וילון נע ברוח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
וילון נע ברוח

וילון נע ברוח

ספר מודפס

עוד על הספר

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

נושאים

תקציר

בלילה, כשאני שוכבת במיטה זרה במקום שנקרא "הבית החם", וקר לי נורא, אני רואה את הווילון רועד ברוח. ויודעת - זו הרוח של אמא שלי, שנושבת בווילון ומניעה את שוליו."ראיתי את אמא!" אני קופצת ורצה למיטה של אורן. "רוני,אמא מתה", אחי נאנח. "תחזרי לישון, כבר מאוחר". אני חוזרת למיטה, אבל לא נרדמת. אמא שלי חוזרת אלי בווילון מדי ערב, בתור פיה. היא גם מחוללת בי קסם שמאריך את הפוני שלי, כך שיסתיר את כל מה שאני לא רוצה לראות, וזה קסם נפלא. אבל אני לא רוצה להיות כמו אמא, ששתקה ולא גילתה לאף אחד על המכות. אני לא רוצה לעצום את העיינים ולהתחבא מאחורי מלים יפות. אבא שלי רצח את אמא שלי. אין לי שום דרך להגיד את זה בצורה יותר רכה. זה מזעזע, אני יודעת, אבל זו עובדה.

וילון נע ברוח הוא הספר הראשון בסדרת "רוני פוני", המעובדת בימים אלה לסדרת טלוויזיה. זה סיפורו של "הבית החם", מקום שבו אפילו המציאות עוטפת ומחבקת ילדים שאין להם לאן ללכת וכל אחד מהם, בדרכו שלו, מחפש תקווה ואהבה.

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

נושאים

וילון נע ברוח סמדר שיר

טעימה מהספר תעלה בקרוב...