יופי של עברית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
יופי של עברית
מכר
מאות
עותקים
יופי של עברית
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

יופי של עברית

4.5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר קולי
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

נושאים

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
נדון או נידון? פרישה או פריסה? ראשות העיר או רשות השידור? מה כדאי, להפריח את השממה או להפריך את השמועה? מה עושים הסימפסונים בבר מצוה של השמשונים?
 
בחיוך, בידע ובהיגיון מסייר אבשלום קור במחוזות לא נודעים ומרתקים של השפה העברית – מתחקה אחר שורשן של מילים, עומד על טיבם ומקורם של ביטויים וחושף טעויות נפוצות. כל אדם באשר הוא דובר עברית ("גבוהה" או "נמוכה"), כל אחד ימצא כאן יופי של עברית.
הספר יוצא במהדורה מחודשת במלאת 120 שנה להקמת "ועד הלשון העברית" בידי אליעזר בן יהודה וחבריו. בין פרקיו משובצים איוריו משובבי הנפש של הצייר זאב (יעקב פרקש) ז"ל, חתן פרס ישראל.
 
ד"ר אבשלום קור, הבלשן ואיש התקשורת שהמציא שיטה חדשה בהצגת העברית ברדיו, משרטט כאן מבחר פרקי עברית מאלפים, בצירוף מראי מקום מדויקים, הפניות למקורות ומפתח מילים ומונחים.

פרק ראשון

הקדמה
 
שלום לכם.
יש בתולדות עם ישראל עובדה מרכזית שאיננו מודעים לה:
"מפני חטאינו גלינו מארצנו", שאנו אומרים בתפילה - חטא מרכזי הוא נטישת העברית.
תחילה נטשו אבותינו בארץ ישראל את העברית עוד בימים שבית המקדש היה קיים! גם על הר בית עצמו, גם ראשי העם! איבדנו את השפה הלאומית, ורק אחר כך איבדנו את העצמאות.
עברו אלפיים שנה בקירוב, חזרנו אל העברית, ורק אחר כך חזרנו אל העצמאות.
בלי העברית, אין חיים לעם ישראל. העברית היא נשמת אפו של הקיום היהודי. בלעדיה אנחנו בלי נשמה.
אין די בהדלקת נרות חנוכה. חשוב גם להבין את הלקח לימֵינו: מתתיהו ובניו הכניעו את היוונים והמתיוונים - משום שמתתיהו ובניו הניפו את נס מורשת עם ישראל. ובכן, איך נפלה מלכות בית חשמונאי?
משום שאחרי דור המרד, ובו בני מתתיהו ששמם יוחנן ויהודה (המכבי), בהמשך השושלת קמו יוחנן ויהודה שקראו לעצמם יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובלוס. החשמונאים - התיוונו. ונפלו.
ואנחנו? או בלשון משה ואהרן אל בני ישראל: "ונחנו - מה?" (שמות טז, ז-ח).
 
***
 
לדבר על העברית - זה כמו להשמיע לחברים הקלטה חשאית שלהם, בדברם בינם לבין עצמם. ומה יכול להיות מעניין יותר?
מיום שהוטל עלי להקים את פינת העברית של גלי צה"ל (לפני 33 שנים, תשל"ז 1977) ואחר כך את פינת העברית של הטלויזיה הישראלית (לפני 23 שנים, תשמ"ז 1987), שמעתי וקיבלתי בכתב תגובות בנוסח: "לא ידעתי. באמת? יש עוד? אז איך זה יכול להיות?..."
הרדיו הוא אומנות לעצמה. והטלויזיה - אומנות לעצמה.
 
יש בְּגַן העברית פרחים היפים לרדיו, יש הראויים לטלויזיה, ויש פרחים הראויים דווקא להצגה בכתב.
וכבר כמה פעמים אמרתי לעצמי: אין זה מספיק שאתה לומד. אתה מוכרח לגלות את הדברים האלה לאחרים.
ובכן, צררתי בשמחה עשרות פרחי עברית כדי להביאם מנחה אל פתח ביתכם.
 
***
 
הספר הזה שבפניכם הוא מהדורה חדשה לספרי "יופי של עברית", שראה אור בשנת תשמ"ו 1986. חתן פרס ישראל, הצייר זאב (יעקב פרקש), שאייר את המהדורה הראשונה, נעים הליכות, שנון, שיָדו קלה וברוכה, הלך לעולמו בינתיים, ואני מודה עד מאד לבנותיו דורית פרקש שוקי ונעמי פרקש פינק, שהתירו לי לשבץ את איוריו משובבי הנפש גם במהדורה הזאת.
והערה שימושית:
מפתח המלים שבסוף הספר מאפשר לכם גם לבדוק אם המלה או התופעה או הסיפור שאתם מחפשים - נדונו בַּסֵפר, וגם להגיע במהירות אל העמוד, שהם מופיעים בו.
 
בברכת העברית,
 
      
 
 
 
1
 
תינוק יוצא "דופן" - נולד בניתוח קיסרי...
 
 
מזל טוב, לשכנים נולד תינוק, בניתוח קיסרי.
מהו ניתוח קיסרי, בעצם? ניתוח שבו הוולד, התינוק - יוצא מבטן אמו, מן הדופן, ולא בדרך הרגילה.
מכאן הביטוי "יוצא דופן": תינוק שיוצא - מן הדופן של היולדת, לא מן המקום הרגיל". (במשנה מסכת בכורות, פרק ב' משנה ט', פרק ח' משנה ב' ועוד.) ובהדרגה אמרו, שכל דבר שהוא בלתי רגיל - צריך לקרוא לו "יוצא דופן".
במדינת ישראל, כיום אין קוראים לזה "ניתוח דופן"; ולתינוק שנולד אין קוראים "יוצא דופן". את המונחים האלה של המשנה - השארנו במקורות. במקום זה, אנחנו רגילים למונח "ניתוח קיסרי"; והתינוק מוגדר כ"תינוק שנולד בניתוח קיסרי".
 
***
 
מה כל כך קיסרי בניתוח הזה? מה כל כך מלכותי? כותבים המילונים: הניתוח הזה נקרא ניתוח קיסרי, משום שכך נולד יוליוס קיסר. הוא יצא באותה שיטה של ניתוח מיוחד.
ליוליוס קיסר קרה דבר שאיננו קורה לכל אחד. השם שלו, "קיסר" - לא היתה בו שום משמעות מלכותית. סתם שם משפחה. אבל כיון שהוא הפך לשליט גדול, הנהיגו, שכל אדם ששלט אחריו יוגדר כקיסר. זה כאילו, נניח, לשם הדוגמה, שכל ראש ממשלה בישראל היה מוגדר בתואר "בן גוריון". לדוגמה, בנימין נתניהו וציפי לבני נאבקו על תפקיד הבן גוריון של המדינה. הבן גוריון הקודם, אהוד אולמרט, פרש, והציבור נקרא להכריע בין נתניהו ללבני - מי מהם יהיה הבן גוריון אחרי הבחירות.
עד כאן ההדגמה. זה מה שקרה לשם קיסר. אדם ששמו הפרטי היה יוליוס ושם משפחתו היה קיסר נבחר לתפקיד שליט רומא. ומאותו זמן הפסיקו להגיד "שליט רומא" והתחילו לומר "קיסר רומא", על שמו של האיש יוליוס, ששם משפחתו היה קיסר.
 
***
 
אבל איך התחלנו? אה, כן. שאלנו: ממה בא הביטוי "ניתוח קיסרי".
ובכן, במילונים כתוב: בשיטה הזאת הצליחו ליילד את יוליוס קיסר המפורסם. ומאז כל ניתוחי הלידה בשיטה זו, נקראים על שם התינוק המפורסם.
נראה שהגיעה העת לתקן את הטעות הזאת. לעבור אצלכם בבית, ממילון למילון, ולתקן - זה קצת מסובך. ובכן, הנה אנחנו אומרים זאת כאן.
המושג "ניתוח קיסרי" נולד 700 שנה לפני שיוליוס קיסר נולד! 700 שנה אמרו "ניתוח קיסרי", ורק אז נולד האיש יוליוס קיסר.
יתר על כן: באותה תקופה, אמהות שילדו את בניהן בניתוח כזה היו מתות סמוך ללידה. ואילו נולד יוליוס קיסר בשיטה הזאת - אמו היתה מתה, הוא היה גדל יתום.
והנה, ידוע, שאמו של יוליוס קיסר חייתה עדיין אפילו כאשר הוא היה מפקד הצבא במלחמה נגד הגאלים.
מסקנה: שתי מסקנות בעצם:
קודם כל - לניתוח הקיסרי קראו ניתוח קיסרי 700 שנה לפני שנולד יוליוס קיסר.
מסקנה שניה - יוליוס קיסר עצמו כנראה נולד בלידה רגילה דווקא. כי אילו היה נולד בניתוח קיסרי - הוא היה צריך לגדול יתום, שהרי בימים ההם, אחרי ניתוח קיסרי, אמו לא היתה נשארת בחיים.
אז יש עוד שאלה, בכל זאת: מנין בא המונח "ניתוח קיסרי"? והתשובה: בלטינית, "קאיסוּס" פירושו חתוּך, כרוּת. למי שיודע לטינית: זה בא מ caedo, caedĕre, cecidi, caesum, שפירושו לחתוֹך, לכרוֹת.
ואנחנו מסכמים: הניתוח הקיסרי פירושו בלטינית "ניתוח כריתה". ואין לכך קשר אל יוליוס קיסר. גם לא אל הוד מלכותו הרך הנולד...
 
***
להשלמה:
אמרנו כי "קיסר" היה שם המשפחה ו"יוליוס" היה השם הפרטי. אולם הדבר הוצג כך רק לצורך פשטות ההסבר. למעשה, לכל רומאי היו שלושה שמות: שם פרטי (praenomen), שם משפחה (nomen) ושם שלישי, כינוי, שהיה רשמי לא פחות משני השמות הראשונים (והשם השלישי, הכינוי, נקרא cognomen).
שמו המלא של יוליוס קיסר היה "גַיוּס יוליוס קיסר", כדלקמן:
השם הפרטי היה גַיוּס,
שם המשפחה היה יוליוס (בית האב של ה"יוּליים"),
והשם השלישי היה קיסר.
אלה העובדות. אבל אילו כךְ הצגנו את הדבר בגוף הסקירה, היה ההסבר מכביד על הקורא.
 
לעיון:
- Dyre Frolle, The History of Ceasarean Section; c.a. Reitzell Booksellers, Copenhagen 82.
-התלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה, דף י', עמ' ב', תוספות, דיבור המתחיל "כל נשיאיה".

עוד על הספר

נושאים

יופי של עברית אבשלום קור
הקדמה
 
שלום לכם.
יש בתולדות עם ישראל עובדה מרכזית שאיננו מודעים לה:
"מפני חטאינו גלינו מארצנו", שאנו אומרים בתפילה - חטא מרכזי הוא נטישת העברית.
תחילה נטשו אבותינו בארץ ישראל את העברית עוד בימים שבית המקדש היה קיים! גם על הר בית עצמו, גם ראשי העם! איבדנו את השפה הלאומית, ורק אחר כך איבדנו את העצמאות.
עברו אלפיים שנה בקירוב, חזרנו אל העברית, ורק אחר כך חזרנו אל העצמאות.
בלי העברית, אין חיים לעם ישראל. העברית היא נשמת אפו של הקיום היהודי. בלעדיה אנחנו בלי נשמה.
אין די בהדלקת נרות חנוכה. חשוב גם להבין את הלקח לימֵינו: מתתיהו ובניו הכניעו את היוונים והמתיוונים - משום שמתתיהו ובניו הניפו את נס מורשת עם ישראל. ובכן, איך נפלה מלכות בית חשמונאי?
משום שאחרי דור המרד, ובו בני מתתיהו ששמם יוחנן ויהודה (המכבי), בהמשך השושלת קמו יוחנן ויהודה שקראו לעצמם יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובלוס. החשמונאים - התיוונו. ונפלו.
ואנחנו? או בלשון משה ואהרן אל בני ישראל: "ונחנו - מה?" (שמות טז, ז-ח).
 
***
 
לדבר על העברית - זה כמו להשמיע לחברים הקלטה חשאית שלהם, בדברם בינם לבין עצמם. ומה יכול להיות מעניין יותר?
מיום שהוטל עלי להקים את פינת העברית של גלי צה"ל (לפני 33 שנים, תשל"ז 1977) ואחר כך את פינת העברית של הטלויזיה הישראלית (לפני 23 שנים, תשמ"ז 1987), שמעתי וקיבלתי בכתב תגובות בנוסח: "לא ידעתי. באמת? יש עוד? אז איך זה יכול להיות?..."
הרדיו הוא אומנות לעצמה. והטלויזיה - אומנות לעצמה.
 
יש בְּגַן העברית פרחים היפים לרדיו, יש הראויים לטלויזיה, ויש פרחים הראויים דווקא להצגה בכתב.
וכבר כמה פעמים אמרתי לעצמי: אין זה מספיק שאתה לומד. אתה מוכרח לגלות את הדברים האלה לאחרים.
ובכן, צררתי בשמחה עשרות פרחי עברית כדי להביאם מנחה אל פתח ביתכם.
 
***
 
הספר הזה שבפניכם הוא מהדורה חדשה לספרי "יופי של עברית", שראה אור בשנת תשמ"ו 1986. חתן פרס ישראל, הצייר זאב (יעקב פרקש), שאייר את המהדורה הראשונה, נעים הליכות, שנון, שיָדו קלה וברוכה, הלך לעולמו בינתיים, ואני מודה עד מאד לבנותיו דורית פרקש שוקי ונעמי פרקש פינק, שהתירו לי לשבץ את איוריו משובבי הנפש גם במהדורה הזאת.
והערה שימושית:
מפתח המלים שבסוף הספר מאפשר לכם גם לבדוק אם המלה או התופעה או הסיפור שאתם מחפשים - נדונו בַּסֵפר, וגם להגיע במהירות אל העמוד, שהם מופיעים בו.
 
בברכת העברית,
 
      
 
 
 
1
 
תינוק יוצא "דופן" - נולד בניתוח קיסרי...
 
 
מזל טוב, לשכנים נולד תינוק, בניתוח קיסרי.
מהו ניתוח קיסרי, בעצם? ניתוח שבו הוולד, התינוק - יוצא מבטן אמו, מן הדופן, ולא בדרך הרגילה.
מכאן הביטוי "יוצא דופן": תינוק שיוצא - מן הדופן של היולדת, לא מן המקום הרגיל". (במשנה מסכת בכורות, פרק ב' משנה ט', פרק ח' משנה ב' ועוד.) ובהדרגה אמרו, שכל דבר שהוא בלתי רגיל - צריך לקרוא לו "יוצא דופן".
במדינת ישראל, כיום אין קוראים לזה "ניתוח דופן"; ולתינוק שנולד אין קוראים "יוצא דופן". את המונחים האלה של המשנה - השארנו במקורות. במקום זה, אנחנו רגילים למונח "ניתוח קיסרי"; והתינוק מוגדר כ"תינוק שנולד בניתוח קיסרי".
 
***
 
מה כל כך קיסרי בניתוח הזה? מה כל כך מלכותי? כותבים המילונים: הניתוח הזה נקרא ניתוח קיסרי, משום שכך נולד יוליוס קיסר. הוא יצא באותה שיטה של ניתוח מיוחד.
ליוליוס קיסר קרה דבר שאיננו קורה לכל אחד. השם שלו, "קיסר" - לא היתה בו שום משמעות מלכותית. סתם שם משפחה. אבל כיון שהוא הפך לשליט גדול, הנהיגו, שכל אדם ששלט אחריו יוגדר כקיסר. זה כאילו, נניח, לשם הדוגמה, שכל ראש ממשלה בישראל היה מוגדר בתואר "בן גוריון". לדוגמה, בנימין נתניהו וציפי לבני נאבקו על תפקיד הבן גוריון של המדינה. הבן גוריון הקודם, אהוד אולמרט, פרש, והציבור נקרא להכריע בין נתניהו ללבני - מי מהם יהיה הבן גוריון אחרי הבחירות.
עד כאן ההדגמה. זה מה שקרה לשם קיסר. אדם ששמו הפרטי היה יוליוס ושם משפחתו היה קיסר נבחר לתפקיד שליט רומא. ומאותו זמן הפסיקו להגיד "שליט רומא" והתחילו לומר "קיסר רומא", על שמו של האיש יוליוס, ששם משפחתו היה קיסר.
 
***
 
אבל איך התחלנו? אה, כן. שאלנו: ממה בא הביטוי "ניתוח קיסרי".
ובכן, במילונים כתוב: בשיטה הזאת הצליחו ליילד את יוליוס קיסר המפורסם. ומאז כל ניתוחי הלידה בשיטה זו, נקראים על שם התינוק המפורסם.
נראה שהגיעה העת לתקן את הטעות הזאת. לעבור אצלכם בבית, ממילון למילון, ולתקן - זה קצת מסובך. ובכן, הנה אנחנו אומרים זאת כאן.
המושג "ניתוח קיסרי" נולד 700 שנה לפני שיוליוס קיסר נולד! 700 שנה אמרו "ניתוח קיסרי", ורק אז נולד האיש יוליוס קיסר.
יתר על כן: באותה תקופה, אמהות שילדו את בניהן בניתוח כזה היו מתות סמוך ללידה. ואילו נולד יוליוס קיסר בשיטה הזאת - אמו היתה מתה, הוא היה גדל יתום.
והנה, ידוע, שאמו של יוליוס קיסר חייתה עדיין אפילו כאשר הוא היה מפקד הצבא במלחמה נגד הגאלים.
מסקנה: שתי מסקנות בעצם:
קודם כל - לניתוח הקיסרי קראו ניתוח קיסרי 700 שנה לפני שנולד יוליוס קיסר.
מסקנה שניה - יוליוס קיסר עצמו כנראה נולד בלידה רגילה דווקא. כי אילו היה נולד בניתוח קיסרי - הוא היה צריך לגדול יתום, שהרי בימים ההם, אחרי ניתוח קיסרי, אמו לא היתה נשארת בחיים.
אז יש עוד שאלה, בכל זאת: מנין בא המונח "ניתוח קיסרי"? והתשובה: בלטינית, "קאיסוּס" פירושו חתוּך, כרוּת. למי שיודע לטינית: זה בא מ caedo, caedĕre, cecidi, caesum, שפירושו לחתוֹך, לכרוֹת.
ואנחנו מסכמים: הניתוח הקיסרי פירושו בלטינית "ניתוח כריתה". ואין לכך קשר אל יוליוס קיסר. גם לא אל הוד מלכותו הרך הנולד...
 
***
להשלמה:
אמרנו כי "קיסר" היה שם המשפחה ו"יוליוס" היה השם הפרטי. אולם הדבר הוצג כך רק לצורך פשטות ההסבר. למעשה, לכל רומאי היו שלושה שמות: שם פרטי (praenomen), שם משפחה (nomen) ושם שלישי, כינוי, שהיה רשמי לא פחות משני השמות הראשונים (והשם השלישי, הכינוי, נקרא cognomen).
שמו המלא של יוליוס קיסר היה "גַיוּס יוליוס קיסר", כדלקמן:
השם הפרטי היה גַיוּס,
שם המשפחה היה יוליוס (בית האב של ה"יוּליים"),
והשם השלישי היה קיסר.
אלה העובדות. אבל אילו כךְ הצגנו את הדבר בגוף הסקירה, היה ההסבר מכביד על הקורא.
 
לעיון:
- Dyre Frolle, The History of Ceasarean Section; c.a. Reitzell Booksellers, Copenhagen 82.
-התלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה, דף י', עמ' ב', תוספות, דיבור המתחיל "כל נשיאיה".