פתח דבר
בשנת 2014 החלטתי שהגיעה העת לפעול בשוק הסיני. פתחתי בסדרת התייעצויות שלוותה בקריאת חומר רקע מקצועי, לצד עיון בהיסטוריה הסינית ובמורשת הסינית. קראתי ספרים שנכתבו על ידי סינים ועל סינים, כהכנה לכוונותיי להתחיל בפעילות עסקית בתחום המובייל, המדיה, החינוך והבידור.
בשלהי אותה שנה בשלו הכוונות, התובנות הפכו לתוכניות של ממש, ונחתמו גם הסכמים. בתחילת 2015 הוקמה חברת שיווק ומכירות סינית־מקומית, שהייתה בשליטה ישראלית. היה זה מיזם משותף עם משקיעים סינים מעמק הסיליקון הסיני.
בהמשך שנת 2015 גויס צוות עובדים שהוכשר לתפקידים השונים, ובעיקר למכירות. בסוף שנה זו החלה החברה למכור ולייצר הכנסות (לצד הוצאות) שהתעבו בהדרגה בשנים 2017-2016.
בתחילת שנת 2017 ייסדתי מגזין דיגיטלי לענייני תרבות ולייף סטייל בשיתוף פעולה עם חברה סינית מסצ’ואן. המגזין הצליח וצבר בהדרגה צופים ועוקבים, אך לבסוף לא צלח. החברה הישראלית שבניהולי מכרה חבילת מניות מהמיזם המשותף למשקיעים סיניים, אולם השאירה את השליטה בידה.
על אף הנימה ההומוריסטית המלווה את הספר, כתבתי אותו ברצינות רבה מאוד. רציתי לספר את קורותיי לא ממגדל שן כלשהו (לא שאינני אוהב מגדלי שן), אלא מתוך נקודת המבט היום־יומית של העבודה בסין. אל תתנו לסגנון הכתיבה הציורי והצבעוני לבלבל אתכם – התובנות והאבחנות השזורות בסיפורים רציניות חרף הלך רוחם המבודח.
שהיתי בסין כ־200 ימים שהתפרסו על פני שלוש שנים. לאחר מאות פגישות עם פקידי ממשלה, ראשי ערים, מנהלים בחברות ממשלתיות ופרטיות, אנשי תקשורת, עיתונאים ואנשי עסקים פרטיים, שנערכו בעריה הגדולות של סין, ובחלק ממחוזותיה במזרח ובמערב המדינה, אני יכול לסכם בתמצית את הדבר הבא:
הרגשה טובה בעקבות סדרת פגישות, מהרוח הקואופרטיבית, מהפרגון, מהארוחות המרובות ובעיקר מהציפיות הגבוהות של שני הצדדים, מוצדקת רק לשעתה. במרבית המקרים היא תשתנה בחלוף יום או יומיים. אל תמהרו לכתוב איגרות הלל ושביעות רצון לקולגות בישראל ולמשפחה. עשיית עסקים בסין היא מאמץ סיזיפי ממושך המחייב אורך רוח, מחשבה ותכנון קדחתניים. הדברים משתנים תדיר ויש לשמור על אופטימית מוצקה חרף השינויים התכופים, וההפכפכות התוססת.
ישראל גל
