מסעות בנימין השלישי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מסעות בנימין השלישי
מכר
מאות
עותקים
מסעות בנימין השלישי
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

מסעות בנימין השלישי

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע מוכר ספֿרים, נהגה: "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים"; ברוסית: Менделе Мойхер-Сфорим) הוא שם העט של שלום יעקב אברמוביץ' (ביידיש: אבראמאָוויטש; ברוסית: Соломон Моисеевич (Шолeм-Янкев; Шолом-Яков) Абрамович;‏ 2 בינואר 1836 [לפי הלוח היוליאני: 21 בדצמבר 1835]‏‏ – 8 בדצמבר [ע"פ הלוח היוליאני: 25 בנובמבר]‏ 1917), מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה. מנדלי, שנודע בכינוי "הסבא" של הספרות העברית והיידית המודרנית, היה בן הדור האחרון להשכלה, אולם בהמשך חייו חווה את תקופת חיבת ציון וראשית הציונות, שהשפיעו על יצירתו. מרבית ספריו וכתביו תורגמו לעברית ויצאו לאור בישראל.

בתחילת דרכו בשנות ה-60 של המאה ה-19 הִרבה מנדלי לכתוב ספרי מדע פופולרי, ספרות שימושית, ביקורת ספרים ומאמרים פובליציסטיים שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון "המגיד"). מנדלי תבע התייחסות פעילה לבעיות החברה היהודית ברוסיה. תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית באה לידי ביטוי בתרגומיו לספרי טבע ותולדות ישראל לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים, ובעיבודים ותרגומים ליידיש מן הספרות המסורתית. 
מבחינה ספרותית היה מנדלי קשור למסורת המשכילית ולספרות התחייה הלאומית. יצירתו רוויה אהבה ליהודים הפשוטים, תוך יציאה נגד ההסתה האנטישמית ונישולם הכלכלי והאזרחי של יהודי רוסיה. לצד זאת, ביטאו יצירותיו ביקורת סאטירית נוקבת על דרכי החינוך היהודי ועל אופי החיים המסורתי בעיירות היהודיות, ומצד שני גם על היהודים המשכילים ועל מגמת ההתבוללות שלהם. מנדלי היה פעיל בעיתונים יהודיים של ההשכלה, למרות היותו נתון גם לתחייה היהודית הלאומית והציונית. מסיבה זו כתב הן בעברית והן ביידיש, לסירוגין.

נושאים

תקציר

שלום יעקב אברמוביץ', מנדלי מוכר ספרים, היה לקלאסיקון כבר בחייו: "הסבא הגדול" של הספרות העברית המודרנית וגדול הסטיריקנים שקמו לה. סופרים והיסטוריונים נוהגים לציין את תרגום סיפוריו הראשונים מיידיש לעברית כרגע שבו נולדה מחדש הספרות העברית.

תלמיד חכם ופורץ גדר, משכיל ואוהב טבע, מבקר אכזר של הקיום היהודי ובעל רחמים, מתקן "הנוסח" העברי החדש ומסתייג מן הפתרון הציוני – כל הניגודים הללו רוחשים בכתביו וגועשים בהם. מחלומותיהם של קבצנים ומייסוריהם של גדולי הדור, מן הבוץ של בטלון וכסלון צרף את הפרוזה שלו, שהיא דחוסה כשיר ומתפרצת בצחוק ובבכי.

אולם קריאה בכתביו של מנדלי אינה רק מחווה לסבא הגדול. הפרוזה החכמה, המורכבת ומלאת ההומור והברק שלו נקראת גם היום בהנאה אדירה, ומוסיפה לעורר הרהורים על מקומו של האדם בעולם.

סדרת "הקלאסיקונים" של הוצאת עם עובד גאה להציג לראשונה בעברית מהדורה חדשה של כמה מסיפוריו הגדולים – ובראשם הנובלה "מסעות בנימין השלישי" , הכוללת גם הערות, ביאורים ואחרית דבר מקיפה. באמצעות מהדורה זו יוכל הקורא הישראלי לגלות מחדש את העברית המופלאה והעשירה כל כך של מנדלי, ולהתלוות אליו בהרפתקאותיו.

פרק ראשון

מסעות בנימין השלישי
 *
[* נדפס בראשונה ביידיש בווילנה ב־1878; בעברית ראה אור בראשונה באודסה, ב־1896]
 
אמר מנדלי מוכר ספרים:
 
יתברך הבורא וישתבח היוצר,* שהוא מנהיג את הגלגלים בעולמות העליונים ואת בריותיו בעולם התחתון ומבין לכל הליכותיהם. אין לך עשב שאין לו מלאך,** שמכּהו ואומר לו: "גְדל!" ואם עשב כך, קל וחומר בן אדם, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר*** אדם מישראל. אין הדיוט קופץ בראש,**** אין שוטה נעשה פֶּלֶא יועץ,***** ואין עם הארץ - חסיד ובוּר ******- משכיל אצלנו, אלא עד שכל אחד ואחד מהם המלאך שלו מכּהו וכופְאו להיות מה שהוא. אף קבצנינו, אָרְחֵי־פָּרְחֵי שלנו, מלאכי השרת מכים אותם ואומרים להם: "פרו ורבו, קבצנים! בית יעקב, לכו *******- וחִזרו על הפתחים!"
[* האותיות הראשונות בפתיחה יוצאות את שמו המפורש של אלוהים. בהתאם לפתיחה הזאת מפורש בהמשך שהכל בידי שמים]
[** ע"פ המדרש, בראשית רבה י, ו: "אמר רבי סימון: אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע ומכה אותו ואומר לו גדל". זה ביטוי להשגחה הפרטית של האל]
[*** קל וחומר היא דרך לימוד תלמודית ממקרה חמור למקרה קל; ואילו כאן הכוונה: על אחת כמה וכמה, בוודאי ובוודאי]
[**** ע"פ תלמוד בבלי מגילה יב ע"ב: "הדיוט [=איש פשוט] קופץ בראש"; כאן נשללת מן ההדיוט אפילו הבחירה החופשית להיות הדיוט]
[***** ע"פ ישעיה ט, ה: "כי ילד יֻלַּד לנו בן נִתַּן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ". המדרש מסביר שהכוונה למלך המשיח, אבל מנדלי משתמש בכינוי בהיתול]
[****** ע"פ המשנה, אבות ב, ו: "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד". מנדלי מכוון כאן גם למתח שבין החסידות להשכלה]
[******* ע"פ ישעיה ב, ה: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". השלמת הפסוק היא אירונית: באין אור ה', יש ללכת ולחזר על הפתחים]
כל זה לא אמרתי אלא בשביל לספר לכם, רבותי, מעשה באדם מישראל, שהרים רגליו והלך על פי הדיבור* למדינות הים ואיים רחוקים מעבר להרי חושך, ועשה לו במסעיו שֵם גדול בכל עמי הארץ.
[* במצוות אלוהים ובפקודתו]
כל כתבי־העִתים* בלשונות בריטניה ואשכנז היו מרבים לספר בשנה שעברה את החידושים והנוראות שנתגלו על ידי בנימין, יהודי פולני, בדרך נסיעתו הנפלאה למדינות המזרח. תֵּמַהּ, תֵּמַהּ!** קראו, הנהיה כדבר הזה*** או הנשמע כמוהו - אחד היהודים, ברייה קלה זו, שאין בידו כלום, לא כלי זין ולא מכונות וכלי אומנות, אלא טליתו ותפיליו ותרמילו על שכמו בלבד, יזכה לעלות ברגל לאותם המקומות, שאפילו תיירים בריטניים מהגדולים והמפורסמים שבהם לא הגיעו לשם מימיהם!.. וכתבי־העִתים בישראל שמחו על השמועה הזו כמוצא שלל רב, ומקום היה להם להתגדר בו כל ימות השנה. יצאו ומנו את כל החכמים שקמו בישראל מזמן אדם הראשון עד ימינו אלה, הוציאו במספר צבא הנוסעים,**** מן הנוסע בנימין הראשון,***** בימים ההם, לפני שבע מאות שנה, ועד בנימין השני****** עם כל הנוסעים עתה בזמן הזה, ובכדי להפליג גדולתו של בנימין זה, ביטלו אגב, כנהוג, את כל שאר חבריו כְּעַפְרָא דְאַרְעָא******* ואמרו: אין אלו אלא כנופיה של נודדים בטלנים, שכל עיקר נסיעתם הוא לחזור על הפתחים, וכקוף בפני אדם בפני בנימין שלנו, הנוסע האמיתי הזה. המליצו******** עליו ועל הספרים הכוללים סיפורי מסעותיו, במקרא הידוע: "לא בא כבושם הזה,"********* ואמרו פה אחד: "ברוך יהא מי שיִדבנו לִבּו להעתיק את האוצר הנחמד של מסעות בנימין, הנמצא בכל לשונות הגויים, גם ללשון קודשנו. תזכה נא גם נפשם השוקקה של אחינו היהודים לטעום מעט מיערת הדבש,********** ההולך ממקור ישראל, ותאורנה עיניהם."
[* עיתון, כתב עת]
[** תמיהה, נפלא הדבר]
[*** ע"פ דברים ד, לב: "כי שאל־נא לימים ראשונים... הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמֹהו". הפסוק מתייחס לבחירה בעם ישראל, אבל מנדלי מייחס אותו לבנימין, אותה "ברייה קלה"]
[**** ע"פ ישעיה מ, כו: "...המוציא במספר צבאם..."; בפסוק הזה מדובר בצבא השמים, שאלוהים מוציאו. כאן הכוונה למצעד השמות של כל הנוסעים]
[***** נוסע יהודי, בן המאה ה־12, שבנימין השלישי מבקש ללכת בעקבותיו. נדד מספרד לקהילות שונות באירופה, אסיה הקטנה וארץ ישראל, ומשם לסוריה ובבל. בספרו "מסעות בנימין" מתוארים נדודים גם בפרס וברחבי אסיה, אבל ספק אם אכן ביקר שם]
[****** ישראל יוסף (1864-1818), סוחר יהודי ממולדביה שקרא לעצמו בשמו של בנימין הראשון. הוא חיפש את עשרת השבטים האבודים, ובדרכו ביקר בארץ ישראל ובקהילות שונות באסיה. החל ב־1856 התפרסמו ספרי מסעותיו בשפות שונות, וביניהן עברית, ונפוצו מאוד. לימים ביקר גם באמריקה ומת בלונדון.]
[******* כעפר הארץ (ארמית), כלומר: כאילו היה חסר ערך, כנוסח ביטול חמץ בערב פסח]
[******** אמרו דברי מליצה]
[********* ע"פ  תיאור הבשמים שנתנה מלכת שבא למלך שלמה במלכים א י, י]
[********** חלת דבש, ע"פ שמואל א יד, כז: "ויטבל אותה [את ידו] ביערת הדבש"]
ואני מנדלי, שכל כוונתי תמיד להועיל לאחינו בני ישראל כפי מיעוט כוחי, לא יכולתי לכבוש את רוחי ואמרתי: עד שאחינו הסופרים, אשר קוטנם עבה ממותני,* יתעוררו מתרדמתם להעתיק את כל סיפורי מסעות בנימין מתחילתם ועד סופם ולזַכּוֹת בהם את ישראל, אשתדל להדפיס מהם לפי שעה קיצור המסעות. ובכן אזרתי כגבר חלצַי** ויגעתי, אף על פי שזִקנה קפצה עלי ותש כוחי, לא עליכם, להוציא מתוך אותו האוצר הגדול עניינים טובים ומועילים לבני ישראל ולספר אותם בלשוני, על פי דרכי. הייתי מרגיש בנפשי כאילו רוח ממרום כופאני, מכה ואומר: "הקיצה, מנדלי,*** צא צא מאחורי התנור!**** לך ומלא חופניך בשמים מאוצרות בנימין***** ועשה מהם מטעמים****** לאחיך, כאשר אהבה נפשם!" ובעזרת הנותן ליעף כוח******* קמתי ויצאתי והכינותי מטעמים, והריני משים אותם פה לפניכם. אִכלו, רבותי, וישׂישׂו בני מעיכם!********
[* ע"פ מלכים א יב, י: "קטני עבה ממתני אבי" - רחבעם אומר לזקני ישראל שאברו הקטן עבה ממותני אביו, כלומר הוא גדול וחזק מהמלך שלמה. מנדלי הופך את הביטוי, ומקטין עצמו ביחס לסופרים אחרים]
[** לבשתי גבורה, ע"פ איוב לח, ב (דברי ה' לאיוב): "אזֹר נא כגבר חלציך ואשאלך והידעני"]
[*** דן מירון ואניטה נוריץ', במאמרם"The Politics of Benjamin III: Intellectual Significance and Its Formal Correlatives in SH. Y. Abramovitsh's Masoes Binyomin Hashlishi" מציינים (עמ' 41) את הזיקה לשירו הלאומי הנודע של י"ל גורדון מ־1863, "הקיצה עמי! עד מתי תישנה?..."]
[**** ביידיש: אונטעראויוון - מקום משכנם של הבטלנים בקצה בית המדרש. גם מנדלי כאילו ניעור למעשה על ידי ההשגחה, או כנביא, כמו בפסקת הפתיחה]
[***** שהרי בנימין הראשון והשני הגיעו כביכול למזרח, מקור האוצרות, הבשמים והתבלים]
[****** ע"פ בראשית כז, ד: "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" - כך ציווה יצחק הזקן וכהה־העיניים את עשו. מנדלי רומז אולי שגם קהל קוראיו זקן וכהה עיניים ואינו יודע להבחין בין טוב לרע, ומשווה דווקא בין בני ישראל לעשו]
[******* ע"פ ישעיה מ, כט: "נֹתן ליעף כח, ולאין אונים עצמה ירבה" - כינוי לאלוהים, המחזק עייפים]
[******** ע"פ תלמוד בבלי בבא מציעא פג ע"ב: "שישו בני מעי שישו...שאין רימה ותולעה שולטת בכם"]

מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע מוכר ספֿרים, נהגה: "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים"; ברוסית: Менделе Мойхер-Сфорим) הוא שם העט של שלום יעקב אברמוביץ' (ביידיש: אבראמאָוויטש; ברוסית: Соломон Моисеевич (Шолeм-Янкев; Шолом-Яков) Абрамович;‏ 2 בינואר 1836 [לפי הלוח היוליאני: 21 בדצמבר 1835]‏‏ – 8 בדצמבר [ע"פ הלוח היוליאני: 25 בנובמבר]‏ 1917), מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה. מנדלי, שנודע בכינוי "הסבא" של הספרות העברית והיידית המודרנית, היה בן הדור האחרון להשכלה, אולם בהמשך חייו חווה את תקופת חיבת ציון וראשית הציונות, שהשפיעו על יצירתו. מרבית ספריו וכתביו תורגמו לעברית ויצאו לאור בישראל.

בתחילת דרכו בשנות ה-60 של המאה ה-19 הִרבה מנדלי לכתוב ספרי מדע פופולרי, ספרות שימושית, ביקורת ספרים ומאמרים פובליציסטיים שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון "המגיד"). מנדלי תבע התייחסות פעילה לבעיות החברה היהודית ברוסיה. תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית באה לידי ביטוי בתרגומיו לספרי טבע ותולדות ישראל לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים, ובעיבודים ותרגומים ליידיש מן הספרות המסורתית. 
מבחינה ספרותית היה מנדלי קשור למסורת המשכילית ולספרות התחייה הלאומית. יצירתו רוויה אהבה ליהודים הפשוטים, תוך יציאה נגד ההסתה האנטישמית ונישולם הכלכלי והאזרחי של יהודי רוסיה. לצד זאת, ביטאו יצירותיו ביקורת סאטירית נוקבת על דרכי החינוך היהודי ועל אופי החיים המסורתי בעיירות היהודיות, ומצד שני גם על היהודים המשכילים ועל מגמת ההתבוללות שלהם. מנדלי היה פעיל בעיתונים יהודיים של ההשכלה, למרות היותו נתון גם לתחייה היהודית הלאומית והציונית. מסיבה זו כתב הן בעברית והן ביידיש, לסירוגין.

עוד על הספר

נושאים

מסעות בנימין השלישי מנדלי מוכר ספרים
מסעות בנימין השלישי
 *
[* נדפס בראשונה ביידיש בווילנה ב־1878; בעברית ראה אור בראשונה באודסה, ב־1896]
 
אמר מנדלי מוכר ספרים:
 
יתברך הבורא וישתבח היוצר,* שהוא מנהיג את הגלגלים בעולמות העליונים ואת בריותיו בעולם התחתון ומבין לכל הליכותיהם. אין לך עשב שאין לו מלאך,** שמכּהו ואומר לו: "גְדל!" ואם עשב כך, קל וחומר בן אדם, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר*** אדם מישראל. אין הדיוט קופץ בראש,**** אין שוטה נעשה פֶּלֶא יועץ,***** ואין עם הארץ - חסיד ובוּר ******- משכיל אצלנו, אלא עד שכל אחד ואחד מהם המלאך שלו מכּהו וכופְאו להיות מה שהוא. אף קבצנינו, אָרְחֵי־פָּרְחֵי שלנו, מלאכי השרת מכים אותם ואומרים להם: "פרו ורבו, קבצנים! בית יעקב, לכו *******- וחִזרו על הפתחים!"
[* האותיות הראשונות בפתיחה יוצאות את שמו המפורש של אלוהים. בהתאם לפתיחה הזאת מפורש בהמשך שהכל בידי שמים]
[** ע"פ המדרש, בראשית רבה י, ו: "אמר רבי סימון: אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע ומכה אותו ואומר לו גדל". זה ביטוי להשגחה הפרטית של האל]
[*** קל וחומר היא דרך לימוד תלמודית ממקרה חמור למקרה קל; ואילו כאן הכוונה: על אחת כמה וכמה, בוודאי ובוודאי]
[**** ע"פ תלמוד בבלי מגילה יב ע"ב: "הדיוט [=איש פשוט] קופץ בראש"; כאן נשללת מן ההדיוט אפילו הבחירה החופשית להיות הדיוט]
[***** ע"פ ישעיה ט, ה: "כי ילד יֻלַּד לנו בן נִתַּן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ". המדרש מסביר שהכוונה למלך המשיח, אבל מנדלי משתמש בכינוי בהיתול]
[****** ע"פ המשנה, אבות ב, ו: "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד". מנדלי מכוון כאן גם למתח שבין החסידות להשכלה]
[******* ע"פ ישעיה ב, ה: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". השלמת הפסוק היא אירונית: באין אור ה', יש ללכת ולחזר על הפתחים]
כל זה לא אמרתי אלא בשביל לספר לכם, רבותי, מעשה באדם מישראל, שהרים רגליו והלך על פי הדיבור* למדינות הים ואיים רחוקים מעבר להרי חושך, ועשה לו במסעיו שֵם גדול בכל עמי הארץ.
[* במצוות אלוהים ובפקודתו]
כל כתבי־העִתים* בלשונות בריטניה ואשכנז היו מרבים לספר בשנה שעברה את החידושים והנוראות שנתגלו על ידי בנימין, יהודי פולני, בדרך נסיעתו הנפלאה למדינות המזרח. תֵּמַהּ, תֵּמַהּ!** קראו, הנהיה כדבר הזה*** או הנשמע כמוהו - אחד היהודים, ברייה קלה זו, שאין בידו כלום, לא כלי זין ולא מכונות וכלי אומנות, אלא טליתו ותפיליו ותרמילו על שכמו בלבד, יזכה לעלות ברגל לאותם המקומות, שאפילו תיירים בריטניים מהגדולים והמפורסמים שבהם לא הגיעו לשם מימיהם!.. וכתבי־העִתים בישראל שמחו על השמועה הזו כמוצא שלל רב, ומקום היה להם להתגדר בו כל ימות השנה. יצאו ומנו את כל החכמים שקמו בישראל מזמן אדם הראשון עד ימינו אלה, הוציאו במספר צבא הנוסעים,**** מן הנוסע בנימין הראשון,***** בימים ההם, לפני שבע מאות שנה, ועד בנימין השני****** עם כל הנוסעים עתה בזמן הזה, ובכדי להפליג גדולתו של בנימין זה, ביטלו אגב, כנהוג, את כל שאר חבריו כְּעַפְרָא דְאַרְעָא******* ואמרו: אין אלו אלא כנופיה של נודדים בטלנים, שכל עיקר נסיעתם הוא לחזור על הפתחים, וכקוף בפני אדם בפני בנימין שלנו, הנוסע האמיתי הזה. המליצו******** עליו ועל הספרים הכוללים סיפורי מסעותיו, במקרא הידוע: "לא בא כבושם הזה,"********* ואמרו פה אחד: "ברוך יהא מי שיִדבנו לִבּו להעתיק את האוצר הנחמד של מסעות בנימין, הנמצא בכל לשונות הגויים, גם ללשון קודשנו. תזכה נא גם נפשם השוקקה של אחינו היהודים לטעום מעט מיערת הדבש,********** ההולך ממקור ישראל, ותאורנה עיניהם."
[* עיתון, כתב עת]
[** תמיהה, נפלא הדבר]
[*** ע"פ דברים ד, לב: "כי שאל־נא לימים ראשונים... הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמֹהו". הפסוק מתייחס לבחירה בעם ישראל, אבל מנדלי מייחס אותו לבנימין, אותה "ברייה קלה"]
[**** ע"פ ישעיה מ, כו: "...המוציא במספר צבאם..."; בפסוק הזה מדובר בצבא השמים, שאלוהים מוציאו. כאן הכוונה למצעד השמות של כל הנוסעים]
[***** נוסע יהודי, בן המאה ה־12, שבנימין השלישי מבקש ללכת בעקבותיו. נדד מספרד לקהילות שונות באירופה, אסיה הקטנה וארץ ישראל, ומשם לסוריה ובבל. בספרו "מסעות בנימין" מתוארים נדודים גם בפרס וברחבי אסיה, אבל ספק אם אכן ביקר שם]
[****** ישראל יוסף (1864-1818), סוחר יהודי ממולדביה שקרא לעצמו בשמו של בנימין הראשון. הוא חיפש את עשרת השבטים האבודים, ובדרכו ביקר בארץ ישראל ובקהילות שונות באסיה. החל ב־1856 התפרסמו ספרי מסעותיו בשפות שונות, וביניהן עברית, ונפוצו מאוד. לימים ביקר גם באמריקה ומת בלונדון.]
[******* כעפר הארץ (ארמית), כלומר: כאילו היה חסר ערך, כנוסח ביטול חמץ בערב פסח]
[******** אמרו דברי מליצה]
[********* ע"פ  תיאור הבשמים שנתנה מלכת שבא למלך שלמה במלכים א י, י]
[********** חלת דבש, ע"פ שמואל א יד, כז: "ויטבל אותה [את ידו] ביערת הדבש"]
ואני מנדלי, שכל כוונתי תמיד להועיל לאחינו בני ישראל כפי מיעוט כוחי, לא יכולתי לכבוש את רוחי ואמרתי: עד שאחינו הסופרים, אשר קוטנם עבה ממותני,* יתעוררו מתרדמתם להעתיק את כל סיפורי מסעות בנימין מתחילתם ועד סופם ולזַכּוֹת בהם את ישראל, אשתדל להדפיס מהם לפי שעה קיצור המסעות. ובכן אזרתי כגבר חלצַי** ויגעתי, אף על פי שזִקנה קפצה עלי ותש כוחי, לא עליכם, להוציא מתוך אותו האוצר הגדול עניינים טובים ומועילים לבני ישראל ולספר אותם בלשוני, על פי דרכי. הייתי מרגיש בנפשי כאילו רוח ממרום כופאני, מכה ואומר: "הקיצה, מנדלי,*** צא צא מאחורי התנור!**** לך ומלא חופניך בשמים מאוצרות בנימין***** ועשה מהם מטעמים****** לאחיך, כאשר אהבה נפשם!" ובעזרת הנותן ליעף כוח******* קמתי ויצאתי והכינותי מטעמים, והריני משים אותם פה לפניכם. אִכלו, רבותי, וישׂישׂו בני מעיכם!********
[* ע"פ מלכים א יב, י: "קטני עבה ממתני אבי" - רחבעם אומר לזקני ישראל שאברו הקטן עבה ממותני אביו, כלומר הוא גדול וחזק מהמלך שלמה. מנדלי הופך את הביטוי, ומקטין עצמו ביחס לסופרים אחרים]
[** לבשתי גבורה, ע"פ איוב לח, ב (דברי ה' לאיוב): "אזֹר נא כגבר חלציך ואשאלך והידעני"]
[*** דן מירון ואניטה נוריץ', במאמרם"The Politics of Benjamin III: Intellectual Significance and Its Formal Correlatives in SH. Y. Abramovitsh's Masoes Binyomin Hashlishi" מציינים (עמ' 41) את הזיקה לשירו הלאומי הנודע של י"ל גורדון מ־1863, "הקיצה עמי! עד מתי תישנה?..."]
[**** ביידיש: אונטעראויוון - מקום משכנם של הבטלנים בקצה בית המדרש. גם מנדלי כאילו ניעור למעשה על ידי ההשגחה, או כנביא, כמו בפסקת הפתיחה]
[***** שהרי בנימין הראשון והשני הגיעו כביכול למזרח, מקור האוצרות, הבשמים והתבלים]
[****** ע"פ בראשית כז, ד: "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" - כך ציווה יצחק הזקן וכהה־העיניים את עשו. מנדלי רומז אולי שגם קהל קוראיו זקן וכהה עיניים ואינו יודע להבחין בין טוב לרע, ומשווה דווקא בין בני ישראל לעשו]
[******* ע"פ ישעיה מ, כט: "נֹתן ליעף כח, ולאין אונים עצמה ירבה" - כינוי לאלוהים, המחזק עייפים]
[******** ע"פ תלמוד בבלי בבא מציעא פג ע"ב: "שישו בני מעי שישו...שאין רימה ותולעה שולטת בכם"]