פתח דבר
האימן היא קבוצה אזוטרית-רוחנית, המונה כיום כ-1500 איש ברחבי תבל ולה סניפים בכל העולם, ויישוב רוחני אחד בישראל. היא הוקמה ב-1971 על ידי ריימונד ג'ון ארמין, שקרא לעצמו "ליאו" (נפטר בשנת 2002 בגיל 78), וממשיכה לפעול עד היום.
בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים נחשבה אגודת האימן לאחת הכתות המסוכנות ביותר בישראל. כך הכתיר אותה הדו"ח של הוועדה הבין-משרדית לחקר הכתות, אשר מונתה על ידי שר החינוך דאז, זבולון המר, בשנים 1983-1988. האמת הייתה מאד רחוקה מכך.׳
סיפור המסע שלי בדרך האימן דומה לסיפורי המסע של צעירים וצעירות אחרים באחת הדרכים הרוחניות הנפוצות כיום. רבים חווים את החיפוש הרוחני, ולכל אחד ואחת מהם נדמה שהוא הראשון ההולך בדרך זו, ושהוא לבד. אבל באימן אומרים, "אתה לא לבד ולעולם לא תהיה".
החלק הראשון של הספר מביא את סיפורי כצעיר תם ונלהב, שחיפש את עצמו בעולם הרוחני ונתפס לתורתה של דרך מסוימת. אינני אומר שדרך זו טובה או רעה. באימן לימדו אותנו שאין רע או טוב, אלא 'עוזר' או 'לא עוזר', 'מתאים' או 'לא מתאים'. בגיל צעיר האימן התאים לי כמו כפפה ליד. מאוחר יותר הוא חדל להיות כזה. גרתי במעלה צביה, יישוב של אנשי אימן שנועד להגשים את תורת האימן בחיי המעשה, ולימדתי שלוש עשרה שנים במסגרת אגודת האימן. אהבתי את הדרך שעשיתי, אך בסופו של דבר עזבתי את האגודה ואת היישוב.
חלק זה של הספר נוגע גם בחיפושיי אחר אהבה כבחור צעיר ורומנטי בשנות העשרים לחייו. אחת התובנות שיש לי כיום, שלושים שנה אחרי כן, היא שיש אהבה בעולם, והיא קרובה אלינו הרבה יותר ממה שאנו חושבים.
החלק השני של הספר חושף לראשונה את תנועת האימן, את ההיסטוריה שלה ושל מייסדה, לאורך כשלושים שנה, את האירועים המשמעותיים והפרסומים העיקריים שלה על ידי אדם שהיה חלק ממנה במשך שנים. הוא מביא את סיפורו ותורתו של ליאו, המייסד, מרחיב על התפישה הדתית והערכית של התנועה, עם דגש על הופעת האימן בישראל ועל התפתחותה. חלק זה של הספר מסביר על משמעות השם האימן, ומבדיל בין שלושה סוגים שונים של לימוד שהתקיימו באגודה לאורך השנים, תוך כדי הרחבה על כל אחד מהם. חלק זה נכתב מתוך נקודת מבט שלי כחוקר דתות והיסטוריון (דוקטורנט באוניברסיטת חיפה), אך ייחודו בהיכרות האישית והאינטימית שלי עם חומרי המחקר ועם חלק גדול מהאירועים שהתרחשו.
החלק השלישי של הספר מגלה שיעורים בסיסיים בידע הרוחני, כפי שהתגבשו אצל כותב ספר זה כתוצאה מחשיפה רבת שנים לידע של האימן וכן של תנועות רוחניות נוספות, כגון אנתרופוסופיה, תיאוסופיה, סופים, אוספנסקי וגורדייף. בחלק זה אני מביא את פניני הידע האזוטרי ומראה מה ניתן להבין מהם לגבי האדם והעולם, וכיצד ניתן להשתמש בהם בחיי הקוראים.
החלק הרביעי של הספר מספר על הניסיון לבנות את מעלה צביה כיישוב רוחני ברוח האימן. משולבים בו תיאור מן החוץ, הנשען על מקורות ראשוניים, ותיאור מן הפנים - החוויה האישית שלי כאדם שגר במקום ונאבק על דמותו.
הספר נכתב במשך שלושים שנה, החל מן המפגש הראשון שלי עם האימן (כיומן). המשכו בפרקים שונים שליוו את תהליך הפרישה שלי מהיישוב ומהתנועה, וסיומו הוא סוג של חשבון נפש מנקודת מבט רחוקה. דבר אחד ודאי לי, הדרך הרוחנית שלי ממשיכה בצורות אחרות, גם אחרי עזיבתי את האימן.
השאלה הגדולה היא האם בסופו של החיפוש הרוחני ישנה אמת שניתן להגיע אליה? לפי תפישתי יש אמת כזו, גם אישית וגם קולקטיבית, אלא שהדרך להגיע אליה כרוכה בתשלום מחיר. לעתים זהו מחיר כבד, ולא כולם מוכנים לשלם אותו.
בהצלחה לכם ולכן במסע הרוחני שלכם,
זאב בן אריה
