הקדמה
"ועכשיו אני חוזרת אליי. איני צריכה לספר שהייתי צעירה מאוד כשהתאלמנתי, בת שלושים.
הייתה לי הרגשה שאיבדתי את ישותי. הייתי כל כך 'נעולה' על בעלי, עד שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי."
(מתוך דבריה של שלי כהן-נורדהיים)
אלמנוּת באה בכפייה. ההלם הראשוני וחוסר המוכנות משתקים לפרק זמן שמשתנה מאדם לאדם. בכל בית נצבעים הסיפורים בהקשר לסיפור האובדן, למצב המשפחתי, לקהילה, לאופי הנפשות הפועלות ועוד. הבחירה האמיצה בנישואים שניים מזמנת אף היא חוויות שונות מאדם לאדם וממשפחה למשפחה, בציוני הדרך המגוונים הכרוכים בה: מעבר דירה, התערות בחברה חדשה — המבוגרים והילדים, החלפת בית כנסת, בית ספר ולפעמים גם מקום עבודה. כמו כן שינויים פנימיים מטלטלים בתוך הבית עצמו: לפלוש לבית שמתגוררים בו אנשים שלא בהכרח שמחים לחלוק איתך את ביתם, להעמיס ריהוט, כלים וציוד לבית שכבר מאובזר ועוד. ברוב המקרים השינויים נעשים לאט לאט במשך זמן רב, לפעמים במשך עשרות שנים.
רבים מהאנשים שחוו נישואים שניים, אם כבני זוג ואם כילדים להורים שנישאו בשנית, חשים בדידות מעיקה. לא פעם מתעוררת כמיהה עזה לשיתוף ולשחרור קשיי הדרך החדשה והמורכבת, משאלה להתייעצות עם מי שעוברים תהליך דומה ואפילו "הצצה" אל משפחות שחוות תהליכים דומים והשוואה — השראה למשפחה הנוכחית. עם זאת, בעוצמה לא פחותה מכמיהה זו, מתעוררים גם חששות ותחושת אשמה לפתוח את הדלת.
מטרתו של ספר זה היא בראש ובראשונה לרכך את מעטה הבידוד שנכפה שלא בטובתם על מי שבחרו להמשיך הלאה בחייהם ולהקים משפחות חדשות, חרף הטרגדיה שחוו בנישואיהם הראשונים. בספר מצויים סיפוריהם של זוגות שנישאו בשנית לפני שנים רבות ויכולים להעניק את ממד הזמן והפרספקטיבה, לצד זוגות שדרכם עודנה ראשונית, מטלטלת וטרייה בקרקע החדשה שבה הם מתנסים. בספר זה מופיעות גם נקודות המבט של האנשים שחוו את הנישואים השניים כילדים להורים שנישאו בשנית שלא בחרו בתהליך זה, אך עם זאת, התהליך עיצב נדבך מהותי בסיפור חייהם ובעיצוב עולמם.
אני מבקשת להודות לכל המרואיינים שבחרו להשתתף בספר זה. בחרתם לפתוח את דלתכם וליבכם לא רק בפניי, אלא בפני כולכם — קוראי הספר, ולאפשר למתמודדים רבים בתהליכים דומים-שונים לשאוב השראה ומחשבה מניסיונכם האישי והמשפחתי.
יש בי הערכה כנה כלפי כל האנשים הבוחרים להמשיך בחיים, חרף מורכבותם, ומתוך הערכה זו ורצון לתת יד, נוצר ספר זה.
