גלי עוברת דירה

כְּשֶׁדִּינוֹ עָצוּב - גַּם אֲנִי עֲצוּבָה

מֵאָז וּמִתָּמִיד טָעַנְתִּי שֶׁדִּינוֹ, הַכֶּלֶב הֶחָמוּד שֶׁלִּי, מֵבִין אֶת שְׂפַת בְּנֵי הָאָדָם.
כָּל מִי שֶׁמְּגַדֵּל כֶּלֶב יָבִין עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת. כֶּלֶב, וּבִמְיֻחָד כֶּלֶב שֶׁחַי בַּבַּיִת כְּבָר זְמַן רַב, הוֹפֵךְ לְחֵלֶק מֵהַמִּשְׁפָּחָה. הוּא יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה חֶדֶר כָּל אֶחָד יָשֵׁן וּבְאֵיזוֹ שָׁעָה כָּל אֶחָד קָם, הוּא יוֹדֵעַ מִי הוֹלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר וּמִי חוֹזֵר מֻקְדָּם מֵהַגַּן, הוּא יוֹדֵעַ מִי אָמוּר לְהוֹצִיא אוֹתוֹ לְטִיּוּל וּמָתַי מְבַשְּׁלִים אֲרוּחַת חַג, וּכְשֶׁמִּישֶׁהוּ מִבְּנֵי הַבַּיִת מְטַפֵּס עַל סֻלָּם וּמוֹרִיד מִזְוָדָה - הַכֶּלֶב מֵבִין שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים לִנְסִיעָה.
וְהוּא נִבְהַל. מִפְּנֵי שֶׁכֶּלֶב הוּא לֹא רַק כֶּלֶב. זֹאת אוֹמֶרֶת, כֶּלֶב הוּא לֹא כְּמוֹ כִּסֵּא אוֹ שֻׁלְחָן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם כְּשֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יָטוּסוּ לְחוּ"ל אוֹ לְסוֹפְשָׁבוּעַ בְּאֵילַת. יֵשׁ כְּלָבִים שֶׁלְּמַרְאֵה הַמִּזְוָדָה נִבְהָלִים, מְקַפְּלִים אֶת הַזָּנָב וְרָצִים לְהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לַמִּטָּה בְּתִקְוָה שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַצְלִיחַ לְהָזִיז אוֹתָם מִשָּׁם. כְּלָבִים אֲחֵרִים, לְעֻמָּתָם, רוֹאִים מִזְוָדָה וּפוֹרְצִים בְּקוֹנְצֶרְט שֶׁל נְבִיחוֹת רַעֲשָׁנִיּוֹת שֶׁמְּבַקְּשׁוֹת מֵהַמִּשְׁפָּחָה "קְחוּ אוֹתִי אִתְּכֶם" אוֹ "אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתִי לְבַד".
לְכָל כֶּלֶב יֵשׁ תְּגוּבָה שׁוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁהַכְּלָבִים, בְּעֵינַי, הֵם כְּמוֹ בְּנֵי אָדָם. כְּמוֹ שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ אֹפִי מְיֻחָד, וּכְמוֹ שֶׁאֲפִלּוּ יְלָדִים שֶׁנּוֹלְדוּ לְאוֹתָם אֵם וְאָב לֹא מִתְנַהֲגִים בְּדֶרֶךְ זֵהָה - כָּךְ גַּם הַכְּלָבִים. כָּל נַבְחָן מֵגִיב לְפִי הָאֹפִי שֶׁלּוֹ, בַּדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ, וַאֲנִי לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם מִישֶׁהוּ יְסַפֵּר לִי שֶׁהַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ מֵרִיחַ מִזְוָדָה וְנִמְלָא בְּאֹשֶׁר, וּמַתְחִיל לְהָנִיף אֶת זְנָבוֹ מִצַּד לְצַד כְּמוֹ מְטֻטֶּלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹהֵב הַרְפַּתְקָאוֹת וְאֵין לוֹ סָפֵק שֶׁגַּם הוּא יִצְטָרֵף לַמַּסָּע.
אֲבָל דִּינוֹ־חֲמוּדִינוֹ, הַכֶּלֶב שֶׁלָּנוּ, מַכְנִיס לַכִּיס הָאֲחוֹרִי אֶת כָּל הַכְּלָבִים שֶׁאֲנִי מַכִּירָה. הוּא לֹא צָרִיךְ לְחַכּוֹת לְחֵפֶץ מוּחָשִׁי כְּמוֹ מִזְוָדָה כְּדֵי לִקְלֹט שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִתְבַּשֵּׁל, שֶׁיֵּשׁ תְּכוּנָה וְשֶׁבְּקָרוֹב תּוּפַר הַשִּׁגְרָה. הַכֹּל הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין וּמְנַחֵשׁ. אֵיךְ?
לְרֶגַע רָצִיתִי לִכְתֹּב "אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, תִּשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ", אַךְ נִזְכַּרְתִּי שֶׁדִּינוֹ מֵבִין אֶת שְׂפַת בְּנֵי הָאָדָם, אוֹ לְפָחוֹת אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, אֲבָל לַעֲנוֹת הוּא לֹא יוֹדֵעַ. זֹאת אוֹמֶרֶת, הוּא עוֹנֶה וְעוֹד אֵיךְ, אֲבָל בַּשָּׂפָה שֶׁלּוֹ - בִּנְבִיחוֹת - כָּךְ שֶׁלֹּא בָּטוּחַ שֶׁתַּצְלִיחוּ לְהָבִין אֶת תְּשׁוּבוֹתָיו. אֲפִלּוּ אֲנִי, שֶׁמַּכִּירָה אוֹתוֹ מֵאָז שֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת עַצְמִי, לֹא תָּמִיד מְבִינָה מָה הוּא רוֹצֶה לוֹמַר.
"דִּינוֹ", אֲנִי צוֹחֶקֶת כְּשֶׁהוּא עוֹרֵךְ לִי קַבָּלַת פָּנִים צוֹהֶלֶת בְּשׁוּבִי מִבֵּית־הַסֵּפֶר וְהַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ מַרְטִיבָה אוֹתִי מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, "מָה קָרָה?"
דִּינוֹ נוֹבֵחַ. וּמַמְשִׁיךְ אֶת הַמִּקְלַחַת. וּמְכַרְכֵּר סְבִיבִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה.
"אַתָּה רוֹצֶה לָצֵאת?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת וּמַתְחִילָה לְחַפֵּשׂ אֶת הַחֲגוֹרָה.
דִּינוֹ מַקְדִּים אוֹתִי, רָץ לַמִּטְבָּח, תּוֹלֵשׁ מֵהַיָּדִית אֶת הָרְצוּעָה וּמַגִּישׁ לִי אוֹתָהּ.
"כֶּלֶב טוֹב, כֶּלֶב חָכָם", אֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת פַּרְוָתוֹ הַלְּבָנָה, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲפֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִכְנָס לַשְּׁלוּלִיּוֹת וּמִתְפַּלֵּשׁ בְּבֹץ, "אוּלַי תְּחַכֶּה כַּמָּה דַּקּוֹת עַד שֶׁאַכְנִיס מַשֶּׁהוּ לְפֹה? הַבֶּטֶן שֶׁלִּי נִדְבֶּקֶת לַגַּב".
אֲבָל דִּינוֹ מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לְעֵבֶר הַדֶּלֶת. כַּנִּרְאֶה שֶׁהוּא כְּבָר מֵת לְהַשְׁקוֹת אֶת הַשִּׂיחִים שֶׁל הַשְּׁכוּנָה.
"בְּסֵדֶר", אֲנִי נִכְנַעַת, "תֵּן לִי רַק לְהוֹרִיד אֶת הַיַּלְקוּט".
וְדִינוֹ, שֶׁמֵּבִין כָּל מִלָּה, קוֹפֵץ עָלַי וּמַפִּיל מִמֶּנִּי אֶת הַיַּלְקוּט וּמֵעִיף אוֹתוֹ לַפִּנָּה.
"דִּינוֹ", אֲנִי מַמְשִׁיכָה לְשׂוֹחֵחַ עִם הַנַּבְחָן, "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִמָּא תִּכְעַס אִם הִיא תִּרְאֶה אֶת הַיַּלְקוּט בַּפִּנָּה. אִמָּא תָּמִיד אוֹמֶרֶת שֶׁלַּיַּלְקוּט אֵין כְּנָפַיִם".
בְּלִי מִלִּים דִּינוֹ נוֹעֵץ אֶת הַשִּׁנַּיִם בָּרְצוּעָה שֶׁל הַיַּלְקוּט, גּוֹרֵר אוֹתוֹ עַד לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְחוֹזֵר לַדֶּלֶת, אָזְנָיו זְקוּרוֹת כְּמוֹ שְׁתֵּי מְנִיפוֹת.
"אַתָּה גָּאוֹן!" אֲנִי מִתְמוֹגֶגֶת, מִתְכּוֹפֶפֶת, מְחַבֶּרֶת אֶת הָרְצוּעָה לַקּוֹלָר שֶׁעַל צַוָּארוֹ וּשְׁנֵינוּ יוֹצְאִים לְטִיּוּל. "זֶה יִהְיֶה סִיבוּב קָצָר", אֲנִי מַזְהִירָה אוֹתוֹ, "עוֹד לֹא הִתְחַלְתִּי לְהָכִין שִׁעוּרִים וַאֲנִי נוֹרָא רְעֵבָה".
אֲבָל דִּינוֹ־חֲמוּדִינוֹ מִתְעַלֵּם מֵהָאַזְהָרוֹת וּלְדַעֲתִי גַּם זֶה מוֹכִיחַ עַד כַּמָּה הוּא לֹא טִפֵּשׁ. כְּשֶׁלֹּא מִתְחַשֵּׁק לוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת הַתֵּרוּצִים שֶׁלִּי הוּא פָּשׁוּט מִתְחַזֶּה לְחֵרֵשׁ. אֲנִי מְנַסָּה לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וְהוּא מוֹשֵׁךְ אוֹתִי קָדִימָה, בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב. אֲנִי מַסְבִּירָה לוֹ שֶׁהוּא כְּבָר הִשְׁקָה אֶת כָּל הָעֵצִים וְאִלּוּ הוּא עוֹמֵד עַל זְכוּתוֹ לִגְרֹר אוֹתִי עַד לִקְצֵה הַשְּׂדֵרָה, שָׁם עוֹמֵד עֵץ שֶׁסּוֹבֵל מִצָּמָא וּמַמָּשׁ מִתְחַנֵּן לְזַרְזִיף שֶׁל גֶּשֶׁם צָהֹב.
רַק אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים כְּלָבִים, וְשֶׁאַף פַּעַם לֹא גִּדְּלוּ כְּלָבִים, מִתְפַּלְּאִים לִשְׁמֹעַ שֶׁאֲנִי מְנַהֶלֶת שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ עִם דִּינוֹ, שֶׁבְּעֵינַי הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכֶּלֶב. בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, לְמָשָׁל, יֵשׁ אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת שֶׁגָּרָה בְּקוֹמַת קַרְקַע וְשֶׁכָּל הַחַיִּים שֶׁלָּהּ מִתְנַהֲלִים בִּישִׁיבָה בַּמִּרְפֶּסֶת. אֵין לִי מֻשָּׂג לְמִי הִיא מְחַכָּה שָׁם, אוּלַי הִיא סְתָם מְשֻׁעֲמֶמֶת. בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר אֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ אוֹכֶלֶת אֲרוּחַת בֹּקֶר בַּמִּרְפֶּסֶת, וּבַדֶּרֶךְ חֲזָרָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר אֲנִי שׁוּב חוֹלֶפֶת עַל פָּנֶיהָ וְרוֹאָה שֶׁהִיא סוֹרֶגֶת בַּמִּרְפֶּסֶת. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי מְלַוָּה אֶת עֲנָת לְבֵיתָהּ, אֲנַחְנוּ רוֹאוֹת שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת מוּל מָסַךְ הַטֵּלֵוִיזְיָה שֶׁבַּמִּרְפֶּסֶת, וְכֵיוָן שֶׁאַף פַּעַם לֹא עָבַרְתִּי לְיַד הַבַּיִת שֶׁלָּהּ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִם הִיא גַּם יְשֵׁנָה בַּמִּרְפֶּסֶת, מְכֻרְבֶּלֶת בִּשְׂמִיכָה, עִם כָּרִית קְטַנָּה מִתַּחַת לָעֹרֶף.
הָאִשָּׁה הַזֹּאת, שֶׁשְּׁמָהּ מִרְיָם, שׂוֹנֵאת בַּעֲלֵי־חַיִּים. גַּם בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן הָאֱמֶת, הִיא לֹא מַמָּשׁ מְחַבֶּבֶת. לְפָחוֹת פַּעֲמַיִם בְּיוֹם אֲנִי עוֹבֶרֶת לְיַד הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ וּמְבָרֶכֶת אוֹתָהּ בְּ"שָׁלוֹם" אוֹ בְּ"בֹּקֶר טוֹב" וְהִיא לֹא עוֹנָה לִי. רַק יוֹשֶׁבֶת וּבוֹהָה וְשׁוֹתֶקֶת. אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֶרֶת בָּרְחוֹב עִם דִּינוֹ - פִּתְאֹם הִיא מִזְדַּקֶּפֶת וְנֶעֱמֶדֶת. כְּמוֹ פַּקָּחִית שֶׁל הָעִירִיָּה הִיא מִסְתַּכֶּלֶת עָלַי וּבוֹדֶקֶת אִם הִצְטַיַּדְתִּי בְּשַׂקִּית שֶׁבָּהּ אוּכַל לֶאֱסֹף אֶת מָה שֶׁהוּא עָשָׂה. וּכְשֶׁדִּינוֹ מִתְעַקֵּשׁ לִגְרֹר אוֹתִי לְאֹרֶךְ הַמִּדְרָכָה, מִרְיָם צוֹעֶקֶת: "יַלְדָּה, אַתְּ מְטַיֶּלֶת עִם הַכֶּלֶב אוֹ שֶׁהַכֶּלֶב הַזֶּה מְטַיֵּל אִתָּךְ?"
גַּם לְמִרְיָם, אֵשֶׁת הַמִּרְפֶּסֶת, מִתְחַשֵּׁק לִי לַעֲנוֹת: "לָמָּה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי? תִּשְׁאֲלִי אוֹתוֹ", אֲבָל זֶה לֹא מְנֻמָּס לַעֲנוֹת כָּכָה לְאִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת.
"אֲנַחְנוּ מְטַיְּלִים בְּיַחַד", אֲנִי אוֹמֶרֶת, וּמוֹשֶׁכֶת אֶת הָרְצוּעָה שֶׁל דִּינוֹ חָזָק כְּדֵי לְאוֹתֵת לוֹ שֶׁזֶּהוּ, הַטִּיּוּל נִגְמַר. וְהוּא, הַכֶּלֶב הַנָּבוֹן שֶׁלִּי, מֵבִין אֶת הָרֶמֶז, אֲבָל זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁהוּא מְצַיֵּת לַפְּקֻדָּה. יֵשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת מִשֶּׁלּוֹ (הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הוּא לְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת, חָפְשִׁי־חָפְשִׁי, בְּכָל שְׁעוֹת הַיְמָמָה), יֵשׁ לוֹ הֶרְגֵּלִים מִשֶּׁלּוֹ (הַמְעַצְבֵּן שֶׁבָּהֶם הוּא לִנְבֹּחַ עַל חֲתוּלוֹת חַפּוֹת מִפֶּשַׁע שֶׁמִּתְחַבְּאוֹת מִתַּחַת לִמְכוֹנִיּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִשְׁמָע לָהֶן כְּמוֹ זְאֵב מִפְלַצְתִּי וּמְרֻשָּׁע), יֵשׁ לוֹ טְעָמִים מִשֶּׁלּוֹ (הוּא מֵת עַל שְׁנִיצֶל, אֲבָל בְּלִי קֶטְשׁוֹפּ) וַהֲכִי חָשׁוּב - יֵשׁ לוֹ לֵב.
פַּעַם מִישֶׁהוּ הִסְבִּיר לִי שֶׁלֹּא בְּמִקְרֶה זָכָה הַיְצוּר הַנַּבְחָן, שֶׁנֶּחְשָׁב לִידִידוֹ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם, בַּשֵׁם כֶּלֶב. אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁמִּתְעַמֵּק בְּרָזֵי הַשָּׂפָה וְשֶׁמַּרְבֶּה לְהִתְפַּלְפֵּל, אָמַר לִי: "כֶּלֶב זֶה כֻּלּוֹ לֵב".
לַמְרוֹת שֶׁהַפֵּרוּשׁ הַמְּקוֹרִי הַזֶּה נָגַע לְלִבִּי, חָשַׁבְתִּי שֶׁהַמֻּמְחֶה לְעִבְרִית קְצָת הִגְזִים אוֹ קְצָת הִתְבַּלְבֵּל. עִם כָּל אַהֲבָתִי הָעַזָּה קָשֶׁה לִי לְתָאֵר אֶת דִּינוֹ־חֲמוּדִינוֹ כְּבַעַל נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁבְּכָל גּוּפוֹ אֵין אַף עֶצֶם רָעָה, אֲבָל הוּא חָכָם, בְּזֶה כְּבָר הִשְׁוַצְתִּי, הוּא מַכִּיר אֶת כָּל אָרְחוֹת הַבַּיִת וְהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ מַתְחִיל לְהִתְבַּשֵּׁל.
זֶה מָה שֶׁקָּרָה כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִבֵּית־הַסֵּפֶר וְדִינוֹ לֹא קָפַץ עָלַי וְלֹא לִקֵּק אוֹתִי וְלֹא הִרְטִיב אוֹתִי וּבְקֹשִׁי כִּשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב.
"דִּינוֹ?" קָרָאתִי. לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא בָּרַח כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ הִשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה.
"הוּא בַּסָּלוֹן", דִּוֵחַ בֵּן, אָחִי הַקָּטָן.
"אָז לָמָּה הוּא לֹא בָּא אֵלַי?" הִתְקַדַּמְתִּי בַּמִּסְדְּרוֹן, מְשַׁקְשֶׁקֶת בַּחֲגוֹרָה.
"לָמָּה שֶׁהוּא יָקוּם לִכְבוֹדֵךְ?" בֶּן גִּחֵךְ. "מָה, אַתְּ מַלְכָּה?"
"אִלּוּ הָיִיתִי מַלְכָּה אוֹ נְסִיכָה, דִּינוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לָקוּם לִכְבוֹדִי, אֶלָּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת", אָמַרְתִּי, וְהִמְשַׁכְתִּי לְחַפֵּשׂ אֶת דִּינוֹ מִתַּחַת לַמִּטָּה וּמֵאֲחוֹרֵי הַסַּפָּה. שׁוּב וְשׁוּב קָרָאתִי בִּשְׁמוֹ וְהוּא לֹא בָּא.
וְזֶה כְּבָר הָיָה חָשׁוּד. זֶה כְּבָר הָיָה מַמָּשׁ־מַמָּשׁ מוּזָר.
"דִּינוֹ!" פָּתַחְתִּי אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת. אִם הוּא בָּרַח - הוּא יִשְׁמַע שֶׁאֲנִי קוֹרֵאת לוֹ וְאוּלַי יוֹאִיל בְּטוּבוֹ לְהִכָּנֵס, וְאִם הוּא עֲדַיִן בַּבַּיִת - אֵין סָפֵק שֶׁהוּא יִשְׁמַע אֶת חֲרִיקַת הַדֶּלֶת וִימַהֵר אֵלַי כְּדֵי שֶׁנֵּצֵא לְטַיֵּל.

אֲבָל זֶה לֹא קָרָה. הַזָּנָב שֶׁל דִּינוֹ נֶעֱלַם כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה.
"גָּלִי, אוּלַי תּוֹצִיאִי מֵהַמְקָרֵר פְּרוּסַת נַקְנִיק?" הִצִּיעָה דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה.
"יֹפִי", עִקַּמְתִּי אֶת הָאַף. רַעֲיוֹנוֹת טוֹבִים יֵשׁ לָהּ בְּשֶׁפַע, אֲבָל הִיא עַצְמָהּ אַף פַּעַם לֹא תָּזִיז אֵת הָאֶצְבַּע. לָמָּה לְהִתְאַמֵּץ? עָדִיף שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יְבַצֵּעַ אֵת הָעֲבוֹדָה.
בְּתֹם שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁל חִפּוּשִׂים מָצָאתִי אֶת דִּינוֹ בַּמִּרְפֶּסֶת, מֵאֲחוֹרֵי כִּסֵּא הַנּוֹחַ הֶחָלוּד, שׁוֹכֵב עַל הָרִצְפָּה כְּ...
בְּעִבְרִית שֶׁל שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים אוֹמְרִים "כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין", אֲבָל כֵּיוָן שֶׁמְּדֻבָּר בְּכִסֵּא אֲנִי מַעֲדִיפָה לִכְתֹּב "כְּאֶבֶן שֶׁעָלֶיהָ לֹא יוֹשְׁבִים". כְּבָר שָׁנִים לֹא פָּתַחְנוּ אֶת הַכִּסֵּא הַיָּשָׁן הַזֶּה וְלֹא הִצַּעְנוּ אוֹתוֹ לְאוֹרְחִים, אַךְ הוּא נִשְׁאַר בַּמִּרְפֶּסֶת, בֵּין הַגְּרוּטָאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי מְשַׁיֶּכֶת אוֹתוֹ לַמַּחְלָקָה שֶׁל "חֲבָל לִזְרֹק". אוּלַי הִיא מְקַוָּה שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים יִהְיֶה לָהּ הֲמוֹן זְמַן, וְהִיא מַמָּשׁ תִּסְבֹּל מֵחֹסֶר תַּעֲסוּקָה, וְאָז הִיא תִּצְבַּע אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּמְעַט כְּמוֹ חָדָשׁ.
"דִּינוֹ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?" הִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו.
הוּא הֵגִיב בְּכִשְׁכּוּשׁ זָנָב אִטִּי.
"דַּוְקָא מֵאֲחוֹרֵי הַכִּסֵּא הֶחָלוּד בָּחַרְתָּ לִישֹׁן?" חִיַּכְתִּי אֶל כַּלְבִּי. "מָה, הָעַנְתִּיקָה הַזֹּאת יוֹתֵר נְעִימָה מֵהַכִּסְאוֹת הַיָּפִים?"
הוּא לֹא עָנָה.
"בּוֹא", הֶחְלַטְתִּי לְקַצֵּר, "נֵצֵא לְטַיֵּל". וְנוֹפַפְתִּי מוּלוֹ בַּחֲגוֹרָה עַד שֶׁהוֹד מַעֲלָתוֹ הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לָקוּם, לְהִזְדַּקֵּף וּלְהִקָּשֵׁר.
"מָה עוֹבֵר עָלֶיךָ?" שָׁאַלְתִּי כְּשֶׁסּוֹף־סוֹף יָצָאנוּ לַשְּׂדֵרָה.
דִּינוֹ מָשַׁךְ אוֹתִי קָדִימָה כְּרוֹמֵז לִי שֶׁכָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַחֲשׁוּבוֹת, שֶׁכְּבוֹדָן בִּמְקוֹמָן מוּנָח, יֵאָלְצוּ לְחַכּוֹת עַד שֶׁהוּא יְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָנִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת שֶׁלִּכְבוֹדָם יָצָאנוּ לְסִיבוּב הוֹפָעוֹת בַּשְּׁכוּנָה. הוּא נֶעֱצַר לְיַד כָּל הַמְּכוֹנִיּוֹת וְחָשַׂף שִׁנַּיִם מוּל כָּל הַחֲתוּלוֹת, וְעַל הַמִּסְכֵּנוֹת שֶׁהִצְלִיחוּ לַחֲמֹק מִפָּנָיו הוּא פָּרַץ בִּנְבִיחוֹת עַזּוֹת, אֲבָל מִשּׁוּם מָה הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁהוּא לֹא לְגַמְרֵי מְרֻכָּז.
בְּעֶצֶם, "לֹא מְרֻכָּז" הִיא לֹא הַהַגְדָּרָה הַמְדֻיֶּקֶת. דִּינוֹ־חֲמוּדִינוֹ לֹא נִדְרַשׁ לְהַפְעִיל כִּשּׁוּרִים מְיֻחָדִים כְּדֵי לְהִתְרַכֵּז בִּמְשִׂימוֹת מְסֻבָּכוֹת כְּמוֹ רִיצָה וּנְבִיחוֹת, אֲבָל הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁהוּא לֹא נֶהֱנֶה מֵהַטִּיּוּל וְשֶׁזְּנָבוֹ מִתְנַפְנֵף מִצַּד לְצַד לְלֹא שִׂמְחָה.
וְגַם אֲנִי נֶעֱצַבְתִּי. כָּכָה זֶה כְּשֶׁמְּגַדְּלִים כֶּלֶב. כָּכָה זֶה כְּשֶׁהַכֶּלֶב הוֹפֵךְ לְחֵלֶק מֵהַחַיִּים שֶׁלָּךְ. כְּשֶׁהוּא עָצוּב - אֵיךְ תִּהְיִי שְׂמֵחָה?