פתיחה
על אף עיסוקם הנרחב במדרש, חז"ל נתנו משקל חשוב ללימוד פשוטו של מקרא. בין היתר, סיפר רב כהנא שבגיל שמונה עשרה הוא סיים את כל התלמוד, ורק מאוחר יותר עמד על חשיבות פשוטו של מקרא: "אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה תלמודא, ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא" (שבת סג ע"א).
לאורך הדורות, העיסוק בדרש תפס את מקום הלימוד המרכזי. עם זאת, גם בתקופת הראשונים מפרשים רבים ביארו את המקרא על פי פשוטו. הרשב"ם, מגדולי מפרשי הפשט, הסביר את תופעת מיעוט לימוד הפשט: "והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו... 'העוסק במקרא מדה ואינה מדה; העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו' (בבא מציעא לג ע"א), ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות" (רשב"ם בראשית לז, ב). בהמשך דבריו, מתאר הרשב"ם את השיחה שהיתה לו עם סבו הנערץ, רש"י: "וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום".
ברם, במשך דורות רבים מאז שוב הוזנח, במידה רבה, לימוד פשוטו של מקרא. למגנת הלב, עיסוק בתחום זה הפך נחלתם של חוקרים ומבקרים, שלא האמינו בקדושתם של ספרי המקרא, וניגשו ללימוד התנ"ך מתוך גישה חילונית לחלוטין. במידה מסוימת, דווקא עובדה זו הרתיעה עוד יותר רבים משלומי ישראל מעיסוק בפשוטו של מקרא.
אולם בדור האחרון זכינו, ב"ה, לפריחה מחודשת של לימוד פשוטו של מקרא, בד בבד עם תחיית עם ישראל בארצו. דברי רש"י מהווים נר לרגלנו עד היום, והיות שהפשטות מתחדשים בכל יום, הרי שבכל דור ודור ניתן למצוא טעמים חדשים בלימוד פשוטו של מקרא.
בספר זה מכונסים עיונים קצרים בפשוטו של מקרא, לאורך פרשות השבוע, שפורסמו במשך שנים במדור פרשת השבוע בעלוני השבת "שבת בשבתו" ו"עולם קטן". עיונים אלו עסקו בפשוטי המקראות, תוך ניסיון לחשוף את הפשטות המתחדשים בכל יום ואת משמעותם.
שמו של הספר "נקודת פתיחה", הוא כשם המדור שפתח במשך שנים את גיליון "שבת בשבתו", אך בעיקר בשל אופיו: הרעיון הקצר בכל עיון עשוי לשמש נקודת פתיחה לעיון מעמיק יותר, המבוסס על היסודות שנכתבו בו. אופי זה גם גרם לי לא להעמיק בחיפוש אחרי מי שקדם לי בחשיפת הרעיונות שנכתבו, מתוך אמונה שבסופו של דבר ה"בעלות" על הדברים, אם הם אכן מכוונים לאמיתה של תורה, היא של נותן התורה עצמו.
דרכי לימוד הפשט הן רבות ומגוונות. בין היתר, ניתן למצוא בספר זה שימוש בכמה דרכי יסוד בלימוד על דרך זו: א. לעתים, תוך כדי תיאור אירוע מסוים, רומז המקרא לפרשה אחרת בתורה, כשהקבלה זו באה ללמד אותנו מסר מסוים; ב. במקרים רבים התורה מתארת סיפור אחד בכמה מקומות, כשבכל מקום הסיפור מתואר בדרך מסוימת, המבליטה זווית ראייה ייחודית של הסיפור. כך נוצרים הבדלים, ואפילו סתירות, בין תיאורים שונים, אולם בפועל, "אלו ואלו דברי אלוהים חיים", ותמונה מלאה מתקבלת דווקא מתוך זוויות הראייה השונות של התיאורים.1 ג. פעמים רבות התורה חוזרת, כביכול, על תיאורים שונים שוב ושוב, אולם מבט מעמיק מגלה, בדרך כלל, שבחזרה ישנם הבדלים, לעתים קלים לכאורה, העשויים להיות בעלי משמעות רבה. ד. לעתים התורה משתמשת במילה או ביטוי פעמים רבות בפרשייה מסוימת, כדי להסב את תשומת לב למרכזיותיו של הביטוי או של המילה המנחה. מבט כזה שופך, בדרך כלל, אור חדש על הפרשה.
המהדורה הראשונה של הספר, בהוצאת מכון צומת, כללה שני כרכים, שבכל אחד מהם הופיעו כשלושה עיונים בכל פרשה. במהדורה חדשה זו נאספו העיונים לספר אחד, חלקם נערכו מחדש, ואף נוסף עליהם עיון חדש, כך שבכל פרשה מופיעים שבעה עיונים, למעט הפרשות שבדרך כלל מחוברות.
לסיום, ברצוני להזכיר את שאינם איתנו, ולהודות לאלו שייבדלו לחיים ארוכים, שסייעו ביצירת הספר. אעלה את זכרם הטוב של ידידיי הרב אורי דסברג והרב ישראל רוזן זצ"ל, אנשי חיבור תורה ומעשה, שזכיתי לעבוד לצדם במשך שנים בעריכת "שבת בשבתו". הרב רוזן, שייסד את מכון צומת ועמד בראשו במשך עשרות שנים, קיבל ברצון את הרעיון להוציא את הדברים במהדורה הראשונה של הספר. תודה לעו"ד יצחק ברט, שסייע בעריכת אותה מהדורה, ולמנכ"ל מכון צומת, דן מרנץ, שהסכים בשמחה להוצאת המהדורה החדשה של הספר.
ישיבת הר עציון, שבה זכיתי ללמוד וללמד למעלה משלושים שנה, היוותה אחד המקורות המרכזיים לחזרה ללימוד פשוטו של מקרא בדורנו, ובמשך עשרות השנים, יחד עם מכללת הרצוג שלצדה, היא משמשת מרכז עולמי ללימוד התנ"ך ולהפצתו. את דרכי בלימוד תנ"ך עשיתי לאורם של שלושה מגדולי מורי התנ"ך בדורנו: הרב מרדכי ברויאר זצ"ל, ויבלד"א ראש הישיבה מו"ר הרב יעקב מדן והרב ד"ר מרדכי סבתו. רבים מהדברים הכתובים בספר זה נובעים, במישרין ובעקיפין, מתורתם.
מהדורה חדשה זו יוצאת בשיתוף פעולה בין ישיבת הר עציון להוצאת ידיעות ספרים. על שיתוף פעולה זה אני מבקש להודות למנכ"ל הישיבה, יוני הולצר, ולעורך תחום יהדות בידיעות ספרים, עמיחי ברהולץ, שקיבלו ברצון ובמאור פנים את הרעיון להוצאה מחודשת זו.
אחרונים חביבים, תודה לבני משפחתי היקרים והאהובים, העומדים לצדי תמיד: לרעייתי ענת, "וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ", ולילדינו רינת, טליה, אלנתן והלל. תודה להוריי היקרים, משה וזהבה בזק, שגידלוני וחינכוני לאהבת תורה וליראת שמים. יהי רצון, שנזכה שיקוימו בנו דברי הנביא: "רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (ישעיהו נט, כא).
ועל כולם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.
אלול תשע"ח אמנון בזק
