גלותו וגאולתו של העם היהודי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גלותו וגאולתו של העם היהודי
הוספה למועדפים

גלותו וגאולתו של העם היהודי

ספר מודפס
הוספה למועדפים

עוד על הספר

דב בן-מאיר

דב בן-מאיר (11 באוגוסט 1927) הוא איש ציבור ישראלי.

בין תפקידיו הבולטים כיהן מטעם מפלגת העבודה, כמזכיר המפלגה במחוז תל אביב, סגן וממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו וחבר הכנסת מטעם המערך.
 

בן-מאיר נולד בשם דב צוּקֶר בשנת 1927 בעיירה צ'יחוצ'ינק (Ciechocinek) שבפולין.
הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1935 ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.
בשנת 1946 התגייס להכשרת הפלמ"ח בכפר גלעדי, ובאותה שנה החל בפעילות בתנועה המאוחדת והיה חבר ההנהגה הארצית שלה עד 1954.
מטעם התנועה היה בין מייסדי קיבוץ מעין ברוך וחבר בו (1947–1953).
 
בוגר תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, בן-מאיר שימש בין השנים 1954–1962 כמנהל שירות הפרסומים במשרד ראש הממשלה.
לאחר מכן גברה פעילותו הציבורית, בהיותו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן (1962–1967), מזכיר מפלגת העבודה במחוז תל אביב (1970–1976), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (1976–1982) ומזכיר מועצת הפועלים תל אביב-יפו (1976–1984).
 
במקביל, החל משנת 1981, כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך.
כהונתו נמשכה לאורך הכנסת העשירית והכנסת ה-11, בהן היה חבר ועדת העבודה והרווחה, ועדת העלייה והקליטה וועדת הפנים ואיכות הסביבה. בכנסת ה-11 שימש גם כסגן יושב ראש הכנסת.
בשתי כהונותיו עמד בראש אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל–גרמניה.
בשנים 1981–1989 כיהן כחבר מועצת העיר תל אביב-יפו ושימש בה סגן ראש העירייה (1981–1986) וממלא מקום ראש העירייה (1983–1989).
 
לאחר סיום תפקידיו בכנסת ובעירייה מונה בן-מאיר ליועצו של שר האוצר שמעון פרס.
בתפקיד זה שימש כשנה ובמסגרתו היה אחראי לקידום הקשרים הכלכליים של ישראל עם מדינות דוברות גרמנית. לאחר מכן, משנת 1990, פנה למגזר הפרטי והיה ליועץ כלכלי לחברות גרמניות בפיתוח קשרים עסקיים עם ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.
 
זכה, בין היתר, בתארים "יקיר העיר תל אביב" ו"יקיר ההסתדרות".

תקציר

הספר גלותו וגאולתו של העם היהודי מציג בפני הקורא תופעה חד-פעמית בתולדות העמים:
כיצד עם מפוזר ומפורד, רדוף ומוכה, מועלה לגרדום ונחנק בתאי גזים – מצליח להבטיח לא רק את המשך קיומו הפיזי לאורך ההיסטוריה, אלא גם ליצור יצירות מופת בתחום המחשבה היהודית ובמקביל: בתחומי המדעים (איינשטיין); הפילוסופיה (מרטין בובר); הכלכלה (ריקארדו, מרקס); הרפואה (פרויד, סאלק, סייבין); הספרות (סול בלו, בשביס זינגר, הרולד פינטר); והאמנות (שאגאל).
זהו סיפורו של עם אשר בניו לקחו חלק בהתקדמות הנחושה של האנושות אל עבר יעדים חדשים: בתרגום המדעים הערביים והפרסיים ללטינית; בהפיכת החקלאות הפיאודלית של אירופה לכלכלת שוק; בתרומה ייחודית לעיור ולקידום תעשייתי; בהכנסת שיטות מימון חדשות כמו הבנקאות ובקידום המחקר התיאורטי והמעשי של העוצמה הגרעינית, והפיכתה לכלי שרת לאדם, אם כי לא תמיד לטובתו...
זהו סיפורו של עם אשר נתן לעולם את המונותיאיזם, אך יחד עם זאת נרדף על ידי תולדותיו: הנצרות והאיסלאם; וזהו העם היחיד בעולם שכוחות-על קמו עליו להשמידו: החל בעמלק והמן, עבור בגלי אנטישמיות ואינקוויזיציה חוצי גבולות, וכלה בתנועות טוטליטריות כמו הנאציזם והקומוניזם – והוא שרד.
בכל אותה עת נמשכה מלאכת היצירה של המורשת היהודית, כשהיא מועברת ממרכז רוחני אחד, גם לאחר שנהרס, למשנהו, כמעין מרוץ שליחים המעביר את מקל היצירה היהודית ומבטיח את קיומה ואת המשך התפתחותה. 
זהו אפוא תיאור המעיין, הדתי והכללי, שממנו שאבו אבות האומה וחלוציה את הכוח ואת היכולת להתמודד, נגד כל הסיכויים, כדי להקים מחדש את המדינה היהודית, לגונן עליה ולהבטיח את בניינה כמדינה מודרנית ומשגשגת.

דב בן-מאיר

דב בן-מאיר (11 באוגוסט 1927) הוא איש ציבור ישראלי.

בין תפקידיו הבולטים כיהן מטעם מפלגת העבודה, כמזכיר המפלגה במחוז תל אביב, סגן וממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו וחבר הכנסת מטעם המערך.
 

בן-מאיר נולד בשם דב צוּקֶר בשנת 1927 בעיירה צ'יחוצ'ינק (Ciechocinek) שבפולין.
הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1935 ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.
בשנת 1946 התגייס להכשרת הפלמ"ח בכפר גלעדי, ובאותה שנה החל בפעילות בתנועה המאוחדת והיה חבר ההנהגה הארצית שלה עד 1954.
מטעם התנועה היה בין מייסדי קיבוץ מעין ברוך וחבר בו (1947–1953).
 
בוגר תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, בן-מאיר שימש בין השנים 1954–1962 כמנהל שירות הפרסומים במשרד ראש הממשלה.
לאחר מכן גברה פעילותו הציבורית, בהיותו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן (1962–1967), מזכיר מפלגת העבודה במחוז תל אביב (1970–1976), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (1976–1982) ומזכיר מועצת הפועלים תל אביב-יפו (1976–1984).
 
במקביל, החל משנת 1981, כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך.
כהונתו נמשכה לאורך הכנסת העשירית והכנסת ה-11, בהן היה חבר ועדת העבודה והרווחה, ועדת העלייה והקליטה וועדת הפנים ואיכות הסביבה. בכנסת ה-11 שימש גם כסגן יושב ראש הכנסת.
בשתי כהונותיו עמד בראש אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל–גרמניה.
בשנים 1981–1989 כיהן כחבר מועצת העיר תל אביב-יפו ושימש בה סגן ראש העירייה (1981–1986) וממלא מקום ראש העירייה (1983–1989).
 
לאחר סיום תפקידיו בכנסת ובעירייה מונה בן-מאיר ליועצו של שר האוצר שמעון פרס.
בתפקיד זה שימש כשנה ובמסגרתו היה אחראי לקידום הקשרים הכלכליים של ישראל עם מדינות דוברות גרמנית. לאחר מכן, משנת 1990, פנה למגזר הפרטי והיה ליועץ כלכלי לחברות גרמניות בפיתוח קשרים עסקיים עם ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.
 
זכה, בין היתר, בתארים "יקיר העיר תל אביב" ו"יקיר ההסתדרות".

עוד על הספר

גלותו וגאולתו של העם היהודי דב בן-מאיר

טעימה מהספר תעלה בקרוב...