סיון בסקין פרצה לתודעת הקהל הרחב בשנה האחרונה. מאז החלה לפרסם את שיריה הפרובוקטיביים בכתב העת "הו!", היא נחשבת לאחד הקולות המבטיחים והמקוריים בשירה העברית הצעירה. הופעותיה התיאטרליות בהקראה משיריה זכו לשלל תגובות נלהבות.
בשיריה של סיון בסקין משתקפת בין השאר אישיותה של משוררת המעורה בגוני החיים כולם, בלי להצטמצם אך ורק להווייתה הפרטית: בסקין, ילידת ליטא, 1976, עלתה לישראל בילדותה, התגוררה בחיפה, עברה לתל אביב, מנתחת מערכות מידע בבנק הפועלים בשעות היום, חובבת מושבעת של היסטוריה ואמנות, מתרגמת מרוסית (למשל "סיפורה של סוניצ'קה" מאת מרינה צווטאייבה), כותבת בחרוז ובמשקל, ומגלגלת בשיריה עברית רבת-גוונים, צברית, מחוספסת וחושנית, אך בה בעת מוזיקלית ועשירה בהמצאות.
"יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה" מחולקת ל-6 שערים מוזיקליים: רוקנרול, בלוז, קונצ'רטי, שירי עם, מוזיקה קאמרית וקבארט. די להסתכל בשמות השירים להיווכח במגוון הרעיוני ובאופיים שובה הלב, למשל: "שיר אהבה מוחלט", "לצייר גדול יש רק שם פרטי", "לתמונת גבר בתחתונים", "הילד יהיה פילוסוף", "בלדת בָּרים עצובה", "כל האמת על המזימה היהודית", וכמובן - "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה".
לֹא שִׂחַקְתִּי שֶׁשׁ־בֶּשׁ בְּטִיּוּלֵי כִּתָּה,
לֹא הָיִיתִי מֶלַח, שַׁמְנָהּ, סָלְתָּהּ,
אוֹ מוּצַר בָּסִיס אַחֵר עֲבוּר אַרְצִי הַיָּפָה.
הָיִיתִי שִׁשִּׁים אָחוּז כֹּהַל, עִם טַעַם מַר שֶׁל תְּרוּפָה:
רָצִיתִי שֶׁתִּשְׁתּוּ אוֹתִי, כְּרוּסִים אֲבוּדִים בְּקָרוֹן,
רָצִיתִי לִשְׂרֹף אֶת הַבֶּטֶן וּלְהָבִיא שִׁכָּרוֹן,
רָצִיתִי שֶׁכָּל הָאֱמֶת תֵּצֵא בְּיִסּוּרֵי חֲמַרְמֹרֶת,
וְהָיָה בִּי זַעַם שֶׁל נָבִיא אַחֲרוֹן.
אָז אָמַרְתִּי, "אֲנִי לֹא אֲחַפֵּשׂ שַׁלְוָה",
אָז אָמַרְתִּי, "אֲנִי לֹא אַגִּיד: 'אֵין תְּגוּבָה'",
אָז אָמַרְתִּי, "אֲנִי לֹא אֲחַפֵּשׂ מִרְפֶּסֶת
עִם רוּחַ יָם־תִּיכוֹנִית רְטוּבָה."
מתוך " מִשירֵי האמת הפנימית"
