גילוי נאות
לפני שאנחנו ממשיכים, יש משהו שאתם חייבים לדעת: אין לי לב. כלומר יש לי, אבל הוא לא במקום הנכון. בדיוק כמו הקיבה, הכבד והטחול שלי. אצלי כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד הלא־נכון. אני בנויה הפוך: מוטציה של הטבע. שבעה מיליארד בני אדם מסתובבים בעולם עם לב בצד שמאל. שלי בצד ימין. לא נראה לכם שזה סימן למשהו?
לאחותי יש לב, והוא במקום הנכון. אליזבת מושלמת, מכל בחינה. אני תמונת ראי של אחותי התאומה, הצד האפל שלה, הצל שלה. היא היופי ואני הדופי. היא ימנית; אני שמאלית. באיטלקית שמאל זה "סיניסטרה". אני סיניסט־רע. אם בת' היא מלאך, מה אני? תזכרו את זה אחר כך...
מה שמצחיק הוא שחיצונית אי־אפשר להבדיל בינינו. על פני השטח אנחנו תאומות זהות, אבל אם תפשטו את עורי, תחטפו את השוק של החיים שלכם: לנגד עיניכם הנדהמות, כל הקרביים שלי יישפכו החוצה בסדר הפוך. אל תגידו שלא הזהרתי אתכם. אלה תמונות קשות.
אנחנו מאותה ביצית, אם אתם ממש חייבים לדעת. הביצית של בת' התפצלה לשניים וכך נוצרתי. זה קרה בשלב מוקדם מאוד של ההתפתחות, כשהביצית שלה היתה לא יותר ממקבץ של תאים. אמא היתה בהיריון רק כמה ימים ואז — פוף! — פתאום הופעתי אני, כמו ביצה של קוקייה. בת' נאלצה לחלוק איתי את מי השפיר החמימים והנעימים שלה ואת השליה הטעימה של אמא.
היה די צפוף ברחם ההוא. לא היה בו די מקום לשתינו ולחבלי הטבור שלנו. חבל הטבור של בת' נכרך סביב הצוואר שלה והסתבך, ובשלב מסוים זה היה די מסוכן. אין לי מושג איך זה קרה. לי לא היה שום חלק בעניין.
מדענים סבורים שתאומים זהים הם תופעה שרירותית לגמרי. אנחנו עדיין בגדר תעלומה: אף אחד לא יודע איך או למה אני כאן. אומרים שזה עניין של מזל או של צירוף מקרים. אבל הטבע לא אוהב מקריות. אלוהים לא משחק בקוביות. נולדתי לתכלית מסוימת, זה ברור לי. אני רק לא יודעת עדיין מהי. שני הימים החשובים ביותר בחיינו הם יום הלידה שלנו והיום שבו אנחנו מגלים מדוע נולדנו.
