוערך מה'ניויורק טיימס' שמאחוריו כבר כמה ספרים על המדיה החדשה. אולי כתוצאה מכתיבה רבת-שנים במדורי כלכלה ותקשורת, אולטה מעדיף אנשים שסתם רוצים לעשות הרבה כסף על פני אנשים שרוצים לעשות משהו אחר ועל הדרך עושים הרבה כסף. לזכותם של פייג' וברין ייאמר שהם באמת מאמינים שהעולם הוא מקום טוב יותר כשכל אפריקאי יודע איפה אפשר להשיג די.וי.די בזול (עמ' ‭ .(354‬

'גוגל' הוא ספר היסטוריה של ההווה. ככזה, הוא משופע באינספור תיאורי קריירות נפתלים ולא רלוונטיים של כמעט כל מרואיין, בסגנון שמזכיר גנאלוגיה של להקות רוק: "אחרי שסיים את לימודיו בברקלי הוא הצטרף לצוות מחקר מדעי ב'פארק' ועבד לצד חלוצי תוכנה כמו ביל ג'וי (שעתיד להיות אחד מארבעת המייסדים של סאן מיקרוסיסטמס) וצ'רלס סימוניי (שבעתיד יפקח על פיתוח תוכנות וורד ואקסל של מייקרוסופט‭."(‬ בקיצור - שום דבר שאי אפשר למצוא בגוגל. הקהל היחיד שעשוי להפיק הנאה משלשולי תוכן טרחניים כאלה הוא כזה שקורא מוספי כלכלה מלמטה עד למעלה, כולל הרכילות. אולטה, שחף מכל יכולת התבוננות אמיתית על בן אנוש, מרבה במקום זה לתאר באופן ירחמיאלי את הבגדים של גיבורי העולם הזה: "אהב חולצות סגולות צעקניות ומכנסי חאקי עם סניקרס של אדידס מהסוג המקובל בעולם ההיפ-הופ‭."‬ הוא כנראה מנסה לומר לנו מה שאנחנו יודעים מאז זאב רוזנשטיין: גם אנשים בטי-שירטס עלולים להיות באד-גייז.

העולם, כידוע, נחלק למשוררים ולמהנדסי תוכנה. משוררים לא ימצאו עניין בספר הזה; מהנדסי תוכנה יחשבו שהוא בזבוז זמן. ייתכן שאין דרך מעניינת לספר את הסיפור הזה. ייתכן שזה לא סיפור אלא אוסף של אלגוריתמים, באנרים, נתוני רייטינג ושורות רווח. אותה רשת דביקה העוטפת את העולם שהכרנו.

כך או כך, החוששים מאובדן ה'פרטיות‭,'‬ אולי עקב האכילס של גוגל, ימצאו בספר תוכניות מדאיגות למדי: "טכנולוגיה חדשה תאפשר להתקין מצלמות בממירי טלוויזיה ולצייד אותן במודלים אלגוריתמיים שיקראו הבעות פנים ויספרו למפרסמים מה אנחנו אוהבים ומה לא‭."‬ אריק שמידט, שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל גוגל, מתנסח באופן לא אלגנטי: "ככל שאנחנו יודעים יותר מי אתה, כך נוכל להתאים עבורך טוב יותר את תוצאות החיפוש‭."‬ ובכל זאת צריך לזכור שכשהוא אומר "אתה‭,"‬ הוא מתכוון לפרופיל האינטרנטי שלך. אם שמידט אינו מאמין בקיומו של האדם מחוץ לאינטרנט, זו כבר בעיה שלו עם אשתו. אלו שלא מגדירים את פרטיותם רק על ידי העדפותיהם הצרכניות, יכולים להמשיך לחיות את חייהם, בינתיים.

בתורה, מניחים מביני דבר, תפסיד גם גוגל לאנשים החדשים יותר, אלו שמעדיפים להפוך את ה'חברים' שלך למפרסמים. העסק הזה ייקרא 'פרסום בדחיפה' ותוכלו לקרוא עליו בפיהוקון-המחר האפשרי: 'פייסבוק – אמור לי מי החברים שלך ואומר לך מה אתה רוצה לקנות‭.'‬

עוד 3 ספרים על מהפכת האינטרנט:
מיליארדרים במקרה > בן מזריץ'
אתה לא גאדג'ט > ג'רון לנייר
האינטרנט: מה חדש בהופעת החדש? > ערן קמחי

שרון קנטור

פורסם במדור הספרות של "7 לילות"

שרון קנטור 7 לילות 27/05/2011 לקריאת הסקירה המלאה >
מנוע צמיחה יובל דרור הארץ 07/06/2011 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

סקירות וביקורות

ההיסטוריה של ההווה 'גוגל‭,'‬ ספרו הטרחני של קן אולטה, הוא בעצם סיפור מדכא על פרסום

יותר משהוא שירות, גוגל הוא צורת חיים. במקור נקרא הספר ‭ - 'Googled'‬שם שהעניקה לו "תוך עשר שניות" התסריטאית נורה אפרון, בהטיה שמתארת את צורת החיים הזו - אבל למעשה, הכותרת העברית הפשטנית 'גוגל' דווקא הולמת אותו יותר. שכן הספר לא עוסק בשינוי התודעתי העמוק שכפתה/העניקה גוגל למין האנושי ובשינוי הביולוגי שעוד יגיע בעקבותיו, אלא בגלגוליה של חברה מסחרית והשפעתה על השוק שבו היא פועלת.

'גוגל' הוא סיפור קריסתה של אימפריית המדיה הישנה לצד עלייתה של התקשורת החדשה על תתימיניה. בתפקיד ההיפית של עמק הסיליקון - גוגל - שהתחילה את דרכה כמיזם שאפתני נטול פרסום עם ארוחות צהריים מאת השף של גרייטפול דד, והפכה למלכת הפרסום החדש, שעיקרו התאמה ל'משתמש' לפי 'העדפותיו‭.'‬ לארי פייג' וסרגיי ברין, שני דוקטורנטים מבריקים מסטנפורד, מייסדי גוגל שהתחילו מאפס והיום הם 20 מיליארד דולר, רצו לארגן את הידע העולמי ולהעניק אותו לציבור במתנה. הם חרתו על דגלם ‭ 'Free'.'Wants to be Free Information'‬ במובן של 'חינם' יותר מבמובן של 'חופשי‭.'‬

אבל גם בעולם הדיגיטלי נטול הגוף, מתברר, אין ארוחות חינם. המשמעות של 'חינם' היא 'בתמורה לצפייה בפרסומות‭,'‬ והסיפור של גוגל הוא יותר מכל סיפור על פרסום: איפה אפשר לפרסם, כמה אפשר לפרסם, איך אפשר למכור יותר דברים ליותר אנשים. אם בתחילת הספר נדמה שהעולם מתחלק, כמקובל, לבאד-גייז שרוצים למכור לנו פרסומות ולשלוט על מחשבתנו ולגוד-גייז שרוצים לשחרר את המידע ולתת אותו בחינם, הרי שבמהלכו מתברר שהעולם מתחלק לבאד-גייז ובאד-גייז: אלו שרוצים למכור פרסומות ביוקר בטלוויזיה ואלו שרוצים למכור פרסומות בזול על גשר האף שלך (רבים מהם, תשמחו לשמוע, יהודים טובים. עמוד 284 בספר מתאר את קורותיהם בנפרד של סנדברג, גולדברג וצוקרברג‭.(‬

במובן הזה, מדובר במכתם מחליא למדי, רווי בתיאורים יבשים של שגרת יומו של אדם הכלוא בהטרוטופיה של הפרסום: "רשת NBC הכריזה בינואר 2008 שתבצע התאמות מיוחדות ותקצר תוכן עבור מה שכינתה פרומו-טיינמנט, ובניסיון להרחיב את לוח השידורים לפלטפורמות נוספות גם החלה למכור פרסום בתשעה מיזמים שונים כגון מרקעים במכוני כושר, ברכבות תחתיות, במושבים אחוריים של מכוניות, במשאבות דלק ובקופות סופרמרקט‭."‬ כיף חיים.

במקור, כאמור, היו פייג' וברין חדורי כוונות טובות ואוטופיות. אבל כוונות טובות מאוד מרגיזות את מחבר הספר, קן אולטה, עיתונאי מוערך מה'ניויורק טיימס' שמאחוריו כבר כמה ספרים על המדיה החדשה. אולי כתוצאה מכתיבה רבת-שנים במדורי כלכלה ותקשורת, אולטה מעדיף אנשים שסתם רוצים לעשות הרבה כסף על פני אנשים שרוצים לעשות משהו אחר ועל הדרך עושים הרבה כסף. לזכותם של פייג' וברין ייאמר שהם באמת מאמינים שהעולם הוא מקום טוב יותר כשכל אפריקאי יודע איפה אפשר להשיג די.וי.די בזול (עמ' ‭ .(354‬

'גוגל' הוא ספר היסטוריה של ההווה. ככזה, הוא משופע באינספור תיאורי קריירות נפתלים ולא רלוונטיים של כמעט כל מרואיין, בסגנון שמזכיר גנאלוגיה של להקות רוק: "אחרי שסיים את לימודיו בברקלי הוא הצטרף לצוות מחקר מדעי ב'פארק' ועבד לצד חלוצי תוכנה כמו ביל ג'וי (שעתיד להיות אחד מארבעת המייסדים של סאן מיקרוסיסטמס) וצ'רלס סימוניי (שבעתיד יפקח על פיתוח תוכנות וורד ואקסל של מייקרוסופט‭."(‬ בקיצור - שום דבר שאי אפשר למצוא בגוגל. הקהל היחיד שעשוי להפיק הנאה משלשולי תוכן טרחניים כאלה הוא כזה שקורא מוספי כלכלה מלמטה עד למעלה, כולל הרכילות. אולטה, שחף מכל יכולת התבוננות אמיתית על בן אנוש, מרבה במקום זה לתאר באופן ירחמיאלי את הבגדים של גיבורי העולם הזה: "אהב חולצות סגולות צעקניות ומכנסי חאקי עם סניקרס של אדידס מהסוג המקובל בעולם ההיפ-הופ‭."‬ הוא כנראה מנסה לומר לנו מה שאנחנו יודעים מאז זאב רוזנשטיין: גם אנשים בטי-שירטס עלולים להיות באד-גייז.

העולם, כידוע, נחלק למשוררים ולמהנדסי תוכנה. משוררים לא ימצאו עניין בספר הזה; מהנדסי תוכנה יחשבו שהוא בזבוז זמן. ייתכן שאין דרך מעניינת לספר את הסיפור הזה. ייתכן שזה לא סיפור אלא אוסף של אלגוריתמים, באנרים, נתוני רייטינג ושורות רווח. אותה רשת דביקה העוטפת את העולם שהכרנו.

כך או כך, החוששים מאובדן ה'פרטיות‭,'‬ אולי עקב האכילס של גוגל, ימצאו בספר תוכניות מדאיגות למדי: "טכנולוגיה חדשה תאפשר להתקין מצלמות בממירי טלוויזיה ולצייד אותן במודלים אלגוריתמיים שיקראו הבעות פנים ויספרו למפרסמים מה אנחנו אוהבים ומה לא‭."‬ אריק שמידט, שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל גוגל, מתנסח באופן לא אלגנטי: "ככל שאנחנו יודעים יותר מי אתה, כך נוכל להתאים עבורך טוב יותר את תוצאות החיפוש‭."‬ ובכל זאת צריך לזכור שכשהוא אומר "אתה‭,"‬ הוא מתכוון לפרופיל האינטרנטי שלך. אם שמידט אינו מאמין בקיומו של האדם מחוץ לאינטרנט, זו כבר בעיה שלו עם אשתו. אלו שלא מגדירים את פרטיותם רק על ידי העדפותיהם הצרכניות, יכולים להמשיך לחיות את חייהם, בינתיים.

בתורה, מניחים מביני דבר, תפסיד גם גוגל לאנשים החדשים יותר, אלו שמעדיפים להפוך את ה'חברים' שלך למפרסמים. העסק הזה ייקרא 'פרסום בדחיפה' ותוכלו לקרוא עליו בפיהוקון-המחר האפשרי: 'פייסבוק – אמור לי מי החברים שלך ואומר לך מה אתה רוצה לקנות‭.'‬

עוד 3 ספרים על מהפכת האינטרנט:
מיליארדרים במקרה > בן מזריץ'
אתה לא גאדג'ט > ג'רון לנייר
האינטרנט: מה חדש בהופעת החדש? > ערן קמחי

שרון קנטור

פורסם במדור הספרות של "7 לילות"

שרון קנטור 7 לילות 27/05/2011 לקריאת הסקירה המלאה >
מנוע צמיחה יובל דרור הארץ 07/06/2011 לקריאת הסקירה המלאה >
גוגל - סוף העולם שהכרנו קן אולטה

טעימה מהספר תעלה בקרוב...