וידויו של ילד המאה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
וידויו של ילד המאה
הוספה למועדפים

וידויו של ילד המאה

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: ניר רצ‘קובסקי
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: 2008
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 312 עמ' מודפסים

אלפרד דה מיסה

אלפרד דה מיסה (בצרפתית: Alfred de Musset; ‏11 בדצמבר 1810 – 2 במאי 1857) מחזאי, משורר וסופר צרפתי.

למד רפואה, משפטים, ציור, אנגלית ונגינה בפסנתר, לפני שכתב את שירו הראשון "חלום" (1828). ב-1829 פרסם את קובץ שיריו הראשון "סיפורים ספרדיים ואיטלקיים", שנתקבל באהדה על ידי ויקטור הוגו, ונעשה חבר בחוגים הספרותיים של פריז.

נושאים

תקציר

"כמו רומיאו ויוליה, כמו אלואיז ואבלר; לעולם לא יוזכר האחד בלי שיוזכר האחר". כך כתב אלפרד דה מיסה במכתב לאהובתו לשעבר הסופרת ז´ורז´ סאנד. במובנים מסוימים משאלתו התגשמה: סיפור אהבתם מרובה הטלטלות של דה מיסה וסאנד, שני הסופרים בני המאה ה-19, שהנציח דה מיסה בספרו זה, מרתק את דמיונם של חובבי ספרות ברחבי העולם עד היום.

במרכז העלילה ניצבים זוג האוהבים אוקטב ובריז´יט, הוא צעיר פרוע, יפה תואר ואובד דרך, היא אישה בוגרת ומקסימה. הזמן הוא ראשית המאה ה-19, שעת דמדומים ומשבר שלאחר נפילת נפוליאון, וסיפור האהבה חדור הלהט שנרקם בין השניים הוא יותר מכול דיוקן של תקופה. אוקטב, שגדל והתחנך בימיה האחרונים של חברה חדורת אידיאלים, מוצא את עצמו בבגרותו בסביבה בורגנית, צינית ומזויפת. הוא מכלה את כוחו ברדיפה עקרה אחר תענוגות ומבקש באהבה הטהורה הצלה ומפלט מהעולם כולו. למעשה, אוקטב אינו אלא נציגם של בני הזמן האבוד, "ילדי המאה", העומדים כילדים אבודים ונושאים את מבטם אל אופק נעלם.

וידויו של ילד המאה הוא מן הפנינים של הרומנטיקה הצרפתית. דה מיסה - סופר, משורר ומחזאי רב פעלים, יצר בספרו זה יצירה סוחפת ומלאת ברק, פאתוס ויופי. הופעת הספר בעברית ותרגומו המשובח של ניר רצ´קובסקי, שגם הוסיף אחרית דבר מאירת עיניים, היא מאורע ספרותי של ממש.

פרק ראשון

פרק א

 

מי שכותב את סיפור חייו צריך קודם כול לחיות; על כן לא את סיפור חיי שלי אני כותב.

אולם כשם שפצוע שנֶמק פשה בבשרו בא לאולם הניתוחים כדי שיקטעו שם את האיבר הנגוע, וכשם שהמנתח, לאחר שגדע את האיבר מן הגוף ועטף אותו בבד לבן, מעביר אותו בין כל הסטודנטים היושבים שם כדי שיבחנו אותו, כך כאשר תקופה מתקופות חייו של אדם - או אם לומר אחרת, איבר מאיברי חייו - נפצע ונמק בנגע מוסרי, הוא יכול לקטוע אותו חלק של עצמו, להפרידו משאר חייו ולהעביר אותו בקהל, בכיכר העיר, כדי שימששו בני דורו את הנגע ויעמדו על טיבו.

היות שבעצם לבלובם של עלומי תקף את נפשי נגע נתעב, אספר את הקורות אותי במשך שלוש שנים מחיי. לו הייתי החולה היחיד לא הייתי טורח לספר דבר, אך כיוון שרבים אחרים סבלו מאותה מחלה עצמה, אני כותב למענם. אינני יודע אם ישימו לב לסיפורי, אולם גם אם איש לא יטה לי אוזן, לפחות אפיק אני עצמי תועלת מדברי והם יסייעו לי בהחלמתי: כאותו שועל שנשבה במלכודת אכרסם את רגלי הלכודה.

אלפרד דה מיסה

אלפרד דה מיסה (בצרפתית: Alfred de Musset; ‏11 בדצמבר 1810 – 2 במאי 1857) מחזאי, משורר וסופר צרפתי.

למד רפואה, משפטים, ציור, אנגלית ונגינה בפסנתר, לפני שכתב את שירו הראשון "חלום" (1828). ב-1829 פרסם את קובץ שיריו הראשון "סיפורים ספרדיים ואיטלקיים", שנתקבל באהדה על ידי ויקטור הוגו, ונעשה חבר בחוגים הספרותיים של פריז.

עוד על הספר

  • תרגום: ניר רצ‘קובסקי
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: 2008
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 312 עמ' מודפסים

נושאים

וידויו של ילד המאה אלפרד דה מיסה

פרק א

 

מי שכותב את סיפור חייו צריך קודם כול לחיות; על כן לא את סיפור חיי שלי אני כותב.

אולם כשם שפצוע שנֶמק פשה בבשרו בא לאולם הניתוחים כדי שיקטעו שם את האיבר הנגוע, וכשם שהמנתח, לאחר שגדע את האיבר מן הגוף ועטף אותו בבד לבן, מעביר אותו בין כל הסטודנטים היושבים שם כדי שיבחנו אותו, כך כאשר תקופה מתקופות חייו של אדם - או אם לומר אחרת, איבר מאיברי חייו - נפצע ונמק בנגע מוסרי, הוא יכול לקטוע אותו חלק של עצמו, להפרידו משאר חייו ולהעביר אותו בקהל, בכיכר העיר, כדי שימששו בני דורו את הנגע ויעמדו על טיבו.

היות שבעצם לבלובם של עלומי תקף את נפשי נגע נתעב, אספר את הקורות אותי במשך שלוש שנים מחיי. לו הייתי החולה היחיד לא הייתי טורח לספר דבר, אך כיוון שרבים אחרים סבלו מאותה מחלה עצמה, אני כותב למענם. אינני יודע אם ישימו לב לסיפורי, אולם גם אם איש לא יטה לי אוזן, לפחות אפיק אני עצמי תועלת מדברי והם יסייעו לי בהחלמתי: כאותו שועל שנשבה במלכודת אכרסם את רגלי הלכודה.